משרד עורכי דין נזיקין, עורך דין נזיקין, עורך דין תאונות דרכים, עורך דין רשלנות רפואית, עורך דין תאונות אישיות, עורך דין תביעות ביטוח, עורך דין נפילה במקומות ציבוריים, עורך דין נזיקין בהרצליה, עורך דין נזיקין בתל אביב, עורך דין תאונות דרכים בהרצליה, עורך דין תאונות דרכים במרכז
 
אליהו ושות׳- משרד עורכי דין נזיקין

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 - נוסח מלא ועדכני
5/5 - (1 vote)

נוסח מלא ומעודכן של חוק איסור לשון הרע - הבסיס המשפטי לתביעת פיצויים בגין פגיעה בשם טוב. כולל כל תיקוני החוק עד 2009, הגדרות, הגנות, וסעדים אפשריים. נפגעתם מפרסום פוגעני? ייעוץ ראשוני חינמי.

ייעוץ ראשוני ללא תשלום רעות אליהו, עו"ד - חברת לשכה מ-2007 מומחית נזיקין ופגיעות גוף הרצליה פיתוח

מה קובע חוק איסור לשון הרע ומתי פונים לעורך דין?

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 הוא החוק המרכזי בישראל להגנה על שמו הטוב של אדם. הוא קובע כי פרסום - בעל-פה, בכתב, ברשתות חברתיות, בתמונה או בסרטון - שעלול להשפיל אדם, לבזותו, או לפגוע בפרנסתו, מהווה הן עוולה אזרחית המזכה בפיצויים הן עבירה פלילית. החוק חל על יחידים ועל תאגידים.

  • על מי חל החוק? על כל אדם ותאגיד - הן הנפגע שיכול לתבוע, הן המפרסם שחשוף לתביעה ולהרשעה פלילית.
  • מה ניתן לקבל? פיצוי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק בפועל (ועד 100,000 ש"ח בכוונת פגיעה), צו תיקון והכחשה, ואיסור הפצת הפרסום.
  • מהן ההגנות המרכזיות? אמת הפרסום + ענין ציבורי (סעיף 14); תום לב (סעיף 15); פרסומים מותרים בהליכים שיפוטיים ופרלמנטריים (סעיף 13).
  • מה ההתיישנות? תביעה אזרחית - 7 שנים ממועד הפרסום. קובלנה פלילית - שנה בלבד. פעלו מהר - ראיות ברשת עלולות להימחק.
  • ייעוץ ראשוני? ללא תשלום, ללא התחייבות - פנו לרעות אליהו, עו"ד.
  • מה הצעד הראשון? תעדו את הפרסום בצילום מסך עם URL ותאריך - ופנו לעורך דין לפני שהפרסום נמחק.
רעות אליהו - עורכת דין נזיקין ולשון הרע, הרצליה

רעות אליהו, עו"ד

חברת לשכת עורכי הדין מ-2007

עורכת דין המתמחה בנזיקין ופגיעות גוף - לרבות תביעות לשון הרע ופגיעה בשם טוב, תאונות דרכים, תאונות עבודה, נפילות ברחוב ותביעות ביטוח. מספקת ייעוץ ראשוני ללא תשלום ומלווה לקוחות לאורך כל ההליך.

📋 ניסיון מ-2007 ⚖️ נזיקין ופגיעות גוף 📍 הרצליה פיתוח 🆓 ייעוץ ראשוני חינמי
50K+ פיצוי ללא הוכחת נזק
9 תיקוני חוק עד 2009
7 שנות התיישנות
1965 שנת חקיקה

נוסח החוק המלא

✓ נוסח עדכני - נכון לאפריל 2026 מקור רשמי: ספר החוקים - נבו תיקון אחרון: תיקון מס' 9 - תש"ע 2009

(תיקון מס' 1) תשכ"ז-1967

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965*

פרק א': פרשנות

לשון הרע מהי

1.   לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -

(1)  להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)  לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)  לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(תיקון מס' 5) תשנ"ז-1997 | (תיקון מס' 8) תשס"ח-2007 | (תיקון מס' 9) תש"ע-2009

(4)  לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

         בסעיף זה "אדם" - יחיד או תאגיד;

(תיקון מס' 8) תשס"ח-2007

         "מוגבלות" - לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

פרסום מהו

2.   (א) פרסום, לענין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

         (ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

(1)  אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

(2)  אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

דרכי הבעת לשון הרע

3.   אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה.

