פסק הדין המקורי

רצח - פיצויים בנזיקין

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 1047-04
עזבון המנוח מנטין עמית עמוס ואח' נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'
בפני כב' השופטת דליה גנות

פסק דין

1. בפני כתב תביעה, אשר הוגש על ידי עזבון המנוח מנטין עמוס ז"ל (להלן: "המנוח") וכן על ידי אינס ניצה מנטין - אמו ויורשתו של המנוח (להלן: "האם") כנגד בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, כנגד אשר בן נעים, כנגד יקותיאל לביא, כנגד דרור אוברלנדר, כנגד יהודה אריה, כנגד לילית אבטחה בע"מ - בפירוק, כנגד הרשות הפלשתינית, כנגד המועצה הפלשתינית וכנגד הראל - חברה לביטוח בע"מ.

העובדות הצריכות לעניין

2. בתאריך 26/6/03 נרצח עמית עמוס מנטין ז"ל, כאשר במהלך עבודתו כטכנאי בזק בישוב בקעה אל גרבייה נורה על ידי מחבל. המנוח נרצח במהלך ביצוע פיגוע חבלני, שביצע מחבל - קטין בן 15.5 במועד האירוע. המחבל נתפס ונשפט, והוא מרצה את עונשו בבית כלא בישראל.

3. התובעת טוענת, כי הנתבעים אחראיים לרצח בנה, ועל כן עליהם לפצותה בגין נזקיה כתוצאה מרצח בנה.

4. ייאמר מיד, כי לילית אבטחה בע"מ הינה חברה בפירוק, וקיים כנגדה צו עיכוב הליכים, דבר שאינו מונע את קביעת חבותה, ככל שקיימת, בגין אי מניעת רצח המנוח.

5. לצורך כתיבת פסק הדין בחרתי לראות בנתבעים בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "בזק"), יקותיאל לביא, דרור אוברלנדר ויהודה אריה כישות אחת, ומשכך לא אדון באחריותו האישית של כל אחד מהנתבעים 5-3, באופן שאחריותם, או חוסר אחריותם ייקבעו ביחד ולחוד עם בזק (להלן: "קבוצת בזק").

הרצח

6. בתאריך 26.6.03 הגיעו טכנאי בזק - המנוח והמאבטח אשר בן נעים (להלן: "בן נעים") לבקעה אל גרבייה לצורך ביצוע עבודות בזק, שכללו תיקוני תקלות בהתאם להזמנות תיקון שנמסרו על ידי תושבים מקומיים. המנוח ובן נעים הגיעו לבקעה אל גרבייה בשתי מכוניות. המנוח נהג ברכב מסוג סיטרואן ברלינגו, אשר נשא את הלוגו של בזק (להלן: "הברלינגו") ואילו בן נעים הגיע עם רכבו הפרטי מסוג הונדה סיוויק.

בן נעים החנה את רכבו בעסק לאביזרי רכב, עבר לרכב של המנוח, והשניים החלו בעבודתם. רכבו של בן נעים הושאר בחנות לאביזרי רכב "דנה" משום שבן נעים סיכם עם בעל החנות - וואיל קעדאן (להלן: "וואיל"), כי הלה יתקין מגבר ברכבו.

בשלב מסויים במהלך השעות שלפני הצהריים, חזרו המנוח ובן נעים לחנותו של וואיל. בן נעים יצא מרכב הברלינגו ואילו המנוח נשאר ישוב ברכב, עם חלונות סגורים ושוחח בטלפון. בזמן שבן נעים שוחח עם וואיל, במרחק של כ-5 מ' מרכב הברלינגו, כשהוא עומד עם גבו לרכב הברלינגו, הגיע לרכב הברלינגו נער כבן 16 שנים, שלף אקדח וירה בראשו של המנוח חמישה כדורים מבעד לשמשה הסגורה. ירי זה גרם למותו של המנוח.

