חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952*
פירושים
1. בחוק זה –
"הפקודה" פירושו – פקודת הנזיקים האזרחיים, 1944;
"מעשה" – לרבות מחדל;
"אחריות בנזיקים" פירושו – אחריות לפי הפקודה על מעשה שנעשה לאחר תחילת תקפו של חוק זה;
"פעולה מלחמתית" – לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות, שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי, בהתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה במטרת הפעולה, במיקומה הגאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע אותה.
מיום 1.8.2002
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ב מס' 1862 מיום 1.8.2002 עמ' 515 (ה"ח 2645)
הוספת הגדרת "פעולה מלחמתית"
מיום 23.7.2012
תיקון מס' 8
ס"ח תשע"ב מס' 2370 מיום 23.7.2012 עמ' 522 (ה"ח 387)
"פעולה מלחמתית" – לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי, בהתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה במטרת הפעולה, במיקומה הגאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע אותה.
מונחים אחרים משמעותם כמשמעות הנודעת להם בפקודה.
אחריות המדינה בנזיקין
2. דין המדינה, לענין אחריות בנזיקים, כדין כל גוף מואגד, פרט לאמור להלן בחוק זה.
מעשה בתחום הרשאה חוקית
3. אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה.
מיום 10.2.2006
תיקון מס' 6
ס"ח תשס"ה מס' 2026 מיום 10.8.2005 עמ' 952 (ה"ח 6)
3. אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, או בתום לב תוך שימוש מדומה בהרשאה חוקית מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה.
הוצאת שם רע
4. (בוטל).
מיום 10.2.2006
תיקון מס' 6
ס"ח תשס"ה מס' 2026 מיום 10.8.2005 עמ' 952 (ה"ח 6)
ביטול סעיף 4
הנוסח הקודם:
הוצאת שם רע
4. אין המדינה אחראית בנזיקים על הוצאת שם רע.
פעולה מלחמתית
5. (א) אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל.
(ב) טענה המדינה, כטענה מקדמית, כי אינה אחראית בנזיקים בשל כך שהמעשה שבשלו נתבעה הוא פעולה מלחמתית כאמור בסעיף קטן (א), ידון בית המשפט בטענה לאלתר, ואם מצא כי המעשה הוא פעולה מלחמתית כאמור, ידחה את התביעה.
מיום 23.7.2012
תיקון מס' 8
ס"ח תשע"ב מס' 2370 מיום 23.7.2012 עמ' 522 (ה"ח 387)
5. (א) אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל.
(ב) טענה המדינה, כטענה מקדמית, כי אינה אחראית בנזיקים בשל כך שהמעשה שבשלו נתבעה הוא פעולה מלחמתית כאמור בסעיף קטן (א), ידון בית המשפט בטענה לאלתר, ואם מצא כי המעשה הוא פעולה מלחמתית כאמור, ידחה את התביעה.
