מקור הפורמיקה בע"מ נ' ארליך ואח' - לשון הרע, תלונה לרשות מוסמכת והגנת תום הלב
ת"א 34181-01-10 | בית משפט השלום תל אביב-יפו | 11 מרץ 2013
תקציר פסק הדין
התובעת, חברה העוסקת בשיווק ובהפצת לוחות עץ, הגישה תביעה על סך 750,000 ₪ בעקבות מכתבים שנשלחו למשרדי ממשלה, לעיריית חיפה ולגורמים נוספים, ובהם נטען כי במפעל נעשה שימוש בחומרים מסרטנים וכי פעילותה מסכנת את הציבור. המכתבים ייחסו לתובעת התנהלות חמורה, שימוש בפורמלדהיד, פגיעה בבריאות העובדים והלקוחות והפרות סביבתיות שונות.
בית המשפט קבע כי התביעה נגד עו"ד חנוך ארליך נדחית, מאחר שפעל כבא כוח שולחו ולא היה מקום לתבוע אותו אישית. מנגד, התביעה נגד מאיר פלבסקי התקבלה. נקבע כי המכתבים חרגו מגבולות תלונה מוגנת לרשות מוסמכת, לא חוסים תחת הגנת תום הלב שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, וכללו לשון הרע חמורה שפגעה בתובעת. נפסקו לתובעת 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק ועוד 150,000 ₪ בגין הפסדים עסקיים, ובסך הכול 200,000 ₪.
- העיקרון המרכזילא כל פנייה לרשות היא תלונה מוגנת; כאשר הפרסום הופך לכתב האשמה רחב וקיצוני, ההגנה עלולה להישלל.
- התוצאההתביעה נגד עו"ד ארליך נדחתה, והתביעה נגד מאיר פלבסקי התקבלה.
- סכום הפיצוי200,000 ₪ לתובעת, בנוסף להוצאות ושכר טרחה.
- הוראת החוק המרכזיתסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, לצד בחינת היעדר תום לב.
- המסר המעשיפרסום לרשויות ולגורמים רבים נוספים אינו נהנה אוטומטית מהגנה, במיוחד כשהוא קובע מסקנות חמורות ללא בסיס מוכח.
- חשיבות הפסקפסק דין שימושי במקרים של פרסום מכפיש במסווה של תלונה ציבורית או סביבתית.
תא 34181-01-10 מקור הפורמיקה בע"מ נ' חנוך ארליך (שלום - תל-אביב-יפו, חנה ינון) 11/03/2013
לשון הרע
בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 34181-01-10 מקור הפורמיקה בע"מ נ' ארליך ואח' 11.3.13 בפני השופטת חנה ינון, שופטת בכירה התובעת מקור הפורמיקה בע"מ על ידי עו"ד אמיר טיטונוביץ נגד הנתבעים 1. חנוך ארליך על ידי עו"ד ד"ר מיכל גדות 2. מאיר פלבסקי - בעצמו
פסק דין
1. זוהי תובענה על סך של 750,000 ₪ שעניינה דרישה לפיצוי בגין טענה להפצת לשון הרע.
רקע עובדתי
2. התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בשיווק ובהפצה של לוחות עץ.
3. הנתבע מס' 1 הינו עורך דין אשר ייצג בעבר לקוח שפנה אל עיריית חיפה בתלונה נגד התובעת, בבעלות משפחת מאיר פיסו, על פיה נעשה על ידה שימוש בדבקים המכילים רעלים שאדיהם נפלטים ומזיקים לציבור.
4. העירייה פתחה בחקירה בנושא אשר מסקנותיה היו כי אין כל בסיס עובדתי לפניית הנתבע.
5. התובעת סבורה כי בדברי הנתבע יש משום הפצת לשון הרע, ואילו הנתבע גורס כי תלונתו חוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, על פי סעיף 15(8) לו.
(להלן: "החוק").
ראיות התובעת
6. התובעת, חברה בע"מ העוסקת בציפוי, שיווק והפצה של לוחות עץ, העידה באמצעות מצהירה מר ערן קרפנר, יועצה המשפטי, בתצהירו ת/1, כי הנתבע מס' 1, עו"ד חנוך ארליך, שיגר מכתב בשם לקוחו מר מאיר פלבסקי, הנתבע מס' 2, המטיל דופי בעבודות התובעת והמהווה השמצה ולשון הרע בדבר פיזור חומרים רעילים, כמשמעה בחוק.
