חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995*

[א']

פרק א': פרשנות והוראות כלליות

הגדרות [1]

1.    בחוק זה –

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

"בעל שליטה" – כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה;

           "המוסד" – המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;

           "המועצה" – מועצת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);

           "המינהלה" – מינהלת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);

           "השר" – שר העבודה והרווחה;

           "ועדת העבודה והרווחה" – ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;

           "בית הדין לעבודה" – כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה;

           "אשתו" – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

           "גיל הפרישה" – הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1;

(תיקון מס' 78) תשס"ה-2005

           "גמול פרישה" – גמול פרישה לפי הוראות סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות;

(תיקון מס' 39)  תש"ס-2000

"גמלה" – כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9, הענקה לפי סעיף 387 וגמלה לפי פרק י"ב או פרק י"ג, ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי סעיף 17א;

(תיקון מס' 78) תשס"ה-2005

           "דמי הסתגלות מיוחדים" – דמי הסתגלות לפי הוראות סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות;

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

           "חברת מעטים" – כמשמעותה בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה;

           "חוק ביטוח בריאות" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994;

           "חוק בית הדין לעבודה" – חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969;

           "חוק הבטחת הכנסה" – חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א- 1980;

           "חוק האימוץ" – חוק אימוץ ילדים, תשמ"א- 1981;

           "חוק הגנת השכר" – חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958;

           "חוק המשטרה" – חוק המשטרה (נכים ונספים), תשמ"א- 1981;

           "חוק הנוער" – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971;

           "חוק הנכים" – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט- 1959 [נוסח משולב];

           "חוק העונשין" – חוק העונשין, תשל"ז- 1977;

(תיקון מס' 16) תשנ"ז-1997

           "חוק העמותות" – חוק העמותות, תש"ם- 1980;

           "חוק השבות" – חוק השבות, תש"י- 1950;

           "חוק חופשה שנתית" – חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951;

           "חוק חיילים משוחררים" – חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט- 1949;

(תיקון מס' 78) תשס"ה-2005

           "חוק יישום תכנית ההתנתקות" – חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005;

(תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

           "חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

          "חוק משפחות חיילים" – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י- 1950;

           "חוק נכי המלחמה בנאצים" – חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954;

           "חוק נכי רדיפות הנאצים" – חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957;

           "חוק נפגעי פעולות איבה" – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל- 1970;

           "חוק עבודת נשים" – חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954;

           "חוק פיצויי פיטורים" – חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963;

           "חוק שירות בטחון" – חוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986;

           "חוק שירות בתי הסוהר" – חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תשמ"א- 1981;

           "חוק שירות המדינה" – חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל- 1970;

           "חוק שירות התעסוקה" – חוק שירות התעסוקה, תשי"ט- 1959;

(תיקון מס' 142) תשע"ב-2012

           "חוק שירותי הכבאות" – (נמחקה);

           "חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987;

           "חוק תגמול לחייל" – חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ"ה- 1965;

           "ילד" – לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;

           "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(תיקון מס' 88) תשס"ו-2006

           "מתנדב בשירות לאומי" – בת או בן המשרתים בהתנדבות בשירות לאומי כאמור בפסקה
(3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238;

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

           "הסכום הבסיסי" –

(1)   לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו – 7,050 שקלים חדשים; ואלה הגמלאות:

(א)   מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות סימנים ב' וג' בפרק ג';

(ב)   דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות סימנים ד', ה' וח' בפרק ה';

(ג)    דמי תאונה המשתלמים לפי הוראת פרק ו';

(ד)    קצבת נכות המשתלמת לפי הוראת סימן ג' בפרק ט';

(ה)   מענק ליתום המשתלם לפי הוראות סימן ד' בפרק י"א;

(ו)    תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות פרק י"ג;

(ז)    מענק פטירה המשתלם לפי הוראות סימן ב' בפרק י"ד;

(ח)   גמלאות המשתלמות מכוח ההסכם בדבר גמלת ניידות לפי הוראות סעיף
9;

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

(2)   לענין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד', למעט קצבה המשתלמת בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – 144 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

(2א) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – 259 שקלים חדשים;

(3)   לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) – 6,964 שקלים חדשים;

הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:

(1)    ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) – לפי שיעור עליית המד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005), בתוספת –

(א)   לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות סימן ח' בפרק ה' או לפי הוראות סימנים ג' וד' שבפרק י"א – שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כק בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003);

(ב)   לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) – השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו-2005, לפי הענין, לפי סעיפים 37(ג)(1) ו-38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002;

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

(2)    לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – משנת 2007 ואילך – ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

(3)    לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – משנת 2013 ואילך – ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;

           "עגונה" – אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;

           "עובד" – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;

           "עובד לשעה" – עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;

(תיקון מס' 16) תשנ"ז-1997

           "עובד עצמאי", לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן – משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;

(2)   הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל- 50% מהשכר הממוצע;

(3)   הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א';

לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע בלוח א';

           "פיצוי" – תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;

           "פקודת החברות" – פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983;

           "פקודת הנזיקין" – פקודת הנזיקין [נוסח חדש];

           "פקודת השותפויות" – פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975;

           "פקודת פשיטת הרגל" – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980;

(תיקון מס' 121) תש"ע-2010

           "קצבת התאמה" – קצבת התאמה לפי הוראות סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות;

           "שיעור הפיצוי" – השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;

הוראות שעה תשנ"ט-1999 הוראת שעה תשס"ב-2002 הוראות שעה (מס' 2) תשס"ב-2002

           "השכר הממוצע" – הצירוף של שניים אלה:

(1)   הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו – ממוצע השכר);

(2)   תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;

[198א]

לענין הגדרה זו, "יום העדכון" – 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן – 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות[1];

           "שנת מס" – כמשמעותה בפקודת מס הכנסה;

           "תקופת אכשרה" – פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

פריסת תשלומים חריגים [1א]

2.    (א)  בסעיף זה –

           "שכר מדוד" – שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[2];

           "חודש שכר חריג" – החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;

           "שכר מדוד מתוקן" – השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן – החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.

הוראת שעה תשס"ב-2002

           (ב)  בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:

(1)   לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;

(2)   השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, "הפרש חודשי" – ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור.

הוראות שעה  תשנ"ט-1999

(3)   (פקעה).

מי שאינו תושב לענין החוק (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

2א.     (א)  בסעיף זה –

           "תקנות הכניסה" – תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974;

           "שנה" – שנים עשר חודשים רצופים.

           (ב)  לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:

(1)   שוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל;

(2)   מי שבידו היתר כאמור בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ"ח-1968;

(3)   מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי תקנה 5 בתקנות הכניסה;

(4)   בשנה שתחילתה ביום מתן אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי תקנה 6(א) בתקנות הכניסה – מי שבידו אשרה ורישיון כאמור שהתגורר בישראל בשנה האמורה פחות מ-183 ימים;

(5)   מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה, וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה.

           (ג)   מי שאינו אזרחי ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), שהתגורר בישראל, בשנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, פחות מ-183 ימים, לא יראו אותו בשנה האמורה כתושב ישראל לענין חוק זה.

           (ד)  על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.

אגודה שיתופית [2]

3.    לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה  שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ או המושב השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

חבורת עובדים [3]

4.    בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

מי שחדל להיות עובד עצמאי [4]

5.    עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

סמכות לסווג מבוטחים [4א]

6.    (א)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.

           (ב)  בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.

           (ג)   כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.

מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (תיקןן מס' 35) תשנ"ט-1999

6א.     (א)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.

           (ב)  צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.

           (ג)   הוראות סעיף 6(ב) ו- (ג) יחולו על צו לפי סעיף זה.

           (ד)  בסעיף זה –

(1)   "חברים בתאגיד", שהוא חברה – בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;

(2)   המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי חוק החברות, תשנ"ט- 1999, או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

6ב.     הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

המדינה כמעביד [4ב]

7.    דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.

[י']

פרק ב': המוסד לביטוח לאומי

סימן א': הוראות כלליות

יסודות [199]

8.    (א)  המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.

           (ב)  הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה.

           (ג)   המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש.

           (ד)  המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח- 1958 [נוסח משולב], ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי סעיף 15 לחוק האמור.

הטבות סוציאליות [200] הוראות שעה  חוק ההסדרים תשס"ב-2002

9.    (א)  המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.

           (ב)  אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).

ערעור [200א] (תיקון מס' 26) תשנ"ח-1998

10.   קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי סעיף 9, או מכוח סעיף 387 או פרק י"ג, ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

סימן ב': המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה

הרכב המועצה וכהונתה [201]

11.   (א)  הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה.

           (ב)  תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים.

תפקידי המועצה  [202]

12.   המועצה –

(1)  תפקח על פעולות המוסד והנהלתו;

(תיקון מס' 39)  תש"ס-2000

(2)  תייעץ לשר  בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי סעיף 11(א) וסעיף 17א;

(3)  רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;

(4)  תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה.

ועדות המועצה [203]

13.   (א)  המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

           (ב)  המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף.

יו"ר המועצה וסגנו [204]

14.   השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש.

הועדה לביטוח אבטלה [204א]

15.   (א)  (1)   השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן – הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.

(2)   חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה.

(3)   נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה.

           (ב)  נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר.

           (ג)   תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים.

           (ד)  הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת –

(1)   לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה;

(2)   לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה;

(3)   לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה;

(4)   לפקח על פעולות ביטוח האבטלה;

(5)   למלא כל תפקיד אחר לפי פרק ז' שיטיל עליה השר.

           (ה)  סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת פרק ז' הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי סעיף 13.

           (ו)   הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

הועדה לענין שירות מילואים [204ב]

16.   (א)  (1)   השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן – הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה;

(2)   חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים;

(3)   נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים.

           (ב)  השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.

           (ג)   תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים.

           (ד)  הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים שבפרק י"ב –

(1)   לייעץ לשר בהתוויית המדיניות;

(2)   לייעץ לשר בהתקנת תקנות;

(3)   לפקח על ביצוע הוראות הפרק;

(4)   למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר.

           (ה)  סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי סעיף 13.

           (ו)   הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

נוהל [205]

17.   המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.

גמול והחזר הוצאות  (תיקון מס' 39)  תש"ס-2000

17א.   (א)  חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.

           (ב)  חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות.

           (ג)   השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו- (ב) ואת שיעוריהם.

           (ד)  בסעיף זה –

           "עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה- 1985;

           "ועדה" – ועדת שמונתה לפי הוראות סעיף 13 וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות סעיפים 15 או 16 לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה.

המינהלה [206] (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

18.   (א)  חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן – מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב.

           (ב)  מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה.

           (ג)   המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה.

קיום סמכויות [207]

19.   קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.

סימן ג': המנגנון

המנהל, המשנה והסגנים [208]

20.   השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים.

מנהלים של ענפי ביטוח [209]

21.   השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה.

עובדים אחרים [210]

22.   (א)  במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם לסעיף 24, ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם לסעיף 23.

           (ב)  מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים  הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה.

סניפים [211]

23.   השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם.

(תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

סימן ג'1: החשב

החשב

23א.   על אף הוראות חוק זה –

(1)  חשב המוסד ימונה בידי החשב בכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959;

(2)  הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד;

(3)  המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין.

סימן ד': האקטואר

האקטואר [223]

24.   (א)  השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה.

           (ב)  נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם לסעיף 31(א), יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים.

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (ב1)        שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה – דין וחשבון אקטוארי מלא).

           (ג)   בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות.

סימן ה': כספים ומשק

הצעת תקציב [212]

25.   (א)  המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא – תקציב).

           (ב)  המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה.

אישור התקציב [213]

26.   השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר.

אחריות להנהלת חשבונות [214]

27.   המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד.

חשבונות ענפי הביטוח [215]

28.   (א)  כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים בלוח י', ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים.

           (ב)  לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד ולא יועבר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר אלא בהסכמת המועצה ובאישור השר.

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יועבר סעיף זכות מחשבון ענף ביטוח נכות לחשבון ענף ביטוח אחר.

           (ד)  ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה  לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר.

הוראה מיוחדת (תיקון מס' 34) תשנ"ט-1999

28א.   על אף האמור בסעיף 28, הסכום שביום י"ג בטבת תשנ"ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, "ענף ביטוח שירות מילואים" –  כמשמעותו בפרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968, כנוסחו ביום כ"ח בטבת תשנ"ה (31 בדצמבר 1994).

הוראת שעה  (תיקון מס' 37)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 48) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 104) תשס"ח-2008

28ב.   על אף הוראות סעיפים 28 ו-33, בתקופה שמיום כ"ג בטבת תש"ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה –

(1)  ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר  הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש;

(2)  עם פרסום מאזן המוסד לפי סעיף 31, ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין;

(תיקון מס' 48) תשס"ב-2002

(3)  לענין סעיף קטן זה, "אומדן הגירעון" – ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי סעיף 32(ג1), המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.

חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה  [215א]

29.   הענקת אבטלה, לפי סעיף 178, תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.

שיפוי הוצאות שירות התעסוקה [215ב]

30.   (א)  המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי פרק ז'.

           (ב)  כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה.

           (ג)   סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין  המוסד לבין שירות התעסוקה.

מאזן ודו"ח כספי  [216]

31.   (א)  תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד.

           (ב)  המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר.

           (ג)   שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה.

הקצבות אוצר המדינה למוסד [217] (תיקון מס' 54) תשס"ב-2002

32.   (א)  בהתאם לשיעורים הנקובים בלוח ב' יקציב אוצר המדינה למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לצירוף כל אלה:

(תיקון מס' 48) תשס"ב-2002

(1)   אחוזים מתקבולי המוסד באותה שנת כספים מדמי ביטוח זקנה ושאירים ומתשלומי אוצר המדינה לענף זקנה ושאירים לפי סעיף קטן (ג1);

(תיקון מס' 48) תשס"ב-2002

(2)   אחוזים מתקבולים כאמור מדמי ביטוח ילדים ומתשלומי אוצר המדינה לענף ילדים לפי סעיף קטן (ג1);

(תיקון מס' 54) תשס"ב-2002

(3)   אחוזים מתקבולים כאמור בפסקה (1) מדמי ביטוח נכות ומתשלומי אוצר המדינה לענף נכות לפי סעיף קטן (ג1).

           (ב)  אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשיעור של 50% מכל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לנכים שהיו נכים קודמים ערב יום כ"ח באדר ב' תשמ"ד (1 באפריל 1984).

           (ג)   אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על ההוצאות שהוציא למתן גמלאות סיעוד לתושבי ישראל לפי פסקה (4) להגדרת "מבוטח" שבסעיף 223.

(תיקון מס' 48) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 79) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 103) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 124) תשע"א-2011 (תיקון מס' 143) תשע"ב-2012

           (ג1) (1)   נוסף על הקצבות והשיפויים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה:

(א)   סכום השווה ל-7.49% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;

(ב)   סכום השווה ל-5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;

הסכום האמור יחולק בין ענפי הביטוח השונים כאמור בלוח י';

(2)   לענין סעיף קטן זה, "תקבולים" – כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה.

(תיקון מס' 90) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 138) תשע"ב-2012

           (ג2) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות לוח ב'1, בסכום השווה ל-227.5 מיליון שקלים חדשים; הסכום האמור יעודכן מעת לעת, בשיעור העדכון כהגדרתו בלוח ב'1.

(תיקון מס' 104) תשס"ח-2008

           (ג3) תקבולים שגבה המוסד בשל ביטוח הפטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף 351(א) ו-(ה) כנוסחו ערב יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) וכן תקבולים שגבה לפי הוראות סעיף 371(ב), לא ייחשבו כתקבולים לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ג1).

           (ד)  על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יעלה סך כל ההקצבה על הסכום שנקבע למטרה זו בחוק התקציב לאותה שנת כספים; ואולם אם התברר שהסכום שנקבע בחוק התקציב קטן מההקצבה, הרשות בידי ועדת הכספים של הכנסת, על פי הצעת השר ולאחר התייעצות עם שר האוצר, להתאים את הסכום שנקבע בחוק התקציב להקצבה לפי סעיפים קטנים (א) ו- (ב).

           (ה)  השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעורים הנקובים בלוח ב'.

           (ו)   אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר.

כיסוי גרעון [217א]

33.   (א)  גרעון שנוצר בענף ביטוח אבטלה יכוסה מאוצר המדינה.

(תיקון מס' 34) תשנ"ט-1999

           (ב)  (1)   ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גרעון בענף ביטוח אבטלה, יעביר אוצר המדינה באותו חודש למוסד את הסכום החסר הצפוי, בהתאם לאומדן הגרעון לאותו חודש;

(2)   עם פרסום מאזן המוסד לפי סעיף 31, ייערך חשבון סופי של הגרעון בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן והיתרה תועבר למוסד או תוחזר לאוצר המדינה, לפי הענין;

(תיקון מס' 48) תשס"ב-2002

(3)   לענין סעיף קטן זה, "אומדן הגרעון" – ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו החודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי סעיף 32(ג1), המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.

השקעות [218]

34.   כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה.

הלוואות [219]

35.   המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה.

הענקות [220] (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

36.     (א)  המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה – על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי סעיף 26, למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי.

           (ב)  הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 15 מיליון שקלים חדשים.

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב) –

(1)   המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר;

(הוראת שעה) תשס"ז-2007

(2)   התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש; לענין זה, "סכום ההפרש" – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת;

(3)   בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.

           (ד)  הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

           (ה)  בסעיף זה –

           "התחייבויות" – לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות;

           "המוסד לבטיחות וגיהות" – המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954.

 

נכסים [221]

37.   על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו.

פטור ממסים [222]

38.   לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה.

[ד']

פרק ג': ביטוח אימהות

סימן א': הוראות כלליות

הגדרות [91]

39.   בפרק זה –

           "לידה" – לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים וששה שבועות של הריון;

           "הכשרה מקצועית" – הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

מבוטחת [92] (תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996

40.   (א)  מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה:

(1)   מבוטחת לפי פרק י"א או אשת מבוטח לפי פרק י"א, אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל;

(תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998

(2)   עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם בסעיף 378.

           (ב)  מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:

(1)   עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;

(2)   אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.

גמלה למי שאינה מבוטחת [93]

41.   המוסד רשאי –

(1)  לתת גמלה לפי פרק זה אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;

(2)  לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.

(תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996

סימן ב': מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה

הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה [94] (תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996

42.   (א)  מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית –

(1)   למענק אשפוז;

(2)   למענק לידה;

(3)   לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.

           (ב)  אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.

מענק אשפוז (תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996

43.   (א)  השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור בלוח ב'1.

           (ב)  מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, בלוח ב'1, כפי שהיה במועד שבו ילדה המובטחת.

מענק לידה [94ב]  (תיקון מס' 41)  תשס"א-2000 (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

44.   (א)  נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה –

(1)   בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;

(תיקון מס' 69) תשס"ד-2004

(1א) בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;

(תיקון מס' 69) תשס"ד-2004

(2)   בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;

לענין זה, "משפחה" – בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה יחיד כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992.

           (ב)  נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:

(1)   בעד שני ילדים – 100% מהסכום הבסיסי;

(2)   בעד כל ילד נוסף – 50% מהסכום הבסיסי.

(תיקון מס' 24) תשנ"ח-1998

           (ג)   (בוטל).

קצבת לידה [94ג] הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

45.   (א)  נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה:

(1)   בעד שלושה ילדים – 50% מהסכום הבסיסי;

(2)   בעד ארבעה ילדים – 75% מהסכום הבסיסי;

(3)   בעד חמישה ילדים או יותר – 100% מהסכום הבסיסי.

(תיקון מס' 3) תשנ"ה-1995 ת"ט תשנ"ו-1996

           (ב)  קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב-1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.

           (ג)   הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב-1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

46.   (בוטל).

הסעת יולדת [95]

47.   המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה.

סימן ג': דמי לידה

הגדרות [96]

48.   בסימן זה –

(תיקון מס' 78) תשס"ה-2005

           "היום הקובע" – היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור – היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;

           "יום הלידה המשוער" – היום שנקבע כיום הלידה המשוער,  באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.

הזכות לדמי לידה  [97] (תיקון מס' 97) תשס"ז-2007

49.   (א)  המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

(תיקון מס' 97) תשס"ז-2007

           (ב)  המוסד ישלם לזכאי לחופשת לידה לפי סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל חופשת הלידה ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:

(1)   הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים;

(תיקון מס' 99) תשס"ז-2007

(2)   שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, "היום הקובע" – היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;

 (3)  אשתו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן המלא כאמור בסעיף 50(א)(1).

(תיקון מס' 97) תשס"ז-2007

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:

(1)   תקופה של שישה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה;

(2)   תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה;

(3)   תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

(תיקון מס' 97) תשס"ז-2007

           (ד)  דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות סעיפים 53, 54, 55 ו-56, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 99) תשס"ז-2007

           (ה)  (1)   עובד הזכאי לחופשת לידה לפי סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים, וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל חופשת הלידה ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:

(א)   הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים;

(ב)   שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, "היום הקובע" – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;

(ג)    בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור בסעיף 50(א);

(2)   על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה:

(א)   תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה;

(ב)   תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים;

(3)   דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 53, 54, 55 ו-56, בשינויים המחויבים;

(4)   דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה;

(5)   רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו – רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים, ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

תנאי הזכאות [98]

50.   (א)  מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה –

(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007

(1)   בעד פרק זמן של 14 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;

(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007

(2)   בעד פרק זמן של 7 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.

           (ב)  לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:

(תיקון מס' 25) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 78) תשס"ה-2005

(1)   תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי פרק ה' בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי פרק י"ב או תגמול לפי פרק י"ג בשל נכות שדרגתה 100%;

 (2)  תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180;

(3)   שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;

(4)   תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2), ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;

(5)   תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.

           (ג)   השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, כתקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.

דמי לידה נוספים  [98א] (תיקון מס' 57) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 119) תש"ע-2010 (תיקון מס' 137) תשע"ב-2012

51.     (א)  מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת חופשת הלידה, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות בסעיפים קטנים (ב1) ו-(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים, והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט באותם סעיפים קטנים, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –

(1)   10 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);

(2)   6 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2).

(תיקון מס' 57) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 119) תש"ע-2010

           (א1)        מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50 ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על –

(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007

(1)   שלושה שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);

(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007

(2)   שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2).

(תיקון מס' 137) תשע"ב-2012

           (א2)        (בוטל).

           (ב)  מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את חופשת הלידה שלה, כאמור בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים, ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי סעיף 50 עד שהילד יעזוב את בית החולים.

           (ג)   מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לחופשת לידה מוארכת או לפיצול חופשת הלידה, בנסיבות האמורות בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים.

(תיקון מס' 119) תש"ע-2010 (תיקון מס' 137) תשע"ב-2012

           (ד)  המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי סעיף 50.

תקופת דמי לידה [99]

52.   (א)  התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי סעיף 50 תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי סעיפים 50 ו-51 תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע.

           (ב)  הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.

שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם [100, 101א, 101ב] הוראות שעה (מס' 2)  תשס"ב-2002 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

53.   (א)  דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

           (ב)  (בוטל).

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

           (ג)   (בוטל).

(תיקון מס' 2) תשנ"ה-1995 ת"ט תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

           (ד) מדמי הלידה ומגמלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות סעיפים 164 ו- 243 לפקודת מס הכנסה והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע בטור ד' בלוח י'.

חישוב שכר עבודה רגיל [101]

54.   (א)  שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים.

           (ב)  לענין סעיף זה, "הכנסה" –

(תיקון מס' 78) תשס"ה-2005

(1)   בעובדת – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;

(2)   בעובדת עצמאית – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א);

(3)   במבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2) – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א),

הוראות שעה (מס' 2) תשס"ב-2002

והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

תקנות [102]

55.   השר רשאי לקבוע –

(1)  הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סימן זה;

(2)  הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 54 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;

(3)  הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 54;

(4)  באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי סעיף 40(ב)(2) ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות פרק י"ד;

(5)  באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין פרק זה;

(תיקון מס' 78) תשס"ה-2005

(6)  באישור ועדת העבודה והרווחה – לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי סימן ד' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות, כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות פרק זה, לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור בסעיף 50 ולענין חישוב הכנסתה כאמור בסעיף 54(ב).

שלילת הזכות [103]

56.   המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:

(1)  בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;

(2)  בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;

(3)  המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.

(תיקון מס' 10)  תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 128) תשע"א-2011

סימן ד': גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד

גמלאות להורה מאמץ [95א, 103א]

57.   (א)  על אף הוראות סעיף 42(א), מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי פרק י"א שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי סימן ב', ובלבד –

(תיקון מס' 123) תשע"א-2010

(1)   שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ;

(2)   שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.

(תיקון מס' 123) תשע"א-2010

           (ב)  לענין חישוב מענק הלידה כאמור בסעיף 46, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד הסוציאלי כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 21) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 123) תשע"א-2010

           (ג)   על אף הוראות סעיף 49(א), מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות סימן ג', בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה "היום הקובע" – היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ.

(תיקון מס' 21) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 97) תשס"ז-2007

           (ד)  הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים; ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד).

(תיקון מס' 97) תשס"ז-2007

           (ה)  אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיףקטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה –

(1)   לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;

(2)   לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

גימלאות להורה מיועד (תיקון מס' 10) תשנ"ו-1996

57א.   (א)  בסעיף זה –

           "חוק הסכמים לנשיאת עוברים" – חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו- 1996;

           "אם מיועדת" – מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים.

           (ב)  על אף הוראות סעיף 42, יחולו הוראות סימן ב' לפרק זה על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.

(תיקון מס' 26) תשנ"ח-1998

           (ג)   הוראות סימן ג' לפרק זה, למעט הוראות סעיפים 48 ו-52, יחולו על אם מיועדת, בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה, לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים.

           לענין סעיף זה יהיה היום הקובע – היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

גמלאות להורה במשפחת אומנה (תיקון מס' 128) תשע"א-2011

57ב.   (א)  בסעיף זה –

           "מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" – מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;

           "יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" – יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם.

           (ב)  על אף הוראות סעיף 49(א), מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות סימן ג', בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה "היום הקובע" – יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:

(1)   אם טרם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה;

(2)   אם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

           (ג)   הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד).

           (ד)  התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה –

(1)   לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד;

(2)   לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

סימן ה': גמלה לשמירת הריון

הגדרות [103ג]

58.   בסימן זה –

           "מבוטחת" – עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;

(תיקון מס' 99) תשס"ז-2007

           "שמירת היריון" – היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

(1)   מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

(2)   סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

גמלה לשמירת הריון  [103ד]

59.   מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.

שיעור הגמלה [103ה] (תיקון מס' 2)  תשנ"ה-1995 ת"ט תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 38) תש"ס-2000 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

60.   גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי סעיף 54 ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל – היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון.

תשלומי כפל [103ו] (תיקון מס' 99) תשס"ז-2007

61.     (א)  מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי סימן זה בעד אותה תקופה.

(תיקון מס' 99) תשס"ז-2007

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי סימן זה בשל זכאותה לדמי מחלה לפי סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה.

סימן ו': תשלומים מיוחדים

תשלום מיוחד [103ב]

62.   אשה המבוטחת לפי סעיף 40 שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

בדיקת מי-שפיר [103ב1]

63.   (א)  לענין סעיף זה, "מבוטחת" – מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), תש"ם-1980 (להלן – תקנות הבדיקה).

           (ב)  נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו בתקנות הבדיקה, ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), תשמ"ו-1985; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו"חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.

(תיקון מס' 12)  תשנ"ז-1996

סימן ז': מימון אשפוז יולדת

(בוטל)

(תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996

64.     (בוטל).

[ה']

פרק ד': ביטוח ילדים

סימן א': פרשנות

פרשנות [104]

65.   (א)  בפרק זה –

           "מבוטח" –

(תיקון מס' 12)  תשנ"ז-1996

(1)   מבוטח לפי פרק י"א, למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238;

(תיקון מס' 12)  תשנ"ז-1996

(2)   יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי פרק י"א, למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238.

           "ילד" –

(1)   ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;

(2)   מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח,

ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים "אב", "אם" ו"הורה" יתפרשו בהתאם לכך.

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (ב)  לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים.

סימן ב': קצבת ילדים

זכות לקצבת ילדים [105]

66.   הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי פרק זה בעד כל ילד.

מנין ילדים [106]

67.   (א)  לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד.

           (ב)  ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא.

סכום הקצבה הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

68.     (א)  קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו.