למשמע היריות הסתובב בן נעים, שלף את האקדח, שנשא ברשיון כמאבטח וירה לכיוון המחבל. המחבל נפצע, נתפס ואושפז בבית החולים "הלל יפה" בחדרה.

החבות ועוולת הרשלנות

8. לצורך הוכחת אחריות בעוולת הרשלנות על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יש להוכיח קיומם של שלושה יסודות: א. קיומה של חובת זהירות החלה על המזיק כלפי ניזוק. ב. הפרת החובה האמורה. ג. הוכחת הנזק כתוצאה מהפרת החובה (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113).

חובת זהירות קונקרטית והפרתה ביחסים שבין המנוח לבין קבוצת בזק

10. בזק הייתה מעבידתו של המנוח בעת הירצחו, כאשר הרצח אירע במהלך יום העבודה. חובת הזהירות המושגית בין מעביד לעובדו מוכרת יפה בפסיקה עניפה ועקבית.

18. מחדלי בזק: לא הייתה בבזק מדיניות אבטחה ברורה, כתובה ומפורטת. הנוהלים שצורפו מתוארכים משנת 1995 ולא הותאמו למצב הבטחוני ששרר במדינת ישראל בשנות האינתיפאדה השניה. עדי בזק הירבו לטעון על קיום נוהלים שלא הוצגו, תדרוכים שלא תועדו, ופגישות עם משטרת ישראל שלא נרשמו.

לביא, ראש אגף הבטחון, לא הצליח להציג נוהלים מעודכנים. אוברלנדר הודה כי למרות החרפת המצב הבטחוני, לא שונו נוהלי הבטחון משנת 1995. בנוסף, בזק סיפקה לעובדים רכב ממוגן אבנים בלבד - למרות שהוכח כי ישובים אחרים על קו התפר קיבלו רכבים ממוגני ירי. אילו ישב המנוח ברכב ממוגן ירי, חייו היו ניצלים.

19. מכל האמור עולה, כי לא הייתה בבזק מדיניות אבטחה ברורה, כתובה ומפורטת. הנני קובעת, כי קבוצת בזק הפרה את חובת הזהירות החלה עליה ביחסיה עם המנוח.

חובת זהירות קונקרטית והפרתה ביחסים שבין המנוח לבין אשר בן נעים

31-34. בן נעים הוביל את המנוח לחנותו של וואיל לצרכיו הפרטיים - סידור התקנת מגבר ברכבו - ויצא מרכב הברלינגו ושוחח עם וואיל כשהוא בגבו אל המנוח. עצם ניהול ענייניו הפרטיים בשעות העבודה תוך הפניית גבו לאדם המאובטח מהווה הפרה חמורה של חובת הזהירות הקונקרטית החלה עליו. מדובר ב"גורם בלתו אין" שתרם לאפשרות ביצוע הפיגוע.

חובת זהירות קונקרטית והפרתה ביחסים שבין המנוח לבין הרשות הפלסטינית והמועצה הפלסטינית

37. בתאריך 4.5.94 נחתם הסכם עזה-יריחו ובתאריך 28.9.95 הסכם הביניים. סעיף 18 להסכם מחייב את הרשות הפלסטינית לנקוט בכל האמצעים הנחוצים כדי למנוע מעשי טרור. בית המשפט קבע כי הסכמים אלה הפכו לחלק מהמשפט הפנימי הישראלי, וכי הרשות הפלסטינית כפופה לדיני הנזיקין.

41-45. המחבל, שאדי מוחמד חסאין ג'וואדה, הודה בהודעתו במשטרה (ת/19, שנגבתה ביום 2.7.03) כי כחודשיים וחצי לפני הפיגוע החל ללמוד "בקורס אימוני גוף ואימונים על נשק" ברשות הפלשתינית ביריחו. הקורס נמשך 50 ימים. בבית המשפט שינה המחבל את גרסתו לראשונה, אולם בית המשפט קבע כי מדובר בעדות כבושה שאין לתת לה משקל, ואימץ את הגרסה הראשונית. הרש"פ לא המציאה רשימת משתתפים במחנות האימונים כפי שהורה בית המשפט, ולא הביאה גורמים מוסמכים לעדות - הימנעות זו פועלת לחובתה.

