נוסח מלא ועדכני - חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
5/5 - (1 vote)
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע את זכויות האדם הבסיסיות בישראל - הגנה על חיים, כבוד, חירות, פרטיות וקניין. הכירו את הסעיפים החשובים, מה מגיע לכם לפי החוק - ומתי כדאי לפנות לעורך דין.
מה קובע חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ומתי הוא רלוונטי לכם?
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנחקק בשנת 1992, הוא אחד מחוקי היסוד המרכזיים בישראל. החוק מגן על זכויות האדם הבסיסיות - כבוד האדם, חייו, גופו, קניינו, חירותו ופרטיותו - מפני פגיעה של רשויות השלטון. הוא מהווה את עמוד השדרה החוקתי של מערכת המשפט הישראלית, ומשמש בסיס לתביעות נזיקין, פגיעות גוף, ותביעות נגד המדינה.
- על מה חל החוק? על כל רשות שלטונית - מדינה, עירייה, משטרה, בתי סוהר - שפגעה בכבוד, בחירות או בקניין של אדם.
- מה הסעיפים המרכזיים? סעיפים 2, 3, 4 (הגנה על חיים, גוף, כבוד וקניין), סעיף 5 (חירות אישית), סעיף 7 (פרטיות), סעיף 8 (פסקת הגבלה).
- מה ניתן לקבל? פיצויים בגין פגיעה בזכויות חוקתיות, סעד הצהרתי, צו מניעה כנגד פגיעה עתידית.
- מה תקופת ההתיישנות? 7 שנים מיום הפגיעה (לפי חוק ההתיישנות הכללי), עם חריגים לנסיבות ספציפיות.
- מתי פונים לעורך דין? כשרשות שלטונית פגעה בכם - עצור שלא כדין, חיפוש בלתי חוקי, פגיעה בקניין ללא פיצוי.
- ייעוץ ראשוני? ללא תשלום, ללא התחייבות - 074-7047104
רעות אליהו, עו"ד
חברת לשכת עורכי הדין מ-2007עורכת דין מנוסה המתמחה בתביעות נזיקין, פגיעות גוף ותביעות כנגד רשויות המדינה. ניסיון רב בייצוג נפגעים שזכויותיהם הופרו על-ידי גורמי שלטון, לרבות תביעות מכוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
נוסח החוק המלא
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
עקרונות יסוד (תיקון מס' 1) תשנ"ד-19941. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
מטרה (תיקון מס' 1) תשנ"ד-19941א. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
שמירה על החיים, הגוף והכבוד2. אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
שמירה על הקניין3. אין פוגעים בקניינו של אדם. בכל מקרה של פגיעה בקניין על-ידי הרשות - ראו גם את פקודת הנזיקין המאפשרת תביעה בגין נזק ממון.
הגנה על החיים, הגוף והכבוד4. כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
חירות אישית5. אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.
יציאה מישראל וכניסה אליה6. (א) כל אדם חופשי לצאת מישראל.
(ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל.
פרטיות וצנעת הפרט7. (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.
פגיעה בזכויות (תיקון מס' 1) תשנ"ד-19948. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
סייג לגבי כוחות הביטחון9. אין מגבילים זכויות שלפי חוק-יסוד זה של המשרתים בצבא-הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, ואין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי חוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות.
שמירת דינים10. אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד.
תחולה11. כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה.
יציבות החוק12. אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, מותר להתקין תקנות שעת-חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.
* פורסם ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 150 (ה"ח תשנ"ב מס' 2086 עמ' 60).
תוקן ס"ח תשנ"ד מס' 1454 מיום 10.3.1994 עמ' 90 (ה"ח תשנ"ד מס' 2250 עמ' 289) - תיקון מס' 1 בסעיף 11 לחוק יסוד: חופש העיסוק, תשנ"ד-1994.
לנוסח הרשמי המלא ראו מאגר נבו ומשרד המשפטים.
הסעיפים החשובים - בשפה פשוטה
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו כולל 12 סעיפים. להלן הסעיפים המרכזיים שרלוונטיים ביותר לנפגעים ולמי שנפגע מפעולה שלטונית - עם הסבר פשוט ודוגמאות מהחיים.