אלה דברי המכתב המשמיץ:
"...
5. ככל הידוע למרשי, המבנה מוגדר כמחסן, אולם מתפקד כמפעל תעשייתי לכל דבר, ככל הידוע למרשי - ללא רישיון עסק, וממילא ללא התקנת אמצעי בטיחות הולמים.
6. במתקן ברח' רוזוב 11, חיפה מתבצעים תהליכי אימרפרגנציה תוך שימוש בחומר ("פורמלדהיד") - אלהיד של חומצה פורמית שנוסחתו הכימית - CH2O אשר הוגדר ע"י "ארגון הבריאות העולמי" כ"חומר מסרטן ודאי לבני אדם".
7. במקום משתמשים גם בדבקים שונים, המכילים חומרים רעילים נוספים שאדיהם נפלטים לאוויר המפעל ושאריות מגיעות לפסולת המפעל.
8. טיוטת "תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בפורמלדהיד), תשס"ז - 2007", אשר מבדיקתי עולה, כי טרם אושרה סופית, מלמדת, כי קבוצת פיסו אינה עומדת בדרישות ובכלל זה:
- אין אמצעי יניקה במקום ואין אמצעי ניקוז ופליטה יעילים.
- אין מנדפים מתאימים ויעילים.
- אין אוורור ואין החלת אוויר צח.
- אין בגדי עבודה מתאימים ואין סידורי כביסה מתאימים.
- אין מלתחות כפולות ונפרדות לכל עובד.
- אין סידורים למצבי חירום ואין אמצעים לטיפול מיידי בנזילות ודליפות.
- אין מקלחות חירום, אין ציוד מגן אישי ואין מכשירי נשימה.
9. בסוף תהליך הייצור מצטברת פסולת רעילה נזילה האמורה להיאסף ולהתפנות לרמת חובב. ככל הידוע למרשי, פסולת זו אינה מגיעה ליעדה אלא מפונה ומושלכת למקומות אחרים.
10. ביום 11.10.2009 פורסם בעיתון "גלובס" דו"ח של "הקואליציה לבריאות הציבור" על ניטורים שנעשו ב-10 מוסדות חינוך באזור מפרץ חיפה ממנו עולה כי נמדדו חריגות בחומרים המסרטנים "פורמלדהיד" ו"בנזן" של פי 6-10 מערכי הסף שנקבעו לחומרים אלה בישראל, וכי יש קשרים סיבתיים בין חשיפה לזיהום אויר ומחלות ילדים שונות.
11. יש לציין כי האוויר במתקן ובסביבתו מסכן לא רק את עובדי המפעל, אלא את לקוחותיו, ואת עובדי המפעלים בסביבה בכלל, ואלקטרה בפרט.
12. לסיכום: "מקור הפורמייקה" הינו למעשה מקור חמור לפורמלדהיד; הוא מסכן את בריאות עובדי המפעל, אשר אינם מוגנים בכל דרך שהיא, לקוחותיו, עובדי מפעלים בסביבה ואחרים. לאור זאת אודה לכם על טיפול מיידי בעניין חמור ודחוף זה".
7. מכתב זה שוגר, לעמדתו, בנוסח זהה, בלי לציין את שם משגרם, בהכילו דברי לשון הרע חמורים ופוגעים אודות התובעת אל הנמענים הבאים: ראש עיריית חיפה, השר להגנת הסביבה, חבר הכנסת דב חנין, מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, מנהל מחוז חיפה והצפון במשרד התמ"ס, מבקר עיריית חיפה ומנהל המחלקה לרישוי עסקים בעיריית חיפה.
8. למיטב ידיעתו, "תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בפורמלדהיד), תשס"ג - 2007", לא קיבלו תוקף חוקי והן בבחינת טיוטה בלבד.
9. לעדותו, אצל התובעת לא נעשה שימוש בפורמלדהיד כשלעצמו, והיא אינה מחזיקה, במועדים הרלבנטיים אף לא החזיקה, בחצריה, את החומר דנן.
10. בנוסף, נשלחו לידי החברות "אלקטרה" ו"צ'ק פוינט", שתיים משכנותיה של התובעת באזור הצ'ק פוינט, מכתבים אנונימיים, בנוסח זהה, כשעל המעטפות שבהן נמסרו המכתבים צויין שאלה נשלחו ע"י "הלוחמים בסרטן".