(תיקון מס' 87) תשס"ו-2006 (תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003), והוא הילד השלישי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן:

(1)   לגבי ילד כאמור שהוא הילד השלישי במנין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע בפסקה (2) ברישה שבהגדרה "הסכום הבסיסי" כשהוא מוכפל ב-1.2 בתוספת הסכום כדלקמן:

(א)   בתקופה שמיום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009) ועד ליום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) – ההפרש שבין הסכום הבסיסי הקבוע לגבי הילד השלישי בפסקה (2א) ברישה שבהגדרה "הסכום הבסיסי", לבין 159;

(ב)   בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) ואילך – סכום של 100 שקלים חדשים, שיעודכן בשיעור ובמועד שבו מתעדכנת קצבת הילדים לפי פסקה (3) שבסיפה שבהגדרה "הסכום הבסיסי";

(2)   לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי ואילך במנין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע בפסקה (2) ברישה שבהגדרה "הסכום הבסיסי" כשהוא מוכפל ב-2.22, ולגבי הילד הרביעי בלבד – בתוספת הסכום כדלקמן:

(א)   בתקופה שמיום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009) ועד ליום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) – ההפרש שבין הסכום הבסיסי הקבוע לגבי הילד הרביעי בפסקה (2א) ברישה שבהגדרה "הסכום הבסיסי", לבין 159;

(ב)   בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) ואילך – סכום של 100 שקלים חדשים, שיעודכן בשיעור ובמועד שבו מתעדכנת קצבת הילדים לפי פסקה (3) בסיפה שבהגדרה "הסכום הבסיסי".

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

           (ג)   הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או תשלום חודשי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל-70% מן הסכום הבסיסי הקבוע בפסקה (2) ברישה שבהגדרה "הסכום הבסיסי".

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

           (ד)  (1)   התקיים בילד האמור בפסקה (2) תופחת קצבת הילדים לחודש המשתלמת בעדו, בסכום של 100 שקלים חדשים (בסעיף זה – סכום ההפחתה), ובלבד שניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (ה) וחלפה תקופת 14 הימים כאמור באותו סעיף קטן מיום המצאת ההודעה לפי הוראות סעיף קטן (ח)(2); ההפחתה תחל ב-1 בחודש שלאחר מסירת ההודעה למוסד כאמור בפסקה (2);

(2)   משרד הבריאות הודיע למוסד כי חלפו שישה חודשים מהמועד שבו היה על הילד לקבל את החיסונים הנדרשים בהתאם לגילו ולמצבו הבריאותי ועל פי תכנית החיסונים שעליה הורה המנהל הכללי של משרד הבריאות; הודעה כאמור תישלח למוסד לא יאוחר מתום שבעה ימים מהיום שבו חלפו שישה חודשים כאמור;

(3)   תכנית כאמור בפסקה (2) תפורסם ברשומות והיא תכלול הוראות בדבר סוג החיסון, מועדי החיסון, ומועדים נוספים שבהם ניתן להשלים חיסון שלא ניתן במועד שנקבע לו, ואת הגיל המרבי שבו ניתן לקבל כל חיסון (בסעיף זה – תכנית החיסונים).

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

           (ה)  עובד משרד הבריאות, ששר הבריאות הסמיכו לעניין זה, ישלח הודעה להורה שילדו לא קיבל חיסון בהתאם לנדרש בתכנית החיסונים; ההודעה תישלח להורה בתום ארבעה חודשים לאחר המועד שבו היה על ילדו לקבל את החיסון האמור; בהודעה יצוינו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ז); הורה הילד יוכל לפנות לעובד משרד הבריאות בתוך 14 ימים מיום המצאת ההודעה לפי סעיף קטן (ח)(2) ולהוכיח כי הילד קיבל את החיסון כנדרש או כי בשל מצבו הבריאותי של הילד לא ניתן לחסנו; הוכיח הורה הילד כאמור לא תישלח הודעה למוסד בדבר הפחתת קצבת הילדים לפי הוראות סעיף קטן (ד).

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

           (ו)   על אף האמור בסעיף קטן (ד), סכום ההפחתה לא יעלה על אלה:

(1)   לגבי הורה שמניין ילדיו אינו עולה על שניים – 100 שקלים חדשים;

(2)   לגבי הורה שמניין ילדיו הוא שלושה – 200 שקלים חדשים;

(3)   לגבי הורה שמניין ילדיו עולה על שלושה – 300 שקלים חדשים;

הסכומים האמורים בסעיף קטן זה וסעיף קטן (ד) יעודכנו משנת 2013 ואילך – ב-1 בינואר של כל שנה, לפי השיעור שבו מתעדכן הסכום הבסיסי לעניין קצבת ילדים.

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

           (ז)   הופחתה קצבת הילדים לפי סעיף קטן (ד), תחושב קצבת הילדים מחדש, לפי אותו סעיף קטן, החל ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו משרד הבריאות הודיע למוסד כי הילד קיבל את כל החיסונים הנדרשים על פי תכנית החיסונים כאמור בסעיף קטן (ד), בהתאם לגילוי ולמצבו הבריאותי, או כי על פי תכנית החיסונים חלף המועד האחרון שבו היה ניתן לקבל את החיסון שבשלו ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), וכי הילד קיבל את יתרת החיסונים בהתאם לגילו.

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

           (ח)  (1)   הודעה למוסד כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ז) תימסר באמצעות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 (להלן – מסר אלקטרוני);

(2)   כל הודעה לפי סעיפים קטנים (ה) ו-(ט), תישלח בדואר רשום לפי מענו של הורה הילד, כפי שהוא מופיע במרשם האוכלוסין; נשלחה הודעה כאמור, יראוה כהודעה שהומצאה ביום השישי שלאחר יום המשלוח, ולהוכחת המצאה בדרך זו דיה הוכחה שהמכתב המכיל את ההודעה נשלח כראוי ומוען כראוי; הודעה שנשלחה כאמור והנמען סירב לקבלה, יראוה כאילו הומצאה כדין;

(3)   הודעה לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ז) תישלח להורה הילד כאמור בפסקה (2) ותחול עליה הוראת פסקה (2);

(4)   הודעה שנמסרה למוסד ולהורה הילד לפי סעיף קטן (ד), תעמוד בתוקפה עד למתן הודעה אחרת לפי הוראות סעיף קטן (ז).

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

           (ט)  הרואה את עצמו נפגע מהודעה שניתנה לפי סעיף קטן (ד), רשאי להשיג עליה לפני עובד משרד הבריאות ששר הבריאות הסמיכו לכך, בתוך 14 ימים מיום המצאת ההודעה לפי סעיף קטן (ח)(3); החלטה בהשגה תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתה ותינתן עליה הודעה להורה הילד; ההודעה בדבר הפחתת קצבת הילדים תעמוד בתוקפה עד מתן החלטה בהשגה; ניתנה החלטה – תימסר על כך הודעה למוסד במסר אלקטרוני.

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

           (י)   על החלטה של עובד משרד הבריאות, שניתנה לפי הוראות סעיף קטן (ט), ניתן לערער לפני בית הדין האזורי לעבודה; ערעור לפי סעיף קטן זה יוגש בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לפי סעיף קטן (ח)(2); אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ההחלטה בדבר הפחתת קצבת הילדים אלא אם כן הורה בית הדין אחרת.

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

           (יא) הוראות סעיפים קטנים (ד) עד (י) יחולו על ילד שהוא עולה או תושב חוזר, רק בתום שלושה חודשים מיום שבו נעשה עולה ואם הוא תושב חוזר – מיום חזרתו ארצה; בסעיף זה –

           "עולה" – כהגדרתו בסעיף 197(ג);

           "תושב חוזר" – יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות.

מקבל הקצבה [110, 111]

69.   (א)  קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב.

           (ב)  המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א), אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.

           (ג)   לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס – למי שנתמנה לכך לפי סעיף 304(א).

           (ד)  גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר-הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי סעיף 304(א).

מנין ילדים ממספר נשים  (תיקון מס' 41) תשס"א-2000 (תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

69א.   על אף האמור בכל מקום אחר בסימן זה, היו למבוטח ילדים ממספר נשים, יחולו לגביו הוראות אלה:

(1)  היה לו ילד כאמור בסעיף 68(ב), יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד;

(2)  לא היה לו ילד כאמור בסעיף 68(ב), יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב – יבוא הילד במניין האם.

הורה הנעדר מן הארץ [112]

70.   הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל.

הורה שמת או חדל להיות מבוטח [113]

71.   מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה, תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני.

תקופת הקצבה [114]

72.   (א)  נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב- 1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב- 1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות.

           (ב)  לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים.

           (ג)   נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר.

פטור הקצבה ממסים  [116]

73.   קצבת ילדים כאמור בסעיף 68 לא תיחשב כהכנסה לענין פקודת מס הכנסה או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

(תיקון מס' 27) תשנ"ח-1998

סימן ג': מענק לימודים

מענק לימודים [115]

74.   (א)  בסעיף זה –

           "הורה יחיד" – כמשמעותו בחוק משפחות חד- הוריות, תשנ"ב-1992;

           "שנת לימודים" – התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה.

(תיקון מס' 31) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 91) תשס"ז-2007

           (ב)  (1)   בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעורים המפורטים בפסקה 2, לכל אחד מאלה, לפי הענין:

(א)   הורה יחיד, בעד כל אחד מילדיו;

(תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

(ב)   הורה שמשתלמת לו גמלה לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה, בעד כל אחד מילדיו;

(ג)    מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;

(ד)    מי שבמשמורתו ילד נטוש כמשמעותו לפי חוק הבטחת הכנסה, בעד אותו ילד;

(ה)   מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי סעיף 9, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד;

(2)   מענק הלימודים יהיה בשיעורים האלה:

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

(א)   18% מהשכר הממוצע – בעד ילד שלפני יום א' בטבת שבאותה שנת לימודים (בסעיף זה – היום הקובע), מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 11 שנים;

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

(ב)   10% מהשכר הממוצע – בעד ילד שביום הקובע מלאו לו 11 שנים ולא מלאו לו 14 שנים.

(תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 31) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 91) תשס"ז-2007

           (ב1)        המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים – אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.

(תיקון מס' 27) תשנ"ח-1998

           (ב2)        הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:

(1)   גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה;

(2)   תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972;

(3)   קצבה חודשית לפי סעיף 199(1);

(4)   קצבה לפי סימנים ג' או ד' לפרק י"א.

           (ג)   מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

סימן ד': מימון

מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון – הוראת שעה (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

74א.   (א)  המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 15 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1)   המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר;

(הוראת שעה) תשס"ז-2007

(2)   התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש; לענין זה, "סכום ההפרש" – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;

(3)   בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.

           (ג)   הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

           (ד)  מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים.

(תיקון מס' 134) תשע"ב-2012

           (ה)  הוראות סעיף זה יחולו בשנות הכספים 2004 עד 2014.

(תיקון מס' 79) תשס"ה-2005

           (ו)   על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

[ג']

פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה

סימן א': מבוטחים ותנאים לביטוח

מבוטחים [31]

75.   (א)  אלה המבוטחים לפי פרק זה:

(1)   עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה, סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה;

(2)   עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;

הוראת שעה תשס"ז-2007

(3)   אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות, ולעניין זה יראו משתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, כמצוי בשיקום מקצועי;

(4)   אדם הנבחן לפי סעיף 22 לחוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, והוא בשעת הבחינה בלבד;

(5)   מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז- 1967;

(6)   אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;

(7)   חוסה במעון או במעון נעול על פי חוק הנוער, העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;

(8)   מי ששכרו נקבע על פי חוק.

           (ב)  לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.

עובד בחוץ לארץ [32]

76.   (א)  העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי פרק זה אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי פרק זה אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.

חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה [33]

77.   (א)  לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.

           (ב)  לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.

הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים [34]

78.   השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות פרק זה ופרק ט"ו, בקשר לביטוחם של –

(1)  עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;

(2)  עובד בכלי שיט:

(3)  עובד בכלי טיס;

(4)  מבוטח לפי הוראות סעיף 76;

(5)  עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;

(6)  מבוטח לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75.

סימן ב': פגיעות בעבודה

הגדרות [35]

79.   בחוק זה, במבוטח –

           "פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;

           "תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

           "מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

חזקת תאונת עבודה  [36]

80.   רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

(1)  אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(2)  אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או  בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;

(3)  אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;

(4)  אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת   המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(5)  אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;

(6)  אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;

(7)  אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו  מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

הפסקה וסטיה [37]

81.   (א)  תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על- ידיה אי- כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.

           (ב)  בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:

(1)   כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;

(2)   כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

רשלנות [38]

82.   אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.

חזקת סיבתיות [39]

83.   תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

בקע מפשעתי [40]

84.   אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן –

(1)  הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;

(2)  עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;

(3)  הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

ליקוי שמיעה (תיקון מס' 79) תשס"ה-2005

84א.   (א)  אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)   המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

(2)   כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3)   הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

(א)   היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);

(ב)   היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

           (ב)  רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

(1)   כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;

(2)   הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

(3)   הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

מחלות מקצוע [41]

85.   (א)  השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי פרק זה ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.

           (ב)  השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.

           (ג)   אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

סימן ג': גמלאות בעין

זכות לגמלאות בעין  [42]

86.   (א)  פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות סימן זה.

           (ב)  לענין סימן זה, "ריפוי" – לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותירפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.

ריפוי [43]

87.   (א)  ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות.

           (ב)  היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו   למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.

           (ג)   המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.

           (ד)  תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות  ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

החלמה ושיקום [44]

88.   החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר   ופורסמו בדרך שהורה.

דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי [45]

89.   (א)  ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן:

(1)   באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;

(2)   מאת המוסד באישור הממשלה;

(3)   באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר  שהתייעץ עם שר הבריאות.

           (ב)  השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע –

(1)   תנאים להסמכת שירות רפואי;

(2)   הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.

           (ג)   בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.

           (ד)  השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1)   התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;

(2)   אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;

(3)   השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.

דרכים למתן שיקום מקצועי [46]

90.   שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך.

יחסי המוסד עם נותן הגמלאות [47]

91.   היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי סימן זה, והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות.

סימן ד': דמי פגיעה

הזכות ותחומיה [48]

92.   (א)  מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.

(תיקון מס' 47) תשס"ב-2002

           (ב)  לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.

שלושה ימים ראשונים [49] (תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996  (תיקון מס' 14) תשנ"ז-1997

93.   (א)  בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום.

           (ב)  בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.

תקופת הזכאות הראשונה  (תיקון מס' 14)  תשנ"ז-1997

94.   (א)  בסעיף זה –

           "שכר העבודה הרגיל" – כמשמעותו לפי סעיפים 98 ו-100;

           "מעביד" – מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד;

           "עובד" – מבוטח כמשמעותו לפי סעיף 75(א), למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד;

(תיקון מס' 79) תשס"ה-2005

           "תקופת הזכאות הראשונה" – שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי פרק זה.

           (ב)  על אף האמור בסעיף 92(א) יחולו לגבי תקופת הזכאות  הראשונה הוראות אלה:

(1)   היה הנפגע עובד –

(א)   המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה  שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה – הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו –  יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;

                         (ב)   (1)   היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;

(2)   המוסד יקבע את החלק היחסי האמור  בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;

(ג)    מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות  משנה (א) ו- (ב) יהיה היום ה- 15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;

(ד)    דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות פרק ט"ו והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;

(ה)   החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי סימן ד' לפרק י"ד;

(ו)    השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן.

(2)   היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה.

המקבל תמורת דמי פגיעה [51]

95.   מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי סעיף 343 לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.

אסיר ועציר [52]

96.   לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי חוק הנוער, לא ישולמו דמי פגיעה.

שיעור דמי פגיעה [53] הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

97.   (א)  דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

           (ב)  (בוטל).

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

           (ג)   (בוטל).

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 104) תשס"ח-2008

           (ד)  מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינוכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע בטור ד' שבלוח י'; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו – ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.

חישוב שכר עבודה רגיל [54]

98.   (א)  שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 97, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.

           (ב)  לענין סעיף זה, "הכנסה" –

(1)   במבוטח לפי סעיף 75(א)(1) – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;

(2)   במבוטח אחר שלפי סעיף 75(א) – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א),

הוראות שעה (מס' 2) תשס"ב-2002

והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי [55]

99.   (א)  מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין פרק זה אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי פרק זה אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.

           (ב)  מבוטח לפי סעיף 75(א)(3), אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי סעיף 98, הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי סעיף 98(ב)(2) לגביו כשהוא מבוטח לפי סעיף 75(א)(3), הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

תקנות [56]

100. השר רשאי לקבוע –

(1)  הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סימן זה;

(2)  הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 98 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;

(3)  הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 98.

(תיקון מס' 47)  תשס"ב-2002

101. (בוטל).

דמי פגיעה מופחתים [58] (תיקון מס' 9)  תשנ"ו-1996

102. (א)  על אף הוראות סעיף 92, ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי- כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה.

(תיקון מס' 9) תשנ"ו-1996

           (ב)  דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי סעיף 97, במספר שעות אי- הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי פרק זה (להלן – שעות אי- הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי- הכושר.

(תיקון מס' 9) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 47) תשס"ב-2002

           (ג)   לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.

           (ד)  השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.

סימן ה': קצבה או מענק לנכה עבודה

הגדרות [59, 62, 69]

103. (א)  לענין חוק זה –

           "נכה עבודה" – מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער;

           "דרגה יציבה", של נכה עבודה – דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית;

           "דרגה שאינה יציבה", של נכה עבודה – דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.

           (ב)  לענין פרק זה, "נכות" – נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים "דרגת נכות" ו"קצבת נכות" יתפרשו לפי זה.

זכות לקצבה או למענק [60, 62, 66(א), 69] (תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998

104. (א)  נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי סימן ד' והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי סימן זה ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי סימן זה.

           (ב)  קצבה לפי סעיף 105 או סעיף 106, לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה:

(1)   דרגה יציבה של 20% ומעלה;

(תיקון מס' 79) תשס"ה-2005

(2)   דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה.

(תיקון מס' 79) תשס"ה-2005

           (ג)   מענק לפי סעיף 107 ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ-20% אך אינה פחותה מ-9%.

חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100% [67] (תיקון מס' 47) תשס"ב-2002

105. (א)  נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (להלן – הסכום הבסיסי).

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

           (ב)  חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי סעיף 110, של קצבאות נכות, יוגדל הסכום הבסיסי לפי שיעור העלאה זו.

           (ג)   לענין סעיף זה, "התקופה הקובעת" – התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.

קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-100% [68]

106. נכה עבודה כאמור בסעיף 104(ב) שדרגת נכותו פחותה מ- 100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה.

מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ-20%  [66] (תיקון מס' 19)  תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 79) תשס"ה-2005

107. (א)  נכה עבודה כאמור בסעיף 104(ג) ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי סימן זה לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור בסעיף 296(ב), ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.

           (ב)  נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.

(תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998

           (ג)   בסעיף זה, "קצבה חודשית" – סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי סעיף 104(ב), בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

108. (בוטל).

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

109. (בוטל).

הצמדה למדד הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

110. קצבת הנכות תשתנה ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

111. (בוטל).

גמלאות מיוחדות [69]

112. (א)  נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת –

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

(1)   לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי סעיף 105 על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים בסעיף 97(א);

 (2)  למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.

           (ב)  נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי סעיף 118, או הועדה הרפואית לעררים לפי סעיף 122, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ- 75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין סעיף 124, כדין קביעת דרגת נכות.

           (ג)   השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את  הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ- 75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד- פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.

מענק במקום קצבה  [70]

113. (א)  נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.

           (ב)  הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.

עליה בנכות המזכה לקצבה [71]

114. עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו סעיף 106 היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק.

הגדלת קצבה לבני 18 ו-21 [72]

115. (א)  קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי סעיף 3 שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע.

           (ב)  מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.

ניכוי הוצאות כלכלה [73]

116. היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי סעיף 86, במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם.

הגדלת קצבת הנכות [73א] הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

117. קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות בלוח ו' (להלן –  שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב באותו לוח בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור בסעיף 97(א) כפול שלושים.

סימן ו': קביעת דרגת נכות

קביעת דרגת נכות [61]

118. (א)  רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות –

(תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998

(1)   אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;

(2)   את דרגת הנכות לענין סימן זה, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.

(תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998

           (א1)        קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי סעיף 104(א) וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.

(תיקון מס' 115) תש"ע-2009

           (ב)  אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה:

(1)   לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (בסעיף קטן זה – מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה;

(2)   רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו;

(3)   המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו-(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות.

(תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998

           (ג)   בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות סעיף 296.

דרגת נכות שאינה יציבה [62]

119. על אף הוראות סעיף 118 רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.

סייג לקביעת דרגת נכות [63]

120. (א)  בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.

           (ב)  השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.

התחשבות בנכות קודמת [63א]

121. על אף הוראות סעיף 120, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי סימן ה', אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה.

ערר [64]

122. (א)  הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.

(תיקון מס' 115) תש"ע-2009

           (ב)  אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע יחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב), בשינויים המחויבים.

           (ג)   ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.

ערעור [64א]

123. החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

קביעת דרגה – תנאי לתובענה [65]

124. קביעת דרגת הנכות, לפי סעיפים 118 עד 122, היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין סימן זה בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.

קביעת הוצאות מחיה ולינה [73ב]

125. המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים  שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

סימן ז': סמל ותעודה לנכי עבודה

סמל ותעודה לנכי עבודה [83]

126. נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו.

הצורה ודרכי השימוש [84]

127. צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות.

עונשין [85]

128. (א)  מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים:

(1)   ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו;

(2)   ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות.

           (ב)  אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר.

פטור [86]

129. הוראות סעיפים 127 ו-128(א)(2) לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-

1972, בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור בסעיף 127.

סימן ח': גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה

פרשנות [74]

130. (א)  אלה בגדר תלויים במבוטח לענין סימן זה:

(1)   אשתו בשעת מותו;

(2)   ילדו כמשמעותו בסעיף 238;

(3)   הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, "הורה" – לרבות הורה מאמץ לפי חוק האימוץ, הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;

(4)   סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;

(5)   מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור בלוח ט' (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו- (3) של הגדרת "ילד" שבסעיף 238, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים שבלוח ט'.

           (ב)  בסימן זה להלן –

(1)   דין אלמן כדין אלמנה;

(2)   "אלמנה", "אלמן" או "ילד" – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);

(3)   "קצבת נכות מלאה" – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו סעיף 105.

זכות לקצבה או מענק [75]

131. מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי סימן זה.

שיעורי קצבת תלויים [76]

132. המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:

(1)   לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%;

(2)   לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%;

(3)   לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;

(4)   לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;

(5)   לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים –

(א)   לילד אחד – 20%;

(ב)   לשני ילדים – 30%;

(ג)    לשלושה ילדים ויותר – 40%;

(6)   לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) –

(א)   לילד אחד – 60%;

(ב)   לשני ילדים – 80%;

(ג)    לשלושה ילדים – 90%;

(ד)    לארבעה ילדים ויותר – 100%;

(7)   לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה –

(א)   לתלוי אחד – 50%;

(ב)   לשני תלויים – 75%;

(ג)    לשלושה תלויים – 90%;

(ד)    לארבעה תלויים – 100%.

מענק לאלמנה [77]

133. (א)  אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי סעיף 132(1) כפול שלושים ושש.

           (ב)  אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין סעיף 135 חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –

(1)   אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;

(2)   אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקאות (2) ו- (3) של הגדרת "ילד" שבסעיף 238 מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה.

קצבה למפרע לבן זוג תלוי [77א]

134. נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג.

אלמנה שחזרה ונישאה [78]

135. (א)  חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:

(1)   לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 132(1) (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;

(2)   כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;

ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א).

           (ב)  נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה.

קצבה כשיש גם תלויים אחרים [79]

136. הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים  לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי סעיף 132(5) או (6) היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה.

תלויים חלקיים [80]

137. תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי סעיף 130(א)(3),  תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי סעיפים 132(7) או 136 באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד.

תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם  [81]

138. השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי סעיפים 132(6) או (7) או 136, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.

גבול קצבאות [82]

139. (א)  בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי סימן זה על קצבת הנכות המלאה.

           (ב)  היו תובעים קצבה לפי סימן זה יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם.

הגדלת קצבת התלויים [82א] הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

140. קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות בלוח ו' תוגדל בשיעור הנקוב באותו לוח בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור בסעיף 97(א), כפול שלושים.

הצמדת קצבת תלויים למדד הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

141. קצבת התלויים תשתנה ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

142. (בוטל).

           (ב)  העלאת קצבה מכוח סעיף קטן (א) או מכוח סעיף 105(ב) תעמוד בתוקפה עד 31 בדצמבר שלאחריה.

מענק ליתום שהגיע למצוות [82ד] הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

143. מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהשכר הממוצע כפי שהיה ב-1 בינואר.

הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א]

144. (א)  השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –

(1)   מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;

(2)   תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על-יסודיים או להכשרה מקצועית.

           (ב)  לענין סעיף זה, "יתום" – יתום שהוא ילד כמשמעותו בסעיף 238, והוא בבחינת תלוי לפי סעיף 130(א)(2), ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים.

סימן ט': שונות

הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [87]

145. המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי פרק זה אם התובע גמלה –

(1)  הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו;

(2)  נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן;

(3)  הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי.

ביקורת [88]

146. (א)  השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה.

           (ב)  מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי פרק זה, כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה.

פקודת הפיצויים לעובדים [89]

147. הוראותיה של פקודת הפיצויים לעובדים, 1947, יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון הפקודה – הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ"ז באדר ב' תשי"ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות בתוספת השלישית לפקודה ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור.

ארגון יציג ודמי חברות [89א] (תיקון מס' 125) תשע"א-2011

148. (א)  על אף הוראות סעיף 303, רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון.

           (ב)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי סעיף 381, יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין,  כמתחייב מכללי העיגול.

           (ג)   הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.

           (ד)  הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם בסעיף 130.

מימון פעולות בטיחות בעבודה [89ב] (תיקון מס' 61)  תשס"ג-2003

149.  (א)  המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 7 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

(תיקון מס' 61)  תשס"ג-2003

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1)   המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר;

(הוראת שעה) תשס"ז-2007

(2)   התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש; לענין זה, "סכום ההפרש" – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.

(תיקון מס' 61)  תשס"ג-2003

           (ג)   הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

[ג'2]

פרק ו': ביטוח נפגעי תאונות

הגדרות [90ב]

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

150. בפרק זה –

           "מבוטח" – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל הפרישה;

           "תאונה" – אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;

           "אבדן כושר התפקוד" – לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.

הזכות ותחומיה [90ג]

151. (א)  מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי.

           (ב)  הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות – תוך שבועיים מיום התאונה.

דמי תאונה [90ד]

152. דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ- 90 ימים.

סייג [90ה]

153. (א)  בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה.

           (ב)  בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.

שיעור דמי תאונה  [90ו]

154. דמי תאונה ליום הם –

(1)  לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי – כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי פרק ה' אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור בסעיף 77;

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

(2)  לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו – סכום השווה ל-25% מהסכום הבסיסי.

כפל גמלאות [90ז]

155. מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט פקודת הנזיקין, הסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי- כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.

פרקי זמן שאין משלמים בעדם [90ח] (תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996

156. על אף הוראות פרק זה, לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות סעיף 92(א) וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח –

(1)  במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;

(2)  בשירות בצבא הגנה לישראל;

(3)  במאסר.

מועד להגשת התביעה [90ט]

157. על אף הוראות סעיף 296 תוגש תביעה לגמלה לפי פרק זה למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה.

[ו'1]

פרק ז': ביטוח אבטלה

סימן א': מבוטחים

הגדרות [127א]

158. בפרק זה –

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

           "מבוטח" –

(1)   תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו;

 (2)  חייל ששירת שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן – חייל);

(תיקון מס' 23) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 88) תשס"ו-2006

(3)   מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           "מבוטח מיוחד" – מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק זה, אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור (בפרק זה – מועד פתיחת העסק) –

(1)   מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות סעיף 134 לפקודת מס הכנסה, ולפי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(2)   נרשם כעצמאי במוסד, לפי סעיף 379;

           "לשכת שירות התעסוקה" ו"שירות התעסוקה" – כמשמעותם בחוק שירות התעסוקה;

           "דמי אבטלה" – גמלה המשתלמת לזכאי לפי פרק זה;

(תיקון מס' 33) תשנ"ט-1999

           "עובד" – למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי הוראות סעיף 3;

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           "תאריך קובע" – ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו.

תקנות [127ב]

159. השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין פרק זה, בתנאים שקבע.

סימן ב': תנאי הזכאות

זכאי לדמי אבטלה  [127ג] (תיקון מס' 33)  תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

160. (א)  דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה – זכאי), וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1.

           (ב)  השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים.

           (ג)   מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין פרק זה אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו בסעיף 238 ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, "משפחה" – בן זוג, הורה, אח או אחות.

           (ד)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין פרק זה ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור.

(תיקון מס' 85) תשס"ו-2006

           (ה)  לענין סעיף קטן (ב) וסעיפים 161(ג), 168, 170(ב) ו-174 דין מתנדבת בשירות לאומי כדין חייל, בשינויים המחוייבים.

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (ו)   מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק זה, אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן – מועד סגירת העסק) –

(1)   מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות סעיף 134 לפקודת מס הכנסה ולפי סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(2)   נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי סעיף 345;

בסעיף זה, "התקופה המיוחדת" – 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה:

(1)   התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו;

(2)   24 חודשים.

תקופת אכשרה [127ד] (תיקון מס' 141) תשע"ב-2012

161. (א)  לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.

(תיקון מס' 141) תשע"ב-2012

           (ב)  (בוטל).

           (ג)   בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח –

(1)   ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן – ימי אבל);

(תיקון מס' 85) תשס"ו-2006

(2)   ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון – עד שישה חודשים שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל;

(תיקון מס' 26) תשנ"ח-1998

(3)   ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976.

(תיקון מס' 85) תשס"ו-2006

           (ד)  (בוטל).