שמירה על החיים, הגוף והכבוד
"אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם."
מה זה אומר בפועל? המדינה וכל גורם שלטוני מחויבים שלא לפגוע בגופו או בכבודו של אדם - ללא הבחנה בין אזרח לתושב. הסעיף הוא הבסיס לתביעות נגד אלימות שוטרים, השפלה על-ידי פקיד רשות, ופגיעות גוף שנגרמו על-ידי המדינה.
דוגמה: אדם שנפגע מאלימות שוטר במהלך מעצר שלא כדין - רשאי לתבוע פיצויים מכוח סעיף זה, לצד עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין.
← פגיעות גוף - עורך דיןשמירה על הקניין
"אין פוגעים בקניינו של אדם."
מה זה אומר בפועל? הרשות לא יכולה לפגוע ברכוש שלכם ללא הליך חוקי תקין ופיצוי הוגן. הסעיף חל על הפקעת מקרקעין, השמדת רכוש, מניעת שימוש ברכוש ועוד. בתביעות ביטוח - ניתן להיעזר בסעיף כנגד חברות ביטוח הפועלות בחסות המדינה.
דוגמה: הרשות המקומית סגרה עסק ללא צו שיפוטי תקין וגרמה לנזק כלכלי - ניתן לתבוע מכוח סעיף זה ומכוח פקודת הנזיקין.
← תביעות ביטוח - עורך דיןחירות אישית
"אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת."
מה זה אומר בפועל? עצירה, מאסר או הגבלת חירות חייבים להיות מבוססים על חוק ועל צו שיפוטי. מעצר שרירותי, שמירה על אדם ללא צו, או סגירה כפויה ללא הסמכה חוקית - כולם מהווים הפרה של סעיף זה ועילה לתביעה.
דוגמה: אדם שנעצר שלא כדין ושוחרר לאחר מספר שעות ללא כל הצדקה - יכול לתבוע פיצויים מכוח סעיף זה ומכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים במקרים הרלוונטיים.
← פגיעות גוף ונזיקיןפרטיות וצנעת הפרט
"כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו. אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו."
מה זה אומר בפועל? חיפוש בית, חיפוש גוף או האזנת סתר ללא צו שיפוטי תקף - הן פגיעות ישירות בסעיף 7. ראיות שהושגו שלא כדין עשויות להיפסל. בנוסף, ניתן לתבוע פיצויים בגין הפרת פרטיות.
דוגמה: שוטר ערך חיפוש ברכב ללא צו ומצא חפצים - בית המשפט עשוי לפסול את הראיות ולאפשר תביעה אזרחית בגין הפרת זכות הפרטיות.
← ייעוץ משפטי בפגיעת זכויותפסקת ההגבלה
"אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש."
מה זה אומר בפועל? פסקת ההגבלה קובעת שגם כשהמדינה מגבילה זכות - היא חייבת לעמוד ב-3 תנאים: החוק המאפשר את ההגבלה הולם את ערכי ישראל, הוא נועד לתכלית ראויה, ואינו עולה על הנדרש (מידתיות). כלי מרכזי לתקיפת חוקים ורגולציות פוגעניות.
דוגמה: תקנה מינהלית שאסרה על עסק לפעול ולא עמדה בתנאי המידתיות - נפסלה בבית המשפט העליון מכוח פסקת ההגבלה.
← ייעוץ בתביעות כנגד רשויותתחולה - חובת כל רשות שלטונית
"כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה."
מה זה אומר בפועל? החוק מחייב את כל הרשויות - ממשלה, עירייה, משטרה, מס הכנסה, שירות התעסוקה ועוד. הפרה של כל אחד מסעיפי החוק על-ידי גורם שלטוני מהווה עילת תביעה. הלשכת עורכי הדין מדגישה חשיבות ייצוג משפטי בתביעות אלה.
דוגמה: פקיד מס הכנסה גרם לנזק כלכלי תוך פגיעה בלתי מידתית בקניין - עילת תביעה כנגד המדינה לפי סעיף 11 בצירוף סעיף 3.