לשון הרע על ציבור (תיקון מס' 1) תשכ"ז-1967

4.   לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה. ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

לשון הרע על מת (תיקון מס' 1) תשכ"ז-1967

5.   לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא אם ביקש זאת בן-זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.

פרק ב': אחריות ותרופות

לשון הרע - עבירה

6.   המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו - מאסר שנה אחת.

לשון הרע - עוולה אזרחית (תיקון מס' 1) תשכ"ז-1967

7.   פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית, ובכפוף להוראות חוק זה יחולו עליה הוראות הסעיפים 2(2) עד 15, 55ב, 58 עד 61 ו-63 עד 68א לפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944.

פיצוי ללא הוכחת נזק (תיקון מס' 6) תשנ"ט-1998

7א.  (א) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק דין של אותו בית משפט, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.

         (ב) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.

         (ג) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.

         (ד) לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת.

         (ה) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; "מדד" - מדד המחירים לצרכן; "המדד הבסיסי" - מדד חודש ספטמבר 1998.

קובלנה

8.   עבירה בשל לשון הרע לפי חוק זה תהא בין העבירות שבהן רשאי הנפגע להאשים על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

צווים נוספים

9.   (א) נוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע, לצוות -

(1)  על איסור הפצה של עותקי הפרסום המכיל את לשון הרע או על החרמתם;

(2)  על פרסום תיקון או הכחשה של דבר המהווה לשון הרע או על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה על חשבון הנאשם או הנתבע, במקום, במידה ודרך שיקבע בית המשפט.

         (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בספריות ציבוריות, בארכיונים וכיוצא באלה, ואין בהן כדי למנוע החזקת עותק של פרסום על ידי הפרט.

צו ביניים

10.  הודה הנאשם או הנתבע שמקצת הדברים שפורסמו יש בהם לשון הרע או שמקצתם אינם אמת, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלגי הדיון לפני מתן פסק-הדין, לצוות על פרסום של תיקון או הכחשה.

אחריות בשל פרסום באמצעי התקשורת (תיקון מס' 3) תשמ"ד-1984

11.  (א) פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע, האדם שהביא את דברי לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת.

         (ב) באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זו הגנה טובה לעורך אמצעי התקשורת שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה לשון הרע ושלא ידע על פרסומה.

         (ג) "אמצעי תקשורת" - עתון וכן שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור.

אחריות של מדפיס ומפיץ (תיקון מס' 1) תשכ"ז-1967

12.  פורסמה לשון הרע בדפוס, למעט בעתון בעל תדירות הופעה של ארבעים יום או פחות המוצא לאור על פי רשיון בעל תוקף, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע גם מחזיק בית הדפוס שבו הודפס הפרסום, ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפרסום מכיל לשון הרע.

פרק ג': פרסומים מותרים; הגנות והקלות

פרסומים מותרים

13.  לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי -

(תיקון מס' 4) תשנ"ה-1994

(1)  פרסום לפי סעיף 28 לחוק-יסוד: הכנסת, או פרסום המוגן לפי חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם, וחובותיהם, תשי"א-1951;

(2)  פרסום בישיבת הממשלה;

(3)  פרסום על ידי הממשלה, או חבר ממשלה בתוקף תפקידו;

(4)  פרסום על ידי מבקר המדינה בתוקף תפקידו;

(תיקון מס' 1) תשכ"ז-1967

(5)  פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;

(6)  פרסום על ידי חבר ועדת חקירה שנעשה תוך כדי דיון בפני הועדה, בדין וחשבון שלה, או פרסום על ידי אדם שענינו משמש נושא לחקירה, בא כוחו, או עד - שנעשה תוך כדי דיון כאמור;

(7)  דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר בישיבה פומבית של הליך שיפוטי, ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי סעיף 21;

(8)  דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר בישיבה פומבית של ארגון בין-לאומי שמדינת ישראל חברה בו, של ועידה בין-לאומית שאליה שלחה ממשלת ישראל נציג, של בית דין בין-לאומי, או של מוסד ממוסדותיה הנבחרים של הסוכנות היהודית;

(9)  פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות מוסמכת;

(10) העתק או תמצית נכונה והוגנת ממרשם המתנהל על פי חיקוק הפתוח לעיון כל דורש;

(11) פרסום נכון והוגן - מלא, חלקי או תמציתי - של מה שפורסם קודם לכן בנסיבות פסקאות (1), (3), (4), (7), (8), (9) או (10).

