בחוק זה -

"תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

"נזק גוף" - מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים;

"שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;

"נפגע" - אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970;

"פקודת הביטוח" - פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) (נוסח חדש), תש"ל-1970;

"מבטח" - כמשמעו בפקודת הביטוח, לרבות מי שפטור מחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח;

"רכב מנועי" או "רכב" - רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נכות;

"ישראלי" - אדם הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, וכן מי שבידו אשרה לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

(א) המשתמש ברכב מנועי (להלן - הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב.

(א1) הנוהג ברכב ישראלי חייב לפצות נפגע שהוא ישראלי או תייר חוץ על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב אף אם התאונה אירעה באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית.

(ב) היה השימוש ברכב על פי היתר מאת בעל הרכב או המחזיק בו, תחול האחריות גם על מי שהתיר את השימוש.

(ג) האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים.

(א) בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.

(ב) נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב - יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים.

(א) על זכותו של נפגע לפיצוי על נזק גוף יחולו הוראות סעיפים 19 עד 22, 76 עד 83, 86, 88 ו-89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ואולם -

(1) בחישוב הפיצויים בשל אבדן השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק (להלן - הכנסה מרבית);

(2) היו הפיצויים פטורים ממס הכנסה יחושבו הפסדי הנפגע לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס, ובלבד שההפחתה לא תעלה על 25%;

(3) הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ממון לא יעלו על הסכום המקסימלי הצמוד למדד.

(ב) הסכום המקסימלי יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.

(ג) בית המשפט רשאי ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהסכמת בעלי הדין.

מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב -

• הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים;
• תשלומים חדשיים שיהיה בהם כדי לספק את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו.

עברו 60 ימים ולא שולם - רשאי הנפגע להגיש לבית המשפט בקשה לתשלום תכוף, אף בנפרד מהתביעה העיקרית.

חייב שלא שילם תשלום תכוף במועד ישלם תוספת הפרשי הצמדה וריבית צמודה בשיעור של 12% לשנה עד יום התשלום בפועל.

שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מינוי מומחה שיחווה דעתו בעניין הנכות הרפואית של נפגע. בעלי דין רשאים להזמינו לחקירה; כל צד רשאי להפנות שאלות הבהרה בכתב.

נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה:

• מי שגרם לתאונה במתכוון;
• מי שנהג ברכב ללא רישיון נהיגה (למעט רישיון שפקע מחמת אי-תשלום אגרה);
• מי שהרכב שימש לו לביצוע פשע;
• מי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה לפי פקודת הביטוח.

מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה לפי חוק זה - לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על-ידי אדם אחר במתכוון.

מוקמת בזה קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים.

(א) תפקידה של הקרן לפצות נפגע הזכאי לפיצויים ואין בידו לקבל פיצויים מאת מבטח מחמת:

• הנוהג האחראי אינו ידוע - תאונות "פגע וברח";
• אין לנוהג ביטוח חובה או שהביטוח אינו מכסה את החבות;
• למבטח מונה מנהל מורשה בשל חדלות פירעון;
• המבטח נמצא בפירוק.

(ב) זכאי הנפגע לקבל פיצויים מהקרן כשם שהיה זכאי לקבל ממבטח.

הנהלת הקרן תהיה בידי מינהל של שבעה חברים שימנה שר האוצר לתקופה של שלוש שנים.

שכר טרחה של עורך-דין בתביעות לפי חוק זה לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם, ואם היו הליכים משפטיים - על 13% מהסכום שנפסק. מי ששילם שכר טרחה העולה על התעריף המקסימלי זכאי להחזר העודף.

תחילתו של חוק זה ביום א' בתשרי תשל"ז (25 בספטמבר 1976).