תביעות בשל פעולות כוחות הביטחון באזור
5א. תובענה נגד המדינה או נגד שלוח של המדינה בשל נזק שנגרם באזור כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי צבא הגנה לישראל (בסעיף זה – תובענה) תידון בכפוף להוראות סעיף זה:
(1) בסעיף זה –
"אזור" – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה;
"צבא הגנה לישראל" – לרבות כוחות ביטחון אחרים של מדינת ישראל הפועלים באזור;
(2) (א) לא ידון בית המשפט בתובענה אלא אם כן הנפגע או אפוטרופסו או אחר מטעמו נתן הודעה בכתב, כפי שייקבע בתקנות, על המעשה נושא התובענה;
(ב) ההודעה תינתן בתוך 60 ימים מיום המעשה; ואולם אם מחמת מצב בריאותו של התובע או אפוטרופסו, או מחמת נסיבות מוצדקות אחרות נבצר ממנו לתת את ההודעה בתוך המועד האמור, תינתן ההודעה בתוך 30 ימים מהיום שבו הוסרה המניעה;
(ג) נפטר הנפגע ולא ניתנה הודעה בעודו בחיים, וטרם חלף המועד למתן הודעה לפי סעיף קטן (ב), תינתן ההודעה על ידי התלויים בו או על ידי עיזבונו, או על ידי אחר מטעמם בתוך 60 ימים מיום פטירתו;
(ד) על אף האמור בפסקה זו, רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בתובענה בשל מעשה שהודעה עליו לא נמסרה במועד;
(3)[1][1] לא ידון בית המשפט בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נושא התובענה, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי לא היתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש את תביעתו בתוך התקופה האמורה, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת; היה התובע קטין ביום המעשה, תקופת ההארכה כאמור לא תעלה על שלוש שנים;
(4) הוראות סעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] לא יחולו בדיון בתובענה, ואולם רשאי בית המשפט לקבוע כי יחולו הוראות סעיפים אלה אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין ומטעמים שיירשמו;
(5) נוכח בית המשפט כי נשללה מהמדינה הזדמנות הוגנת להתגונן בתובענה כתוצאה מכך שהמועצה הפלשתינית אינה מקיימת את ההוראות בדבר עזרה משפטית בהתאם להסכם, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין זה, לדחות את התובענה; בפסקה זו, "ההסכם" – כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967; "המועצה הפלשתינית", כהגדרת "המועצה" בחוק האמור;
(6) שר הביטחון ממונה על ביצוע סעיף זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
מיום 1.8.2002
פסקה 5א(2) מיום 15.4.2003
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ב מס' 1862 מיום 1.8.2002 עמ' 515 (ה"ח 2645)
הוספת סעיף 5א
תביעות אויב ופעיל או חבר בארגון מחבלים
5ב. (א) על אף האמור בכל דין, אין המדינה אחראית בנזיקים לנזק שנגרם למי שמפורט בפסקאות (1), (2) או (3), למעט לנזק שנגרם בסוגי תביעות או לסוגי תובעים כאמור בתוספת הראשונה –
(1) נתין של מדינה שהיא אויב או מי שאינו אזרח ישראלי, שהוא תושב שטח מחוץ לישראל שהממשלה הכריזה עליו, בצו, בשטח אויב, אלא אם כן הוא שוהה כדין בישראל;
(2) פעיל או חבר בארגון מחבלים;
(3) מי שניזוק בעת שפעל בשליחותו או מטעמו של נתין מדינת אויב, חבר או פעיל בארגון מחבלים.
(ב) בסעיף זה –
"אויב" ו"ארגון מחבלים" – כהגדרתם בסעיף 91 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;
"המדינה" – לרבות רשות, גוף או אדם הפועלים מטעמה.
מיום 10.8.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 2026 מיום 10.8.2005 עמ' 953 (ה"ח 3173)
הוספת סעיף 5ב
מיום 23.7.2012
תיקון מס' 8
ס"ח תשע"ב מס' 2370 מיום 23.7.2012 עמ' 522 (ה"ח 387)
(א) על אף האמור בכל דין, אין המדינה אחראית בנזיקים לנזק שנגרם למי שמפורט בפסקאות (1), (2) או (3), למעט לנזק שנגרם בסוגי תביעות או לסוגי תובעים כאמור בתוספת הראשונה –
(1) נתין של מדינה שהיא אויב או מי שאינו אזרח ישראלי, שהוא תושב שטח מחוץ לישראל שהממשלה הכריזה עליו, בצו, בשטח אויב, אלא אם כן הוא שוהה כדין בישראל;
בית המשפט המוסמך
5ב1. תובענה כאמור בסעיף 5א, וכן תובענה כאמור בסעיף 5ב לרבות בסוגי תביעות או לסוגי תובעים כאמור בתוספת הראשונה, יוגשו לבית המשפט המוסמך במחוז הקרוב ביותר למקום המעשה שבשלו תובעים, מבין המחוזות ירושלים והדרום.