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (ה)  השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו.

(תיקון מס' 33) תשנ"ט-1999

           (ו)   תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות סעיף 174א, לא תיחשב כתקופת אכשרה.

תקופות נוספות  [127ה] (תיקון מס' 141) תשע"ב-2012

162. לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה – החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור בסעיף 161, בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה:

(תיקון מס' 141) תשע"ב-2012

(1)   הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן – הכשרה מקצועית) – 12 חודשים;

(תיקון מס' 141) תשע"ב-2012

(2)   מחלה או תאונה – שישה חודשים;

(תיקון מס' 141) תשע"ב-2012

(3)   היעדרות מעבודה לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק עבודת נשים – לפי מספר חודשי ההיעדרות;

(תיקון מס' 141) תשע"ב-2012

(4)   היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו – חודש אחד;

(תיקון מס' 78) תשס"ה-2005

(5)   העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים – לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות.

מובטל [127ו]

163. (א)  רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן – עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.

           (ב)  השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל.

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (ג)   מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו בסעיף 89(א), אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, "מחלה" – לרבות תאונה.

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (ד)  (1)   אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (בסעיף קטן זה – חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה;

(2)   אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955 (בסעיף זה – חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות חוק רואי חשבון, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה;

(3)   אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי חוק רואי חשבון, לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות חוק רואי חשבון, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

164. (בוטל).

עבודה מתאימה  [127ז] (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

165. (א)  (בוטל).

           (ב)  לענין סעיף 163 רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה:

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

(1)   העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור;

(2)   השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;

(3)   העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.

           (ג)   לענין סעיף 166(ד) רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.

(תיקון מס' 89) תשס"ז-2007

           (ד)  הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום:

(1)   מי שטרם מלאו לו 25 שנים – מתום 14 ימים מהתאריך הקובע;

(2)   מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים – מתום 30 ימים מהתאריך הקובע;

(3)   מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים – מתום 60 ימים מהתאריך הקובע.

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

           (ה)  לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו-(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה.

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

           (ו)   הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות.

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

           (ז)   על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים.

           (ח)  לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) –

(1)   מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות;

(2)   "בן משפחה" – בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;

(3)   מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.

סייגים לזכאות  [127ח] (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

166. (א)  (בוטל).

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

           (ב)  מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה.

           (ג)   (בוטל).

           (ד)  מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור.

סימן ג': דמי אבטלה

חישוב דמי אבטלה [127י] (תיקון מס' 89) תשס"ז-2007

167. (א)  דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע בלוח ז' בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין.

(תיקון מס' 34) תשנ"ט-1999

           (ב)  (1)   בסעיף קטן זה –

                         "יום תשלום" – יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות סעיפים 171 ו- 173, לפי הענין;

                         "השכר היומי הממוצע במשק" – השכר הממוצע מחולק ב- 25;

                         "התקופה הראשונה" – 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע;

                         "התקופה השניה" – יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה.

                 (2)   על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על –

(1)    סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק, בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה;

(2)    סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק, בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה.

חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש [127יא]

168. על אף הוראות סעיף 167, דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור בסעיף 170(ב)(2), לא יעלו על החלק ה- 25 מסכום השווה ל- 80% משכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום.

(תיקון מס' 26)  תשנ"ח-1998

169. (בוטל).

השכר היומי הממוצע [127יג] הוראות שעה (מס' 2) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 141) תשע"ב-2012

170. (א)  השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע.

           (ב)  (1)   השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע;

(תיקון מס' 16)  תשנ"ז-1997 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

(2)   על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי.

(תיקון מס' 104) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 141) תשע"ב-2012

           (ב1)        השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם בסעיף 92, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א).

           (ג)   מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל.

           (ד)  אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה- 1 בחודש שבו חל הפיצוי.

           (ה)  מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי סעיפים 6 או 7 לחוק עבודת נשים, וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע.

           (ו)   בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה בלוח י"א, ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו סעיף 2 לחוק האמור.

(תיקון מס' 141) תשע"ב-2012

           (ז)   השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב); קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה.

תקופה מרבית לדמי אבטלה [127יד] (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

171. (א)  לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו:

(תיקון מס' 37)  תש"ס-2000

(1)   175 – אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם בסעיף 247;

(תיקון מס' 37)  תש"ס-2000

(1א) 138 – אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם בסעיף 247;

(תיקון מס' 48)  תשס"ב-2002

(2)   70 – אם הוא מבוטח כאמור בפסקאות (2) או (3) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה;

(תיקון מס' 89) תשס"ז-2007

(2א) 67 – אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים;

(תיקון מס' 48)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 89) תשס"ז-2007

(2ב) 50 – אם טרם מלאו לו 25 שנים;

(תיקון מס' 37)  תש"ס-2000

(3)   100 – בכל מקרה אחר.

(תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998  (תיקון מס' 37)  תש"ס-2000

           (א1)        מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו-(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור בסעיף 166(ד), יופחת ב- 30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם.

           (ב)  השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל  המובטלים או לגבי סוגים מהם.

הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (תיקון מס' 37) תש"ס-2000

171א. (א) בסעיף זה –

           "יום קובע" – תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה;

           "תקופה קובעת" – 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע;

           "תקופת תשלום מרבית" – מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי סעיף 171(א);

           "יתרת תקופה קובעת", לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת – התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה.

           (ב)  כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת –

(1)   לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית;

(2)   לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי סעיפים 167(ב)(2) או 168, לפי הענין.

           (ג)   כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה.

           (ד)  התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט' בטבת תשנ"ו (1 בינואר 1996).

           (ה)  הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים.

תחילת תשלום דמי אבטלה [127טו]

172. לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים, מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים, המתחילים בתאריך הקובע.

דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית [127טז] (תיקון מס' 48) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

173. (א)  (1)   זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית, לבין 70% מדמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל;

(תיקון מס' 110) תשס"ח-2008

(1א) על אף האמור בפסקה (1), שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע סוגים של הכשרה מקצועית, שבהם ישולמו לזכאי כאמור בפסקה (1) דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל;

(תיקון מס' 48)  תשס"ב-2002

(2)   (נמחקה);

(תיקון מס' 48)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 110) תשס"ח-2008

(3)   השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקאות (1) או (1א), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו.

           (ב)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה.

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

           (ג)   על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 167 עד 172, ואולם על אף האמור בסעיף 171(א) לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות סעיף 171א לא יחולו לגביו, לענין זה, "זכאי מיוחד" – מי שהתקיימו בו כל אלה:

(1)   ההכשרה המקצועית שאלה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר;

(2)   לפי הוראות סעיפים 171 ו-171א, הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ-138 ימים;

(3)   הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד.

(תיקון מס' 85) תשס"ו-2006

           (ד)  לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161.

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

173א. (בוטל).

מענק למי שעבד בעבודה מועדפת  [127טז1] (תיקון מס' 17) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 42) תשס"א-2001

174. (א)  בסעיף זה –

           "עבודה מועדפת" – עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח', ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב);

(תיקון מס' 89) תשס"ז-2007

           "השיעור לחייל" – שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי סעיף 170(ב)(2), אילולא הוראות סעיף 168, ואולם על אף הוראות סעיף 167(א), יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע בטור א' של לוח ז'.

(תיקון מס' 17) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 33) תשנ"ט-1999

           (ב)  מבוטח שמתקיימים בו כל אלה, זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):

(תיקון מס' 17) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 85) תשס"ו-2006

(1)   אילו התקיים בו האמור בסעיף 163(א), הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161;

(תיקון מס' 17) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 33) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 135) תשע"ב-2012

(2)   הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.

(תיקון מס' 96) תשס"ז-2007

           (ג)   המענק יהיה בסכום השווה ל-50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת.

(תיקון מס' 17) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 33) תשנ"ט-1999

           (ד)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב).

           (ה)  הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיף 176.

(תיקון מס' 17) תשנ"ז-1997

           (ו)   (1)   מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה:

(א)   הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו- (ב);

(ב)   הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת;

לענין סעיף קטן זה, "עבודה נדרשת" – עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט בלוח ח';

(תיקון מס' 42)  תשס"א-2001

(2)   השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את לוח ח'.

(תיקון מס' 58) תשס"ג-2002

           (ז)   על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור בחלק (ד) בלוח ח', והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים.

מענק לחבר אגודה שיתופית (תיקון מס' 33) תשנ"ט-1999

174א. הוראות סעיף 174 יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות סעיף 3.

דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה  [127טז2]  (תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 78) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 121) תש"ע-2010

175. (א)  הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי סעיף 167, סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.

(תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998

(ב)  (בוטל).

           (ג)   השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א).

           (ד)  בסעיף זה, "קצבת פרישה" – קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה:

(1)   עבודה;

(2)   שירות בצבא הגנה לישראל;

(3)   שירות במשטרת ישראל;

(4)   שירות בשירות בתי הסוהר.

דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד [127טז3] (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

176. (א)  הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות סעיף 163(ד), ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום.

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (ב)  (בוטל).

מענק למובטל שעובד בשכר נמוך (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

176א. (א) מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי סעיף 165, וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות סעיף 165(ד), אם נתמלאו לגביו כל אלה:

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

(1)   הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי – 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור בסעיף 165(ד) שהציע לו שירות התעסוקה;

(2)   השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן – עבודה בשכר נמוך).

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (ב)  סכום המענק יהיה שווה לדמי האבטלה שחושבו לפי סעיף 176(ב) בעד הימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו סעיף 165(ד); במנין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 60 הימים האמורים בסעיף 165(ד), אף אם שולמו בעדם דמי אבטלה; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 150.

           (ג)   הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות סעיף 166(ב).

           (ד)  השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי סעיף 170.

           (ה)  השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה.

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (ו)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך.

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (ז)   על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 167(ב)(2).

סימן ד': שונות

ניכוי מס הכנסה  [127יז]

177. מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות סעיפים 164 ו- 243 לפקודת מס הכנסה והתקנות לפיה.

הענקת אבטלה [127יח(א)]

178. קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים.

תנאי להענקה [127יח(ב)]

179. הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו.

[ו'3]

פרק ח': ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד

הגדרות [127נג]

180. בפרק זה –

           "עובד" – מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי פרק ה';

           "מעביד של עובד" – לרבות מי שהיה מעבידו;

(תיקון מס' 30) תשנ"ט-1998

           "שכר עבודה" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי פרק י"ב. פחת שכר העבודה של עובד משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי חוק שכר מינימום, יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור.

           "הסכם קיבוצי" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי החוק האמור;

           "פיצויי פיטורים" – פיצויי פיטורים המגיעים מכוח חוק פיצויי פיטורים או מכוח הסכם קיבוצי;

           "קופת גמל" – כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן – תשלומים סוציאליים);

           "חוב שכר עבודה" – לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו;

           "חוב לקופת גמל" – תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר.

מבוטחים [127נד]

181. המבוטחים לפי פרק זה הם עובד וקופת גמל.

הזכות לגמלה  [127נה]

182. מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:

(1)   צו הכרזה כפושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, ואם נפטר המעביד, צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי הפקודה האמורה;

(2)   צו שניתן לפי פקודת החברות לפירוק חברה, שותפות או אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות (להלן – אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;

(3)   צו לפירוק שותפות לפי פקודת השותפויות; נתפרקה שותפות בלא שנתמנה כונס נכסים או מנהל עסקים, רואים לענין פסקה (1) כל שותף כמעבידו של עובד שהשותפות העסיקה;

(4)   צו לפירוק אגודה שיתופית לפי פקודת האגודות השיתופיות;

(תיקון מס' 16) תשנ"ז-1997

(5)   צו לפירוק עמותה שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות.

שיעור הגמלה לעובד [127נו] (תיקון מס' 30)  תשנ"ט-1998 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

183. הגמלה שתשולם לפי פרק זה לעובד[3] תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות סעיף 189(ב), ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות סעיף 182, לפי המוקדם מביניהם.

שיעור הגמלה לקופת גמל [127נז] (תיקון מס'31)  תשנ"ט-1999 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

184. (א)  הגמלה שתשולם לפי פרק זה לקופת גמל[4] תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות סעיף 189(ב).

           (ב)  הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה.

גמלה לחבר אגודה שיתופית [127נז1]

185. (א)  בסעיף זה –

           "חבר אגודה שיתופית" – מי שביום מתן צו כאמור בסעיף 182(4), היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי סעיף 3;

           "הכנסה חודשית" – סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה  שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי סעיף 344(א)(1) לפני מועד מתן צו כאמור בסעיף 182(4).

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

           (ב)  על אף הוראות סעיפים 183 ו-184, הגמלה, שתשולם לפי פרק זה לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה, ובכפוף להוראות סעיף 189(ב).

           (ג)   הוראות פרק זה, למעט סעיפים 183 ו-184, יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים.

פרסום הסכומים המרביים [127נח]

186. השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח סעיפים 183 ו-184.

זקיפת חובות [127נט]

187. (א)  עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו  הזכאי לגמלה לפי פרק זה על הסכום המרבי האמור בסעיף 183, תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו – לחוב פיצויי פיטורים.

           (ב)  עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור בסעיף 184, תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא:

(1)   ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי;

(2)   ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר;

(3)   ביטוח בריאות;

(4)   קופת תגמולים;

(5)   כל מטרה אחרת.

           (ג)   הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור בסעיף 184 או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה.

           (ד)  היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור בסעיף 184 או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות – לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות.

הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה [127ס]

188. גמלה המשתלמת לפי פרק זה יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין.

העברת תביעה לגמלה [127סא]

189. (א)  הזכאי לגמלה לפי פרק זה יגיש תביעתו למוסד באמצעות  הנאמן בפשיטת רגל, מפרק החברה, האגודה העותמאנית או האגודה  השיתופית, או מפרק השותפות, כונס נכסיה או מנהל עסקיה (לכל אחד מאלה ייקרא להלן – המפרק), הכל לפי הענין כאמור בסעיף 182.

(תיקון מס' 30) תשנ"ט-1998

           (ב)  הגמלה לפי פרק זה תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שהמפרק קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו, ולענין גמלה לפי סעיף 185 – רק למי שהמפרק אישר שהוא חבר אגודה שיתופית כהגדרתו בסעיף 185(א), והכל בכפוף להחלטת פקיד התביעות לפי הוראות סעיף 298.

           (ג)   המפרק יעביר למוסד את התביעה בצירוף דין וחשבון על הגמלה שיש לשלם לתובע ובציון הסכומים שיש לנכותם לאור הוראות סעיף 188.

           (ד)  השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ובדין וחשבון כאמור בסעיף קטן (ג) או את הטפסים להגשתם.

תשלום הגמלה [127סב]

190. המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות סעיף 189(ג); סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד.

עובד שנפטר [127סג]

191. (א)  על אף הוראות סעיף 303(ג), אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי פרק זה, תשולם הגמלה בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק הגנת השכר, ולשאירים כמשמעותם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, הכל לפי הענין.

           (ב)  שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, יהיו זכאים לגמלה לפי פרק זה לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי סעיף 5 האמור, עד לסכום המרבי הנקוב בסעיף 183 ובכפוף ליתר הוראות פרק זה.

תביעות המוסד כלפי המפרק [127סה]

192. (א)  שילם המוסד גמלה לפי פרק זה, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה מהמפרק, ואולם –

(1)   אם עלה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים  המגיע לעובד ממעבידו על הסכום המרבי של הגמלה האמור בסעיף 183 (להפרש האמור ייקרא להלן בסעיף זה – יתרת החוב), יעברו למוסד זכויותיו של העובד בדין קדימה רק לגבי הסכום שבו עולה הסכום המרבי של דין הקדימה על יתרת החוב;

(2)   המוסד לא יהיה זכאי לגבות מהמפרק את הפרשי  ההצמדה ששילם לזכאי לגבי התקופה שלאחר יום מתן צו הכינוס כמשמעותו בפקודת פשיטת הרגל, או לגבי התקופה שלאחר יום מתן צו כאמור בסעיף 182(2) עד (4), לפי הענין, אלא במידה שהמפרק החליט לשלם ריבית, הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לגבי התקופה האמורה גם ליתר הנושים בפשיטת הרגל או בפירוק התאגיד, לפי הענין.

(תיקון מס' 16) תשנ"ז-1997

           (ב)  בסעיף זה, "דין קדימה" – זכויותיו של עובד לפי סעיף 78(1) לפקודת פשיטת הרגל, לפי סעיף 354(א)(1) לפקודת החברות, לפי סעיף 54 לחוק העמותות, לפי תקנות מכוח פקודת האגודות השיתופיות הנותנות דין קדימה לשכר עבודה או לפיצויי פיטורים, או לפי סעיף 27 לחוק פיצויי פיטורים.

שיפוט [127סו]

193. הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי פרק זה תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי פשיטת הרגל או פירוק התאגיד כאמור בסעיף 182.

תקנות [127סד]

194. (א)  השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי פרק זה למפרק, העברת התביעות ודו"חות המפרק למוסד, העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות.

           (ב)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים בסעיפים 189 ו- 190.

           (ג)   השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי פרק זה.

[ו'2]

פרק ט': ביטוח נכות

(תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

סימן א': הגדרות

הגדרות [127כא]

195. בפרק זה –

(תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

           "בעל ליקוי חמור" – מי שנקבעה לו, לפי הוראות סעיף 208, נכות רפואית בשיעור של 70% לפחות, או בשיעור של 40% לפחות בהתאם למבחנים המנויים בפרטים 33 או 91 שברשימת הליקויים כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984;

     "הכנסה" – הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור – "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, הכל למעט קצבת ילדים לפי פרק ד', ולמעט הענקות מכוח סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים;

(תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

           "הכנסה מעבודה או ממשלח יד" – הכנסה חודשית, בפועל, לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה;

(תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

           "זכאי במשך תקופת ממושכת" – מי שהיה זכאי לקצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), בתקופה של 60 חודשים לפחות מתוך 84 החודשים שקדמו בתכוף ליום תחילתו של חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח-2008;

           "ליקוי" – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

           "מבוטח" – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;

(תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

           "נכה" – מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה:

(1)   (נמחקה);

(2)   אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה – אי-כושר להשתכר); לעניין פרק זה יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר;

(3)   אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על המפורט להלן, לפי העניין:

(א)   לגבי מי שזכאי במשך תקופה ממושכת או בעל ליקוי חמור – 60% מהשכר הממוצע;

(ב)   לגבי מי שאינו זכאי במשך תקופה ממושכת ואינו בעל ליקוי חמור – 45% מהשכר הממוצע;

השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור;

   "עובד קטין" – עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי פרק ה', ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי סעיף 178(א);

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996

           "עקרת בית" – כהגדרתה בסעיף 238, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:

(1)   היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;

(2)   היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;

(תיקון מס' 93) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

(3)   היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי סעיף 199(1);

            "עקרת בית נכה" – מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב- 50% או יותר (לאי-כושר כאמור ייקרא להלן – אי-כושר לתפקד);

(תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

           "התאריך הקובע" – התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.

סימן ב': תנאי הזכאות

הזכאות לגמלת נכות [127כב(א), (ד)] (תיקון מס' 53) תשס"ב-2002

196. (א)  נכה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.

           (ב)  הזכות לגמלה לפי פרק זה תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע, ובלבד שאם במועד זה מקבל הנכה דמי מחלה ממעבידו או מקופת גמל כמשמעותה בסעיף 180, תתחיל הזכות בתום התקופה שבעדה שולמו דמי המחלה כאמור.

 הוראות מיוחדות לענין עולים [127כב1(א), (ב)] (תיקון מס' 85) תשס"ו-2006

197. (א)  על אף הוראות סעיף 196(א), עולה, שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה.

           (ב)  הוראות פרק זה יחולו על כל עולה בשינויים אלה:

(תיקון מס' 29) תשנ"ח-1998 ת"ט תשנ"ט-1999

(1)   לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי פרק זה של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי- כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 207(א), ולא לגרוע מהן;

(תיקון מס' 29) תשנ"ח-1998

(2)   הזכות לגמלה לפי פרק זה של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי- כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 196(ב), ולא לגרוע מהן;

 (3)  לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה שבסעיף 195, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.

(תיקון מס' 85) תשס"ו-2006

           (ג)   בסעיף זה, "עולה" – תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)   בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות;

(2)   בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

 הוראות מיוחדות לענין עקרת בית  [127כג]

198. השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי פרק זה, לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי- כושרה לתפקד.

סימן ג': גמלאות

סוגי גמלאות נכות [127כה(א)(1)-(3)]

199. נכה זכאי לגמלאות אלו:

(1)  קצבה חודשית – לפי סעיפים 200 עד 202;

(2)  שיקום מקצועי – לפי סעיפים 203 עד 205;

(3)  השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים – לפי סעיף 206;

(תיקון מס' 54) תשס"ב-2002

(4)  גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה – לפי סעיף 206א.

 קצבה מלאה ושיעורה [127לו, 127לז] (תיקון מס' 3) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

200. (א)  נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב), כשהיא מוגדלת ב-7% (להלן – קצבה חודשית מלאה).

(תיקון מס' 3) תשנ"ה-1995 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

           (ב)  שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (לקצבה בשיעור זה ייקרא להלן – קצבה חודשית מלאה).

(תיקון מס' 3) תשנ"ה-1995 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

           (ג)   היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבת יחיד מלאה לקצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:

(1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 שבלוח ט' – 12.5% מהסכום הבסיסי;

(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, "ילד" – כהגדרתו בסעיף 238.

(תיקון מס' 3) תשנ"ה-1995

           (ד)  תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ב) תוגדל ב-7%.

(תיקון מס' 54) תשס"ב-2002

200א. (א) בסעיף זה, "נכות רפואית" – נכות שנקבעה לפי הוראות סעיף 208.

(תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

           (ב)  נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות ולא מתקיים בו האמור בסעיף 307, זכאי לקצבה נוספת על הקצבה שלה הוא זכאי לפי הוראות סעיפים 200 או 201, לפי העניין, בשיעורים שיחושבו מקצבת היחיד המלאה (בסימן זה – קצבה חודשית נוספת), כמפורט להלן:

(1)   17%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 80% לפחות;

(2)   14%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 70% לפחות ולא יותר מ-79%;

(3)   11.5%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות ולא יותר מ-69%.

(תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שהיה זכאי לקצבה חודשית נוספת לפי הוראות אותו סעיף קטן, ושבשל הכנסתו מעבודה או ממשלח יד חדלה זכאותו לקצבה כאמור, יוסיף המוסד לשלם לו קצבה חודשית נוספת בתקופות ובשיעורים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   ב-12 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור – בשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(2)   החל בחודש ה-13 ועד תום 24 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור – בשיעור של 75% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(3)   החל בחודש ה-25 ועד תום 36 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור – בשיעור של 50% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(4)   החל בחודש ה-37 ועד תום 48 החודשים הרצופים לאחר שחדלה זכאותו כאמור – בשיעור של 25% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב).

קצבה חלקית  [127לח] (תיקון מס' 3) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

201. (א)  נכה, שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור בסעיף 200(א), (ג) ו-(ד), לפי הענין הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר לבין מאה.

(תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור בסעיף 200(ג) ו-(ד).

ניכוי הכנסות מקצבה (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

202.  (א)  בסעיף זה, "הקצבה הקובעת" – סכום השווה לקצבה חודשית מלאה, ואם שולמה לנכה קצבה חודשית נוספת, סכום השווה לקצבה חודשית מלאה בצירוף הקצבה החודשית הנוספת.

(תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

           (ב)  נכה שהיתה לו הכנסה –

(1)   (נמחקה);

(2)   היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי סעיף 200(א) הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב'; נקבעה לנכה דרגת אי-כושר בשיעור נמוך מ-100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה:

(א)   הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב', מקצבה חודשית מלאה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו;

(ב)   הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201(א) ו-(ב), ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע – הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201(א) בלבד;

(3)   היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה הקובעת.

שיקום מקצועי – תנאים [127מ]

203. מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:

(1)   נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח סעיף 118;

(2)   אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;

(תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

(3)   הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;

(4)   הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

שיקום מקצועי – כללים [127מא]

204. שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי פרק ה'; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח פרק ה' יחולו לגבי מבוטח כאמור בסעיף 203, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.

שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל זקנה [127מב] (תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

205. מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי פרק זה והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.

 שירותים מיוחדים [127כה]

206. (א)  שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי פרק זה הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.

(תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998

           (ב)  השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.

            (ג)   השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי סעיף 208 בשיעור של 75% לפחות.

(תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998

           (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות סעיף 296.

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

           (ד) מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.

(תיקון מס' 54) תשס"ב-2002

206א. (א) בסעיף זה, "גמלה בסיסית" – גמלה לפי הוראות סעיף 206.

           (ב)  מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:

(1)   42.5%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 150% מקצבת יחיד מלאה;

(2)   28.5%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 100% מקצבת יחיד מלאה;

(3)   14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

           (ג)   מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.

סימן ד': קביעת נכות ואי-כושר

תחילת הבירור [127כב(ב), (ג)]

207. (א)  לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי פרק זה אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע צומצמה הכנסתו מעבודה או ממשלח יד ב- 50% או יותר או שנפסקה, ובאין הכנסה כאמור – מהיום שהיה לנכה.

           (ב)  לענין הקביעה אם חל צמצום בהכנסה מעבודה, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.

אחוזי נכות רפואית  [127כז] (תיקון מס' 68) תשס"ד-2004

208. (א)  תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה – המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר – קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.

           (ב)  רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן – רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 68) תשס"ד-2004

           (ג)   קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ-60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות – שאחוזי הנכות פחותים מ-40%, חייב הוא לנמק קביעתו.

           (ד)  השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.

(תיקון מס' 68) תשס"ד-2004

           (ה)  בסעיף זה, "ליקוי יחיד" – כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984, שבצדם נקוב אחוז נכות.

דרגת אי-כושר להשתכר [127כח]

209. (א)  פקיד תביעות כאמור בסעיף 298 יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי- כושרו להשתכר.

(תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

           (א1)        דרגת אי-כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי-הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100%.

           (ב)  בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר, שאינה פחותה מ-75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.

           (ד)  (1)   תובע שחדל להיות נכה בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה – הכנסה שוללת), ובתוך תקופה שלא עלתה על 36 חודשים רצופים מהיום שבו החלה להשתלם לו ההכנסה השוללת פחתה הכנסתו כאמור מההכנסה הקבועה לגביו בפסקה (3) להגדרה "נכה" שבסעיף 195, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי-כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי-הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת;

(2)   קביעה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום.

דרגה זמנית של  אי-כושר להשתכר  [127לב]

210. פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.

ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות [127כט,  127ל]

211. (א)  הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי פרק זה, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.

           (ב)  הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.

           (ג)   הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.

מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן [127לא]

212. (א)  השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.

(תיקון מס' 115) תש"ע-2009

           (א1)        הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב) יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

           (ב)  השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי סעיף 211.

ערעור [127לד]

213. החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר [127לה] (תיקון מס' 54) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

214. (א)  המוסד רשאי לבדוק מחדש את שיעור נכותו הרפואית של מי שזכאי לקצבה לפי סימן ז' (להלן – זכאי), וכן את דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית וכן רשאי הזכאי או הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

           (ב)  החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין סעיפים 208 ו-209; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי-התייצבותו.

(תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 68) תשס"ד-2004

           (ג)   בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות סעיף 296 ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.

סימן ה': שונות

הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה [127מז(א)(1)] (תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

215. השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.

(תיקון מס' 44) תשס"א-2001

216. (בוטל).

הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [127כד]

217. המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי פרק זה או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.

הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות  [127נב]

218. סמכויות המוסד לפי סעיף 145 יהיו לו גם לענין גמלה לפי פרק זה.

חובת אדם למסור מידע [127נ]

219. השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין פרק זה, כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.

מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים  [127נב1] (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

220.  (א) בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 90 מיליון שקלים חדשים.

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1)   המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;

(הוראת שעה) תשס"ז-2007

(2)   התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש; לענין זה, "סכום ההפרש" – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת.

(3)   בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

           (ג)   הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין (תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

220א. (א) נכה שנקבעה לגביו דרגת אי-כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי-הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 351 או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה – זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה – תקופת הזכאות המיוחדת).

           (ב)  זכאי להטבה שמשתלמת לו קצבה לפי הוראות סימן ז', תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור בסעיף קטן (א) גם לאחר תום תקופת הזכאות המיוחדת, בסכום שיחסו להטבה או כיחס שבין שיעור הקצבה כאמור החל לגביו לבין קצבה חודשית מלאה בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה.

סימן ו': ילד נכה

הגדרת ילד נכה  [127מט]

221. לענין סימן זה, "ילד נכה" – ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

גמלאות בשל ילד נכה [127מז(א) (2), (3), 127מח, 127מט1,  127מט2]

222. (א)  השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר –

(1)   תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;

(2)   עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1)  שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין  ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.

(תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995

           (ב)  השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.

           (ג)   השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.

(תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998

           (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות סעיף 296.

           (ד)  הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות סעיפים 212 ו-213 יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.

מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (תיקון מס' 68) תשס"ד-2004

222א. השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי סעיף 222, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי הסעיף האמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 222 – לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.

גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים  (תיקון מס' 40)  תש"ס-2000

222ב. (א) היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי סימן זה, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי סעיף 222.