הגנת אמת הפרסום (תיקון מס' 1) תשכ"ז-1967

14.  במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

הגנת תום לב

15.  במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:

(תיקון מס' 1) תשכ"ז-1967

(1)  הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע;

(2)  היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום;

(3)  הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר;

(4)  הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי;

(5)  הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע כבעל דין, כבא כוחו, או כעד בישיבה פומבית, ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי סעיף 21;

(6)  הפרסום היה בקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג ברבים, או על פעולה שעשה בפומבי;

(7)  הפרסום היה הבעת דעה על התנהגותו או אפיו של הנפגע בענין שבו הנאשם או הנתבע ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה;

(תיקון מס' 2) תשל"ט-1979

(8)  הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע לרשות המוסמכת לקבל תלונות עליו - ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה;

(9)  הפרסום היה דין וחשבון נכון והוגן על אסיפה פומבית, והיה בפרסומו ענין ציבורי;

(10) הפרסום לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן;

(תיקון מס' 1) תשכ"ז-1967 | (תיקון מס' 3) תשמ"ד-1984

(11) הפרסום לא היה אלא מסירת ידיעה לעורך אמצעי תקשורת כדי שיבחן שאלת פרסומה;

(12) הפרסום נעשה בשידור שלא הוקלט מראש והנאשם או הנתבע הוא האחראי לפי סעיף 11, והוא לא ידע ולא יכול היה לדעת על הכוונה לפרסם לשון הרע.

נטל ההוכחה

16.  (א) הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום באחת הנסיבות האמורות בסעיף 15 ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר, חזקה עליו שעשה את הפרסום בתום לב.

         (ב) חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם: (1) הדבר לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו; (2) הדבר לא היה אמת והוא לא נקט אמצעים סבירים להיווכח; (3) הוא נתכוון לפגוע במידה גדולה משהיתה סבירה.

שלילת הגנת תום לב

17.  (א) פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת לא תעמוד הגנת תום לב אם הנפגע דרש לפרסם תיקון או הכחשה ולא פורסמו בהבלטה הנדרשת ובתוך זמן סביר.

         (ב) היה הפרסום בעתון המופיע בתדירות פחותה מאחת לשבוע, יפורסמו התיקון או ההכחשה גם בעתון יומי.

הקלות

19.  בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב לטובת הנאשם או הנתבע גם באלה: (1) לשון הרע היתה חזרה על מה שנאמר ונקב את המקור; (2) היה משוכנע באמיתותה; (3) לא נתכוון לנפגע; (4) התנצל, תיקן, הכחיש, או נקט צעדים להפסקת הפצה.

שמירת דינים

20.  חוק זה אינו בא להתיר פרסום האסור על פי דין אחר ואינו בא לגרוע מחסינות הניתנת על-פי דין אחר.

פרק ד': שונות

סייג לפרסום הליכים

21.  במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע רשאי בית המשפט לאסור או לעכב פרסום ברבים של הליכי בית המשפט, לשם הגנה על שמו של אדם הנוגע במשפט. אולם לא יאסור ולא יעכב את פרסום דבר פתיחתו של הליך, כתב אישום, תביעה או פסק דין, אם התנגד לכך הנפגע; העובר - דינו מאסר ששה חדשים.

מות הנפגע

25.  (א) אדם שנפגע על-ידי לשון הרע ותוך ששה חדשים לאחר פרסומה מת בלי להגיש תובענה, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים - אחיו או אחותו, להגיש תובענה תוך ששה חדשים לאחר מותו.