מיום 23.7.2012
תיקון מס' 8
ס"ח תשע"ב מס' 2370 מיום 23.7.2012 עמ' 522 (ה"ח 387)
הוספת סעיף 5ב1
5ג[2][2]. (בוטל).
מיום 10.8.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 2026 מיום 10.8.2005 עמ' 953 (ה"ח 3173)
הוספת סעיף 5ג
מיום 23.7.2012
תיקון מס' 8
ס"ח תשע"ב מס' 2370 מיום 23.7.2012 עמ' 522 (ה"ח 387)
ביטול סעיף 5ג
הנוסח הקודם:
תביעות באזור עימות
5ג. (א) על אף האמור בכל דין, אין המדינה אחראית בנזיקים לנזק שנגרם באזור עימות בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון, למעט נזק שנגרם בסוגי תביעות או לסוגי תובעים כאמור בתוספת השניה.
(ב) (1) שר הביטחון ימנה ועדה, אשר תוסמך לאשר, לפנים משורת הדין, בנסיבות מיוחדות, תשלום לפונה אשר סעיף קטן (א) חל עליו ולקבוע את שיעורו (בסעיף קטן זה – הוועדה);
(2) חברי הוועדה יהיו:
(1) עורך דין הכשיר להתמנות שופט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש; שר הביטחון ימנה את היושב ראש בהתייעצות עם שר המשפטים;
(2) נציג משרד הביטחון;
(3) נציג משרד המשפטים;
(3) שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע את תנאי הסף להגשת בקשה לוועדה, את אופן הגשת הבקשה, את סדרי עבודת הוועדה וכן את אמות המידה לתשלום לפנים משורת הדין.
(ג) שר הביטחון רשאי להכריז על שטח כעל אזור עימות; הכריז השר כאמור, יקבע בהכרזה את גבולות אזור העימות ואת התקופה שלגביה חלה ההכרזה; הודעה על ההכרזה תפורסם ברשומות[3][3].
(ד) ניתנה הודעה בכתב לפי סעיף 5א(2) (בסעיף זה – הודעה בכתב) יחולו הוראות אלה:
(1) הכריז שר הביטחון על השטח שבו נגרם הנזק כעל אזור עימות – תובא ההכרזה לידיעת מי שהגיש את ההודעה בכתב בתוך 30 ימים מיום שהתקבלה במשרד הביטחון ההודעה בכתב;
(2) לא הכריז שר הביטחון על השטח שבו נגרם הנזק כעל אזור עימות – רשאי הוא, בתוך 90 ימים מיום קבלת ההודעה בכתב, להכריז על השטח כעל אזור עימות; הכריז כאמור יביא את דבר ההכרזה לידיעת מי שהגיש את ההודעה בכתב בתוך תקופת 90 הימים האמורה; הכריז שר הביטחון על השטח כאמור לאחר תום תקופת 90 הימים האמורה, רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שירשמו, לקבל טענה שהנזק נושא ההודעה בכתב נגרם באזור עימות;
(3) אין באי הבאת ההכרזה על שטח כאזור עימות למי שנתן הודעה בכתב, כאמור בפסקאות (1) ו-(2), כדי לפגוע בתוקפה של הכרזה לפי סעיף קטן (ג);
(4) שר הביטחון בהתייעצות עם שר המשפטים יקבע את אופן הבאת ההכרזה על שטח כאזור עימות למי שנתן הודעה בכתב.
(ה) בסעיף זה –
"אזור עימות" – אזור מחוץ לשטח מדינת ישראל ששר הביטחון הכריז לגביו כאמור בסעיף קטן (ג), שכוחות הביטחון פעלו או שהו באזור במסגרת העימות;
"המדינה" – לרבות רשות, גוף או אדם הפועלים מטעמה;
"עימות" – מצב דברים שבו מתרחש אירוע או מתרחשים אירועים בעלי אופי צבאי בין כוחות הביטחון לבין גורמים סדירים או בלתי סדירים העוינים לישראל או מצב דברים שבו מתבצעות פעולות איבה של ארגון עוין לישראל.
