נוסח מלא ועדכני - חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981
Rate this page
חוק הגנת הפרטיות קובע את זכות הפרט לפרטיות בישראל - איסור בילוש, הגנה על מאגרי מידע, וזכויות נגד פגיעה בפרטיות. הכירו את הסעיפים החשובים, מה מגיע לכם ומתי לפנות לעורך דין.
מה קובע חוק הגנת הפרטיות ומתי הוא רלוונטי לכם?
חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 הוא החוק המרכזי בישראל המגן על זכות הפרט לפרטיות. החוק אוסר על בילוש, האזנה, צילום ברשות היחיד, פגיעה במאגרי מידע ופרסום מידע אישי ללא הסכמה. הוא מטיל אחריות אזרחית ופלילית, ומאפשר תביעת פיצויים - גם ללא הוכחת נזק ממשי.
- על מה חל החוק? על כל אדם, גוף ציבורי ועסקי בישראל - מפרטים ועד חברות הייטק ובנקים.
- מהם הסעיפים המרכזיים? סעיפים 1, 2, 4, 5, 8, 13, 14, 17, 18, 29א.
- מה ניתן לקבל? פיצוי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ועד 100,000 ש"ח בכוונה לפגוע.
- מה תקופת ההתיישנות? שנתיים מיום הפגיעה (סעיף 26).
- מתי פונים לעורך דין? בכל מקרה של פגיעה בפרטיות - דליפת מידע, בילוש, שימוש לרעה בנתונים אישיים.
- ייעוץ ראשוני? ללא תשלום, ללא התחייבות - 074-7047104
נוסח החוק המלא
חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981
איסור הפגיעה בפרטיות
1. לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.
פגיעה בפרטיות מהי
2. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
(2) האזנה האסורה על פי חוק;
(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" - מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;
(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" - לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;
(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;
(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.
פרסום תצלום של נפטר
2א. (א) לעניין חוק זה רואים כפגיעה בפרטיות גם פרסום ברבים של תצלום גופת אדם גלויה באופן שניתן לזהותה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1) אותו אדם הסכים בחייו לפגיעה כאמור;
(2) חלפו 15 שנים ממועד פטירתו של אותו אדם;
(3) התקבלה הסכמה לפגיעה כאמור מאת הראשון מבין המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (2), שעודו בחיים, ובלבד שהנפטר לא התנגד בחייו לפגיעה כאמור וילדו או הורהו לא הודיע למפרסם כי הוא מתנגד לפרסום.
(ב) בן זוגו של נפטר, ילדו, הורהו או אחיו רשאים להגיש תובענה אזרחית בשל פרסום לפי סעיף זה.
הגדרת מונחים
3. לענין חוק זה:
"אדם" - לענין סעיפים 2, 7, 13, 14, 17ב, 17ג, 17ו, 17ז, 23א, 23ב ו-25 - למעט תאגיד;
"הסכמה" - הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;
"מחזיק, לענין מאגר מידע" - מי שמצוי ברשותו מאגר מידע דרך קבע והוא רשאי לעשות בו שימוש;
"פרסום" - כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;
"צילום" - לרבות הסרטה;
"שימוש" - לרבות גילוי, העברה ומסירה.
פגיעה בפרטיות - עוולה אזרחית
4. פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.
פגיעה בפרטיות - עבירה
5. הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו - מאסר 5 שנים.
מעשה של מה בכך
6. לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש.
הגדרות
7. בפרק זה ובפרק ד':
"אבטחת מידע" - הגנה על שלמות המידע, או הגנה על המידע מפני חשיפה, שימוש או העתקה, והכל ללא רשות כדין;
"מאגר מידע" - אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט:
(1) אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או
(2) אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו;
"מידע" - נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו;
"מידע רגיש" - (1) נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו; (2) מידע ששר המשפטים קבע בצו שהוא מידע רגיש;
"רשם" - מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי שופט של בית משפט השלום, והממשלה מינתה אותו לנהל את פנקס מאגרי מידע.
רישום מאגר מידע והשימוש בו
8. (א) לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא אם כן נרשם בפנקס.
(ב) לא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא למטרה שלשמה הוקם המאגר.
(ג) בעל מאגר מידע חייב ברישום בפנקס ועל בעל המאגר לרשמו אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1) מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על 10,000;
(2) יש במאגר מידע רגיש;
(3) המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה;
(4) המאגר הוא של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23;
(5) המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר כאמור בסעיף 17ג.