           (ב)  היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי סימן זה, תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:

(1)   למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת בעדו גמלה לפי סימן זה, רק בשל כך שהוא מוחזק בתנאי פנימיה במוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום או שהוא מוחזק בידי משפחה אומנת;

(2)   למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי סימן זה.

(תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

סימן ז': קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה

קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

222ג. (א)  בסימן זה, "מבוטח בעל ותק" – מבוטח שהיה זכאי לקצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), במשך תקופה של 12 החודשים הרצופים שקדמו בתכוף לפני שזכאותו לקצבה כאמור חדלה בשל הכנסתו מעבודה או ממשלח יד.

           (ב)  מבוטח בעל ותק זכאי לקצבה חודשית לפי סימן זה, כל עוד יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד.

           (ג)   הקצבה למבוטח בעל ותק תשולם בסכום הנמוך מבין אלה:

(1)   הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בטור א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב' מקצבה חודשית מלאה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו;

(2)   הסכום שחושב בעדו לאחרונה לפי סעיף 201, בתכוף לפני שהיה למבוטח בעל ותק, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו.

           (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ג), קצבה לפי סימן זה, בסכום או בשיעור הנמוך מהסכום או מהשיעור המפורטים להלן, לפי העניין, לא תשולם:

(1)   לגבי מבוטח בעל ותק שיש לו בן זוג ושני ילדים אשר משתלמת בעדם תוספת תלויים לפי סעיף 200(ג) ו-(ד) – 15.5% מהסכום הבסיסי;

(2)   לגבי מבוטח בעל ותק אחר – 200 שקלים חדשים.

           (ה)  הסכום האמור בסעיף קטן (ד)(2) יעודכן במועדים ובשיעורי העדכון של הסכום הבסיסי.

           (ו)   הוראות סעיף 201(ב) יחולו על גמלה לפי סעיף זה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע ניכוי כאמור בסעיף קטן (ג), מהקצבה המשתלמת בעד מבוטח לפי סעיף זה, תנוכה היתרה מתוספת התלויים.

[ו'5]

פרק י': ביטוח סיעוד

סימן א': הגדרות

הגדרות [127פג]

223. בפרק זה –

           "גמלת סיעוד" – גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי פרק זה;

           "השגחה" – השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;

           "ועדה מקומית מקצועית" – ועדה מקומית מקצועית לעניני סיעוד לפי סעיף 231;

           "ליקוי" – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;

           "מבוטח" – אחד מאלה:

(תיקון מס' 7)  תשנ"ו-1996

(1)   מבוטח לפי פרק י"א;

(תיקון מס' 7)  תשנ"ו-1996

(2)   (נמחקה);

(תיקון מס' 7)  תשנ"ו-1996

(3)   (נמחקה);

(תיקון מס' 85) תשס"ו-2006

(4)   תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח זקנה וביטוח שאירים;

           "מוסד סיעודי" – מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים;

           "פעולות יום-יום" – לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית;

           "קצבת יחיד מלאה" – כמשמעותה בסעיף 200;

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           "שירותי סיעוד" – שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק בית, לרבות בדרך של מתן ארוחות חמות.

סימן ב': גמלאות

הגדרות (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

223א. בסימן זה –

           "היתר" – היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים;

           "הממונה" – כהגדרתו בחוק עובדים זרים;

           "היתר שהותלה" – היתר שהותלה על ידי הממונה בהסתמך על הודעתו של בעל ההיתר, שניתנה באופן שעליו הורה הממונה, ולפיו בעל ההיתר אינו מעסיק עובד זר בענף הסיעוד, וכל עוד לא ביטל את הודעתו כאמור לא יעסיק עובד זר כאמור;

           "חוק עובדים זרים" – חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.

גמלת סיעוד [127פד]

224.  (א)  בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 225 –

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 89) תשס"ז-2007

(1)   מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום-יום, או הזקוק להשגחה – זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-91% מקצבת יחיד מלאה;

(תיקון מס' 89) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

(1א) מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה מאוד בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום-יום, ברוב שעות היממה – זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-150% מקצבת יחיד מלאה, ואם אין בידו היתר, או שההיתר הותלה, והוא אינו מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – זכאי לתוספת בשיעור השווה ל-27.2% מקצבת יחיד מלאה;

(תיקון מס' 89) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

(2)   מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות יום-יום בכל שעות היממה, או הזקוק להשגחה מתמדת – זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-168% מקצבת יחיד מלאה, ואם אין בידו היתר, או שההיתר הותלה, והוא אינו מעסק עובד זר בענף הסיעוד – זכאי לתוספת בשיעור השווה ל-36.2% מקצבת יחיד מלאה.

           (ב)  גמלת סיעוד המשולמת כאמור בסעיף 225(ג) תהיה בשיעור של 80% מהשיעורים שנקבעו בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 105) תשס"ח-2008

           (ג)   (1)   את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין;

(3)   השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת;

(4)   בסעיף קטן זה –

"רופא מומחה" – רופא מומחה בגריאטריה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976;

"מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 328.

            (ד)  (1)   הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים;

(2)   לענין גמלה המשולמת לפי סעיף 225(ג) יכול שתובא בחשבון גם הכנסה של בן משפחה המטפל בזכאי, בתנאים שייקבעו בתקנות כאמור; לענין זה, "בן משפחה" – בן או בת של הזכאי, שהכנסתו עולה לפחות על שלוש פעמים השכר הממוצע;

(תיקון מס' 129) תשע"א-2011

(3)   לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון –

(א)   קצבה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "קצבה בשל רדיפות הנאצים" שבחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007;

(ב)   קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002.

 ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית – הוראת שעה (תיקון מס' 132) תשע"ב-2012

224א. (א) בסעיף זה –

           "בדיקת תלות" – בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת;

           "תכנית ניסיונית" – תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית;

           "תקופת הניסיון" – תקופה של שנה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק הביטוח (תיקון מס' 132 – הוראת שעה), התשע"ב-2012.

           (ב)  על אף הוראות סעיף 224(ג), בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו בסעיף האמור, במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות אותו סעיף, לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה:

(1)   המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משלושה;

(2)   המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור;

(3)   הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח.

           (ג)   על אף הוראות סעיף 230, בתקופת הניסיון יקראו את פסקה (2) שבסעיף האמור בלא הסיפה החל במילים "ובלבד שלעניין".

 תשלום גמלת סיעוד [127פה] (תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

225. (א)  זכאי לגמלה לפי פרק זה יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה.

           (ב)  על אף הוראות סעיפים 303, 304 ו-306, תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבעה ועדה מקומית מקצועית, ולא לידי הזכאי.

           (ג)   גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם הועדה המקומית המקצועית קבעה שהוא גר עם בן משפחה המטפל בו, ושאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 60 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו.

           (ד)  זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והועדה המקומית המקצועית קבעה שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור בסעיף 237(ב) ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.

 תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי במסגרת תכנית ניסיונית – הוראת שעה (תיקון מס' 92) תשס"ז-2007

225א. (א) בסעיף זה –

           "אזור ניסוי" – אזור שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (ו);

           "בן משפחה" – הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם;

           "מטפל" – מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו כל אלה:

(1)   הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד;

(2)   הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו בסעיף 324ב;

           "תכנית ניסיונית" – תכנית המלווה במחקר, שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת דרך חלופית למתן גמלת סיעוד;

(תיקון מס' 100) תשס"ח-2007 (תיקון מס' 118) תש"ע-2010 (תיקון מס' 126) תשע"א-2011

           "תקופת הניסיון" – תקופה של חמש שנים שתחילתה ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008).

           (ב)  על אף הוראות סעיף 225 (ב) ו-(ג), בתקופת הניסיון תשולם גמלת סיעוד לידי זכאי לגמלה כאמור שמתקיימים בו התנאים המפורטים להלן, אם בחר בכך, וזאת במסגרת התכנית הניסיונית:

(1)   הוא מתגורר באזור ניסוי;

(2)   הוא זכאי לגמלת סיעוד לפי הוראות סעיף 224(א)(1א) ו-(2);

(3)   ניתנים לו, או לבן משפחתו המתגורר עמו, שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, לפחות שישה ימים בשבוע;

(4)   הוא, אדם המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי סעיף 304 או מי שמונה כמקבל גמלה כאמור, הגישו למוסד בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד.

           (ג)   על אף הוראות סעיף 224, גמלת סיעוד המשולמת לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כמפורט להלן:

(תיקון מס' 118) תש"ע-2010

(1) לגבי מי שזכאי לגמלה לפי הוראות סעיף 224(א)(1א) – 120% מקצבת יחיד מלאה, ולגבי מי שזכאי לגמלה לפי סעיף 224(א)(2) – 135% מקצבת יחיד מלאה;

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 118) תש"ע-2010

(2)   על השיעורים האמורים בפסקה (1) תינתן תוספת בשיעור של 22% מקצבת יחיד מלאה לגבי מי שזכאי לגמלה לפי הוראות סעיף 224(א)(1א), ובשיעור של 29% מקצבת יחיד מלאה לגבי מי שזכאי לגמלה לפי הוראות סעיף 224(א)(2), והכל אם אין בידו היתר, או שההיתר הותלה, והוא אינו מעסיק עובד זר כאמור.

           (ד)  הוועדה המקומית המקצועית והמוסד רשאים לקבוע אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם, עונים על צורכי הזכאי; קבעו הוועדה המקומית המקצועית או המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד לשלול מהזכאי את תשלום הגמלה לפי הוראות סעיף זה.

           (ה)  זכאי לגמלת סיעוד, בין אם הוא מקבל גמלת סיעוד לפי הוראות סעיף זה ובין אם לאו, ימסור למוסד כל מידע הדרוש למוסד לשם יישום התכנית הניסיונית ועריכת המחקר כאמור בסעיף זה; מי שהגיע אליו מידע לפי הוראות סעיף זה ישמרנו בסוד, לא יעביר אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך יישום התכנית הניסיונית ועריכת המחקר כאמור, או אם הותר הדבר לפי כל דין אחר.

(תיקון מס' 118) תש"ע-2010

           (ו)   הוראות סעיף זה יחולו באזור שקבע השר, ובלבד שמספר האזורים שייקבעו לא יעלה על תשעה[5].

תקופת אכשרה [127פו]

226. תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה.

סייג לזכאות [127פז] (תיקון מס' 117) תש"ע-2010

227. (א)  מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור בסעיף 307(א) לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.

(תיקון מס' 117) תש"ע-2010

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 14 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, "בית חולים" – בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד.

(תיקון מס' 117) תש"ע-2010

           (ג)   מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ-90 ימים.

מניעת כפל תשלומים [127פח] (תיקון מס' 54) תשס"ב-2002

228. (א)  הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי סעיף 112 או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי סעיפים 206 ו206א, הברירה בידו לבחור באחת מהן.

           (ב)  הזכאי לגמלת סיעוד לפי פרק זה וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.

תחילת הזכאות [127פט]

229. על אף הוראות סעיף 296, הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום 30 ימים מה- 1 בחודש שבו הוגשה התביעה לגמלה.

בדיקה [127צ] (תיקון מס' 37)  תש"ס-2000

230. המוסד רשאי לבדוק –

(1)  אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין;

(תיקון מס' 37)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 105) תשס"ח-2008

(2)  את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום- יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן – התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שלעניין הוראות סעיף 224(ג) בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת.

הגבלת תקופת הזכאות  (תיקון מס' 37)  תש"ס-2000

230א. (א) פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב.

           (ב)  מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני.

           (ג)   הוראות סעיף 299 לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

ועדה לעררים לענין מצב תפקודי – הוראת שעה (תיקון מס' 83 הוראת שעה) תשס"ו-2005

230ב. (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת המוסד לענין מצבו התפקודי רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לענין מצב תפקודי (בסעיף זה – הוועדה).

           (ב)  השר יקבע רשימת חברים בוועדה, מבין בעלי המקצוע המנויים להלן (בסעיף זה – הרשימה):

(1)   רופא מומחה בגריאטריה או ברפואה פיסיקלית ושיקום, לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976;

(2)   אחות מוסמכת כמשמעותה לפי פקודת בריאות העם, 1940.

           (ג)   הרשימה תפורסם ברשומות.

           (ד)  הוועדה שתדון בערר לפי סעיף זה תהא בהרכב של שניים או שלושה חברים ששמותיהם כלולים ברשימה ויושב ראש הוועדה יהיה חבר הוועדה שהוא רופא; השר יקבע הוראות לענין הרכב הוועדה, סמכויותיה וסדרי עבודתה וכן לענין המועדים והדרכים להגשת הערר.

           (ה)  הוראות סעיף 213 יחולו לגבי החלטות של הוועדה.

ועדה מקומית מקצועית [127צא]

231. (א)  השר ימנה ועדות מקומיות מקצועיות לעניני סיעוד, ויקבע את אזורי פעולותיהן.

           (ב)  חברי הועדה יהיו אחות של שירותי הבריאות, עובד סוציאלי של שירותי הרווחה המקומיים ועובד המוסד; הועדה תתייעץ עם רופא.

           (ג)   אחות ורופא כאמור בסעיף קטן (ב) ימונו מתוך רשימה  שיסכימו עליה השר ושר הבריאות.

           (ד)  השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע את סדרי העבודה של ועדה מקומית מקצועית, וככל שלא נקבעו כאמור, רשאית כל ועדה מקומית מקצועית לקבוע את סדרי עבודתה.

תפקידי הועדה המקומית המקצועית [127צב]

232. (א)  קבע המוסד שהמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224, יודיע על כך לועדה המקומית המקצועית שבאזור פעולתה מתגורר הזכאי.

           (ב)  הועדה המקומית המקצועית תקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק למבוטח; קבעה כאמור, תקבע את נותן השירותים ותדאג למתן אותם השירותים או תקבע שאין שירותים זמינים שניתן לספק לו; הועדה רשאית להגביל את קביעותיה בזמן.

           (ג)   הועדה המקומית המקצועית תודיע למוסד את החלטותיה לפי סעיף קטן (ב).

ועדה לעררים  [127צג]

233. (א)  הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית מקצועית, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.

           (ב)  הרכב הועדה לעררים, סמכויותיה, המועדים להגשת ערר וסדרי עבודתה ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

           (ג)   חברי הועדה לעררים, שהם רופא או אחות, ימונו מתוך רשימה שיסכימו עליה השר ושר הבריאות.

הרחבת סוגי זכאים וגמלאות [127צד]

234. השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי –

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

(1)  להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה;

(2)  לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן.

סימן ג': ועדה ארצית

ועדה ארצית לעניני סיעוד [127צה]

235. (א)  השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן – הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10).

           (ב)  ואלה חברי הועדה הארצית:

(1)   שני נציגים של משרד העבודה והרווחה;

(2)   שני נציגים של משרד הבריאות;

(3)   נציג של משרד האוצר;

(4)   נציג של משרד הפנים;

(5)   שני נציגים של מרכז השלטון המקומי;

(6)   שני נציגים של המוסד;

(7)   שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ- ישראל;

(8)   נציג של כל קופות החולים האלה:

(א)   קופת חולים מכבי;

(ב)   קופת חולים לעובדים לאומיים;

(ג)    קופת חולים מאוחדת;

(9)   שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות;

(10)  מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות;

(11)  נציג של "אש"ל" – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל;

(12)  נציג של "משען" – מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ- ישראל;

(13)  שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל.

           (ג)   תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים.

           (ד)  המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה.

           (ה)  השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה.

תפקידי הועדה הארצית [127צו]

236. הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי סעיף 237(א) (להלן – פעולות פיתוח) ולצורך זה –

(1)  תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן;

(2)  תמליץ על סדרי עדיפות כלל- ארציים לפעולות פיתוח;

(3)  תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח.

סימן ד': מימון

פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים  [127צז] (תיקון מס' 36)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

237. (א)  (1)   בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מליון שקלים חדשים.

(2)   על אף הוראות פסקה (1) –

(א)   המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;

(הוראת שעה) תשס"ז-2007

(ב)   התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש; לענין זה, "סכום ההפרש" – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;

(ג)    בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו-(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.

(3)   הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר;

(תיקון מס' 36) תש"ס-2000

           (ב)  הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת.

(תיקון מס' 36) תש"ס-2000 ת"ט תשס"ג-2003

           (ג)   (1)   (נמחקה).

(תיקון מס' 9) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

(2)   אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג' בתמוז תשנ"ה (1 ביולי 1995).

[ב']

פרק י"א: ביטוח זקנה וביטוח שאירים

סימן א': הוראות כלליות

הגדרות [5]

238. בפרק זה –

           "אלמנה" – מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא –

(1)   מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;

(2)   מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244;

           "אלמן" – מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט', להוציא –

(1)   מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה;

(2)   מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;

בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו- (3) של הגדרת "ילד", ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;

           "ילד" – ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:

(1)   לא מלאו להם 18 שנים;

(2)   לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל;

(תיקון מס' 120) תש"ע-2010

(3)   לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:

(א)   בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;

(ב)   (1)   בת המשרתת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה;

(תיקון מס' 88) תשס"ו-2006

(2)   בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:

(א)   הוא יוצא צבא כהגדרתו בחוק שירות ביטחון, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי החוק האמור;

(ב)   הוא קיבל אישור מאת השר או מי שהשר הסמיך לענין זה, לשרת בשירות לאומי כאמור;

(תיקון מס' 8)  תשנ"ו-1996

(ג)    לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב לימודיהם כאמור;

(תיקון מס' 8)  תשנ"ו-1996

(4)   לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;

(תיקון מס' 120) תש"ע-2010

(5)   (נמחקה);

והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין סימן ד' לפרק זה וסימן ח' לפרק ה' ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו- (3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;

           "הכנסה" – כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה;

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996

           "עקרת בית" – אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית;

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996

           "אלמנה בת קצבה" – אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי סעיף 132(1) עד (5) או לפי סעיף 252;

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996

           "עובד מבוטח", "עובדת מבוטחת" – מבוטח לפי פרק זה, למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי פרק ט'.

תחילת תקופת התשלום [6]

239. (א)  נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי פרק זה עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב- 1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב- 1 בחודש שלאחריו.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב- 1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת זקנה לפי פרק זה או קצבת נכות לפי פרק ט' למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.

סימן ב': מבוטחים

מבוטח [7]  (תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

240. (א)[6] בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי פרק זה, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בלוח א'1.

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996

           (ב)  מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב), ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת זקנה לפי סעיף 246(א), תהיה מבוטחת לענין פרק זה לפי סימן ג' בלבד.

(תיקון מס' 7)  תשנ"ו-1996

241. (בוטל).

(תיקון מס' 7)  תשנ"ו-1996

242. (בוטל).

סוגים מיוחדים [10]

243. השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות סעיף 240 לא יהיו מבוטחים לפי פרק זה; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו.

סימן ג': ביטוח זקנה

קצבת זקנה [11] הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

244. (א)  מבוטח שהגיע לגיל קצבת זקנה, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי.

           (ב)  היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים – תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

(1)   בעד בן הזוג לפי סעיף 247(1) או (3) – 8.9% מהסכום הבסיסי;

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

(2)   בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 5.6% מהסכום הבסיסי.

           (ג)   לענין הזכויות לפי סעיף 238, סעיף זה וסעיפים 245, 247, 249 ו-250, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי סעיף 246 אף אם לא היה מבוטח לפי סימן ב' ערב הגיעו לגיל המזכה אותו לקצבת זקנה.

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996

           (ג1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי סימן זה בלבד.

           (ד)  השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה  והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

           (ה)  בכפוף להוראות סעיף 324 יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.

גיל קצבת זקנה וקצבת זקנה יחסית [12]  (תיקון מס' 7)  תשנ"ו-1996

245. (א)  הגיל לקצבת זקנה הוא –

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

(1)   בגבר – שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית – גיל הפרישה;

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

(2)   באשה – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1, ואם נתקיים בה אחד מאלה – גיל הפרישה:

(א)   נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת זקנה לפי סעיף 246(א) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;

ת"ט תשנ"ו-1996

(ב)   היא פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

(ג)    קיבלה קצבת נכות לפי פרק ט', שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.

(תיקון מס' 28) תשנ"ח-1998

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת זקנה לפי סעיף 244(א) ו-(ב) בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל-10% מסכום הקצבה לפי סעיף 244(א); ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

           (ב1)        לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי פרק ט' בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

           (ב2)        שינה שר האוצר את חלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, לפי הוראות פרק ד' בחוק האמור, ישנה השר, בצו, את חלק ד' בלוח א'1 בהתאמה לשינוי בחלק ב' האמור.

  (ג)   לענין סעיף זה –

           "הכנסה" – הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;

           "הכנסה מרבית" – צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור בלוח ט' בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס – צירופם של שניים אלה:

(1)   ההכנסות החודשיות שחושבו לפי לוח ט' באותה שנת מס;

(2)   ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי לוח ט' כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.

תקופת אכשרה [15]

246. (א)  תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה:

(1)   60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה;

(2)   144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996

(3)   לא פחות מ- 60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:

(א)   הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;

(ב)   הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.

           (ב)  אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:

(1)   היא גרושה, אלמנה או עגונה;

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

(2)   היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ה' בלוח א'1;

(3)   בן זוגה אינו מבוטח;

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 54) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

(4)   שולמה לה קצבת נכות לפי פרק ט' בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

           (ג)   שינה שר האוצר את חלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, לפי הוראות פרק ד' בחוק האמור, ישנה השר, בצו, את חלק ה' בלוח א'1, בהתאמה לשינוי בחלק ב' האמור.

 תלויים [17] (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

247. לענין סימן זה, תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:

 (1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה:

(א)   ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;

(ב)   היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

(ג)    אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב' בלוח א'1 – הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט';

(2)  ילדו;

(3)  מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:

(א)   מלאו לו 70 שנים;

(ב)   מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 ללוח ט' או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון מס' 106) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

247א. מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור בסעיף 244(א).

תוספת ותק [18] (תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 106) תשס"ח-2008

248. מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת יותר מעשר שנים לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת זקנה, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור בסעיף 247א, ב-2% לכל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-50%.

תוספת דחיית קצבה [19] (תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

249. (א)  מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת זקנה אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי סעיף 245 לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב-5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.

           (ב)  מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי סעיף 245.

מבוטח שחדל להיות זכאי [20]

250. היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם לסעיף 245, יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי סעיף 249.

מבוטח שקיבל קצבת נכות [20א] (תיקון מס' 54) תשס"ב-2002

251.  (א)  בסעיף זה –

"קצבת נכות" – קצבה חודשית כמשמעותה בסעיף 199(1) וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח סעיף 9;

           "סכום קצבת זקנה" – סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות סעיפים 244(א) ו-(ב) ו-248, וכן גמלת זקנה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח סעיף 9;

           "גמלה נוספת לנכה" – סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת זקנה.

           (ב)  מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה, וסכום קצבת הזקנה שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת הזקנה בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה – קצבת זקנה לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם בסעיף 200(ג); קצבת הזקנה לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.

סימן ד': ביטוח שאירים

גמלת שאירים [21]

252. (א)  נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות סעיף 255 או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

(1)   17.7% מהסכום הבסיסי –

(א)   לאלמנה שעמה ילדים;

(ב)   לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;

(ג)    לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

(2)   13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו- (ב).

 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (ב)  אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי.

           (ג)   ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

(1)   בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

(2)   אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי.

           (ד)  לענין הזכויות לפי סעיף 238, סעיף זה וסעיפים 253, 258, 260 ו-267, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי סעיף 253 אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.

           (ה)  השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג).

גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית (תיקון מס' 32)  תשנ"ט-1999

252א. (א)  מבוטחת לענין פרק זה לפי סימן ג' בלבד לפי סעיף 240(ב), אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 253(ב) ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי סעיף 253(א), יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות סעיף 252(ג).

(תיקון מס' 39) תש"ס-2000

           (ב)  האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד:

(1)   היא נפטרה לפני יום ט' בטבת תשנ"ו (1 בינואר 1996) (להלן – היום הקובע);

(2)   מלאו לה 65 לפני היום הקובע.

תקופת אכשרה [22] (תיקון מס' 7)  תשנ"ו-1996

253. (א)  תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי סעיף 252 היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה:

 (1)   12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;

(2)   24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;

(3)   תקופת האכשרה לפי סעיף 246;

(4)   60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה:

 (1)  מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;

(2)   מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;

(3)   גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;

(4)   מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;

(5)   מבוטח שהניח אחריו ילד – לגבי אותו ילד.

מענק ליתום שהגיע למצוות [22א] הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

254. (א)  נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי.

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

           (ב)  (בוטל).

תשלום מענק [23]

255. (א)  אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור בסעיף 252(א)(1) כפול שלושים ושש.

           (ב)  חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:

(1)   לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 252(א)(1) (להלן – שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;

(2)   כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.

           (ג)   אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור.

           (ד)  דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.

אלמנה שהיה עמה ילד [23א]

256. אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים.

תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון מס' 106) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

256א. אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור בסעיף 252(א).

תוספת ותק [24] (תיקון מס' 7)  תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 106) תשס"ח-2008

257. היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת יותר מעשר שנים ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי סעיפים 252 ו-256א או לפי סעיף 255 ב- 2% לכל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ-50%.

גמלה ליותר מאלמנה אחת [25]

258. מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי סימן זה כאילו היא אלמנה יחידה.

קצבה לילדים מנישואין קודמים  [25א]

259. מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי סעיף 252(ג).

חידוש זכות לקצבה [26]

260. אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי סימן זה שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם –

(1)  אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;

(2)  אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקאות (2) ו- (3) של הגדרת "ילד" שבסעיף 238 מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם.

זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת זקנה  [26ב, לוח ד'1] (תיקון מס' 7)  תשנ"ו-1996

261. (א)  זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת זקנה או זכאי לקצבת זקנה שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת הזקנה, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי סעיף 246(א) כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996

           (ב)  זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת זקנה כמבוטחת לפי סימן ג' לפרק זה בלבד, או זכאית לקצבת זקנה כמבוטחת לפי הסימן האמור בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים – הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן.

           (ג)   קצבת זקנה לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות סעיף 366.

אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו [27]

262. (א)  אלמנה הזכאית למענק לפי סימן זה עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה:

(1)   חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה  בתקופת 18 החודשים האמורים;

(2)   חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18  חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה;

(3)   חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר  מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;

(4)   חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה – לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.

           (ג)   הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.

תשלום הקצבה לילדים [28]

263. השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי סעיף  252(ב) ו- (ג), ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה.

סייג לתחולה [30]

264. הוראות סעיפים 252 עד 263 לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א]

265. (א)  השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה  והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –

(1)   מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;

(2)   תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על- יסודיים או להכשרה מקצועית.

           (ב)  לענין סעיף זה, "יתום" – יתום שהוא ילד, והוא בבחינת תלוי לפי סעיף 247(2), ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים.

סימן ה': דמי קבורה

דמי קבורה בארץ  [29(א)] הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

266. הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות[7] ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

דמי קבורה בחוץ לארץ [29(ב)]

267. נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.

סייג לאגרות קבורה [29(ג)]

268. כל גוף המורשה לפי סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א- 1971, והתקנות שהותקנו לפיו (להלן – חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי חוק שירותי הדת, בנוסף לדמי קבורה לפי סימן זה, זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי סעיף 266.

סייג לתחולה [30]

269. הוראות סימן זה לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

[ו'4]

פרק י"ב: תגמולים למשרתים במילואים

הגדרות [127סז]

270. בפרק זה –

(תיקון מס' 107) תשס"ח-2008

           "מילואים" – שירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

(תיקון מס' 107) תשס"ח-2008

           "שירות חצי-יומי" – שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

(תיקון מס' 107) תשס"ח-2008

           "שכר מינימום" – (נמחקה);

(תיקון מס' 63) תשס"ג-2003

           "שירות חד-יומי" – (נמחקה);

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

           "התגמול המרבי" – סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;

(תיקון מס' 31) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 70) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 107) תשס"ח-2008

           "התגמול המזערי" – "68% מהסכום הבסיסי, לחודש", מחולק בשלושים;

           "הכנסה" – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

 הזכות לתגמול (תיקון מס' 107) תשס"ח-2008

271. (א) מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור בסעיף 272, בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור:

(1)   לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת – בעד כל יום מילואים;

(2)   היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים – בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים – בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב-1.4.

           (ב)  שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי-יומי, יהיה מחצית השיעור האמור בסעיף 272.

שיעור התגמול  [127ע]

272. (א)   שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה –

(1)   עובד – שכר העבודה הרגיל;

(2)   עובד עצמאי – הכנסתו הממוצעת;

(3)   לא עובד ולא עובד עצמאי – התגמול המזערי.

           (ב)  לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.

           (ג)   מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי פרק ז' (בסעיף זה – מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים.

שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת [127עא] (תיקון מס' 70) תשס"ד-2004

(תיקון מס' 70) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 107) תשס"ח-2008

273. (א)  (1)   שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין סעיף 272, הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל- 1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה – רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.

(2)   סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש;

(תיקון מס' 70) תשס"ד-2004

           (ב)  לענין סעיף 272, מי שברבע השנה עבד פחות מ-60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.

           (ג)   השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול.

חישוב התגמול במקרים מיוחדים [127עב]

274. (א)  לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.

           (ב)  עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי.

חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה (תיקון מס' 104) תשס"ח-2008

274א. מי שבתכוף לפני שירותי במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם בסעיף 92, יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת לו לעניין סעיף 272, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי סעיף 274; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.