11. במכתבים האנונימיים נכתבו דברי לשון הרע נוספים באותו קו מאשים בדבר חשיפה לפורמלדהיד ופגיעה בריאותית.
12. להדגשתו, טרם משלוח המכתבים המשמיצים כולם, לא התבקשה תגובת התובעת בדבר ייחוס התנהגות פסולה ועבריינית לעובדי המפעל.
ראיות הנתבעים
18. הנתבע מס' 1, עו"ד חנוך ארליך, העיד בתצהירו נ/4 כי לגישתו דין התביעה כלפיו להידחות על הסף בשל חוסר יריבות.
21. מר פלבסקי פנה אליו בחודש נובמבר 2009 על מנת שישלח עבורו, כבא-כוחו, מכתב תלונה לעיריית חיפה בקשר עם התנהלותה של התובעת.
23. לדבריו, הרשויות אומנם מצאו כי התלונות, לפחות בחלקן, נכונות וכי התובעת מפרה את החוק, וזאת מבלי לגרוע מן העובדה כי היא פועלת ללא רישיון עסק וכי נפתחו כנגדה הליכים פליליים שונים.
26. המכתבים האנונימיים והמשמיצים חוסים, לגישתו, תחת הגנת סעיף 15(8) לחוק.
הכרעה
40. התובענה עניינה במשלוח "מכתבים משמיצים" ו"מכתבים אנונימיים" אל מספר משרדי ממשלה ואל חברות השוכנות בבתי עסק בסמוך לתובעת, שעיסוקה שיווק, ייצור והפצה של לוחות עץ תעשייתיים.
מעמד הנתבע מס' 1
41. בהתייחס לנתבע מס' 1, עורך דין חנוך ארליך, סבורה אנכי כי לא היה מקום לתבעו בתביעת לשון הרע שעה שייצג את שולחו במשלוח המכתבים המשמיצים בתוקף תפקידו כעורך דין.
44. אשר על כן, התביעה כנגד מר חנוך ארליך - נדחית.
מעמד הנתבע מס' 2
45. לעניין הנתבע מס' 2, מר מאיר פלבסקי, הרי שברי מתוך הראיות כי הודאה בפיו כי הוא אשר שלח את "המכתבים המשמיצים" ו"המכתבים האנונימיים", הדומים בנוסחם ובלשונם.
47. מעיון בלשון המכתבים כולם ובתפוצתם עולה בבהירות כי תכנם המצטבר מהווה "כתבי אישום" מרים וקיצוניים כנגד התובעת, לה מיוחס שימוש בחומרים המרעילים פורמלדהידים שעלולים לגרום סרטן לבני אדם.
49. המכתבים המשמיצים והאנונימיים נשלחו לרשימת גורמים ארוכה ואדירה, חלקה רלבנטית וחלקה אין לה שיפוט והשפעה של ממש על נשוא המכתבים.
50. אין ספק מלשונם כי מהווים הם דברי לשון הרע על פי סעיף 1 לחוק.
סעיף 15(8) ותום לב
55. מר פלבסקי גורס כי פניותיו מוגנות בהגנה הגלומה בסעיף 15(8) לחוק.
56. תלונת מר פלבסקי יוצאת, לגישתי, מגדר פנייה על פי החוק "לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע" אלא מהווה קובץ תלונות מאשים ומרשיע בצירוף מסקנות מוכנות, שנשלח שלא לצורך לכל גוף ציבורי שהוא במדינה שיכול להחשב כבעל עניין בהגנת הסביבה.
59. מאחר שהמכתבים המשמיצים והאנונימיים מכילים דברים המהווים הרשעה גמורה, גורפת ומוחלטת של התובעת, ולא תלונה העולה בקנה אחד עם מובנו הפשוט של החוק, נעדרות פניותיו של מר פלבסקי "תם לב", ולפיכך הגנה זו אינה עומדת לו.
61. לנתבע מר פלבסקי אף לא עומדת הגנת סעיף 13(5) לחוק בדבר פרסום "תוך כדי דיון בפני גורם שיפוטי", וכן לא עומדת הגנת סעיף 14 לחוק בדבר "אמת דיברתי".