51-55. ממסמכי השלל שנתפסו במבצע חומת מגן עולה כי ארגונים שונים, ביניהם התנזים וגדודי חללי אל אקצע, פעלו תחת ניצוחה ובמימונה הישיר של הרשות הפלסטינית, בראשות יאסר ערפאת. מסמכים אלה מעידים על אישורים כספיים למפגעים ולמשפחותיהם. חוות הדעת הנגדית של ד"ר קליין נדחתה שכן התבססה כולה על עדות שמועה ולא על בדיקה אישית של מסמכי השלל.

57. הנני קובעת כי הוכח קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין האימונים שעבר המחבל במחנה האימונים של הרשות הפלסטינית ביריחו, לבין רצח המנוח. נכונותה של הרש"פ לאמן נער בן 15.5 וללמדו להשתמש בנשק יצרה אצל המחבל הבנה כי מצופה ממנו לממש את ידיעותיו. המחבל תרגם הבנה זו למעשה עשרה ימים לאחר סיום אימוניו.

חלוקת החבות

64. הנני מחלקת את החבות כדלקמן: נתבעות 7 ו-8 (הרשות הפלסטינית והמועצה הפלסטינית) נושאות באחריות בשיעור של 70% ביחד ולחוד. נתבעים 1, 2, 3, 4, 5 נושאים באחריות בשיעור של 30% ביחד ולחוד.

הנזק

א. אובדן השתכרות עד מועד פסק הדין (117 חודשים x 6,605 ש"ח) + ריבית - 839,690 ש"ח.

ב. אובדן השתכרות מיום פסק הדין ועד גיל 67 (25 שנה, שכר ממוצע 8,837 ש"ח) - 1,863,516 ש"ח.

ג. עזבון זכאי ל-30% מסך הפסדי ההשתכרות (הלכת אטינגר) - 942,177 ש"ח.

ד. אובדן פנסיה - 375,183 ש"ח.

ה. אובדן קצבת זיקנה - 62,201 ש"ח.

ו. כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים - 1,000,000 ש"ח.

ז. הוצאות מצבה - 2,000 ש"ח.

תביעת אובדן שירותי בן, עזרת צד ג', נסיעות מוגברות ואובדן השתכרות האם - נדחות. פיצויים עונשיים כנגד הרש"פ - נדחים.

התביעה כנגד הראל חברה לביטוח בע"מ

63. פוליסת הביטוח שהוציאה הראל לבזק כוללת חריג מפורש ל"מעשה טרור". האירוע נשוא כתב התביעה הינו אירוע טרור. בזק עצמה ניסחה את הפוליסה ועל כן ידעה את מהות החריג. התביעה כנגד הראל - נדחית.

קצבאות המוסד לביטוח לאומי

78-80. בהתאם לפסק הדין בע"א 1162/96 (פרשת וייס) ניתן לנהל תביעה נזיקית במקביל לקבלת תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. בסיום ההליך - בוחרים מסלול אחד, ולא ניתן לגבות משניהם.

סוף דבר

81. ניתן בזאת פסק דין על סך 1,944,177 ש"ח, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 20%, שכ"ט מומחים ובצירוף החזר הוצאות אגרה. ישאו הנתבעים 7 ו-8 ביחד ולחוד ב-70%, ואילו הנתבעים 1-5 ביחד ולחוד ב-30%. התביעה כנגד נתבעת 9 - נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן ביום ט"ז אדר תשע"ג, 26 בפברואר 2013, בהעדר הצדדים. השופטת דליה גנות, בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.