תקנות נוספות ומשלימות [127עג]

275. השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 273.

תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול [127עד] (תיקון מס' 127) תשע"א-2011

276. (א)  (1)   מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד;

(2)   התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד;

(3)   דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.

           (ב)  מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.

           (ג)   בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:

(1)   יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;

(2)   ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;

(3)   ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;

(4)   ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;

(5)   ימים אחרים שקבע השר.

           (ד)  השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א).

קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול [127עה]

277. (א)  על אף הוראות פרק זה רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.

           (ב)  הורה שר הבטחון, לפי סעיף 278, כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

תשלום מקדמה ע"י צה"ל [127עו]

278. (א)  הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין פרק זה –

(1)   ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי פרק זה; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר  הבטחון;

(2)   שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.

           (ב)  הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.

           (ג)   המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי פרק זה.

תגמול בשירות נוסף במילואים [127עז]

279. אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי פרק זה, יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.

העברת תגמול באמצעות מעביד (תיקון מס' 127) תשע"א-2011

280.  (א)  המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור בסעיף 276(א), את סכום התגמול המגיע לעובד.

           (ב)  המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, "יתרת התגמול" – ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי סעיף 276(א), למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.

           (ג)   דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א).

ניכוי חוב [127עט]

281. המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי סעיף 280, חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד.

הענקות [127פ]

282. (א)  המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה בסעיף 16 ובאישור השר, ליתן הענקות –

(1)   לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם-צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה;

(2)   לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך.

           (ב)  סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי פרק זה; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%[8].

המשך תשלומים לקופות ולקרנות  [127פא]

283. מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי פרק זה, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

מימון [127פא1]

284. (א)  תגמולים והענקות לפי פרק זה, לרבות החזרים לפי סעיף 280 (להלן – התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.

           (ב)  אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע פרק זה.

דיווח [127פא2]

285. (א)  המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.

           (ב)  הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.

שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת  [127פב]

286. (א)  פרק זה לא יחול לגבי –

(1)   שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה;

(תיקון מס' 73) תשס"ד-2004

(2)   סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר;

(3)   איש משמר הכנסת כמשמעותו בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968.

           (ב)  שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי סעיף 271.

[ט'2]

פרק י"ג: תגמולים למתנדבים

מתנדב [198ה]

287. לענין פרק זה, "מתנדב" – אחד מאלה:

(1)  מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ- ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, "הפניה" – הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור;

(2)  מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי חוק שירות בטחון;

(3)  מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין;

(4)  מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי סימנים ב'1 או ד'1 לפרק ו' של חוק העונשין;

(5)  מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה;

(6)  חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל;

(7)  חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות;

(תיקון מס' 142) תשע"ב-2012

(8)  מתנדב כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012, או מי שגויס לפי סעיף 24 לחוק האמור;

הוראת שעה תשס"ד-2004

(9)  (פקעה);

(תיקון מס' 98) תשס"ז-2007

(10) מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002.

הגדרות [198ה]

288. בפרק זה –

           "תלויים" – כמשמעותם בסעיף 130;

           "שכר" – שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח.

הזכאות לגמלאות [198ו]

289. מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות פרק ה' בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי הפרק האמור, ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור בסעיף 81.

דרכי חישוב הגמלאות [198ז] הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

290. (א)  היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי פרק ה', אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה – הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה – יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור בסעיף 75(א)(3), הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

           (ג)   נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים.

מימון [198ח]

291. אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי פרק זה ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות פרק זה.

העברת כספים לאוצר המדינה [198ט]

292. זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות סימן ד' לפרק י"ד כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה.

ארגונים מאושרים [תשל"ו 37(א)]

293. הארגונים המנויים בלוח י"ד ייחשבו כארגונים מאושרים לפי סעיף 287(7).

זכאים ישנים [תשל"ו 37(ב)]

294. הוראות פרק זה יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים בלוח ט"ו היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם.

פיצויים בשל פגיעת מתנדב [תשל"ו 38]

295. שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, "עוולה" ו"תלויים" – כמשמעותם בפקודת הנזיקין.

[ז']

פרק י"ד: גמלאות – הוראות כלליות

סימן א': תביעות

מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם [128] (תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998

296. (א)  כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.

(תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 133) תשע"ב-2012

           (ב)  (1)   הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים, שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;

(תיקון מס' 133) תשע"ב-2012

(2)   על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת זקנה – לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת זקנה שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות סעיף 245, ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים.

(תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

           (ב1)        על אף הוראות סעיף קטן (ב), נרשם ילד במרשם האוכלוסין, לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לאחר שחלפו 30 ימים מיום לידתו, לא תשולם בעדו קצבה לפי פרק ד' בעד תקופה העולה על 3 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה.

(תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998

           (ג)   לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה:

(תיקון מס' 91) תשס"ז-2007

(1)   (נמחקה);

(2)   במענק לאלמנה ולאלמן לפי סעיף 133(א) או 255(א) – ה-1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה;

(3)   במענק לאלמנה ולאלמן לפי סעיפים 135(א) ו-(ב) ו-255(ב) ו-(ג) – ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה-1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין;

(4)   במענק ליתום לפי סעיפים 143 או 254 – ה-1 בחודש שבו הגיע הילד – לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת;

(5)   במענק פטירה לפי סעיף 310 – ה-1 בחודש שבו אירעה הפטירה;

(6)   בתגמול לפי פרק י"ב – ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים.

הגשת תביעות [129]

297. השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה.

גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998

297א. (א) בסעיף זה –

           "חודש לתשלום" – אחד מאלה, לפי הענין:

(1)   בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת – החודש  שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה;

(2)   במענק או בגמלה אחרת, שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;

(3)   בגמלה המשולמת לפי פרק ח' – החודש שבו הוגשה התביעה למוסד;

"מועד תשלום" – החודש שבו משולמת הגמלה.

           (ב)  גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום.

           (ג)   חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961, לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה.

ניכוי מקדמה או תשלום אחר (תיקון מס' 19) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 74) תשס"ד-2004

297ב. משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה – מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי, לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי סעיף 114 – לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה.

 החלטת המוסד בתביעות [130]

298. (א)  כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן – פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן.

(תיקון מס' 51) תשס"ב-2002

           (א1)        השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם בסעיף 92.

           (ב)  המוסד יקבע בהוראות לעובדיו, באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו.

 ועדת תביעות [131]

299. ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע.

הרכב ועדת התביעות [133]

300. (א)  המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות.

           (ב)  ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה.

           (ג)   מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות.

בדיקות רפואיות  [134]

301. (א)  השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה.

           (ב)  הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד.

תשלום מקדמות [134א]

302. (א)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות –

(1)   לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;

(2)   לזכאי לגמלה;

(תיקון מס' 51) תשס"ב-2002

(3)   לתובע גמלה לפי פרק ה', אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה.

            (ב)  המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו.

סימן ב': ייעוד הגמלה

מניעת העברת זכות לגמלה [135]

303. (א)  זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.

(תיקון מס' 67) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 140) תשע"ב-2012

           (ב)  הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה – חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.

           (ג)   זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.

מינוי מקבל גמלה [136]

304. (א)  נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך.

           (ב)  לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן –

(1)   נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה – גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל  הגמלה;

(2)   האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי.

           (ג)   שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי.

תשלום לבן זוג [136א]

305. זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש.

תשלום לקיבוץ או למושב שיתופי  [136ב]

306. (א)  היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ או חבר מושב שיתופי, תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ או המושב השיתופי, לפי הענין.

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ או במושב השיתופי, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ או המושב השיתופי, אף אם אינם מתגוררים שם.

חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד [137] (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

307. (א)  נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה.

           (ב)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל- 20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף 200.

           (ג)   השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי.

חוב של גמלה [137א]

308. הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם בפרק י"א, על אף הוראות סעיף 303(ג).

תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים [137ב]

309. זכאי לקצבה לפי פרקים ה', ט' או י"א, שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה.

מענק במקרה פטירה [137ג] (תיקון מס' 75) תשס"ד-2004 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

310. (א)  (1)   נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת זקנה, קצבת שאירים, קצבה לפי פרק ה' או פרק י"ג בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי פרק ה' או פרק י"ג או קצבת נכות או קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה לפי פרק ט', או הענקה לפי פרק י"ז הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה – המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג – לילדו כהגדרתו בסעיף 238, מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.

(תיקון מס' 75) תשס"ד-2004

(2)   מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה:

(א)   בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1);

(ב)   למנוח אין ילד כהגדרתו בסעיף 238.

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

           (ב)  נפטר מקבל קצבה לפי פרק ה' או י"ג לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א).

(תיקון מס' 44) תשס"א-2001

           (ג)   נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי פרק ה' או פרק י"ג, ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות סעיף 130, ובאין בן זוג כאמור – לילדו כהגדרתו בסעיף 238, מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם:

(1)   בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה;

(2)   הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה;

(3)   הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע.

(תיקון מס' 44) תשס"א-2001

           (ד)  המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל- 60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה בסעיף 130(ב)(3), כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן:

(1)   עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה;

(2)   בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1).

(תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

           (ה)  הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה, בידו הברירה לקבל אחד מהם.

פושט רגל [138]

311. זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לכונס הרשמי או לנאמן בהליכים לפי פקודת פשיטת הרגל.

קיזוז [139]

312. (א)  בסעיף זה, "דמי ביטוח" –

(1)   לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור בסעיף 368 אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי סעיף 241 כשהיא זכאית למענק לידה;

(2)   למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם.

           (ב)  המוסד רשאי לקזז –

(1)   כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:

(א)   דמי ביטוח;

(ב)   מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;

(ג)    סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;

(תיקון מס' 13) תשנ"ז-1997

(2)   (נמחקה).

(תיקון מס' 13) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 16) תשנ"ז-1997

           (ג)   המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים.

(תיקון מס' 13) תשנ"ז-1997

           (ד)  (בוטל).

(תיקון מס' 107) תשס"ח-2008

           (ה)  על אף האמור בסעיף זה ובסעיף 281, המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי פרק י"ב סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול.

עיכוב תשלום קצבת ילדים [139א]

313. לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי פקודת מס הכנסה לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו.

ערעור [139ב] (תיקון מס' 13) תשנ"ז-1997

314. על אף הוראות סעיף 391, הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי סעיף 313 בשל אי- הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחוייבים.

החזרת גמלאות [140]

315. שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:

(1)  המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;

(2)  המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;

(3)  המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;

(4)  סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום.

סימן ג': תשלומי גמלה

אי-הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה  [141] (תיקון מס' 9)  תשנ"ו-1996 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

316. (א)  (בוטל).

הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

           (ב)  (בוטל).

(תיקון מס' 44) תשס"א-2001

           (ג)   פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי פרקים ה', ט' או י"א, ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי פרק ה' או לקצבת שאירים לפי פרק י"א, תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה:

(1)   קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין;

(2)   הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה.

אופן תשלומן של גמלאות [142]

317. השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם –

(1)  הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן;

(2)  פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות.

תחילת זכות [142א]

318. מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם.

שמירת זכויות [142ב]

319. מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי פרקים ג' ו- ז', מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 351(יא), כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח.

גמלאות כפל [143]

320. (א)  לא תשולם תוספת קצבה –

(1)   בזכותו של אדם המקבל קצבה;

(2)   לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.

           (ב)  גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1).

(תיקון מס' 120) תש"ע-2010

           (ב1)        נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה – הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות סעיף 315, בשינויים המחויבים.

           (ג)   לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת –

(1)   קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;

(2)   גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה.

           (ד)  היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי פרק ה' או בקצבת תלויים לפי הפרק האמור במקום בקצבת זקנה או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת הזקנה או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור.

(תיקון מס' 5) תשנ"ה-1995 ת"ט תשנ"ו-1996

           (ה)  על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקיצבת זיקנה, או זכאי לקיצבת זיקנה שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקיצבת הזיקנה שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קיצבת הזיקנה במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים.

(תיקון מס' 26) תשנ"ח-1998

           (ו)   הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי –

 (1)  קצבת ילדים;

(2)   דמי קבורה;

(3)   מבוטח המקבל קצבת נכות לפי פרק ה' והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה' 100%;

(4)   קצבת לידה;

(5)   תשלום מיוחד לפי סעיף 62;

(6)   גמלת סיעוד.

           (ז)   לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה:

(1)   דמי לידה המשתלמים לפי פרק ג';

(2)   דמי פגיעה המשתלמים לפי פרק ה';

(3)   תגמול לפי פרק י"ב;

(4)   דמי חופשה המשתלמים לפי חוק חופשה שנתית או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה;

(תיקון מס' 78) תשס"ה-2005

(4א) דמי הסתגלות מיוחדים;

[127כ]

(5)   כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו.

(תיקון מס' 78) תשס"ה-2005

           (ח)  מבוטחת הזכאית לדמי אבטלה או לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת זקנה, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן.

           (ט)  קיבל זכאי לקצבת נכות לפי פרק ט' מענק לפי סעיף 107 או לפי סעיף 113, יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

ניכוי מקצבה [143ב]

321. (א)  נעשה אדם זכאי לקצבה לפי פרקים ה', ט', י"א או י"ג והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.

           (ב)  הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו.

סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים  [144]

322. (א)  היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי פרק ה' והאחד לפי פרק י"א, לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר.

           (ב)  מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם.

גמלאות בחירה [145]

323. (א)  (1)   הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי פרקים ה', י"א או י"ג ולתגמול או למענק או להענקה לפי חוק הנכים, חוק משפחות חיילים, חוק תגמול לחייל, חוק המשטרה, חוק שירות בתי הסוהר או סעיפים 63ז ו- 63ח לחוק שירות המדינה,   הברירה בידו לבחור באחד מהם;

(2)   תגמול המשולם לפי סעיף 20א(א) לחוק הנכים לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה.

           (ב)  הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי פרק י"ב, הברירה בידו לבחור באחד מהם.

           (ג)   הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי פרק ט' ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם:

(1)   חוק הנכים;

(2)   חוק המשטרה;

(3)   חוק שירות בתי הסוהר;

(4)   סעיפים 63ז ו- 63ח לחוק שירות המדינה;

(5)   חוק נכי המלחמה בנאצים;

(6)   חוק נכי רדיפות הנאצים;

(7)   חוק נפגעי פעולות איבה;

(8)   חוק תגמול לחייל.

           (ד)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג).

(תיקון מס' 101) תשס"ח-2007

           (ה)  הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי פרק ט'.

(תיקון מס' 101) תשס"ח-2007

           (ו)   הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי פרק ט' ודרגת נכותו הקבועה לפי חוק הנכים, לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי חוק הנכים, כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים.

הנמצא בחוץ לארץ [146] (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

324.  (א)  הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו.

           (ב)  נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו בסעיפים 200, 201 ו-247 ובעד ילד כמשמעותו בסעיף 252(ב), הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד.

תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

324א. (א) שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה.

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי –

(1)   גמלה המשתלמת לפי פרק ג' למבוטח כמשמעותו לפי הוראות סעיף 40(א)(2) ו-(ב)(1);

(2)   גמלה המשתלמת לפי פרקים ה', ח' ו-י"ג;

(3)   מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות.

           (ג)   בסעיף זה, "שנה" – שנים עשר חודשים רצופים.

שלילת גמלה משוהה שלא כדין (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

324ב. (א) לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל (בסעיף זה – שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.

אסיר [147]

325. הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר.

שלילת גמלה בגלל פשע [148] (תיקון מס' 50) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 95) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 116) תש"ע-2010 (תיקון מס' 139) תשע"ב-2012

326.  (א)  חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה – ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי סעיף 62, לפי סימנים ד' או ה' בפרק י"א, לפי סעיף 310 או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב), לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים.

(תיקון מס' 95) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 139) תשע"ב-2012

           (ב)  נדון אדם למאסר עולם בשל עבירה לפי סעיף 300 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אשר בוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור – לא תשולם לו קצבה לפי סימן ג' בפרק י"א.

(תיקון מס' 139) תשע"ב-2012

           (ג)   בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), הורשע אדם באחת או יותר מהעבירות המנויות בפסקאות (1) ו-(2) בהגדרה "עבירת ביטחון" בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו-2006, שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, ובשל כך נגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, יפחית המוסד את הגמלה המשתלמת לו לפי פרקים ה' עד ח' או י"א בשיעור של 50%, ככל שהוא זכאי לאותה גמלה.

מסירת מידע מטעה (תיקון מס' 79) תשס"ה-2005

327. (א)  בסעיף זה –

           "מידע מטעה" – ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף;

           "מסמך" ו"זיוף" – כהגדרתם בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

           (ב)  הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה – החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה:

(1)   נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה –

(א)   לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה – תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים;

(ב)   הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, "התקופה הקובעת" – שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה;

(2)   נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו – יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת – תופחת אותה גמלה בשיעור האמור.

           (ג)   לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין.

           (ד)  החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו.

           (ה)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה.

           (ו)   הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב.

סימן ד': תביעות נגד צד שלישי

זכות לתביעה [150]  (תיקון מס' 14) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 44) תשס"א-2001 (תיקון מס' 79) תשס"ה-2005

328. (א)  היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.

           (ב)  הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.

(תיקון מס' 102) תשס"ח-2008

           (ג)   (1)   לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה, למעט תובענה בשל נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים;

(2)   לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים;

(3)   על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי פקודת הנזיקין, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים;

(4)   בסעיף קטן זה –

"טיפול רפואי" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;

"מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;

"עובד המדינה" – כהגדרתו בסעיף 7 לפקודת הנזיקין;

"קופת חולים" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;

"תאונת דרכים" – כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שמעורב בה רכב של המדינה.

(תיקון מס' 102) תשס"ח-2008

           (ד)  משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת שבלוח ט"ז, לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים בלוח ט"ז יעודכנו ב-1 בינואר, מיד שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בלוח ט"ז.

זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה [151]

329. זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ- 75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח סעיף 330.

חלוקת פיצויים מצד שלישי [152]

330. (א)  הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי סעיף 328(א), לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה – סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.

           (ב)  הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א) ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.

           (ג)   הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א), והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל- 25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.

           (ד)  הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו- (ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה.

אין המעביד חב לצד שלישי [153]

331. היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי פקודת הנזיקין, לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי סעיף 328(א), על אף הוראות סעיף 84 לפקודה האמורה, וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה.

גמלה לענין פיצויי נזיקין [154]

332. לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

היוון  [155]

333. לענין סימן זה רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות.

[ח']

פרק ט"ו: דמי ביטוח

סימן א': הוראות כלליות

פרשנות  [156]

334. (א)  בפרק זה –

           "תקופת תשלום" – פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח;

           "מועד תשלום" – מועד לתשלום דמי ביטוח.

           (ב)  לענין פרק זה רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו.

הוראות יסוד [157]

335. (א) עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.

           (ב)  מבוטח כהגדרתו בסעיף 65(א)(1) ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.

           (ג)   מבוטח לפי פרק ה' ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.

           (ד)  מבוטח לפי פרק ו' ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

           (ה)  מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

           (ו)   עובד המבוטח לפי פרק ח' למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד.

           (ז)   מבוטח לפי פרק ט' ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות.

           (ח)  מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד.

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996

           (ט)  מבוטח לפי פרק י"א למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן בסעיף 238 ישתלמו בעדו דמי ביטוח זקנה ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי פרק ג' ובין שאינו מבוטח לפיו.

           (י)   אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו.

 תחומה של תקופת תשלום [158]

336. כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים.

שיעור דמי ביטוח [159]  (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

337. (א)  (1)   שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לענין עובד הם אחוזים כאמור בלוח י', מהכנסתו החודשית.

(2)   שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי סעיף 335 לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור בלוח י',  מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות.

           (ב)  השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים בלוח י', ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד – בהסכמת שר האוצר.

           (ג)   שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי סעיף 342(ג).

(תיקון מס' 48)  תשס"ב-2002

338. (בוטל).

(תיקון מס' 48)  תשס"ב-2002

339. (בוטל).

דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות [160] (תיקון מס' 37) תש"ס-2000

340. (א)  שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם –

(1)   לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי – כאמור בפרט 4 בלוח י' ובסעיף
337;

(2)   לגבי מבוטח אחר – שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור בפרט 4 בלוח י' ובסעיף 337.

           (ב)  השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.

(תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998  (תיקון מס' 37)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 82) תשס"ה-2005

           (ג)   שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם בסעיף 378, יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור בפרט 1 בלוח י' ובסעיף 337.

שיעורים מופחתים [160א] (תיקון מס' 25) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 82) תשס"ה-2005

341. על אף הוראות סעיפים 337 ו-340 רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד, או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו. הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על 60% מהשכר הממוצע.

החייבים בתשלום דמי ביטוח [161] (תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996

342. (א)  מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי פרק ג' בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח.

           (ב)  המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).

(תיקון מס' 37) תש"ס-2000

           (ג)   (1)   היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט), ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור בלוח י' ובסעיף 337;

(תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

(2)   המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת זקנה ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1, בכפוף להוראות סעיף 245(ב2), אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת זקנה, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה או סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר, לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור בפרט 6 ללוח י'; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק.

(תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998

                         בפסקה זו, "קצבת זקנה" – לרבות גמלת זקנה מיוחדת המשולמת מכוח הסכם לפי סעיף 9.

 (תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996

           (ד)  היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה:

(1)   היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה – הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה – דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים;

(2)   היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים – יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים.

(תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996

           (ה)  השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר –

(1)   חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף;

(2)   תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים;

(תיקון מס' 82) תשס"ה-2005

(3)   חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי טור ד' בלוח י', על הכנסת עובד העולה על 60% מהשכר הממוצע, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף;

(תיקון מס' 82) תשס"ה-2005

(4)   אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים בטור ד' בלוח י', לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד.

(תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996 (תיקון מס' 82) תשס"ה-2005

           (ו)   (1)   עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודת מס הכנסה, שיעורי דמי הביטוח החלים לפי לוח י' על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על 60% מהשכר הממוצע (בסעיף זה – שיעור מופחת);

(תיקון מס' 82) תשס"ה-2005

(2)   היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים בסעיף
2(2) לפקודת מס הכנסה, נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע, יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה האמורה, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, לבין 60% מהשכר הממוצע;

(3)   שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה.

דמי ביטוח מופחתים [162]

343. השר רשאי לקבוע[9] כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין סעיף 340 כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה:

(1)   הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים;

(2)   הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי סעיף 92, וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן – תמורת דמי פגיעה).

סימן ב': הכנסה לענין דמי ביטוח

חישוב הכנסתו החודשית של עובד [163]

344. (א)  יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל- 1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה; ואולם –

(1)   אם הוא חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה, תוערך הכנסתו בהתאם להוראות השר בתקנות;

(2)   אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור בסעיף 1, יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא.

           (ב)  השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה   והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי פקודת מס הכנסה, שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה.

           (ג)   השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.

חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר [164]

345. (א)  עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו- (8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 האמור, והכל – בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן – השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.

           (ב)  (1)   ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכנסה (להלן – ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:

(א)   סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי סעיף 47א לפקודת מס הכנסה;

(ב)   סכום שהותר בניכוי לפי סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה;

ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.

(2)   לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות סעיפים 347 ו- 357 עד 359, ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח סעיפים 357 או 358 כמקדמות.

(3)   השר יקבע –

(א)   תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה (להלן – שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית;

(ב)   נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית.

           (ג)   (1)   נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח;

(2)   השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח;

(3)   לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות סעיף 364.

           (ד)  הוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 362(א)(3) יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית.

           (ה)  מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם לסעיף 357, ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו בלוח י"א או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן.

           (ו)   בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה  והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי –

(1)   מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה, והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור;

(2)   מבוטח שהוראות פטור לפי סעיף 351(יא) חלות עליו או עשויות לחול עליו;

תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם.

(תיקון מס' 56) תשס"ב-2002

345א. (א) בסעיף זה –

           "הכנסה" – הכנסה, שלפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה רואים אותה כהכנסה לפי פסקאות (1) או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה;

           "חייב בתשלום בעד עצמו" – מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות סעיף 342(א);

           "מועד חיוב" – המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה.

           (ב)  הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, ולענין הוראות סעיף 342(א) יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה.

           (ג)   לענין הוראות סעיף 344(א), הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי סעיפים 352 ו-353.

           (ד)  שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה.

הוראת שעה (מס' 4) תשס"ב-2002

           (ה) (פקע).

הכנסה מפנסיה מוקדמת (תיקון מס' 68) תשס"ד-2004

345ב. (א) בסעיף זה, "פנסיה מוקדמת" – קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי.

           (ב)  מבוטח לפי פרק י"א (בסעיף זה – מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות סעיף 337(א)(2), כקבוע בטור ד' שבלוח י' לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב בפרט 6 בטור האמור.

           (ג)   (1)   עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו בלוח י"א לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור.

(2)   פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה בפרט 3 בלוח י"א, ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זהמסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שיאן למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח.

           (ד)  מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות סעיף 353.

(תיקון מס' 82) תשס"ה-2005

           (ה)  (1)   מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי לוח י' על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע (בסעיף קטן זה – שיעור מופחת).

(תיקון מס' 82) תשס"ה-2005

(2)   היתה הכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו-(8) בפקודת מס הכנסה, נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין 60% מהשכר הממוצע.

           (ו)   השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה.

חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות [165]

346. על אף הוראות סעיף 345, מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות.

סמכות קביעה [166]

347. מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות.

סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון  [167, 167ב] (תיקון מס' 103) תשס"ח-2008

348. (א)  לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י"א.

 (תיקון מס' 103) תשס"ח-2008

           (א1)        לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראת סעיף 335, לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350 ואינה עולה על סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע.

           (ב)  מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו בלוח י"א, ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור.

           (ג)   השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים בלוח י"א.

           (ד)  מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי פרק ז', ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע בפרט 3 שבלוח י"א.

(תיקון מס' 88) תשס"ו-2006 (תיקון מס' 98) תשס"ז-2007

           (ה)  מתנדב בשירות לאומי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור בפרט 3 בלוח י"א, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.

שינוי לוח י"א [167א] (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

349. השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את לוח י"א.

הכנסות פטורות מדמי ביטוח [168]

350. (א) לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה –

(תיקון מס' 2) תשנ"ה-1995 ת"ט תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

(1)   גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי פרק ג' למעט דמי פגיעה לפי פרק ה' ולמעט גמלה לפי פרק ח' או פרק י"ב;

(2)   גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה;

(3)   תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים;

(4)   תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה:

(א)   חוק הנכים;

(ב)   חוק משפחות חיילים;

(ג)    חוק המשטרה;

(ד)    חוק נכי המלחמה בנאצים;

(ה)   חוק נכי רדיפות הנאצים;

(ו)    חוק נפגעי פעולות איבה;

(תיקון מס' 6)  תשנ"ה-1995 ת"ט תשנ"ו-1996

(ז)    חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, תשנ"ה-1995;

(תיקון מס' 6)  תשנ"ה-1995 ת"ט תשנ"ו-1996

(ח)   חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, תשנ"ב- 1992;

(תיקון מס' 77) תשס"ה-2005

(ט)   חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994;

(5)   תגמולים לפי סעיפים 63ז ו-63ח לחוק שירות המדינה;

(תיקון מס' 103) תשס"ח-2008

(6)   הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה, שאינה הכנסה לפי סעיף 373א, וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה;

(תיקון מס' 103) תשס"ח-2008

(7)   הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א), ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(תיקון מס' 84) תשס"ו-2006

(8)   סיוע הניתן לניצול השואה לפי הרישה של סעיף 4(4) לחוק הנכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006;

הוראת שעה תשס"ז-2007

(9)   גמול תעסוקה המשתלם למשתקם לפי הוראות חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007.

           (ב)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה.

פטור מתשלום דמי ביטוח [169] (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 104) תשס"ח-2008

351. (א) בכפוף להוראות סעיפים 53(ד) ו-97(ד), לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי סעיף 88, אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין.

 (תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

           (ב)  לא ישולמו דמי ביטוח לפי סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט) בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת זקנה ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1, בכפוף להוראת סעיף 245(ב2), אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה.

(תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

           (ג)   מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת זקנה, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט).

 (תיקון מס' 9) תשנ"ו-1996

           (ד)  לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי פרק ה' או לפי פרק ט' אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו-(ט) בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי סעיף 105 או לפי סעיף 200 קצבה בשל דרגת נכות יציבה, או לפי סעיף 200 קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל אף אם יש לו הכנסה אחרת.

(תיקון מס' 104) תשס"ח-2008

           (ה)  (בוטל).

           (ו)   לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה:

(1)   תלוי לפי סעיף 130 שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים;

(2)   תלוי לפי סעיף 247(3) שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת זקנה.

           (ז)   לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה.