שינוי התוספת הראשונה בצו
5ד. שר הביטחון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת הראשונה.
מיום 10.8.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 2026 מיום 10.8.2005 עמ' 954 (ה"ח 3173)
הוספת סעיף 5ד
מיום 23.7.2012
תיקון מס' 8
ס"ח תשע"ב מס' 2370 מיום 23.7.2012 עמ' 522 (ה"ח 387)
שינוי תוספות התוספת הראשונה בצו
5ד. שר הביטחון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת הראשונה והתוספת השניה.
תבלה שנגרמה בשירות צבאי
6. (א) אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה שנחבל אדם ועל מחלה או החמרת מחלה שנגרמו לו בתקופת שירותו הצבאי עקב שירותו הצבאי.
(ב) "שירות צבאי", בסעיף זה, פירושו כבחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949.
מיום 27.7.1972
תיקון מס' 2
ס"ח תשל"ב מס' 663 מיום 27.7.1992 עמ' 134 (ה"ח 945)
(א) אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה שנחבל אדם ועל מחלה או החמרת מחלה שנגרמו לו בתקופת שירותו הצבאי עקב שירותו הצבאי.
מוות שנגרם בשירות צבאי
7. (א) אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו של אדם שבא כתוצאה מחבלה שנחבל או ממחלה או מהחמרת מחלה שנגרמו לו בתקופת שירותו הצבאי עקב שירותו הצבאי.
(ב) "שירות צבאי" בסעיף זה, פירושו כבחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950.
מיום 27.7.1972
תיקון מס' 2
ס"ח תשל"ב מס' 663 מיום 27.7.1992 עמ' 134 (ה"ח 945)
(א) אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו של אדם שבא כתוצאה מחבלה שנחבל או ממחלה או מהחמרת מחלה שנגרמו לו בתקופת שירותו הצבאי עקב שירותו הצבאי.
התיישנות לענין חוקי שיקום
7א. הוגשה תובענה בנזיקין נגד המדינה ונדחתה מכוח הסעיפים 6 או 7, תסתיים תקופת ההתיישנות להגשת בקשות להענקות ותגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, במועד הקבוע בהם או בתום ששה חדשים מיום מתן פסק הדין שאין עליו ערעור עוד, הכל לפי המועד המאוחר יותר, ובלבד שהתובענה בנזיקין הוגשה לא יאוחר משנה לאחר תום תקופת ההתיישנות הקבועה באותם חוקים.
מיום 9.1.1969
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ג מס' 384 מיום 9.1.1969 עמ' 27 (ה"ח 530)
הוספת סעיף 7א
פטור מאחריות בנזיקים שלוחי המדינה
7ב. (א) בנסיבות שבהן אין המדינה אחראית בנזיקים לפי אחד הסעיפים 5 עד 7, יהא פטור מאחריות כאמור גם מי שבגללו היתה המדינה אחראית בנזיקים אילולא הסעיפים האמורים.
(ב) סעיף זה יחול אף לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום תחילתו, ואולם אין בו כדי לפגוע בפסק דין סופי שניתן לפני היום האמור.
מיום 8.3.1989
תיקון מס' 3
ס"ח תשמ"ט מס' 1269 מיום 8.3.1989 עמ' 16 (ה"ח 1715)
הוספת סעיף 7ב
זכות המדינה לשיפוי
7ג. אין בהוראות סעיף 7ב כדי לפגוע בזכותה של המדינה לשיפוי ממי שהיה חייב בו אילולא ההוראות האמורות.