         (ב) אדם שהגיש תובענה ומת לפני סיומה, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו להודיע על רצונם להמשיך בתובענה תוך ששה חדשים לאחר מותו.

חובת עדכון (תיקון מס' 7) תשס"ג-2002

25א. (א) פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם, ולאחר מכן התקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום, האדם זוכה או התקבל ערעורו - ודרש בכתב לפרסם את ההחלטה, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה בתוך זמן סביר ובהבלטה הראויה.

         (ב) מעשה או מחדל בניגוד לסעיף זה הוא עוולה אזרחית ויחולו עליה הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש].


* פורסם ס"ח תשכ"ה מס' 464 מיום 30.7.1965 עמ' 240. תוקן בתיקונים מס' 1-9 עד תש"ע-2009.

מספר חוק: ס"ח 464
תאריך חקיקה: 30.7.1965
תיקון אחרון: מס' 9 - תש"ע 2009
תחום: נזיקין - שם טוב
פיצוי ללא נזק: עד 50,000 ש"ח / 100,000 בכוונה
עונש פלילי: מאסר עד שנה

הסעיפים החשובים - בשפה פשוטה

סעיף 1
מה נחשב לשון הרע?
"דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות... לפגוע בו במשלח ידו..."
כל פרסום שעלול לפגוע בשמו של אדם, לבזותו, לגרום לאחרים לשנאה אותו, או לפגוע בפרנסתו - בכל אמצעי: בעל-פה, בכתב, בתמונה, בסרטון, ברשת חברתית. החוק מגן גם על תאגידים.
📌 דוגמה: פוסט פייסבוק שמאשים רופא בטיפול רשלני ללא ראיות - עשוי להוות לשון הרע על משלח ידו.
נפגעתם? לייעוץ חינמי ←
סעיף 7א
פיצוי ללא הוכחת נזק
"רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק."
אינכם צריכים להוכיח כמה כסף הפסדתם. בית המשפט יכול לפסוק עד 50,000 ש"ח (100,000 ש"ח בכוונת פגיעה) ללא הוכחת נזק ממשי. הסכומים מתעדכנים למדד.
📌 דוגמה: עסק שנפגע מביקורת שקרית ב-Google יכול לקבל פיצוי גם בלי להוכיח ירידה מדויקת בהכנסות.
לבדיקת זכאות לפיצוי ←
סעיף 14
הגנת אמת הפרסום
"תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי."
שני תנאים מצטברים: (1) מה שנאמר אמת, וגם (2) יש עניין ציבורי. אמת לבדה אינה מספיקה. הגנה קשה יחסית לעמוד בה - רמת ההוכחה גבוהה.
📌 דוגמה: כתבה על עובד ציבור שלקח שוחד תהיה מוגנת רק אם הפרטים הם אמת ויש עניין ציבורי ברור.
לבחינת ההגנות במקרה שלכם ←
סעיף 15
הגנת תום לב - 12 נסיבות
"תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו..."
12 נסיבות מוגדרות שבהן תום לב עשוי להגן: חובה מוסרית לפרסם, הגנה על עניין כשר, ביקורת לגיטימית על בעל תפקיד, הגשת תלונה לגורם מוסמך ועוד. אם לא האמין באמיתות הדברים - ההגנה נשללת.
📌 דוגמה: דיווח לממונה על עובד שהתנהג בחוסר יושר - עשוי להיות מוגן בתום לב אם נעשה בדרג המתאים בלבד.
להתייעצות ←
סעיף 13
11 פרסומים מותרים לחלוטין
"לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי..."
קטגוריות שבהן הפרסום מותר גמורות: דיונים שיפוטיים, פרלמנטריים, פרסומים של מבקר המדינה, פרסומים שחוק מחייב לעשותם ועוד. הכלל מבטיח חופש ביטוי בדמוקרטיה.
📌 דוגמה: דברים שנאמרו בדיון משפטי פומבי - לא ניתן לתבוע בגינם, גם אם פגעו קשות.
בדקו אם הפרסום מוגן ←
סעיף 25א
חובת עדכון בתקשורת
"יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר..."
אם התקשורת פרסמה שנחקרתם - ואחר כך זוכיתם, נסגר התיק, או לא הוגש כתב אישום - תוכלו לדרוש פרסום עדכון בהבלטה דומה לפרסום המקורי. אי-פרסום הוא עוולה אזרחית.
📌 דוגמה: עיתון פרסם שאדם חשוד - ואחרי שזוכה לא פרסם עדכון. ניתן לתבוע בגין אי-עדכון.
דרשו את הזכויות שלכם ←