בקשה לרישום
9. (א) בקשה לרישום מאגר מידע תוגש לרשם.
(ב) בקשה לרישום מאגר מידע תפרט את:
(1) זהות בעל מאגר המידע, המחזיק במאגר ומנהל המאגר, ומעניהם בישראל;
(2) מטרות הקמת מאגר המידע והמטרות שלהן נועד המידע;
(3) סוגי המידע שייכללו במאגר;
(4) פרטים בדבר העברת מידע מחוץ לגבולות המדינה.
סמכויות הרשם
10. (א) הוגשה בקשה לרישום מאגר מידע - ירשום אותו הרשם בפנקס, תוך 90 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, זולת אם היה לו יסוד סביר להניח כי המאגר משמש לפעולות בלתי חוקיות.
(ג) הרשם יפקח על מילוי הוראות חוק זה והתקנות לפיו.
(ו) הפר מחזיק או בעל של מאגר מידע הוראות חוק זה, רשאי הרשם להתלות את תוקפו של הרישום לתקופה שיקבע או לבטל את רישומו של מאגר המידע בפנקס.
חובת מבקש מידע
11. פניה לאדם לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש בו במאגר מידע תלווה בהודעה שיצויינו בה:
(1) אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו;
(2) המטרה אשר לשמה מבוקש המידע;
(3) למי יימסר המידע ומטרות המסירה.
פנקס מאגרי מידע
12. (א) הרשם ינהל פנקס מאגרי מידע אשר יהיה פתוח לעיונו של הציבור. הפנקס יכיל את הפרטים לרישום מאגר המידע כאמור בסעיף 9.
זכות עיון במידע
13. (א) כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב, במידע שעליו המוחזק במאגר מידע.
(ב) בעל מאגר מידע יאפשר עיון במידע, לפי בקשת האדם, בשפה העברית, הערבית או האנגלית.
(ג) בעל המאגר רשאי שלא למסור למבקש מידע המתייחס למצבו הרפואי או הנפשי אם לדעתו עלול המידע לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המבקש.
תיקון או מחיקת מידע
14. (א) אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל מאגר המידע בבקשה לתקן את המידע או למוחקו.
(ב) הסכים בעל מאגר המידע לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים ויודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע.
סודיות
16. לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט. המפר הוראות סעיף זה, דינו - מאסר 5 שנים.
אחריות לאבטחת מידע
17. בעל מאגר מידע, מחזיק במאגר מידע או מנהל מאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע שבמאגר המידע.
ממונה על אבטחה
17ב. (א) הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי אדם בעל הכשרה מתאימה שיהיה ממונה על אבטחת מידע:
(1) מחזיק בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום לפי סעיף 8;
(2) גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23;
(3) בנק, חברת ביטוח, חברה העוסקת בדירוג או בהערכה של אשראי.
מחיקת מידע ממאגר המשמש לדיוור ישיר
17ו. (ב) כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל מאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, שמידע המתייחס אליו יימחק ממאגר המידע.
(ד) הודיע אדם לבעל מאגר המידע על דרישתו, יפעל בעל המאגר בהתאם לדרישה ויודיע לאדם, בכתב, כי פעל על פיה.
(ה) לא הודיע בעל מאגר המידע כאמור תוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה, רשאי האדם לפנות לבית משפט השלום.
הגנות מה הן
18. במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;
(2) הנתבע עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:
(א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;
(ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;
(ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;
(ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;
(3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב.
פטור
19. (א) לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין.
(ב) רשות בטחון, או מי שנמנה עם עובדיה, לא ישאו באחריות לפי חוק זה על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו.
איסור על מסירת מידע
23ב. (א) מסירת מידע מאת גוף ציבורי אסורה, זולת אם המידע פורסם לרבים על פי סמכות כדין, או הועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה.
מות הנפגע
25. (א) אדם שנפגע בפרטיותו ותוך ששה חדשים לאחר הפגיעה מת בלי שהגיש תובענה, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים - אחיו או אחותו, להגיש תוך ששה חדשים לאחר מותו תובענה בשל אותה פגיעה.
התיישנות
26. תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית לפי חוק זה היא שנתיים.
פיצוי בלא הוכחת נזק
29א. (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 5, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.