← פנו לייעוץ ראשוני חינמישאלות נפוצות על חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
החוק נחקק בשנת 1992 במטרה להגן על כבוד האדם וחירותו, ולעגן בחקיקת יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. החוק קובע זכויות חוקתיות בסיסיות שאינן ניתנות לפגיעה אלא בתנאים מחמירים מאוד - ראו סעיף 8 (פסקת ההגבלה). לנוסח הרשמי - מאגר נבו.
החוק חל על כל אדם בישראל - אזרחים, תושבים קבועים ואף אנשים השוהים בישראל זמנית. לפי סעיף 11, כל רשות שלטונית - מדינה, רשות מקומית, משטרה, רשות המסים, שירות בתי הסוהר ועוד - חייבת לכבד את הזכויות הקבועות בחוק. החוק אינו חל ישירות על יחסים בין פרטים, אך בתי המשפט מרחיבים את השפעתו גם לדיני הנזיקין.
הסעיפים המרכזיים לעניין תביעות נזיקין ופגיעת זכויות הם: סעיף 2 (הגנה על חיים, גוף וכבוד), סעיף 3 (הגנה על קניין), סעיף 5 (חירות אישית), סעיף 7 (פרטיות וצנעת הפרט) וסעיף 8 (פסקת ההגבלה - המגדירה את תנאי הפגיעה המותרת בזכויות). שילוב של סעיפים אלה עם עילות נזיקין מהווה בסיס לתביעות כנגד המדינה ורשויותיה.
תקופת ההתיישנות הכללית לתביעות אזרחיות, לרבות תביעות מכוח חוק-יסוד זה, היא 7 שנים ממועד קרות העוולה. עם זאת, בתביעות כנגד רשויות המדינה קיימים לעיתים מנגנוני התיישנות מיוחדים. חשוב לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי - פנו לעורך דין פגיעות גוף ללא דיחוי. לפרטים נוספים ראו משרד המשפטים.
סעיף 2 קובע חובה שלילית - "אין פוגעים" - כלומר איסור מפורש על המדינה לפגוע בחיים, בגוף ובכבוד. סעיף 4 קובע חובה חיובית - "כל אדם זכאי להגנה" - כלומר לא רק שאסור לרשות לפגוע, אלא שעליה גם לנקוט פעולות אקטיביות להגנה על הפרט. בתביעות נגד המדינה ניתן להיעזר בשני הסעיפים גם יחד.
כן. בית המשפט העליון קבע כי פגיעה בזכויות חוקתיות המעוגנות בחוק-יסוד זה מקימה עילת תביעה לפיצויים. בפועל, תביעות אלה מועלות לרוב בצירוף עילות נזיקין לפי פקודת הנזיקין. עורך דין מנוסה יידע לשלב את העילות לקבלת הסעד המקסימלי.
פגיעה פיזית על-ידי שוטר מהווה הפרה של סעיפים 2 ו-4 לחוק-יסוד זה, ועשויה להוות גם עבירה פלילית. מבחינה אזרחית - ניתן לתבוע את המדינה (ולא רק את השוטר באופן אישי) לפיצויים בגין נזק גוף, כאב וסבל, ועוגמת נפש. הגישה לבית המשפט מומלץ שתיעשה דרך עורך דין המתמחה בפגיעות גוף ובתביעות כנגד המדינה.
מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי - עדיף עוד ביום האירוע או בסמוך לו. ייעוץ מוקדם מאפשר תיעוד נכון של הנזקים, שמירת ראיות ועמידה במועדי הגשת תלונות לגורמים כמו המוסד לביטוח לאומי והגורמים המשמעתיים. משרדנו מציע ייעוץ ראשוני חינמי - 074-7047104.
בתביעות ביטוח בין פרטים, החוק אינו חל ישירות - שכן הוא מחייב רשויות שלטוניות. עם זאת, כאשר חברת ביטוח פועלת בהסמכה רגולטורית של המדינה ומפרה זכויות בצורה קיצונית, בתי המשפט עשויים להחיל עקרונות מהחוק. בכל מקרה של תביעת ביטוח - פנו לייעוץ משפטי.
יש לכם שאלה על חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו? מגיע לכם ייעוץ חינמי
עורכת דין רעות אליהו - בקיאה בחקיקה ובפסיקה העדכנית. ייעוץ ראשוני ללא תשלום, ללא התחייבות.