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996

           (ח)  מבוטחת לפי פרק ו' שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ד).

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996

           (ט)  מבוטחת לפי פרק ט' שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ז).

(תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996

           (י)   מבוטחת לפי פרק י' שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ח).

             (יא) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י"א, לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא –

(1)   מקבל גמלה או תגמול האמורים בסעיף 350, למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא – בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי פרק ט' – בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 195;

(תיקון מס' 85) תשס"ו-2006

(2)   תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה – בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין;

(תיקון מס' 52) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 130) תשע"ב-2011

(2א) תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו – תלמיד), חניך במכינה קדם-צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים – בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון או בשירות לאומי בהתנדבות לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה –

"הכשרה מקצועית" – מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך;

"מכינה קדם-צבאית" – כהגדרתה בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2008;

"מתנדב בשנת שירות" – מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי פסקה (4) להגדרה "ילד" שבסעיף 238, ושירותו הסדיר לפי חוק שירות ביטחון נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור;

"שירות לאומי בהתנדבות" – כמשמעותו לפי פסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238;

(תיקון מס' 52) תשס"ב-2002

(2ב) מבוטח לפי פרק י"א – בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון, או בשירות לאומי בהתנדבות כמשמעותו לפי פסקה 3(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו – מתגייס);

(3)   פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה – בעד תקופה שקבעו כאמור.

 ר הכנסות מסויימות [170]

352. השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע –

(1)  הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי  ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות;

(2)  הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות סעיף 344, לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי פקודת מס הכנסה.

סימן ג': תשלומים ודוחו"ת

מועד התשלום [171] (תיקון מס' 22) תשנ"ח-1998

353. (א)  מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד – היום ה-15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר – היום ה-15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם.

(תיקון מס' 22) תשנ"ח-1998

           (ב)  מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, "ימי מנוחה" – ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, וכן חול המועד.

זקיפת תשלומים (תיקון מס' 11) תשנ"ו-1996

354. (א)  בסעיף זה –

           "חוב דמי ביטוח" – סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי סעיף 345(ג);

           "קנס" – סכום הקנס שחושב לפי סעיף 364(א)(1) החל על חוב דמי הביטוח;

           "תוספת" – סכום התוספת שחושב לפי סעיף 364(א)(2), החל על חוב דמי הביטוח;

           "חוב כולל" – סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו.

           (ב)  (1)   כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב – השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן – החוב הכולל המוקדם ביותר);

(2)   שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן:

(א)   לחוב דמי הביטוח – החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר;

(ב)   לקנס – החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר;

(ג)    לתוספת – החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר.

חובת דיווח וייחוס תשלומים [173] (תיקון מס' 11)  תשנ"ו-1996

355. (א)  השר רשאי להתקין תקנות בדבר –

(1)   דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו;

(תיקון מס' 68) תשס"ד-2004

(2)   דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח;

(3)   חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור;

(תיקון מס' 11) תשנ"ו-1996

(4)   התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: 344, 345(ב), 345(ג). תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות בסעיף 50(א)(1) ו- (2), ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור – יבוטל הייחוס ויחולו הוראות סעיף 354;

לענין פסקה זו, "חוב כולל" – כהגדרתו בסעיף 354.

(תיקון מס' 22) תשנ"ח-1998

           (ב)  הוראות סעיף 353(ב) יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) להגשת דין וחשבון.

קנס על אי-הגשת דו"ח [173א]

356. (א)  החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי סעיף 355 ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס.

           (ב)  השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד –

(תיקון מס' 22) תשנ"ח-1998

(1)   שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור בסעיף 355(א)(1) ו-(ב), לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;

(תיקון מס' 22) תשנ"ח-1998

(2)   שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור בסעיף 355(א)(2) ו-(ב), ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.

           (ג)   לענין סעיפים 28(א), 312, 362, 363, 364, 367 ו- 397(א), דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח.

 קביעת דמי ביטוח בהעדר דו"ח [174] (תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996 (תיקון מס' 22) תשנ"ח-1998

357. היה אדם חייב, לפי התקנות, להגיש דין וחשבון כאמור בסעיפים 342 ו- 355(א)(1) או (א)(2) ו- (ב) ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו"ח [175]

358. היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

ערר על קביעת דמי ביטוח [176]

359. (א)  קבע פקיד גביה ראשי את דמי הביטוח כאמור בסעיפים 347, 357 או 358, תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך במכתב רשום, והחייב בתשלום רשאי לערור לפני ועדת שומה הפועלת לפי סעיף 372, תוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה; לא ערר החייב בתשלום כאמור, תהא קביעת פקיד גביה ראשי סופית.

           (ב)  השתמש פקיד גביה ראשי בסמכותו לפי סעיפים 357 או 358, חייב הוא לנמק את החלטתו בהודעה על פי סעיף קטן (א).

           (ג)   העורר על קביעה לפי סעיפים 347 או 357 עליו הראיה.

           (ד)  הוגש ערר על קביעה לפי סעיף 358, על המוסד הראיה  שהקביעה היתה סבירה.

שיטת גביה [177]

360. השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם,  הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח.

סמכות למתן הנחה  [177א]

361. השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים.

החזרת תשלומי יתר [178]

362. (א)  שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן – תשלום יתר), יחולו הוראות אלה:

(תיקון מס' 136) תשע"ב-2012

(1)   תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר;

(תיקון מס' 136) תשע"ב-2012

(2)   לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה-13 ואילך – גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה;

(3)   שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר.

           (ב)  המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין.

           (ג)   לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה.

           (ד)  המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א).

           (ה)  תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין פקודת מס הכנסה ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

מחיקת חוב דמי ביטוח [178א]

363. מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.

סימן ד': פיגורים

תשלומי פיגורים  [179]

364. (א)  לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח –

(1)   קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים – יהיה הקנס, החל ביום ה- 91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים;

(2)   החל ב- 1 בחודש שלאחר מועד התשלום – תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.

           (ב)  לענין סעיף קטן (א), "דמי ביטוח" – לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר.

           (ג)   דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין סעיפים 28(א), 312, 362, 363, 367 ו- 397(א).

שמירת זכות לגמלה [180]

365. היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו.

הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור [181]

366. (א)  קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:

(1)   בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים – תשולם הגמלה פחות רבע;

(2)   בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים – תשולם הגמלה פחות חצי;

(3)   בפיגור העולה על 36 חודשים – לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על –

(1)   הטבות לפי סעיף 9;

(2)   גמלאות לפי סעיפים 42, 49, 57, 62, 66, 143, 144, 254, 265, 266 ו- 267;

(3)   על גמלאות לפי פרק ה' כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;

(4)   גמלאות לפי פרקים י', י"ב ו- י"ג;

(5)   הענקות לפי סעיף 387.

           (ג)   היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.

           (ד)  פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

           (ה)  פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

הקלות בגביית דמי ביטוח [183]

367. (א)  פקודת המסים (גביה), להוציא סעיף 12 שבה, תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה.

           (ב)  השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין הפקודה האמורה, והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי הפקודה  האמורה.

           (ג)   לענין גביית חובות, אשר לפי פקודת פשיטת הרגל, פקודת האגודות השיתופיות או פקודת החברות, סילוקם קודם לסילוק יתר החובות – דין דמי ביטוח כדין מס המגיע לאוצר המדינה.

הסכם תשלומים [184]

368. (א)  המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור – יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף לסעיף 312(ב) ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.

           (ב)[10]       כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי חוק הריבית (שינוי שיעורים), תשל"ג-1972, ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.

           (ג)   לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות סעיף 364 יחולו על דמי הביטוח שבפיגור.

אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח – אחריות המעביד [185]

369. (א)  לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה.

           (ב)  השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה.

           (ג)   נתבע מעביד לפי סעיף זה, יהיה זכאי לצרף כנתבעים נוספים את כל מי שהיה, בשעת התביעה או לפני כן, מעבידו של העובד שלגביו הוגשה התביעה, אם אותו מעביד פיגר בתשלום דמי ביטוח בעדו, ולתבוע חלוקת סכום התביעה ביניהם באופן יחסי לסכומי הפיגור.

           (ד)  הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם נתבע מעביד בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה.

ויתור [185א] (תיקון מס' 108) תשס"ח-2008

370. (א) עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי סעיף 345, על קנס לפי סעיף 356, על קנס ותוספת לפי סעיף 364 ועל ריבית לפי סעיף 368(ב), כולם או חלקם.

(תיקון מס' 108) תשס"ח-2008

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה:

(1)   החייב בתשלום נפטר;

(2)   עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור;

(3)   החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, "בן משפחה" – בן זוג, הורה או ילד;

(4)   החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, "מוסד" ו"סם" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993;

(5)   אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית – הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו;

(6)   מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה.

סימן ה': הוראות מיוחדות

הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח [186] (תיקון מס' 68) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 103) תשס"ח-2008

371.  (א)  השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות פרק זה למעט הוראות סעיף 345ב, ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים:

(1)   (א)   עובד חלקי;

(ב)   עובד לשעה;

(ג)    עובד אצל מעבידים שונים;

(ד)    עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא;

(ה)   עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן;

(ו)    עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים;

(ז)    עובד שמעבידו אינו תושב ישראל;

(ח)   עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;

(ט)   עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו;

(י)    עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו;

(יא)  עובד במשק בית;

(יב)  עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה;

(2)   מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי;

(3)   עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו;

(4)   מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות;

(5)   (א)   מבוטח ששירותי סעד תומכים בו;

(ב)   מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר;

(ג)    מבוטח השוהה בחוץ לארץ;

(ד)    מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו –  בתקופת מעבר שנקבעה;

(ה)   מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה;

(ו)    מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם בסעיף 75(א)(3);

(ז)    מבוטח לפי פרק ה' בלבד;

(ח)   מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם;

(ט)   מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו;

(י)    מבוטח שסווג לפי סעיף 6;

(יא)  מבוטח שלפי פקודת מס הכנסה יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה האמורה.

(תיקון מס' 103) תשס"ח-2008

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה – הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

ועדת שומה [187]

372. (א)  ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת שומה, והיא תקבע, לפי בקשת החייב בתשלום דמי ביטוח, את דמי הביטוח שיש לשלמם.

           (ב)  המועצה תמנה את חברי ועדת השומה.

           (ג)   ועדת שומה תדון בשלושה; מנהל הסניף שלידו הוקמה ועדת שומה יקבע את התור שלפיו יכהנו חבריה.

           (ד)  ועדת שומה תקבע את סדרי הדין לפניה, במידה שלא נקבעו בתקנות, ולא תהיה כפופה לדיני הראיות אלא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובאו לפניה; ואולם שומה סופית של הכנסה מהמקורות האמורים בסעיפים 344(א) ו-345(א), לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכנסה, תחייב את הועדה.

           (ה)  החלטת ועדת שומה בשאלה שבעובדה תהיה סופית.

ניכוי מתשלומים אחרים [188(א)]

373. סכום קצבת הילדים לפי פרק ד' אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה.

מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח (תיקון מס' 103) תשס"ח-2008

373א. הפיקה חברה מהחברות המנויות בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה, לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור.

[ט']

פרק ט"ז: שונות

ביצוע אמנות [190]

374. (א)  נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר – אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.

           (ב)  אמנה רב- צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל  הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

הדדיות בביטוח אזרחי חוץ [191]

375. השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

הוראות מיוחדות לשעת חירום [191א]

376. הורה שר הבטחון לפי סעיף 278 כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור בסעיף 283 ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.

ביטוח חיילים [192]

377. השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים  המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם.

סוגים מיוחדים של מבוטחים [192א] (תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998

378. (א)  בסעיף זה –

           "אזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה;

(תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998

"ההסכם" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ו- 1996;

(תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

           "היישובים" – כהגדרתם בסעיף XII להסכם;

(תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

           "האתרים הצבאיים" – כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם;

(תיקון מס' 60) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 85) תשס"ו-2006

           "תושב ישראל באזור" – מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים;

(2)   הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל;

           "יום התחילה" – י"ח בטבת תשנ"ה (21 בדצמבר 1994).

           (ב)  השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה:

(1)   מי שאינו תושב ישראל;

(2)   תושב ישראל באזור;

(3)   תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;

(4)   תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;

(תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998

(5)   תושב ישראל ותושב ישראל באזור, המעסיק עובדים מחוץ לישראל;

(6)   מעביד שהוא חבר- בני- אדם הרשום בישראל או חבר-  בני- אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו, הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור;

(תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998

(7)   תושב ישראל שהוא עובד עצמאי, העוסק במשלח ידו באזור;

(תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998

(8)   תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור.

(תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998

           (ג)   תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, כנוסחו לפני יום התחילה –

(1)   לענין מי שאינו תושב ישראל באזור – בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין פרק ה', ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל;

(2)   ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב).

ביטוח עובד זר המועסק באזור (תיקון מס' 81) תשס"ה-2005

378א. (א) הוראות פרקים ג', ה' ו-ח' יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה – עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור.

           (ב)  בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות סעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו) של סעיף 335 והוראות סעיף 340(ג).

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)   עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור;

(2)   הוראות סעיף 80(1) לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה:

(א)   תאונת העבודה כאמור בסעיף 80(1) אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים;

(ב)   תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי – הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור.

           (ד)  בסעיף זה –

           "עובד זר" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991;

           "רכב מנועי" – כהגדרתו בפקודת התעבורה [נוסח חדש];

           "יישובים", "אתרים צבאיים" ו"תושב ישראל באזור" – כהגדרתם בסעיף 378.

רישום [193]

379. השר רשאי לקבוע הוראות, בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום.

מבוטח שלא נרשם [194]

380. (א)  לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין סעיפים 246 ו- 253, אלא מיום שנרשם.

           (ב)  סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי- הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום.

עיגול סכומים [195]

381. השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה.

זקיפת תשלומים בחיובים אחדים  [195א]

382. (א)  סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי סעיפים 192, 328, 329, 330 ו- 369.

           (ב)  הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור בסעיף 354.

פיקוח [196]

383. (א)  מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.

           (ב)  מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, ולחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו.

           (ג)   הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות סעיף 146.

חובת עדכון פרטים (תיקון מס' 122) תשע"א-2010

383א. זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי סעיף 304, יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה.

סמכות לדרוש ידיעות רשמיות [196א]

384. (א)  על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], תשל"ב-1972, לפי חוק הדואר, התשמ"ו-1986, או לפי חוק בנק ישראל, תשי"ד-1954.

           (ב)  לענין סעיף זה, "גוף ציבורי" – המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180 וקרן חופשה לפי חוק חופשה שנתית.

קבלת מידע מרשות המסים בישראל (תיקון מס' 61) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

384א. (א) בלי לפגוע בהוראות סעיף 384 ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור בלוח י"ז ובהתאם לסוג המידע המפורט בטור ג' באותו לוח, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות בטור א' בלוח האמור, וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח:

(1)   הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה;

(2)   מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, "חברת בית" ו"חברת משפחתית" – כמשמעותן בסעיפים 64 ו-64א לפקודת מס הכנסה;

(3)   מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל.

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (א1)        המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף, ובמידה שנדרש.

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (ב)  שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח.

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

           (ג)   מידע כאמור בסעיף קטן (א) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור.

קבלת מידע ממשרד הבריאות (תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

384ב. (א) משרד הבריאות יעביר למוסד את רשימת מספרי הזהות, תאריכי הלידה והמין של ילדים אשר לא חוסנו בהתאם לנדרש בתכנית החיסונים, והכל לשם ביצוע הוראות סעיף 68.

           (ב)  העברת המידע כאמור בסעיף קטן (א), תהיה לא יאוחר מהמועד הנקוב בסעיף 68(ד).

חישובי מועדים [197]

385. (א)  לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש – חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו.

           (ב)  לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו.

ייצוג בפני המוסד [198]

386. לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך.

[ט'1]

פרק י"ז: הענקות

מתן הענקה [198אא]

387. המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:

(1)  אי- הזדקקות לאשפוז לפי סעיף 42;

(2)  פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיפים 50 או 366;

(3)  אי- מילוי חובת רישום לפי סעיף 77;

(4)  אי- השלמת תקופת אכשרה לפי סעיפים 246 או 253.

מימון [198ב]

388. ההענקות לפי סעיף 387 ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 10/00 מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן – שיעור ההפרשה).

שינוי שיעור ההפרשה [198ג]

389. השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה.

התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה [198ד]

390. השר, בהתקינו תקנות לפי סעיף 387, יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה.

[י"א]

פרק י"ח: בית הדין לעבודה

סמכות בית דין אזורי [230]

391. (א)  לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי פרק ח' –

(1)   של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם לסימן א' של פרק י"ד;

                 (2)   (א)   של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח או לפי סעיף 369 נגד מעביד;

(ב)   של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין;

(3)   של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה;

(תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996  (תיקון מס' 14) תשנ"ז-1997

(4)   של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות סעיף 94;

 (5)  שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי סעיף 91;

(6)   של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך;

(7)   של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי סעיף 304.

           (ב)  לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך סעיף 385 בתחום מתח גילים שנקבע לפי חוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963.

בעלי הדין [231]

392. (א)  בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות –

(1)   הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה;

(2)   המוסד;

(3)   מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח;

(4)   מעביד;

(5)   שירות רפואי מוסמך;

(6)   אדם כאמור בסעיף 391(א)(6) או (7);

(7)   שירות התעסוקה.

           (ב)  כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 113) תשס"ט-2009

           (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות סעיף 68(י) יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה.

תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד [231א]

393. עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי פרק ה' ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

מניעת טיעון [231ב]

394. לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי פרק ה' או לא.

השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה  [232]

395. המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה בסעיף 32 בשיעור שיקבעו שרי האוצר  והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד.

קביעת מועדים [233]

396. שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה.

סיוע משפטי [234]

397. (א)  השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר  ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר- בני- אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה נגד מעביד לפי סעיף 369.

           (ב)  הסיוע המשפטי יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי  הפועלות לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב- 1972, ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור בסעיפים 2 ו- 3 לחוק האמור לא יחולו.

           (ג)   המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה.

[י"ב]

פרק י"ט: עונשין וביצוע

עונשין [239]

398. (א)  מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת:

(1)   גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו;

(2)   מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה;

(3)   קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה.

(תיקון מס' 122) תשע"א-2010

           (א1)        תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(תיקון מס' 122) תשע"א-2010

           (א2)        (1)    קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה – זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים בלוח י"ח והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות סעיף 383א, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;

(2)   ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור בחלק ג' שבלוח י"ח, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואבהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור בלוח י"ח המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית;

(3)   נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן;

(4)   הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות;

(5)   הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי פרט 33, 34 או 91 שברשימת הליקויים, כמשמעותה בסעיף 208, ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה בסעיף 224(א)(2).

           (ב)  מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו – קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, "חובה" – למעט חובת תשלום למוסד.

           (ג)   מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.

           (ד)  מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו – קנס.

           (ה)  נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר-בני-אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:

(1)   שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2)   שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

           (ו)   אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

  בית המשפט המוסמך [241]

399. בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי סעיף 398.

ביצוע [242]

400. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

העברת סמכויות  [243]

401. השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי סעיפים 20, 24, 25(ב) ו- 26.

תחילה [244]

402. תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז' בתשרי תשנ"ו (1 באוקטובר 1995).

הוראות מעבר [תיקון 83]

403. (א)  לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו בסעיף 48, חל לפני יום כ"ז בחשון תשנ"ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה –

(1)   סעיף 53 –

(א)   כאילו בסעיף קטן (א) במקום "שכר העבודה הרגיל" נאמר "שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל";

(ב)   כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים;

(2)   סעיף 350(א)(1) כאילו המלים "למעט דמי לידה  המשתלמים לפי פרק ג'" לא קיימות;

(3)   סעיף 351(א) כאילו המלים "בכפוף להוראות סעיף  53(ד)" לא קיימות.

[תיקון 99]

           (ב)  הסיפה של סעיף 170(ו) המתחילה במלים "ולא יפחת" לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג' בסיון תשנ"ה (1 ביוני  1995).

[תיקון 86]

           (ג)   הוראות סעיפים 171(א)(2) ו- 173(א)(2) לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב' בניסן תשנ"ד (1 באפריל 1994).

[תיקון 91]

           (ד)  לענין חישוב גמלה לפי פרק ה' בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ"ט בטבת תשנ"ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י"א, כנוסחם לפני היום האמור.

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

           (ה)  מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו-65 בגבר (להלן – גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות סעיף 246 בקצבת זקנה, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו בחלק א' של לוח א'1.

הוראות מתמצות [73א(ב), 188(ב)- (ד)]

404. (א)  הוראות סעיף 117 לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדֵלה לפי סעיף 115.

           (ב)  היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג' באב תשכ"ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב בלוח י"ב.

           (ג)   היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ"ז באדר ב' תשי"ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב בלוח י"ב.

           (ד)  שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף 337(ב), ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים בלוח י"ב.

הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

405.  על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003).

 הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי סעיף 9 (תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

406.  על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות סעיף 9 עד ליום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה – הסכם):

(1)  נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק א' בלוח א'1;

(2)  נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1;

(3)  המשך זכאות להטבות שלפי ההסכם בדבר גמלת הניידות, למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו בפרק ה' באותו הסכם, יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1;

(4)  לענין ההסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות –

(א)   הוראות ההסכם המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1;

(ב)   הוראות ההסכם המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על דבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בלוח א'1;

(תיקון מס' 85) תשס"ו-2006

(5)  נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי חוק השבות זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה – הוראות מיוחדות (תיקון מס' 78) תשס"ה-2005

407.  (א)  לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם –

(1)   יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה;

(תיקון מס' 121) תש"ע-2010

(2)   יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב.

           (ב)  לענין הוראות סעיפים 248 ו-257 יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד.

(תיקון מס' 121) תש"ע-2010

           (ג)   המינהלה כהגדרתה בחוק יישום תכנית ההתנתקות תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד.

 [א']

לוח א'

(סעיף 1, הגדרת "עובד עצמאי")

הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי

לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון – סכום השווה ל- 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב- 1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, "רבעון" – תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב- 1 בינואר, ב- 1 באפריל, ב- 1 ביולי או ב- 1 באוקטובר של כל שנת מס.

(תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

לוח א'1

(סעיפים 1 (ההגדרה "גיל הפרישה"), 158, 160, 240(א), 245(א), 246(ב)(2), 247(1)(ג),
342(ג), 351(ב), 403(ה) ו-406)

(תיקון מס' 131) תשע"ב-2011

חלק א'

(סעיפים 1 (ההגדרה "גיל הפרישה"), 403(ה) ו-406(1))

גיל הפרישה

לגבר

                         חודש הלידה                                                      גיל הזכאות (בשנים)

                   עד יוני 1939                                       65

                   יולי ואוגוסט 1939                               65 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1939 עד אפריל 1940               65 ו-8 חודשים

                   אי עד דצמבר 1940                              66

                   ינואר עד אוגוסט 1941                          66 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1941 עד אפריל 1942               66 ו-8 חודשים

                   מאי 1942 ואילך                                   67

לאישה

                         חודש הלידה                                                      גיל הזכאות (בשנים)

                   עד יוני 1944                                       60

                   יולי ואוגוסט 1944                               60 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1944 עד אפריל 1945               60 ו-8 חודשים

                   מאי עד דצמבר 1945                            61

                   ינואר עד אוגוסט 1946                          61 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1946 עד אפריל 1947               61 ו-8 חודשים

                   מאי 1947 עד דצמבר 1954                    62

                   ינואר עד אוגוסט 1955                          62 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1955 עד אפריל 1956               62 ו-8 חודשים

                   מאי עד דצמבר 1956                            63

                   ינואר עד אוגוסט 1957                          63 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1957 עד אפריל 1958               63 ו-8 חודשים

                   מאי 1958 ואילך                                   64

חלק ב'

(סעיפים 158 (ההגדרה "מבוטח"), 160, 247(1)(ג) ו-406(2) ו-(3))

הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה

אשתו של מבוטח שהיא תלויה בו לענין סימן ג' בפרק י"א

                         חודש הלידה                                                      גיל הזכאות (בשנים)

                   עד יוני 1939                                       65

                   יולי ואוגוסט 1939                               65 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1939 עד אפריל 1940               65 ו-8 חודשים

                   מאי עד דצמבר 1940                            66

                   ינואר עד אוגוסט 1941                          66 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1941 עד אפריל 1942               66 ו-8 חודשים

                   מאי 1942 ואילך                                   67

חלק ג'

(סעיפים 240(א) ו-406(4)(ב))

מי שאינו מבוטח לפי פרק י"א, מחמת גילו

                         חודש הלידה                                                      גיל הזכאות (בשנים)

                   עד יוני 1944                                       60

                   יולי ואוגוסט 1944                               60 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1944 עד אפריל 1945               60 ו-8 חודשים

                   מאי עד דצמבר 1945                            61

                   ינואר עד אוגוסט 1946                          61 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1946 עד אפריל 1947               61 ו-8 חודשים

                   מאי 1947 ואילך                                   62

חלק ד'

(סעיפים 245(א), 342(ג), 351(ב) ו-406(4)(א))

גיל הזכאות לקצבת זקנה לנשים לפי חודש לידתן

                         חודש הלידה                                                      גיל הזכאות (בשנים)

                   עד יוני 1939                                       65

                   יולי ואוגוסט 1939                               65 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1939 עד אפריל 1940               65 ו-8 חודשים

                   מאי עד דצמבר 1940                            66

                   ינואר עד אוגוסט 1941                          66 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1941 עד אפריל 1942               66 ו-8 חודשים

                   מאי 1942 עד דצמבר 1944                    67

                   ינואר עד אוגוסט 1945                          67 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1945 עד אפריל 1946               67 ו-8 חודשים

                   מאי עד דצמבר 1946                            68

                   ינואר עד אוגוסט 1947                          68 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1947 עד אפריל 1948               68 ו-8 חודשים

                   מאי עד דצמבר 1948                            69

                   ינואר עד אוגוסט 1949                          69 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1949 עד אפריל 1950               69 ו-8 חודשים

                   מאי 1950 ואילך                                   70

חלק ה'

(סעיף 246(ב)(2))

אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין פרק י"א, מחמת גילה

                         חודש הלידה                                                      גיל הזכאות (בשנים)

                   עד יוני 1949                                       55

                   יולי ואוגוסט 1949                               55 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1949 עד אפריל 1950               55 ו-8 חודשים

                   מאי עד דצמבר 1950                            56

                   ינואר עד אוגוסט 1951                          56 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1951 עד אפריל 1952               56 ו-8 חודשים

                   מאי 1952 עד דצמבר 1954                    57

                   ינואר עד אוגוסט 1955                          57 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1955 עד אפריל 1956               57 ו-8 חודשים

                   מאי עד דצמבר 1956                            58

                   ינואר עד אוגוסט 1957                          58 ו-4 חודשים

                   ספטמבר 1957 עד אפריל 1958               58 ו-8 חודשים

                   מאי 1958 ואילך                                   59

 [י"ד]

לוח ב'

(סעיף 32)

הקצבת האוצר למוסד

פרט                         הבסיס לחישוב                                             שיעור

(תיקון מס' 79) תשס"ה-2005

1             דמי ביטוח זקנה וביטוח שאירים                  17.1%

2             דמי ביטוח ילדים –

(1)     בשנת 1994                                    115%

(2)     בשנת 1995                                    130%

(3)     בשנת 1996                                    145%

(תיקון מס' 79) תשס"ה-2005 הוראת שעה תשע"א-2011

(4)     בשנת 1997 ואילך                           210%

(תיקון מס' 54) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 79) תשס"ה-2005

3             דמי ביטוח נכות                                        13%

(תיקון מס' 12) תשנ"ז-1996

לוח ב'1

(סעיף 43)

(1)  בלוח זה –

       "פג" – יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים;

       "שיעור עדכון" – שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו- 1996, לגבי אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים;

(תיקון מס' 79) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 138) תשע"ב-2012

       "מענק בסיסי" – סכום של 13,823 שקלים חדשים כשהוא מעודכן לפי סעיף (4) בלוח זה;

(תיקון מס' 79) תשס"ה-2005 (הוראת שעה) תשס"ז-2007

       "סכום שנתי בסיסי" – מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי.

(תיקון מס' 138) תשע"ב-2012

(2)  (א)  סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,002 שקלים חדשים בתוספת 171,811 שקלים חדשים בעד כל פג שנולד באותה לידה.

(ב)  הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו.

(3)  מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 4, בכל שנה (להלן – השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה- 1 בינואר של אותה שנה:

M1 = M0 (1 + ST)

כאשר –

"M1" – סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת;

"M0" – סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת;

"ST" – ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן – שיעור התיקון).

(תיקון מס' 79) תשס"ה-2005

(4)  המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים.

(5)  בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה:

(1)   כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם;

(2)   אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה;

(3)   אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים;

(4)   אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת;

(5)   אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה;

(6)   זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא;

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

(7)   בדיקות סינון שמיעה ליילוד.