(ב)(1) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי סעיף 4, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.
(2) במשפט כאמור שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור, בלא הוכחת נזק.
חומר פסול לראיה
32. חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע הגנה או פטור לפי חוק זה.
ביצוע ותקנות
36. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכל ענין הנוגע לביצועו.
מנחם בגין משה נסים יצחק נבון
ראש הממשלה שר המשפטים נשיא המדינה
הסעיפים החשובים - בשפה פשוטה
חוק הגנת הפרטיות כולל עשרות סעיפים. להלן הסעיפים שהכי חשוב להכיר - עם הסבר מעשי ודוגמה לכל אחד.
הגדרת פגיעה בפרטיות - 11 מקרים שאסורים בחוק
"פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה: בילוש או התחקות אחרי אדם... צילום אדם כשהוא ברשות היחיד... שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח..."
מה זה אומר בפועל? הסעיף מפרט 11 סוגי פגיעה אסורה: מבילוש ועד שימוש בתמונת אדם לפרסום מסחרי ללא הסכמה, דרך פרסום מידע רפואי, הפרת חוזה סודיות ועוד. כל אחת מהפגיעות הללו יכולה לבסס עילת תביעה עצמאית.
דוגמה: חברת שיווק השתמשה בתמונת לקוח שצולמה באירוע בפרסומת - מבלי לבקש רשות. זו עילת תביעה לפי סעיף 2(6).
← ייעוץ על פגיעה בפרטיותפגיעה בפרטיות - עוולה אזרחית לתביעת פיצויים
"פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה."
מה זה אומר בפועל? כל אחת מהפגיעות המפורטות בסעיף 2 מהווה עוולה אזרחית שמזכה בתביעת פיצויים בבית משפט - בין אם הוכח נזק ממשי ובין אם לאו. ניתן להגיש תביעה אזרחית גם במקביל לתלונה פלילית.
דוגמה: אדם גילה שמעסיקו לשעבר הפיץ מידע רפואי שלו לגורמים שלישיים. הוא רשאי לתבוע פיצויים בגין נזק לשם הטוב ולנזק רגשי.
← ייעוץ על תביעת פיצוייםחובת רישום מאגרי מידע - מי חייב ומה הדרישות
"לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא אם כן נרשם בפנקס."
מה זה אומר בפועל? כל בעל עסק שמחזיק מידע על יותר מ-10,000 איש, מידע רגיש, או מידע שלא נמסר בהסכמה - חייב לרשום את מאגר המידע ברשם מאגרי המידע. הפרה היא עבירה פלילית ועוולה אזרחית.
דוגמה: חברת ביטוח המנהלת מאגר עם נתוני בריאות של לקוחות - חייבת ברישום ובמינוי ממונה על אבטחת מידע, וחייבת לאפשר לכל לקוח לעיין בנתונים שלו.
← ייעוץ בתביעות נגד חברות ביטוחזכות עיון - כל אדם רשאי לראות מה כתוב עליו
"כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב, במידע שעליו המוחזק במאגר מידע."
מה זה אומר בפועל? יש לכם זכות משפטית לדעת מה כתוב עליכם בכל מאגר מידע - בנק, חברת ביטוח, מעסיק, גוף ציבורי ועוד. בעל המאגר חייב לאפשר עיון בעברית, ערבית או אנגלית. מי שמסרב - ניתן לתבוע אותו בבית משפט.
דוגמה: אדם שנדחה מעבודה חשד שמידע שגוי עליו גרם לדחייה. הוא שלח בקשת עיון לחברה - ומצא רישום שגוי שניתן לתקן.
← לפרטים נוספים על זכות עיוןפיצוי ללא הוכחת נזק - עד 100,000 ש"ח
"רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק."
מה זה אומר בפועל? בניגוד לתביעות נזיקין רגילות, בחוק הגנת הפרטיות ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק כספי - עד 50,000 ש"ח. אם הפגיעה נעשתה בכוונה - הפיצוי יכול להגיע לכפול, כלומר עד 100,000 ש"ח.
דוגמה: מישהו הפיץ בקבוצת וואטסאפ תמונה פרטית שלכם מבלי להסב לכם נזק כספי מוכח - אתם עדיין רשאים לתבוע פיצוי של עד 50,000 ש"ח.
← לייעוץ על תביעת פיצוייםהגנות חוקיות - מתי פגיעה בפרטיות מותרת?