מיום 8.3.1989
תיקון מס' 3
ס"ח תשמ"ט מס' 1269 מיום 8.3.1989 עמ' 16 (ה"ח 1715)
הוספת סעיף 7ג
נכסים מוקנים למדינה
8. אין המדינה אחראית בנזיקים בתורת בעלת נכס שהוקנה לה מכוח החוק בלבד, כל עוד לא קנתה אחיזה בנכס.
שמירת הוראות חוק מיוחדות
9. האמור בחוק זה אינו פוגע בכל הוראה שבחיקוק מן החיקוקים המנויים להלן, הקובעת, המגבילה או השוללת את אחריות המדינה או מוסדותיה:
(1) פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין);
(2) פקודת בתי הדואר;
(3) פקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936;
(4) חוק נכסי נפקדים, תש"י-1950;
(5) חוק נכסי גרמנים, תש"י-1950;
(6) (נמחקה).
מיום 1.3.2006
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 92 (ה"ח 64)
מחיקת פסקה 9(6)
הנוסח הקודם:
(6) חוק בנק הדואר, תשי"א-1951.
שמירת דינים
9א. אין בהוראות סעיף 5ב כדי לגרוע מכל הגנה, חסינות או פטור, הנתונה למדינת ישראל על פי כל דין.
מיום 10.8.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 2026 מיום 10.8.2005 עמ' 954 (ה"ח 3173)
הוספת סעיף 9א
מיום 23.7.2012
תיקון מס' 8
ס"ח תשע"ב מס' 2370 מיום 23.7.2012 עמ' 522 (ה"ח 387)
9א. אין בהוראות סעיפים 5ב ו-5ג סעיף 5ב כדי לגרוע מכל הגנה, חסינות או פטור, הנתונה למדינת ישראל על פי כל דין.
ביטול
10. סעיף 4(1) לפקודה – בטל.
11. פקודת המשפטים הממשלתיים, תתוקן כך:
בסעיף 3, בסעיף קטן (1) –
(1) בפסקה (ג), במקום הנקודה שבסופה יבוא פסיק ואחריו "או";
(2) תיווסף פסקה זו:
"(ד) נזיקים אזרחיים".
תוספת ראשונה
(סעיף 5ב(א))
תביעה שעילתה נזק שנגרם לאדם כאמור בסעיף 5ב(א) בעת שהיה מצוי במשמורת של מדינת ישראל כעצור או כאסיר ואשר לאחר שהותו במשמורת לא חזר להיות פעיל או חבר בארגון מחבלים או לפעול מטעמו או בשליחותו של מי מהם.
מיום 10.8.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 2026 מיום 10.8.2005 עמ' 954 (ה"ח 3173)
הוספת תוספת ראשונה
תוספת שניה
(בוטלה)
מיום 10.8.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 2026 מיום 10.8.2005 עמ' 954 (ה"ח 6)
הוספת תוספת שניה
מיום 23.7.2012
תיקון מס' 8
ס"ח תשע"ב מס' 2370 מיום 23.7.2012 עמ' 522 (ה"ח 387)
ביטול תוספת שניה
הנוסח הקודם:
תוספת שניה
(סעיף 5ג(א))
1. תביעה שעילתה נזק שנגרם בשל מעשה שביצע המשרת בכוחות הביטחון, ובלבד שהורשע בעבירה בשל אותו מעשה בפסק דין חלוט בבית דין צבאי או בבית משפט בישראל; לענין זה, "עבירה" – למעט עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה, כמשמעותה בסעיף 22 בחוק העונשין, התשל"ז-1977; בתביעות לפי סעיף קטן זה, לענין תקופת ההתיישנות להגשת תובענה, כאמור בסעיף 5א(3), יום המעשה נושא התובענה – היום שבו פסק הדין נעשה חלוט.