 גיעה מרביים

(בוטל)

 [ה'1]

לוח ו'

(סעיפים 117 ו-140)

הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי פרק ה'

שנת פגיעה                  שיעור                                        שנת פגיעה                  שיעור

(שנת כספים)              ההגדלה                                    (שנת כספים)              ההגדלה

1954/55                      48%                                          1960/6                        124%

1955/56                      44%                                          1961/62                      20%

1956/57                      40%                                          1962/63                      16%

1957/58                      36%                                          1963/64                      12%

1958/59                      32%                                          1964/6                        58%

1959/60                      28%                                          1965/6                        64%

[ט'1] הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (תיקון מס' 89) תשס"ז-2007

לוח ז'

(סעיף 167)

חישוב דמי אבטלה

בלוח זה –

       "הסכום היומי הבסיסי" – הסכום הבסיסי מחולק ב-25;

       "השכר" – השכר היומי הממוצע לפי סעיף 170;

       "הסכום המרבי" – החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה בלוח י"א;

       "אחוזים" – אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה.

                                                                                                                    טור א'                              טור ב'

                                                                                                          מי שמלאו לו 28 שנים        מי שטרם מלאו לו 28 שנים

                                                                                                                 (באחוזים)                         (באחוזים)

1.    בכפוף להוראות סעיף 164 – על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי                                                                       80       60

2.    על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי       50                                                                       40

3.    על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו                                                            45       35

(תיקון מס' 61) תשס"ג-2003

4.    על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי       30                                                                       25

חוק (מס' 42)  תשס"א-2001 (תיקון מס' 60) תשס"ג-2002

לוח ח'

(סעיף 174(א) ו-(ו))

(תיקון מס' 58) תשס"ג-2002

עבודה מועדפת ועבודה נדרשת

(א)      עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק;

(ב)      בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית;

(ג)       בבתי מלון:

           (1)  מלצרות;

           (2)  טבחות;

           (3)  חדרנות;

(4)  עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;

(ד)      באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית;

(תיקון מס' 55 – הוראת שעה) תשס"ב-2002

(ה)      באבטחה:

(1)  מעון יום לילדים מגיל 3 חודשים שמשרד העבודה והרווחה הכיר בו כמעון יום;

(2)  מוסד חינוך שמשרד החינוך נתן לו אישור להפעלת המוסד כמוסד פטור, וכל עוד האישור בתוקף;

(תיקון מס' 65) תשס"ג-2003

(3)  מוסד חינוך מוכר כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, לרבות מוסד ללימוד שיטתי לילדים מגיל שלוש עד כיתה י"ב, ומוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988;

(תיקון מס' 65) תשס"ג-2003

(4)  בית ספר שחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, חל עליו, שקבע השר, באישור שר החינוך;

(5)  בית ספר מקצועי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי"ג-1953;

(תיקון מס' 72) תשס"ד-2004

(6)  רכב ציבורי כהגדרתו בפקודת התעבורה;

(תיקון מס' 72) תשס"ד-2004

(7)  רכבת כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972.

(תיקון מס' 58) תשס"ג-2002

(ו)       במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה:

(1)  עבודות מתכת –

(א)   מסגרות וריתוך;

(ב)   חרטות וכרסום;

(ג)    חשמלאות;

(ד)   מכונאות;

(ה)   מכשירנות;

(ו)    משחיזנות;

(2)  הלבשה –

(א)   חייטות ותפירה;

(ב)   גזרנות;

(ג)    תפירת עור;

(3)  עבודות בלתי מקצועיות –

עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית.

(תיקון מס' 111) תשס"ח-2008

(ו)       (1)  טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991; לעניין זה, "אדם עם מוגבלות" – כל אחד מאלה:

(א)   מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי פרק ט';

(ב)   ילד נכה הזכאי לגמלה לפי סימן ו' בפרק ט';

(ג)    מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי פרק י';

(ד)   נכה הזכאי לתגמול לפי חוק הנכים שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954, קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון;

(2)  טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה:

(א)   בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד;

(ב)   מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965;

(ג)    מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000;

(ד)   מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993, שקיבלו רישיון לפי אותו חוק;

(ה)   מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי חוק הנכים.

בפרט זה –

"טיפול וסיוע אישי" – שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום כהגדרתן בסעיף 223 או בהשגחה, למעט עבודות משק בית;

"בן משפחה" – אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה.

(תיקון מס' 109) תשס"ח-2008

לוח ח'1

(סעיפים 202 ו-222ג)

שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה

                                             טור א'                                                                                 טור ב'

                                       חלקי ההכנסה                                                     שיעור הניכוי מהקצבה, באחוזים

חלק ההכנסה שעד 21% מהשכר הממוצע                                                0

חלק ההכנסה שמעל 21% ועד 25% מהשכר הממוצע                                 10

חלק ההכנסה שמעל 25% ועד 68% מהשכר הממוצע                                 30

חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע                                 40

חלק ההכנסה שמעל 93%                                                                      60

[ב'] (תיקון מס' 66) תשס"ד-2004

לוח ט'

(סעיף 245(ג))

הכנסה מרבית לענין קצבת זקנה

פרט                  מספר התלויים             הכנסה חודשית

1                 ללא תלויים             סכום השווה ל-57% מהשכר הממוצע

2                 1                           סכום השווה ל-76% מהשכר הממוצע

3                 בעד כל תלוי נוסף    סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע

הוראת שעה לשנת 2008 (תיקון מס' 103) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 114) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 124) תשע"א-2011 (תיקון מס' 143) תשע"ב-2012

לוח י'

שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך

טור א'

טור ב'

טור ג'

טור ד'

טור ה'

פרט

ענף ביטוח

אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי סעיפים 337(א) ו-340(א)

הניכוי משכר העובד לענין סעיף 342(ג) באחוזים

הקצבת אוצר המדינה לפי סעיף 32(ג1)

על חלק העולה על 60% מהשכר הממוצע

על החלק שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע

על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע

על חלק השכר שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע

לעובד

לעובד עצמאי

למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי

לעובד

לעובד עצמאי

למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי

1

אימהות

1.22

0.82

0.16

0.56

0.87

0.04

0.09

2

אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי

0.16

0.11

3

ילדים

2.08

2.40

1.67

1.47

1.39

1.10

0.08

4

נפגעי עבודה

1.30

0.68

0.41

0.39

0.03

5

נפגעי תאונות

0.11

0.08

0.07

0.02

0.06

0.04

0.07

0.01

0.02

6

אבטלה

0.31

0.04

0.21

0.01

0.06

7

זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד

0.04

0.01

0.02

8

נכות

2.28

1.86

1.31

0.41

1.11

0.87

1.86

0.11

0.10

9

סיעוד

0.27

0.18

0.14

0.06

0.12

0.09

0.14

0.01

0.02

10

זקנה ושאירים

5.89

5.21

3.65

1.67

3.09

2.40

3.85

0.22

0.25

סך הכל

13.50

11.23

7

4.25

6.72

4.61

7.00

0.40

0.67

[י"א]

לוח י"א

(סעיפים 345(ה), 348 ו-349)

הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח

פרט

בעד

הכנסה מרבית

הכנסה מזערית

(תיקון מס' 30) תשנ"ט-1998 (תיקון מס' 37) תש"ס-2000 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (הוראת שעה) תשע"א-2011

1

עובד

לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5 לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3

לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס

לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3

לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס

(תיקון מס' 30) תשנ"ט-1998 (תיקון מס' 37) תש"ס-2000 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003 (הוראת שעה) תשע"א-2011

2

עובד עצמאי

לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3

לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס

לרבעון – סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3;

לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס

צו תשנ"ט-1999

3

מבוטח כאמור בסעיף 348(ד) ו-(ה)

לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור בפרט 1, לפי הענין

לרבעון שתחילתו ב-1 בינואר, ב-1 באפריל וב-1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב-1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב-1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;

לשנה – סכום השווה לסך כל ההכנסות

המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.

צו תשנ"ט-1999

4

מבוטח אחר

לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור בפרט 2, לפי הענין

לרבעון שתחילתו ב-1 בינואר, ב-1 באפריל וב-1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל-15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב-1

בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב-1

באוקטובר של שנת מס – סכום השווה

ל-15% מהשכר הממוצע של החודש

הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;

לשנה – סכום השווה לסך כל ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.

בלוח זה, "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנת מס;

(תיקון מס' 30) תשנ"ט-1998 הצמדת גמלאות תשס"ג-2003

"שכר מינימום" – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות חוק שכר מינימום לגבי עובד פלוני;

"הסכום הבסיסי" – כהגדרתו בפסקה (3) שבהגדרה סכום בסיסי שבסעיף 1.

[י"ב]

לוח י"ב

(סעיף 404)

הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים

פרט      הפחתה                                                                           שיעור

1        מתשלומי המעביד לפי סעיף קטן (ב)                1.8%

2        מתשלומי המעביד לפי סעיף קטן (ג)                 1.5%

3        מתשלומי העובד לפי סעיף קטן (ג)                   1.0%

לוח י"ג

(בוטל)

לוח י"ד

(סעיף 293)

ארגונים מאושרים

1.        כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940.

(תיקון מס' 142) תשע"ב-2012

2.        (נמחק).

3.        "מיחא" – חיפה, שיקום ילדים חרשים.

4.        אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע"ש ד"ר ע. זסלני ז"ל.

5.        האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון.

לוח ט"ו

(סעיף 294)

חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי פרק י"ג

1.        חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, תשכ"ה- 1965.

(תיקון מס' 142) תשע"ב-2012

2.        סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959.

3.        תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), תשל"ד-1974.

(תיקון מס' 102) תשס"ח-2008

לוח ט"ז

(סעיף 328(ד))

הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים)

2008                               110

2009                               130

2010                               150

2011                               155

2012 ואילך                      165

(תיקון מס' 114) תשס"ט-2009

לוח י"ז

(סעיף 384א)

בלוח זה –

           "מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד" – מידע על הכנסה לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה, ומידע כאמור בפסקאות (2) ו-(3) של סעיף 384א(א);

           "מידע על כל הכנסה" – מידע כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א), מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי;

           "מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה" – מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה;

           "מידע על הכנסות עבודה" – מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי סעיף 2(2) או (8) לפקודת מס הכנסה.

                          טור א'                                              טור ב'                                        טור ג'

                       סוג הגמלה                                       מקור חוקי                                סוגי המידע

1.    מענק אשפוז                                    סעיף 43 לחוק                             –

2.    מענק לידה                                      סעיף 44 לחוק                             –

3.    קצבת לידה                                     סעיף 45 לחוק                             –

4.    דמי לידה                                         סעיף 49 לחוק     מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

5.    דמי לידה נוספים                              סעיף 51 לחוק     מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

6.    דמי לידה לגבר                                 סעיף 49 לחוק     מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

7.    גמלה להורה מאמץ                           סעיף 57 לחוק     מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

8.    גמלה לשמירת הריון                         סעיף 59 לחוק     מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

9.    תשלום מיוחד ליתומים                      סעיף 62 לחוק                             –

10.  קצבת ילדים רגילה                           סעיף 66 לחוק                             –

11.  תוספת לקצבת הילדים                    סעיף 68(ג) לחוק                           –

12.  מענק לימודים                                  סעיף 74 לחוק                             –

13.  דמי פגיעה                                       סעיף 92 לחוק     מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

14.  גמלה לנכה עבודה                           סעיף 104 לחוק    מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

15.  ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה   סעיף 86 לחוק                             –

16.  גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה        סעיף 112 לחוק    מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

17.  צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע      תקנה 12 לתקנות            מידע על הכנסה מעבודה

בעבודה                               הביטוח הלאומי (קביעת דרגת            או משלח יד

                                             נכות לנפגע עבודה), התשט"ז-1956

                                                 (להלן – תקנות נפגעי עבודה)

18.  סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה    תקנה 15 לתקנות            מידע על הכנסה מעבודה

                                                      נפגע עבודה                       או משלח יד

19.  גמלה לנכה נזקק                            תקנה 18א לתקנות         מידע על הכנסה מעבודה או

                                                      נפגע עבודה                         משלח יד

20.  הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם     סעיף 115 לחוק                            –

מלאו לו 18

21.  גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת          סעיף 131 לחוק    מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

לכלכל את עצמה

22.  גמלת תלויים לאלמנה שאינה             סעיף 131 לחוק                מידע על כל הכנסה

מסוגלת לכלכל את עצמה

23.  גמלת תלויים לאלמן שאין עמו           סעיף 131 לחוק          מידע על הכנסה לפי סעיף 2

ילדים                                                                                  לפקודת מס הכנסה

24.  גמלת תלויים לילדים                         סעיף 131 לחוק    מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

25.  גמלת תלויים להורים                        סעיף 131 לחוק                מידע על כל הכנסה

26.  מענק מצוות ליתום של נפגע            סעיף 143 לחוק                            –

בעבודה

27.  הכשרה מקצועית לאלמנה או             סעיף 144 לחוק          מידע על הכנסה לפי סעיף 2

לאלמן של נפגע בעבודה                                                        לפקודת מס הכנסה

28.  דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום        סעיף 144 לחוק          מידע על הכנסה לפי סעיף 2

של נפגע בעבודה                                                                  לפקודת מס הכנסה

29.  דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי    סעיף 151 לחוק    מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

30.  דמי תאונה למי שאינו עובד או           סעיף 151 לחוק                            –

עובד עצמאי

31.  דמי אבטלה                                     סעיף 160 לחוק        1. מידע על הכנסה מעבודה או

                                                                                                ממשלח יד

                                                                              2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי סעיף

                                                                                       2(5) לפקודת מס הכנסה

32.  מענק למי שעבד בעבודה מועדפת      סעיף 174 לחוק            מידע על הכנסה מעבודה

33.  דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה       סעיף 175 לחוק        מידע על הכנסה לפי סעיף 2(5)

                                                                                 לפקודת מס הכנסה לעניין קצבת

                                                                                 פרישה או גמול פרישה מעבודה,

                                                                                משירות בצה"ל, משירות במשטרת

                                                                             ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר

34.  דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה          סעיף 176 לחוק    מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

מעבודה או ממשלח יד

35.  מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך     סעיף 176א לחוק            מידע על הכנסות עבודה

36.  הענקת אבטלה לקטין                       סעיף 178 לחוק             מידע על הכנסות עבודה

37.  גמלה לעובד בפשיטת רגל ובפירוק    סעיף 182 לחוק           1. מידע על הכנסות עבודה

תאגיד; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי                              2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה

פיטורין; חוב לקופת גמל                                                         בסעיף 180 לחוק

38.  קצבה חודשית לנכה כללי               סעיף 199(1) לחוק  מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה

39.  קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי    סעיף 199(1) לחוק  מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה

הלוקה במוגבלות קשה

40.  שיקום מקצועי לנכה כללי               סעיף 199(2) לחוק  מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה

41.  השתתפות במתן שירותים מיוחדים   סעיף 199(3) לחוק                          –

לנכה כללי

42.  גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה           סעיף 199(4)                              –

במוגבלות קשה

43.  השתתפות במתן שירותים               סעיף 199(3) לחוק        מידע על הכנסה מעבודה או

מיוחדים למי שאינו נכה            ותקנה 10א לתקנות הביטוח               משלח יד

                                      הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים

                                             מיוחדים), התשל"ט-1978

44.  גמלה מיוחדת למבוטח                    סעיף 199(4) לחוק        מידע על הכנסה מעבודה או

הלוקה במוגבלות קשה             ותקנה 10א לתקנות הביטוח               משלח יד

שאינו נכה                        הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים

                                             מיוחדים), התשל"ט-1968

45.  גמלת ילד נכה                                 סעיף 222 לחוק                            –

46.  גמלת סיעוד                        סעיף 224 לחוק ותקנה 3 לתקנות    מידע על הכנסה לפי

                                          הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד)        סעיף 2 לפקודה

                                     (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת

                                        סיעוד ושיעורה), התשמ"ח-1988

47.  קצבת זקנה יחסית בין גיל           סעיף 245 לחוק ותקנה 1      מידע על הכנסה מעבודה

הפרישה לגיל הזקנה             לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת          או משלח יד

                                         הכנסה בביטוח זקנה ושאירים),

                                                     התשל"ז-1976

48.  תוספת לקצבת זקנה                סעיף 247(1) לחוק ותקנה 1       מידע על הכנסה לפי

בעבור בת זוג                      לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת       סעיף 2 לפקודה

                                         הכנסה בביטוח זקנה ושאירים),

                                                      תשל"ז-1976

49.  תוספת לקצבת זקנה בעבור ילד       סעיף 247(2) לחוק                          –

50.  תוספת לקצבת זקנה                סעיף 247(3) לחוק ותקנה 1       מידע על הכנסה לפי

בעבור בן זוג                       לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת       סעיף 2 לפקודה

                                         הכנסה בביטוח זקנה ושאירים),

                                                     התשל"ז-1976

51.  קצבת זקנה לנכה שהגיע לגיל            סעיף 251 לחוק                            –

פרישה לאחר 2002

52.  קצבת זקנה לנכה שהגיע לגיל                סעיף 251                    מידע על הכנסה לפי

פרישה לפני 2002                                                                   סעיף 2 לפקודה

53.  קצבת שאירים לאלמנה                     סעיף 252 לחוק                            –

54.  קצבת שאירים לאלמן שאין               סעיף 252 לחוק                מידע על הכנסה לפי

עמו ילד                                                                                 סעיף 2 לפקודה

55.  קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד    סעיף 252 לחוק                            –

56.  גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה   סעיף 252 לחוק                            –

57.  מענק ליתום שהגיע למצוות               סעיף 254 לחוק                            –

58.  הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית      סעיף 265 לחוק                מידע על הכנסה לפי

לקצבת שאירים                                                                       סעיף 2 לפקודה

59.  דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום        סעיף 265 לחוק                מידע על הכנסה לפי

המקבל קצבת שאירים                                                              סעיף 2 לפקודה

60.  דמי קבורה                                     סעיף 266 לחוק                            –

61.  תגמול למשרתים במילואים                סעיף 271 לחוק    מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

62.  הענקות לנערים בחינוך קדם-צבאי סעיף 282 לחוק ותקנות       מידע על הכנסות עבודה

                                       שירות מילואים (תגמולים) (הענקות

                                       לנערים עובדים המשתתפים בחינוך

                                            קדם-צבאי), התשל"ז-1976

63.  דמי פגיעה למתנדב                         סעיף 289 לחוק     מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

64.  גמלה לנכה עבודה מתנדב                סעיף 289 לחוק     מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

65.  גמלה לתלויים במתנדב                    סעיף 289 לחוק     מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד

66.  גמלה להבטחת הכנסה             סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה       מידע על כל הכנסה

67.  דמי מזונות                               תקנה 6 לתקנות המזונות          מידע על כל הכנסה

                                        (הבטחת תשלום), התשל"ג-1973

68.  תגמול לילד שנתייתם עקב        חוק התגמולים (ילד שנתייתם                   –

מעשה אלימות במשפחה         עקב מעשה אלימות במשפחה),

                                                     התשנ"ה-1995

69.  תגמול לחסיד אומות עולם       חוק התגמולים לחסידי אומות                   –

                                               העולם, התשנ"ה-1995

70.  ריפוי, החלמה ושיקום                    סעיף 3 לחוק נפגעי

לנפגע איבה                                     פעולות איבה                              –

71.  תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה סעיף 4 לחוק נפגעי איבה      מידע על הכנסה מעבודה

                                                                                              או משלח יד

72.  גמלה לנכה איבה                 סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה                –

73.  גמלה לנכה איבה נצרך         סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה      מידע על הכנסה

                                                                                         מעבודה או משלח יד

74.  תגמול לנכה איבה                     תקנה 2 לתקנות התגמולים         מידע על כל הכנסה

מחוסר פרנסה                  לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת

                                          חוסר פרנסה), התשל"א-1971

75.  תגמול לבני משפחה של        סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה                –

נפגע איבה

76.  מניעת כפל בין גמלאות נפגעי        סעיף 17 לחוק נפגעי        מידע על כל תגמול מאוצר

איבה ובין גמלאות מאוצר                   פעולות איבה         המדינה שהוא הכנסה לפי סעיף

המדינה                                                                            2(5) לפקודת מס הכנסה

77.  מניעת כפל בין גמלאות נפגעי        סעיף 17 לחוק נפגעי        מידע על פיצויים לפי חוק

איבה ובין חוק הפיצויים לפי פקודת     פעולות איבה         הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

הנזיקין או לפי חוק הפיצויים                                                או לפי פקודת הנזיקין

לנפגעי תאונות דרכים

78.  פיצוי נפגעי גזזת             חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994             –

79.  פיצוי חולי איידס                 חוק לפיצוי נפגעי עירוי גם (נגיף    מידע על הכנסה לפי

                                        האיידס), התשנ"ג-1992, ותקנה 2      סעיף 2 לפקודה

                                      לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף

                                   האיידס) (קצבה חודשית), התשנ"ג-1992

80.  נכה פוליו                      חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007            –

81.  אסיר ציון – תגמול שלא     סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון               –

לפי הכנסה                        ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992

82.  אסיר ציון – תגמול               סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי     מידע על הכנסה לפי

לפי הכנסה                     ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992  סעיף 2 לפקודה

83.  תגמול לתלוי בהרוג מלכות     סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי                  –

                                    ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992

84.  תגמול לבן משפחה של          סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי     מידע על הכנסה לפי

אסיר ציון במאסר            ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992  סעיף 2 לפקודה

85.  מענק לתלויים של אסיר ציון  סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי    מידע על הכנסה לפי

שנפטר לפני 1 בינואר 1999         ציון ולבני משפחותיהם,             סעיף 2 לפקודה

                                                     התשנ"ב-1992

86.  קצבת ניידות                           סעיף 3 להסכם בדבר גמלת     מידע על הכנסה מעבודה

                                              ניידות מיום 1 ביוני 1977               או משלח יד

                                              (להלן – הסכם הניידות)

87.  הלוואה עומדת                           סעיף 5 להסכם הניידות                       –

88.  סיוע מיוחד לרכישת                  סעיף 21א להסכם הניידות                     –

מיתקן הרמה

89.  הלוואה מיוחדת לרכישה            סעיף 21ה להסכם הניידות                     –

ולהתקנה של אבזרים מיוחדים

90.  החזר הוצאות רכישה והתקנה    סעיף 21ח1 להסכם הניידות                     –

של אבזרים ברכב פרטי

91.  גמלת זקנה מיוחדת                   סעיף 31 להסכם בדבר מתן    מידע על הכנסה לפי סעיף

                                             גמלאות מיוחדות (להלן –          2(1) ו-(2) לפקודת

                                                 הסכם זקנה מיוחדת)                   מס הכנסה

92.  גמלת שאירים מיוחדת              סעיף 4 להסכם זקנה מיוחדת   מידע על הכנסה לפי סעיף

                                                                                  2(1) ו-(2) לפקודת מס הכנסה

93.  השלמת הכנסה למקבלי            סעיף 9 להסכם זקנה מיוחדת       מידע על כל הכנסה

גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות

94.  מימון הובלת נפטר              הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים                –

95.  מימון מצבה לנפטר גלמוד      הסכם בדבר מימון הקמת מצבה                  –

                                                      לנפטר גלמוד

96.  תגמולי מילואים לאנשי        הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי     מידע על הכנסה

צוות אוויר                           צוות אוויר משוחררי צבא קבע     מעבודה או משלח יד

97.  מימון איסוף קרבנות אסון          הסכם בדבר מימון איסוף                      –

                                                      קרבנות אסון

98.  תגמול אבטלה למשוחררי          הסכם בדבר תגמול אבטלה    מידע על הכנסה לפי סעיף

צבא קבע                                    למשוחררי צבא קבע          2(1) לפקודת מס הכנסה

99.  תגמול דמי לידה למשוחררות    הסכם בדבר תגמול דמי לידה   מידע על הכנסה לפי סעיף

צבא קבע                                   למשוחררות צבא קבע        2(1) לפקודת מס הכנסה

(תיקון מס' 122) תשע"א-2010

לוח י"ח

(סעיף 398(א2))

חלק א': פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין סעיף 398(א2)

בלוח זה, "הסכום הבסיסי" – הסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה "הסכום הבסיסי";

1.        קיומה או אי-קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

2.        קיומה או אי-קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור.

3.        גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

4.        הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.

5.        כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.

6.        היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.

7.        מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.

8.        מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:

(1)  מי שנישא לזכאי לדמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;

(2)  מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה;

(3)  מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף כמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;

(4)  מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.

9.        קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, או אי-קבלת כספים כאמור.

10.      קיומו או אי-קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד.

חלק ב': הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות

מספר הפרט בחלק א'

סוג הגמלה

פרט 1

פרט 2

פרט 3

פרט 4

פרט 5

פרט 6

פרט 7

פרט 8

פרט 9

פרט 10

אמהות

לא נדרש

לא נדרש

נדרש

לא נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

לא נדרש

לא נדרש

לא נדרש

ילדים

לא נדרש

לא נדרש

לא נדרש

לא נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

לא נדרש

לא נדרש

לא נדרש

נפגעי עבודה ומתנדבים*

לא נדרש

לא נדרש

לא נדרש

לא נדרש

לא נדרש

לא נדרש

לא נדרש

נדרש

לא נדרש

לא נדרש

* פרט 8 יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג

אבטלה

לא נדרש

לא נדרש

נדרש

לא נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

לא נדרש

לא נדרש

לא נדרש

נכות כללית

לא נדרש

לא נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

לא נדרש

לא נדרש

סיעוד

נדרש

לא נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

לא נדרש

לא נדרש

זקנה ושארים**

***

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

לא נדרש

לא נדרש

** פרטים 1 עד 4 יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת זקנה המותנית במבחן הכנסות

*** פרט 8 יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג

הסכם הניידות

לא נדרש

לא נדרש

נדרש

לא נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

לא נדרש

לא נדרש

לא נדרש

הסכם זקנה מיוחדת

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

נדרש

חלק ג'

אזהרה

הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.