"תהא זו הגנה טובה אם... הנתבע עשה את הפגיעה בתום לב... בנסיבות שבהן היתה מוטלת עליו חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית."
מה זה אומר בפועל? לא כל חשיפת מידע מהווה פגיעה אסורה. החוק מכיר בהגנות - תום לב, ענין ציבורי אמיתי, חובה מקצועית ועוד. הגנות אלו רלוונטיות, למשל, לעיתונאים, לרופאים ולגורמי ביטחון.
דוגמה: עיתונאי פרסם מידע על שחיתות בתאגיד ציבורי. אף שנחשף מידע על בכיר, הגנת "ענין ציבורי" עשויה להגן עליו - בתנאי שהפרסום לא היה כוזב.
← ייעוץ מותאם אישיתשאלות נפוצות על חוק הגנת הפרטיות
חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 נועד להגן על זכות הפרט לפרטיות - אחת מזכויות האדם הבסיסיות. החוק אוסר על בילוש, על שימוש לרעה במידע אישי, על פגיעה במאגרי מידע ועל פרסום מידע אישי ללא הסכמה. הוא חל על כל אדם, חברה וגוף ציבורי בישראל. לפרטים נוספים ראו הנוסח המלא בנבו.
החוק חל הן על יחידים והן על גופים. לענין הגדרת "פגיעה בפרטיות" (סעיף 2) המושג "אדם" אינו כולל תאגיד - כלומר, חברות אינן יכולות לתבוע בגין פגיעה בפרטיותן. עם זאת, חברות חייבות לציית להוראות החוק לגבי מאגרי מידע, רישום, אבטחה ואיסור על פגיעה בפרטיות לקוחותיהן.
הסעיפים המרכזיים לאזרח הם: סעיף 2 - הגדרת 11 סוגי פגיעה אסורה; סעיף 4 - פגיעה כעוולה אזרחית; סעיף 5 - פגיעה כעבירה פלילית (עד 5 שנות מאסר); סעיף 13 - זכות עיון במידע אישי; סעיף 14 - זכות לתקן מידע שגוי; סעיף 17 - אחריות לאבטחת מידע; סעיף 18 - הגנות; סעיף 29א - פיצוי ללא הוכחת נזק. פנו לייעוץ ב-דף פגיעות גוף ונזיקין שלנו.
על פי סעיף 26 לחוק, תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית היא שנתיים מיום הפגיעה. זוהי תקופה קצרה במיוחד בהשוואה לתביעות נזיקין אחרות (שם ההתיישנות היא 7 שנים). לכן חשוב לא להתמהמה - פנו לייעוץ מיד לאחר גילוי הפגיעה.
לשון הרע (לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965) מתמקדת בפרסום פוגע ושקרי שפוגע בשם הטוב. פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות יכולה להיות גם מידע אמיתי - עצם החשיפה הבלתי מורשית של מידע אישי מהווה עוולה. לעיתים ניתן להגיש תביעה לפי שני החוקים יחד.
כן - זה אחד הייחודים של החוק. סעיף 29א מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק ממשי. אם הפגיעה נעשתה בכוונה - עד 100,000 ש"ח. פנו לייעוץ ראשוני חינמי ב-דף השירות שלנו.
על פי סעיף 15 לחוק, ניתן להגיש תובענה לבית משפט נגד בעל מאגר המידע שסירב לאפשר עיון. בנוסף, ניתן להגיש תלונה לרשם מאגרי המידע במשרד המשפטים. עורך דין יסייע לכם לנסח בקשת עיון מפורטת ולנקוט בהליכים משפטיים אם נדרש.
מומלץ לפנות לייעוץ מוקדם ככל האפשר בכל אחד מהמקרים הבאים: דליפת מידע רפואי, פיננסי או אישי; שימוש בתמונתכם ללא רשות; בילוש, מעקב או הטרדה; חשיפת מידע שמסרתם לגוף מסוים למטרה שונה לחלוטין; סירוב לאפשר עיון או תיקון נתונים. הייעוץ הראשוני אצלנו הוא ללא תשלום - התקשרו ל-074-7047104.
יש לכם שאלה על חוק הגנת הפרטיות? מגיע לכם ייעוץ חינמי
אליהו ושות' עו"ד - בקיאה בחקיקת הפרטיות ובפסיקה העדכנית. ייעוץ ראשוני ללא תשלום, ללא התחייבות.