2. תביעה שעילתה נזק שנגרם באזור עימות למי שהיה מצוי במשמורת של מדינת ישראל כעצור או כאסיר ואשר לאחר שהותו במשמורת לא חזר להיות פעיל או חבר בארגון מחבלים או לפעול מטעמו או בשליחותו של מי מהם.
3. תביעה שעילתה מעשה של המינהל האזרחי, כהגדרתו בחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, או מעשה של מינהלת הממשל, התיאום והקישור, ובלבד שהמעשה נעשה שלא במסגרת עימות.
4. תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שבה מעורב רכב של כוחות הביטחון אשר מספר הרישוי שלו או זהותו של מי שנהג בו בעת התאונה ידועים, זולת אם התאונה אירעה אגב פעילות מבצעית של הרכב או פעילות עוינת של הנפגע נגד המדינה או נגד אוכלוסיה אזרחית.
5. נזקי רכוש שנגרמו לרכב עקב תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, אף אם לא נגרם באותה תאונת דרכים נזק גוף, ובלבד שהתקיימו שאר התנאים הקבועים בסעיף 4 בתוספת זו.
דוד בן-גוריון חיים כהן
ראש הממשלה שר המשפטים
יוסף שפרינצק
יושב ראש הכנסת
ממלא מקום נשיא המדינה
* פורסם ס"ח תשי"ב מס' 109 מיום 21.7.1952 עמ' 339 (ה"ח תשי"ב מס' 108 עמ' 166).
תוקן ס"ח תשכ"ג מס' 384 מיום 9.1.1963 עמ' 27 (ה"ח תשכ"ג מס' 530 עמ' 8) – תיקון מס' 1.
ס"ח תשל"ב מס' 663 מיום 27.7.1972 עמ' 134 (ה"ח תשל"א מס' 945 עמ' 240) – תיקון מס' 2.
ס"ח תשמ"ט מס' 1269 מיום 8.3.1989 עמ' 16 (ה"ח תשמ"ה מס' 1715 עמ' 118) – תיקון מס' 3.
ס"ח תשס"ב מס' 1862 מיום 1.8.2002 עמ' 514 (ה"ח תשנ"ז מס' 2645 עמ' 497) – תיקון מס' 4; ר' סעיף 4 לענין תחילה, תחולה והוראות מעבר.
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 92 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 5 בסעיף 20 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תחילתו בקביעת שר האוצר ושר התקשורת בצו והתיקון יוכנס בגוף הטקסט באותו מועד.
ס"ח תשס"ה מס' 2026 מיום 10.8.2005 עמ' 952 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 6 עמ' 134) – תיקון מס' 6 בסעיף 6 לחוק לתיקון פקודת הנזיקין (מס' 10), תשס"ה-2005; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו ור' סעיף 7 לענין תחולה.
ס"ח תשס"ה מס' 2026 מיום 10.8.2005 עמ' 953 (ה"ח תשס"ב מס' 3173 עמ' 892) – תיקון מס' 7; ר' סעיפים 3, 4 לענין תחולה והתקנת תקנות.
ס"ח תשע"ב מס' 2370 מיום 23.7.2012 עמ' 522 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 387 עמ' 598) – תיקון מס' 8; ר' סעיף 9 לענין תחולה.
[1][1] לענין תובענה שעילתה מעשה שאירע לפני תחילתו של תיקון מס' 4 וטרם התיישנה יימנו המועדים האמורים בפסקה זו מיום תחילתו של התיקון, ובלבד שבכל מקרה לא תעלה תקופת ההתיישנות על תקופת ההתיישנות שחלה לפי הדין ביום המעשה.
[2][2] טרם ביטולו בשנת 2012 נקבע כי הסעיף בטל בבג"ץ 8276/05, 83883, 11426 עדאלה נ' שר הביטחון מיום 12.12.2006.
[3][3] ר' י"פ תשס"ו מס' 5492 מיום 9.2.2006 עמ' 1658, י"פ תשס"ו מס' 5493 מיום 12.2.2006 עמ' 1842.