פרק א': פרשנות

1. פירוש

בכפוף לפקודת הפרשנות תתפרש פקודה זו לפי עיקרי הפרשנות המשפטית המקובלים באנגליה, וביטויים המשמשים בה - חזקה היא - ככל שהדבר מתיישב עם ההקשר ובאין הוראה אחרת מפורשת - שמשמעותם כמשמעות הנודעת למקביליהם במשפט האנגלי ויתפרשו על דרך זו.

2. הגדרות

בפקודה זו -

"נזק" - אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה;

"נזק ממון" - הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים;

"נכס" - מקרקעין או מיטלטלין;

"מעביד" - מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה, ו"עובד" הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור;

"מקרקעין" - קרקע, עצים, בתים, בנינים וקירות או מבנים אחרים;

"תובענה" - כל הליך אזרחי לפני בית משפט, לרבות קיזוז ותביעה שכנגד;

"תופש" - אדם התופש מקרקעין כדין, או הזכאי כלפי בעל המקרקעין לתפוש אותם או להשתמש בהם, ובאין אדם כאמור - בעל המקרקעין.

פרק ב': זכויות וחבויות בנזיקין

3. עוולה והזכות לתרופה

הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות, ובכפוף להוראות הפקודה - כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה.

5. הסתכנות מרצון

(א) בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך, או יש להניח שידע והעריך, את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו.

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה על עוולה הנובעת מאי-מילוי חובה שהיתה מוטלת על הנתבע מכוח חיקוק.

(ג) ילד למטה מגיל שתים עשרה לא ייחשב כמסוגל לדעת או להעריך את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל מרצונו לחשוף עצמו או רכושו למצב זה.

7א. חסינות עובד הציבור (תיקון מס' 11, תשס"ה-2005)

(א) לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותה של המדינה או של רשות ציבורית לפי סעיפים 13 ו-14 ולפי כל דין.

11. מעוולים יחד

היה כל אחד משני בני-אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד.

13. חבות מעביד

(א) לענין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו -

(1) אם הרשה או אישרר את המעשה;

(2) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו;

(ב) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד.

19. השפעת מוות על עילת תביעה

(א) נפטר אדם - כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף להוראות סעיף זה, לטובת עזבונו או נגד עזבונו.

(ב) היתה עילת תובענה מוסיפה לעמוד כאמור לטובת עזבונו של נפטר, והמעשה או המחדל היוצר את העילה גרם למותו, יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת העזבון מחושבים בלי שים לב להפסד או לריווח שנגרם לעזבון עקב המוות, אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות קבורה.

פרק ג': העוולות

סימן א': תקיפה

23. תקיפה

(א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם.

סימן ד': רשלנות

35. רשלנות

עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר הבקיא באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובת זהירות שלא לנהוג כפי שנהג - הרי זו עוולת רשלנות.

36. חובה כלפי כל אדם

החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלך הדברים הרגיל להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.

38. חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים

בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי הנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, או בנסיבות שיש בהן לכאורה משום רשלנות - חזקה על הנתבע שהיה רשלן, אלא אם כן הוכיח שלא היתה לגבי הדבר המסוכן, או לגבי הנסיבות האמורות, רשלנות שיחוב עליה.

41. חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו (Res Ipsa Loquitur)

בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה -

(1) שהנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו; ו-

(2) שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה -

על הנתבע הראיה שלא היתה לגביו התרשלות שיחוב עליה.

סימן י': הפרת חובה חקוקה

63. הפרת חובה חקוקה

(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק;

(ב) תביעה לפי סעיף זה תהא בלא הוכחת אשמה.

פרק ד': אשם

64. גרם נזק באשם

מי שגרם לנזק יהא חב עליו, וחבותו לא תיפגע מחמת שאיש אחר גרם לאותו נזק, אלא אם כן נאמר בפקודה אחרת.

68. אשם תורם

(א) אשם תורם אינו מונע אמנם מן הנפגע לגבות פיצויים, אלא שבית המשפט יפחית את הפיצויים בשיעור שייראה לו צודק ונכון תוך התחשבות בחלקו של התובע באחריות לנזק.

(ב) בסעיף זה, "אשם תורם" - כל מקרה בו לא השתמש הנפגע במידת הזהירות הסבירה, כשאדם סביר היה משתמש בה, לשמירת שלומו ורכושו, ועל ידי כך תרם לנזקו.

פרק ה': תרופות לעוולות

76. פיצויים

בתובענה על עוולה יהיו הפיצויים בזה הכלל: בשיעור הנזק שנגרם לתובע על ידי העוולה; ואולם בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים בלי הוכחת נזק של ממון, כשהם בשיעור הנראה לו.

78. זכותם של תלויים לפיצויים

(א) נהרג אדם על ידי עוולה, יהיו קרוביו זכאים לתבוע מן המעוול, בתובענה אחת, פיצויים על הנזק שנגרם להם עקב מותו.

(ב) פיצויים כאמור יכללו את הסכום שנראה לבית המשפט כפיצוי עדין ומתאים לנזק שנגרם לכל אחד מן התובעים עקב המוות.

81. הפיצויים וחישובם

(א) בקביעת הפיצויים בשל נזק גוף רשאי בית המשפט לכלול פיצויים לכסות -

(1) הפסדי שכר ורווחים שנגרמו לפני מתן פסק הדין ושיגרמו לאחריו;

(2) הוצאות רפואיות, הוצאות אשפוז וריפוי אחרות שהוצאו לפני מתן פסק הדין ושיוצאו לאחריו;

(3) הוצאות שיקום;

(4) כאב וסבל וכן צער, עגמת נפש ואי-נוחות.

82. פיצויים וגימלאות מביטוח לאומי

בפסיקת פיצויים בשל נזק גוף ינוכו מהפיצויים שאמור הנתבע לשלם, הגמלאות שהנפגע זכאי לקבל לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, בשל אותו נזק גוף, בשל אותה תקופה שלגביה נפסקים הפיצויים.

89. תחילת התיישנות

לענין תובענות על עוולות - "היום שנולדה עילת התביעה" פירושו -

(1) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו נזק;

(2) לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.

פרק ו': שונות

91. שמירת דינים

אין בפקודה זו כדי לגרוע מכל זכות לתרופה שיש לכל אדם מכוח כל חיקוק, ובכלל זה חוק האחריות למוצרים פגומים, חוק הביטוח הלאומי וחוקים ספציפיים אחרים.

פורסמה בדיני מדינת ישראל, נוסח חדש, מס' 11. תוקנה לאחרונה: ס"ח תשע"ח, 409 (תיקון מס' 12, 2018).