64. לאור אלה, מקבלת אנכי התביעה כנגד מר מאיר פלבסקי.
הנזק
65. על פי סעיף 7א' לחוק ניתן לקבוע פיצוי "ללא הוכחת נזק" עד סכום של 50,000 ₪, וסכום זה פוסקת אנכי לתובעת נוכח לשונם הבוטה והחמורה של המכתבים נשוא התביעה ותפוצתם האדירה.
66. כן פוסקת אנכי סך 150,000 ₪ לתובעת בגין הפסדים עסקיים שנגרמו לה, למצער, לגישתי, עקב מסע ההשמצות והפרסומים.
67. לפיכך, התביעה נגד הנתבע עו"ד חנוך ארליך נדחית.
68. התובעת תישא בהוצאותיו בסך של 10,000 ₪.
69. התביעה מתקבלת כלפי הנתבע מס' 2, מר מאיר פלבסקי, בסך כולל של 200,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
70. הנתבע מס' 2 יישא בהוצאות התובעת בסך של 15,000 ₪.
ניתן היום, 11/03/2013, בהעדר הצדדים.
מתי תלונה לרשות הופכת ללשון הרע שאינה מוגנת?
פסק הדין מדגים כי גם כאשר אדם פונה לרשות מוסמכת, ההגנה אינה מוחלטת. כאשר הפנייה חורגת ממסגרת של תלונה עניינית והופכת למסמך מאשים, מרשיע, רחב וקיצוני המופץ לגורמים רבים, עשוי בית המשפט לקבוע שמדובר בלשון הרע שאינה חוסה תחת הגנת תום הלב. ההסדר החוקי מצוי בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
- מתי קיימת סכנה משפטית? כאשר המכתב קובע עובדות ומסקנות חמורות, ללא תשתית מספקת, ובייחוד כשהוא מופץ בתפוצה רחבה.
- מה בוחן בית המשפט? האם זו תלונה עניינית לרשות מוסמכת, האם הייתה אמונה כנה, והאם התקיים תום לב אמיתי.
- האם עורך הדין ששיגר את המכתב תמיד אחראי? לא. כאשר עורך הדין פועל כבא כוח שולחו, ייתכן שלא תהיה יריבות אישית כלפיו.
- מה ניתן לקבל? פיצוי ללא הוכחת נזק, פיצוי בגין נזקים עסקיים, וכן הוצאות ושכר טרחה.
- מה המסר המעשי? לפני משלוח תלונה חמורה לגופים רבים, חייבים לבדוק היטב עובדות, ניסוח, היקף תפוצה והאם יש בסיס אמיתי לטענות.
שאלות נפוצות על לשון הרע ותלונות לרשויות
לא. פסק הדין מחדד שההגנה אינה אוטומטית. כאשר התלונה הופכת למסמך מרשיע וקיצוני, או נשלחת בתפוצה רחבה שלא לצורך, ההגנה עלולה להישלל.
הסעיף עוסק בהגנה על פרסום שנעשה במסגרת תלונה לממונה או לרשות מוסמכת, אך רק כאשר מתקיימים התנאים הרלוונטיים ובפרט תום לב. את נוסח החוק ניתן לראות באתר הכנסת.
כן. החוק מאפשר במקרים מסוימים פיצוי ללא הוכחת נזק, ובמקרים מתאימים ניתן להוסיף גם רכיב נזק עסקי או מוניטיני אם הוא מוכח.
לא בהכרח. בפסק הדין הזה התביעה נגד עורך הדין נדחתה, משום שנקבע כי פעל במסגרת ייצוג של שולחו ולא היה מקום לתבוע אותו אישית.
כאשר המכתב נשלח לגורמים רבים, גם כאלה שאינם רלוונטיים ישירות, הדבר עשוי להעצים את הפגיעה ולחזק את המסקנה שמדובר בפרסום מכפיש ולא בתלונה מוגבלת והכרחית.
אפשר לעיין גם בדפי פגיעות גוף, תאונות דרכים, תביעות ביטוח ועמוד פסקי הדין בדיני נזיקין.
מתמודדים עם פרסום מכפיש, מכתב פוגעני או טענות כוזבות?
רעות אליהו, עו"ד — ייעוץ ראשוני ללא תשלום ובחינה מהירה של חשיפה, הגנות ואפשרות לתביעה