שאלות נפוצות - חוק איסור לשון הרע

בישראל, חוק איסור לשון הרע משנת 1965 ביטל את ההבחנות הישנות שהיו בפקודת החוק הפלילי בין "דיבה" לבין "לשון הרע". כיום קיים מונח אחד - לשון הרע - המכסה כל פרסום פוגעני, בכתב ובעל-פה, בין אם מדובר בהאשמה עובדתית ובין אם בביטוי דעה. ההגדרה המרכזית היא בסעיף 1 לחוק.

כן, בהחלט. הגדרת "פרסום" בסעיף 2 לחוק כוללת "כל אמצעי אחר". פסיקת בתי המשפט הרחיבה בצורה עקבית את תחולת החוק לפוסטים, תגובות, קבוצות וואטסאפ, ביקורות ב-Google ו-Facebook, ציוצים, ועוד. גם שיתוף של תוכן פוגעני נחשב לפרסום לצורך החוק.

תביעה אזרחית בגין לשון הרע - תקופת ההתיישנות היא 7 שנים ממועד הפרסום, לפי חוק ההתיישנות הכללי. קובלנה פלילית - שנה בלבד מיום הפרסום. למרות הזמן הארוך, מומלץ לפעול מהר: ראיות ברשת עלולות להימחק, עדים שוכחים, ועיכוב עלול להיחשב כוויתור. פנו לייעוץ ראשוני חינמי בהקדם.

מספר סעדים אפשריים: (1) פיצויים כספיים - עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק בפועל; עד 100,000 ש"ח בכוונת פגיעה (סעיף 7א). אפשר יותר עם הוכחת נזק ממשי. (2) צו תיקון/הכחשה - על חשבון הנתבע. (3) איסור הפצה - צו שמונע הפצה נוספת. (4) צו ביניים מיידי להסרת הפרסום עוד בטרם תם ההליך.

לא בהכרח. לפי סעיף 14, הגנת אמת הפרסום מצריכה שני תנאים מצטברים: (1) שמה שפורסם אמת, וגם (2) שיש בפרסום עניין ציבורי. אמת ללא עניין ציבורי - אין הגנה. לכן, חשיפת פרט אישי פוגעני שאינו נוגע לציבור לא תוגן בהגנה זו, גם אם הוא אמת. זו הבחנה קריטית שמחייבת בחינה משפטית.

תביעה אזרחית - מוגשת לבית המשפט האזרחי, המטרה קבלת פיצויים כספיים ו/או צווים. ניתן להגיש תוך 7 שנים. קובלנה פלילית - מוגשת ישירות לבית המשפט על-ידי הנפגע (סעיף 8), עלולה להוביל להרשעה פלילית ומאסר של עד שנה. תקופת התיישנות - שנה בלבד. ניתן לנהל את שתיהן במקביל.

כן. לפי סעיף 11, עורך אמצעי התקשורת, מי שהחליט בפועל על הפרסום, והאחראי לאמצעי - כולם נושאים באחריות. הגנת תום לב נשללת (סעיף 17) אם הנפגע דרש תיקון ולא פורסם בהבלטה הנדרשת ובזמן סביר. בנוסף, לפי סעיף 25א לחוק, חובה לפרסם עדכון כאשר הנחקר זוכה.

מיד עם גילוי הפרסום הפוגעני. תעדו: צילום מסך עם URL ותאריך. ניתן לבקש צו ביניים להסרה מיידית, ולשלוח מכתב דרישה שלעיתים מוביל לפתרון מחוץ לבית המשפט. צרו קשר עם רעות אליהו, עו"ד לייעוץ ראשוני ללא תשלום - 074-7047104.

נפגעתם מלשון הרע? מגיע לכם פיצוי

רעות אליהו, עו"ד - ייעוץ ראשוני חינמי בתביעות נזיקין ולשון הרע | הרצליה פיתוח