                                                                          דוד ליבאי

                                                                                               שר המשפטים

 

לוח השוואה

נוסח 1968              נוסח 1995                                      נוסח 1968              נוסח 1995

1                                   1

1א                                2

2                                   3

3                                   4

4                                   5

4א                                6

4ב                                 7

5                                   238

6                                   239

7                                   240

8                                   241

9                                   242

10                                 243

11                                 244

12                                 245

15                                 246

17                                 247

18                                 248

19                                 249

20                                 250

20א                              251

21                                 252

22                                 253

22א                              254

23                                 255

23א                              256

24                                 257

25                                 258

25א                              259

26                                 260

26ב                               261

27(א), (ב), (ד)             262

27(ג)                             הושמט

28                                 263

29(א)                           266

29(ב)                            267

29(ג)                             268

30                                 264, 269

31                                 75

32                                 76

33                                 77

34                                 78

35                                 79

36                                 80

37                                 81

38                                 82

39                                 83

40                                 84

41                                 85

42                                 86

43                                 87

44                                 88

45                                 89

46                                 90

47                                 91

48                                 92

49                                 93

50                                 94

51                                 95

52                                 96

53                                 97

54                                 98

55                                 99

56                                 100

57                                 101

58                                 102

59                                 103

60                                 104

61                                 118

62                                 103, 104, 119

63                                 120

63א                              121

64                                 122

64א                              123

65                                 124

66                                 104(ג), 107

67                                 104(ב), 105

67א                              108

68                                 104(ב), 106

68א                              109

68ב                               110

68ג                               111

69                                 103, 104, 112

70                                 113

71                                 114

72                                 115

73                                 116

73א(א)                        117

73א(ב)                         404(א)

73ב                               125

74                                 130

75                                 131

76                                 132

77                                 133

77א                              134

78(א)- (ב)                    135

78(ג)                             הושמט

79                                 136

80                                 137

81                                 138

82                                 139

82א                              140

82ב                               141

82ג                               142

82ד                               143

83                                 126

84                                 127

85                                 128

86                                 129

87                                 145

88                                 146

89                                 147

89א                              148

89ב                               149

90                                 144(ב), 265(ב)

90א                              144(א), 265(א)

90ב                               150

90ג                               151

90ד                               152

90ה                              153

90ו                               154

90ז                               155

90ח                              156

90ט                              157

91                                 39

92                                 40

93                                 41

94                                 42

94א                              43

94ב                               44

94ג                               45

94ד                               46

95                                 47

95א                              57(א), (ב)

96                                 48

97                                 49

98                                 50

98א                              51

99                                 52

100                               53(א), (ב)

101                               54

101א                            53(ג)

101ב                            53(ד)

102                               55

103                               56

103א                            57(ג)

103ב                            62

103ב                            163

103ג                             58

103ד                            59

103ה                            60

103ו                             61

103ז                             64

104                               65

105                               66

106                               67

109                               68, לוח ד'

110(א)                         69(א)

110(ב)                          הושמט

111                               69(ב)- (ד)

112                               70

113                               71

114                               72

115                               74

116                               73

127א                            158

127ב                            159

127ג                             160

127ד                            161

127ה                            162

127ו                             163

127ז                             165

127ח                            166

127י                             167

127יא                          168

127יב                           169

127יג                           170

127יד                           171

127טו                          172

127טז                          173

127טז                          1174

127טז                          2175

127טז                          3176

127יז                           177

127יח(א)                     178

127יח(ב)                     179

127כ                            לפי הענין

127כא                         195

127כב (א), (ד)            196

127כב (ב), (ג)             207

127כב1 (א) (ב)           197

127כב1 (ג)                  202(ב)

127כג                           198

127כד                          217

127כה(א)(1)- (3)       199

127כה(א)(3)               206(א), (ב)

127כה(ב), (ג)              206(ג), (ד)

127כז                           208

127כח                          209

127כט                         211(א)

127ל                            211(ב), (ג)

127לא                         212

127לב                          210

127לד                          213

127לה                          214

127לו                           200(א)

127לז                           200(ב), (ג)

127לח                          201

127לט                         202(א)

127מ                            203

127מא                         204

127מב                         205

127מז(א)(1)               215

127מז(א)(2),(3)         222(א)

127מז(ב)                     216

127מח                         222(ב)

127מט                         221

127מט1                      222(ג)

127מט2                      222(ד)

127נ                             219

127נב                           218

127נב1                        220

127נג                           180

127נד                           181

127נה                          182

127נו                           183

127נז                           184

127נז1                         185

127נח                          186

127נט                          187

127ס                            188

127סא                         189

127סב                         190

127סג                          191

127סד                         194

127סה                         192

127סו                          193

127סז                          270

127סח                         271

127ע                            272

127עא                         273

127עב                          274

127עג                           275

127עד                          276

127עה                          277

127עו                           278

127עז                           279

127עח                          280

127עט                         281

127פ                            282

127פא                         283

127פא1                       284

127פא2                       285

127פב                          286

127פג                           223

127פד                          224

127פה                          225

127פו                           226

127פז                           227

127פח                          228

127פט                         229

127צ                            230

127צא                         231

127צב                          232

127צג                           233

127צד                          234

127צה                          235

127צו                           236

127צז                           237

127צח                          הושמט

128                               296

129                               297

130                               298

131                               299

133                               300

134                               301

134א                            302

135                               303

136                               304

136א                            305

136ב                            306

137                               307

137א                            308

137ב                            309

137ג                             310

138                               311

139                               312

139א                            313

139ב                            314

140                               315

141                               316

142                               317

142א                            318

142ב                            319

143                               320

143ב                            321

144                               322

145                               323

146                               324

147                               325

148                               326

149                               327

150                               328

151                               329

152                               330

153                               331

154                               332

155                               333

156                               334

157                               335

158                               336

159                               337

159א                            338

159ב                            339

160                               340

160א                            341

161                               342

162                               343

163                               344

164                               345

165                               346

166                               347

167                               348

167א                            349

167ב                            348(א)

168(א)(1)- (4), (ב)     350

168(א)(5)                    הושמט

169                               351

170                               352

171                               353

172                               354

173                               355

173א                            356

174                               357

175                               358

176                               359

177                               360

177א                            361

178                               362

178א                            363

179                               364

180                               365

181                               366

183                               367

184                               368

185                               369

185א                            370

186                               371

187                               372

188(א)                         373

188(ב)- (ד)                  404(ב)- (ד)

190                               374

191                               375

191א                            376

192                               377

192א                            378

193                               379

194                               380

195                               381

195א                            382

196                               383

196א                            384

197                               385

198                               386

198א1                         (השכרהממוצע)

198אא                         387

198ב                            388

198ג                             389

198ד                            390

198ה                            287, 288

198ו                             289

198ז                             290

198ח                            291

198ט                            292

199                               8

200                               9

200א                            10

201                               11

202                               12

203                               13

204                               14

204א                            15

204ב                            16

205                               17

206                               18

207                               19

208                               20

209                               21

210                               22

211                               23

212                               25

213                               26

214                               27

215                               28

215א                            29

215ב                            30

216                               31

217                               32

217א                            33

218                               34

219                               35

220                               36

221                               37

222                               38

223                               24

230                               391

231                               392

231א                            393

231ב                            394

232                               395

233                               396

234                               397

239                               398

241                               399

242                               400

243                               401

244                               402

לוחות

נוסח 1968                נוסח 1995

א'                           א'

ב'                           ט'

ד'1                          261(א)

ה'                           ה'

ה'1                          ו'

ז'                            ג'

ט'                           1ז'

ט'2                          ח'

י'                            י'

י"א                          י"א

י"ב                          י"ב

י"ד                          ב'

נוסח קודם                נוסח 1995

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), תשל"ו- 1976

37(א)                      293, לוח י"ד

37(ב)                      294, לוח ט"ו

38                           295

חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), תשנ"א- 1991

1                             164

2                             לוח י"ג 1

3                             לוח י"ג 2

3א                           לוח י"ג 3

4                             לוח י"ג 1(165(א)(1))

5                             לוח י"ג 4

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 83), תשנ"ד- 1994

5                             403(א)

חוק קליטת חיילים משוחררים, תשנ"ד- 1994

24(ב)                      403(ג)

חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), תשנ"ד- 1994

7(ג)                         403(ד)

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 99), תשנ"ה- 1995

2                             403(ב)

פרקים

נוסח 1968                נוסח 1995

א'                           א'

ב'                           י"א

ג'                            ה'

ג'1                          144, 265

ג'2                          ו'

ד'                            ג'

ה'                           ד'

ו'1                          ז'

ו'2                          ט'

ו'3                          ח'

ו'4                          י"ב

ו'5                          י'

ז'                            י"ד

ח'                           ט"ו

ט'                           ט"ז

ט'1                          י"ז

ט'2                          י"ג

י'                            ב'

י"א                          י"ח

י"ב                          י"ט


* פורסם ס"ח תשנ"ה מס' 1522 מיום 15.5.1995 עמ' 210; תחילתו ביום 1.10.1995. נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], תשנ"א-1991.

תוקן ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 353 (ה"ח תשנ"ה מס' 2389 עמ' 418) – תיקון מס' 1 בסעיף 3(ב) לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 105), תשנ"ה-1995. ת"ט ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 383 בסעיף 8; ר' שם לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשנ"ה מס' 1534 מיום 25.7.1995 עמ' 372 (ה"ח תשנ"ה מס' 2409 עמ' 499) – תיקון מס' 2 בסעיף 4 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 104), תשנ"ה-1995; תחילתו ביום 1.11.1995. ת"ט ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 382 בסעיפים 2, 3, 11.

ס"ח תשנ"ה מס' 1535 מיום 3.8.1995 עמ' 376 (ה"ח תשנ"ה מס' 2405 עמ' 486) – תיקון מס' 3 בסעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106), תשנ"ה-1995. ת"ט ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 382 בסעיפים 1, 4-7; ר' שם לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשנ"ה מס' 1535 מיום 3.8.1995 עמ' 379 (ה"ח תשנ"ה מס' 2388 עמ' 413) – תיקון מס' 4 [במקור מס' 3] בסעיף 3(ב) לחוק מס מקביל (תיקון מס' 15), תשנ"ה-1995; תחילתו ביום 1.1.1995. ת"ט ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 383 בסעיף 10.

ס"ח תשנ"ה מס' 1540 מיום 10.8.1995 עמ' 436 (ה"ח תשנ"ה מס' 2409 עמ' 498) – תיקון מס' 5 [במקור מס' 4] בסעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 108), תשנ"ה-1995; תחילתו ביום 1.9.1995. ת"ט ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 383 בסעיף 9.

ס"ח תשנ"ה מס' 1540 מיום 10.8.1995 עמ' 438 (ה"ח תשנ"ה מס' 2334 עמ' 172) – תיקון מס' 6 [במקור מס' 5] בסעיף 14 לחוק התגמולים לחסידי אומות העולם, תשנ"ה-1995. ת"ט ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 384 בסעיף 11.

ס"ח תשנ"ו מס' 1571 מיום 8.3.1996 עמ' 127 (ה"ח תשנ"ו מס' 2433 עמ' 126) – תיקון מס' 7; תחילתו ביום 1.1.1996 ור' סעיפים 16 [כפי שתוקן], 17 לענין תחולה והוראת מעבר וסעיף 18 לענין הוראת שעה והוראה מיוחדת. ת"ט דפוס מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 387 בפרט 9. תוקן ס"ח תשס"ט מס' 2191 מיום 16.11.2008 עמ' 94 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 374 עמ' 472) – תיקון מס' 7 (תיקון) תשס"ט-2008; תחילתו ביום 1.1.1996. ס"ח תשע"ב מס' 2349 מיום 1.4.2012 עמ' 283 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 443 עמ' 109) – תיקון מס' 7 (תיקון מס' 2) תשע"ב-2012; תחילתו ביום 1.1.2013 ור' סעיף 7 לענין תחולה והוראת מעבר.

ס"ח תשנ"ו מס' 1571 מיום 8.3.1996 עמ' 131 (ה"ח תשנ"ו מס' 2466 עמ' 322) – תיקון מס' 8; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו ור' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשנ"ו מס' 1574 מיום 8.3.1996 עמ' 164 (ה"ח תשנ"ו מס' 2444 עמ' 220) – תיקון מס' 9; ר' סעיפים 6, 7 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשנ"ו מס' 1577 מיום 17.3.1996 עמ' 181 (ה"ח תשנ"ו מס' 2456 עמ' 260) – תיקון מס' 10 בסעיף 23 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996.

ס"ח תשנ"ו מס' 1577 מיום 17.3.1996 עמ' 189 (ה"ח תשנ"ו מס' 2498 עמ' 538) – תיקון מס' 11; ר' סעיף 3 לענין תחילה.

ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 382 – קיבוץ תיקונים מס' 1 עד מס' 6 שנעשו במקור כתיקונים עקיפים.

ס"ח תשנ"ז מס' 1607 מיום 7.1.1997 עמ' 34 (ה"ח תשנ"ז מס' 2556 עמ' 12) – תיקון מס' 12 בסעיף 20 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), תשנ"ז-1996; תחילתו ביום 1.1.1997 ור' סעיף 21 לענין תחולה.

ס"ח תשנ"ז מס' 1617 מיום 20.3.1997 עמ' 92 (ה"ח תשנ"ז מס' 2579 עמ' 160) – תיקון מס' 13.

ס"ח תשנ"ז מס' 1623 מיום 10.4.1997 עמ' 152 (ה"ח תשנ"ז מס' 2602 עמ' 254) – תיקון מס' 14; ר' סעיף 6 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשנ"ז מס' 1623 מיום 10.4.1997 עמ' 154 (ה"ח תשנ"ו מס' 2589 עמ' 194) – תיקון מס' 15.

ס"ח תשנ"ז מס' 1625 מיום 10.6.1997 עמ' 164 (ה"ח תשנ"ז מס' 2575 עמ' 123) – תיקון מס' 16; ר' סעיף 6 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשנ"ז מס' 1625 מיום 10.6.1997 עמ' 166 (ה"ח תשנ"ז מס' 2619 עמ' 344) – תיקון מס' 17; תחילתו ביום 1.7.1997 ור' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשנ"ז מס' 1635 מיום 5.8.1997 עמ' 219 (ה"ח תשנ"ו מס' 2474 עמ' 397) – תיקון מס' 18 בסעיף 2 לחוק עבודת נשים (מס' 14) (הוראת שעה), תשנ"ז-1997; תוקפו מיום 1.5.1998 עד יום 1.5.2007. תוקן ס"ח תשס"א מס' 1805 מיום 7.8.2001 עמ' 516 (ה"ח תשס"א מס' 3009 עמ' 648) בסעיף 2 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) (הוראת שעה) (תיקון), תשס"א-2001 – תיקון מס' 18 (תיקון); ר' סעיף 4 לענין תחילה, תחולה והוראת מעבר. ס"ח תשס"ד מס' 1946 מיום 30.6.2004 עמ' 425 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 102 עמ' 436) בסעיף 2 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), תשס"ד-2004 – (תיקון מס' 18) (תיקון מס' 2); תחילתו ביום 1.5.2004 ור' סעיף 4(ב) לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 96 (ה"ח תשנ"ז מס' 2608 עמ' 285) – תיקון מס' 19 ור' סעיף 20 לענין תחולה והוראת מעבר. תוקן ס"ח תשנ"ט מס' 1701 מיום 7.2.1999 עמ' 78 (ה"ח תשנ"ט מס' 2799 עמ' 364) – תיקון מס' 19 (תיקון) בסעיף 6 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 33), תשנ"ט-1999 לענין תחולה.

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 57 (ה"ח תשנ"ח מס' 2650 עמ' 20) – תיקון מס' 20 בסעיף 9 בחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה), תשנ"ח-1998; תחילתו ביום 1.1.1998 ור' סעיף 46(3) לענין תחולה.

ס"ח תשנ"ח מס' 1650 מיום 5.2.1998 עמ' 115 (ה"ח תשנ"ז מס' 2629 עמ' 392, ה"ח תשנ"ז מס' 2620 עמ' 346, ה"ח תשנ"ז מס' 2623 עמ' 354) – תיקון מס' 21 בסעיף 5 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 15), תשנ"ח-1998; ר' סעיף 6 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשנ"ח מס' 1655 מיום 16.2.1998 עמ' 134 (ה"ח תשנ"ז מס' 2625 עמ' 363) – תיקון מס' 22 בסעיף 2 לחוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה), תשנ"ח-1998.

ס"ח תשנ"ח מס' 1655 מיום 16.2.1998 עמ' 135 (ה"ח תשנ"ז מס' 2642 עמ' 490) – תיקון מס' 23; תחילתו ביום 1.3.1998.

ס"ח תשנ"ח מס' 1655 מיום 16.2.1998 עמ' 136 (ה"ח תשנ"ח מס' 2660 עמ' 118) – תיקון מס' 24 בסעיף 2 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 16), תשנ"ח-1998.

ס"ח תשנ"ח מס' 1668 מיום 29.5.1998 עמ' 234 (ה"ח תשנ"ז מס' 2633 עמ' 418) – תיקון מס' 25; ר' סעיף 5 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשנ"ח מס' 1668 מיום 29.5.1998 עמ' 234 (ה"ח תשנ"ח מס' 2681 עמ' 198) – תיקון מס' 26; ר' סעיף 7 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשנ"ח מס' 1672 מיום 7.7.1998 עמ' 252 (ה"ח תשנ"ח מס' 2708 עמ' 334) – תיקון מס' 27; תחילתו ביום 1.8.1998 ור' סעיף 3 לענין תחולה.

ס"ח תשנ"ח מס' 1679 מיום 30.7.1998 עמ' 301 (ה"ח תשנ"ח מס' 2713 עמ' 350) – תיקון מס' 28; תחילתו ביום 1.1.1999.

ס"ח תשנ"ח מס' 1688 מיום 8.9.1998 עמ' 378 (ה"ח תשנ"ח מס' 2708 עמ' 334) – תיקון מס' 29; תחילתו ביום 1.1.1999 ור' סעיף 2 לענין תחולה. ת"ט ס"ח תשנ"ט מס' 1699 מיום 21.1.1999 עמ' 66; תחילתו ביום 1.1.1999.

ס"ח תשנ"ט מס' 1694 מיום 9.12.1998 עמ' 30 (ה"ח תשנ"ט מס' 2758 עמ' 101) – תיקון מס' 30; ר' סעיפים 6, 7 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשנ"ט מס' 1700 מיום 31.1.1999 עמ' 68 (ה"ח תשנ"ט מס' 2764 עמ' 120) – תיקון מס' 31; תחילתו ביום 1.1.1999 ור' סעיף 5 לענין תחולה.

ס"ח תשנ"ט מס' 1701 מיום 7.2.1999 עמ' 77 (ה"ח תשנ"ט מס' 2799 עמ' 364) – תיקון מס' 32; תחילתו ביום 1.3.1999.

ס"ח תשנ"ט מס' 1701 מיום 7.2.1999 עמ' 78 (ה"ח תשנ"ט מס' 2799 עמ' 364) – תיקון מס' 33; תחילתו ביום 1.3.1999 ור' סעיף 7 לענין תחולה.

ק"ת תשנ"ט מס' 5951 מיום 12.2.1999 עמ' 350 – צו (שינוי לוח י"א) תשנ"ט-1999; תחילתו ביום 1.1.1999.

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 99 (ה"ח תשנ"ט מס' 2785 עמ' 230) – תיקון מס' 34 בסעיף 20 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999), תשנ"ט-1999; ר' סעיף 38 לענין תחילה, ס' 40 לענין הוראות מעבר וסעיף 23 לענין הוראות שעה.

ס"ח תשנ"ט מס' 1711 מיום 27.5.1999 עמ' 256 (ה"ח תשנ"ו מס' 2432 עמ' 2) – תיקון מס' 35 בסעיף 376 לחוק החברות, תשנ"ט-1999; תחילתו ביום 1.2.2000.

ס"ח תש"ס מס' 1723 מיום 10.1.2000 עמ' 64 (ה"ח תש"ס מס' 2834 עמ' 156) – תיקון מס' 36. ת"ט ס"ח תשס"ג מס' 1889 מיום 3.4.2003 עמ' 380.

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 66 (ה"ח תש"ס מס' 2824 עמ' 68) – תיקון מס' 37 בסעיף 2 לחוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000), תש"ס-2000; תחילתו ביום 1.1.2000 ור' סעיף 3 לענין תחולה.

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 132 (ה"ח תש"ס מס' 2846 עמ' 234) – תיקון מס' 38; תחילתו ביום 1.4.2000.

י"פ תש"ס מס' 4871 מיום 11.4.2000 עמ' 3237 – הודעה תש"ס-2000; תחילתה ביום 1.1.2000. ת"ט י"פ תש"ס מס' 4893 מיום 15.6.2000 עמ' 3952.

ס"ח תש"ס מס' 1751 מיום 13.8.2000 עמ' 268 (ה"ח תש"ס מס' 2873 עמ' 382) – תיקון מס' 39; תחילתו ביום 1.9.2000 ור' סעיף 5 לענין תחולה.

ס"ח תש"ס מס' 1751 מיום 13.8.2000 עמ' 269 (ה"ח תש"ס מס' 2894 עמ' 473) – תיקון מס' 40; תחילתו ביום 1.1.2001 והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד יום התחילה ולאחריו. ת"ט ס"ח תשס"א מס' 1754 מיום 7.11.2000 עמ' 2.

ס"ח תשס"א מס' 1754 מיום 7.11.2000 עמ' 2 (ה"ח תש"ס מס' 2856 עמ' 316) – תיקון מס' 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים), תשס"א-2000; תחילתו ביום 1.9.2000 ור' סעיף 4 לענין תחולה.

י"פ תשס"א מס' 4964 מיום 21.2.2001 עמ' 1713 – הודעה תשס"א-2001.

ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 233 (ה"ח תשס"א מס' 2929 עמ' 56) – תיקון מס' 42 בסעיף 24 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), תשס"א-2001; תחילתו ביום 1.1.2001 ור' סעיף 25 לענין תחולה.

ס"ח תשס"א מס' 1792 מיום 14.6.2001 עמ' 396 (ה"ח תשס"א מס' 2996 עמ' 606) – תיקון מס' 43; תחילתו ביום 1.7.2001 והוא יחול על תגמול המשתלם בעד שירות חד-יומי שבוצע ביום 1.6.2001 ולאחריו.

ס"ח תשס"א מס' 1797 מיום 11.7.2001 עמ' 428 (ה"ח תשס"א מס' 2937) – תיקון מס' 44; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו ור' סעיף 6 לענין תחולה.

ס"ח תשס"א מס' 1806 מיום 7.8.2001 עמ' 522 (ה"ח תשס"א מס' 3026 עמ' 758) – תיקון מס' 45 בסעיף 2 לחוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית ניסיונית לבנים) (הוראת שעה), תשס"א-2001; ר' סעיף 5 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ב מס' 1824 מיום 21.1.2002 עמ' 101 (ה"ח תשס"א מס' 3020 עמ' 738) – תיקון מס' 46; תחילתו ביום 1.9.2002.

ס"ח תשס"ב מס' 1830 מיום 14.2.2002 עמ' 143 (ה"ח תשס"ב מס' 3043 עמ' 26) – תיקון מס' 47; ר' סעיף 5 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 168 (ה"ח תשס"ב מס' 3043 עמ' 16, ה"ח תשס"ב מס' 3065 עמ' 205, ה"ח תשס"ב מס' 3072 עמ' 224) – הוראת שעה תשס"ב-2002 בסעיפים 36-38 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), תשס"ב-2002; תחולתה מיום 1.3.2002 עד יום 31.12.2002. תוקנה ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 492 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 25 עמ' 262) בסעיף 98 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003.

ס"ח תשס"ב מס' 1850 מיום 16.6.2002 עמ' 430 (ה"ח תשס"ב מס' 3115 עמ' 534) – תיקון מס' 48 והוראות שעה (מס' 2) תשס"ב-2002 בסעיפים 7-10 לחוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003), תשס"ב-2002; תחילתו ביום 1.7.2002 ור' סעיף 10 לענין הוראת שעה וסעיף 39 לענין תחולה. תוקן ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 195 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 4 עמ' 18) בסעיף 51 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), תשס"ג-2002. ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 493 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 25 עמ' 262) בסעיף 99 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003. ס"ח תשס"ו מס' 2061 מיום 13.7.2006 עמ' 371 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 248 עמ' 520) בסעיף 4 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 86), תשס"ו-2006; תחילתו ביום 1.7.2006. ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 54 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16) בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.1.2007.

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 487 (ה"ח תשס"ב מס' 3113 עמ' 530) – תיקון מס' 50; תחילתו ביום 1.11.2002 ור' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 488 (ה"ח תשס"ב מס' 3038 עמ' 4) – תיקון מס' 51; תחילתו ביום 1.8.2002 ור' סעיף 4 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 488 (ה"ח תשס"ב מס' 3109 עמ' 476) – תיקון מס' 52; תחילתו ביום 1.8.2002.

ס"ח תשס"ב מס' 1862 מיום 1.8.2002 עמ' 516 (ה"ח תשס"ב מס' 3123 עמ' 604) – תיקון מס' 53; תחילתו ביום 1.9.2002.

ס"ח תשס"ב מס' 1862 מיום 1.8.2002 עמ' 517 (ה"ח תשס"ב מס' 3157 עמ' 833, מס' 3164 עמ' 860) – תיקון מס' 54. תחילתו ביום 1.9.2002 ור' סעיף 12 לענין תחולה. גמלאות לפי התיקון ישולמו לראשונה מיום 1.12.2002. תוקן ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 671 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 329 עמ' 910) – תיקון מס' 54 (תיקון) בסעיף 14 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109); תחילתו ביום 1.8.2008 ור' סעיף 15 לענין תחולה והוראות מעבר.

ס"ח תשס"ב מס' 1862 מיום 1.8.2002 עמ' 519 (ה"ח תשס"ב מס' 3152 עמ' 756) – תיקון מס' 55 והוראת שעה (מס' 3) תשס"ב-2002; תוקף הוראת השעה מיום 10.8.2002 עד יום 31.3.2004. תוקן ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 175 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 4 עמ' 18) – הוראת שעה (מס' 3) (תיקון) בסעיף 27 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), תשס"ג-2002. ס"ח תשס"ג מס' 1905 מיום 15.9.2003 עמ' 576 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 57 עמ' 634) – הוראת שעה (מס' 3) (תיקון מס' 2) בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה), תשס"ג-2003.

ס"ח תשס"ב מס' 1863 מיום 4.8.2002 עמ' 577, 580 (ה"ח תשס"ב מס' 3156 עמ' 770) – תיקון מס' 56 והוראת שעה (מס' 4) תשס"ב-2002 בסעיפים 78, 88 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), תשס"ב-2002; ר' סעיף 89(יב) לענין תחולה. תוקן ס"ח תשס"ג מס' 1881 מיום 18.12.2002 עמ' 141 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 15 עמ' 176) בסעיף 36 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132) (תיקון), תשס"ג-2002.

ק"ת תשס"ב מס' 6192 מיום 22.8.2002 עמ' 1258 – צו תשס"ב-2002; תחילתו ביום 1.7.2002.

ס"ח תשס"ג מס' 1874 מיום 20.11.2002 עמ' 63 (ה"ח תשס"ב מס' 3165 עמ' 864) – תיקון מס' 57 בסעיף 2 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 23), תשס"ג-2002; תחילתו ביום 1.12.2002.

ס"ח תשס"ג מס' 1876 מיום 21.11.2002 עמ' 94 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 5 עמ' 131) – תיקון מס' 58; תחילתו ביום 1.12.2002 ור' סעיף 3 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 עמ' 98 (ה"ח תשס"א מס' 3009 עמ' 647) – תיקון מס' 59 והוראת שעה. תוקן ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 458 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 25 עמ' 262) בסעיף 61 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003.

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 175 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 4 עמ' 18) – תיקון מס' 60 בסעיף 24 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), תשס"ג-2002; ר' סעיף 25 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 458 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 25 עמ' 262) – תיקון מס' 61 בסעיף 58 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003; ר' סעיף 59 לתיקון לענין תחילה ותחולה. ר' שם סעיף 66 – הצמדת גמלאות תשס"ג-2003; תחילתן ביום 1.1.2006 (תוקן ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 147 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – הצמדה גמלאות (תיקון) תשס"ד-2004 בסעיף 114 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004). ת"ט ס"ח תשס"ו מס' 2053 מיום 2.3.2006 עמ' 262; תחילתו ביום 1.6.2003.

ס"ח תשס"ג מס' 1900 מיום 6.8.2003 עמ' 538 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 39 עמ' 524) – תיקון מס' 63; תחילתו ביום 1.10.2003.

ס"ח תשס"ג מס' 1905 מיום 15.9.2003 עמ' 576 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 57 עמ' 634) – תיקון מס' 65 בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה), תשס"ג-2003; תחילת התיקון מיום 31.8.2003.

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 58 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 201) – תיקון מס' 66 בסעיף 29 לחוק גיל פרישה, תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.4.2004; ר' סעיף 33 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 92 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 67 בסעיף 15 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.3.2006.

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 95 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 68 והוראת שעה בסעיפים 27, 28 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.1.2004 ור' סעיף 30 לענין תחולה. ר' סעיף 62 לענין הוראת שעה וסעיפים 63-65 לענין תחילה, תחולה ותוקף; תוקפו מיום 1.8.2005 עד יום 31.12.2009. הוראת שעה תוקנה ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 318 עמ' 743) בסעיף 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 5), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.8.2007 ותחולתו על גמלה המשתלמת בעד יום זה ואילך. ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 547) – הוראת שעה (תיקון מס' 2) בסעיף 1 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 6), תשס"ט-2009. ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 547) – הוראת שעה (תיקון מס' 3) בסעיף 1 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 7), תש"ע-2009.

ס"ח תשס"ד מס' 1923 מיום 5.2.2004 עמ' 286 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 46 עמ' 576) – תיקון מס' 69; תחילתו ביום 1.1.2004 והוא יחול לגבי לידה שאירעה ביום זה או לאחריו, אולם המענק לפיו ישולם לראשונה בתום ארבעה חודשים מיום פרסום התיקון; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ד מס' 1933 מיום 30.3.2004 עמ' 337 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 36 עמ' 43) – תיקון מס' 70; תחילתו ביום 1.6.2004 והוא יחול על תגמול המשתלם בעד שירות במילואים שהחל ביום זה או לאחריו.

ס"ח תשס"ד מס' 1934 מיום 31.3.2004 עמ' 345 (ה"ח הכנסת תשס"ג מס' 27 עמ' 105) – תיקון מס' 71 בסעיף 2 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 25), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.4.2004.

ס"ח תשס"ד מס' 1941 מיום 9.6.2004 עמ' 391 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 80 עמ' 338) – תיקון מס' 72 והוראת שעה; ר' סעיף 2 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"ד מס' 1942 מיום 17.6.2004 עמ' 397 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 42 עמ' 78) – תיקון מס' 73 בסעיף 18 לחוק משכן הכנסת ורחבתו (תיקון מס' 11), תשס"ד-2004.

ס"ח תשס"ד מס' 1949 מיום 11.7.2004 עמ' 445 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 92 עמ' 368) – תיקון מס' 74; תחילתו ביום 1.8.2004 ור' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ד מס' 1953 מיום 1.8.2004 עמ' 486 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 47 עמ' 134) – תיקון מס' 75; תחילתו ביום 1.9.2004 ור' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ד מס' 1953 מיום 1.8.2004 עמ' 487 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 106 עמ' 486) – תיקון מס' 76; תחילתו ביום 1.1.2004 והוא יחול על דמי ביטוח בעד יום זה ואילך.

ס"ח תשס"ה מס' 1974 מיום 17.1.2005 עמ' 95 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 56 עמ' 22) – תיקון מס' 77.

ס"ח תשס"ה מס' 1982 מיום 18.2.2005 עמ' 189 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 130 עמ' 2) – תיקון מס' 78 בסעיף 147 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, תשס"ה-2005.

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 346 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 143 עמ' 354) – תיקון מס' 79 בסעיף 2 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005; ר' סעיפים 3-7 לענין תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראות שעה. תוקן ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 307 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 236 עמ' 298) בסעיף 4 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), תשס"ו-2006; תחילתו ביום 1.7.2006.

ס"ח תשס"ה מס' 2002 מיום 6.6.2005 עמ' 464 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 71 עמ' 118) – תיקון מס' 80 בסעיף 2 לחוק עבודות נשים (תיקון מס' 28), תשס"ה-2005; תחילתו ביום 1.10.2005 והוא יחול לגבי לידה שאירעה מיום זה ואילך.

ס"ח תשס"ה מס' 2018 מיום 1.8.2005 עמ' 727 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 88 עמ' 196) – תיקון מס' 81; תחילתו ביום 1.10.2005.

ס"ח תשס"ה מס' 2023 מיום 10.8.2005 עמ' 809 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 186 עמ' 914) – תיקון מס' 82 בסעיף 66 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), תשס"ה-2005; תחילתו ביום 1.1.2006 ור' סעיף 80(כ) לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"ו מס' 2036 מיום 28.11.2005 עמ' 24 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 149 עמ' 505) – תיקון מס' 83 הוראת שעה; תוקפה מיום 28.9.2006 עד יום 28.3.2012 (תוקן ס"ח תש"ע מס' 2232 מיום 3.3.2010 עמ' 407 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 474 עמ' 162) – תיקון מס' 83 הוראת שעה (תיקון) תש"ע-2010; תחילתו ביום 29.9.2009).

ס"ח תשס"ו מס' 2049 מיום 3.1.2006 עמ' 202 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 142 עמ' 324) – תיקון מס' 84 בסעיף 81 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), תשס"ו-2006.

ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 306 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 236 עמ' 298) – תיקון מס' 85 בסעיף 2 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), תשס"ו-2006; ר' סעיף 3 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"ו מס' 2061 מיום 13.7.2006 עמ' 370 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 248 עמ' 520) – תיקון מס' 86; תחילתו ביום 1.7.2006 ור' סעיף 5 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ו מס' 2062 מיום 24.7.2006 עמ' 384 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 251 עמ' 536) – תיקון מס' 87; תחולתו על גמלאות המשתלמות לפי סעיף 68(ב) מיום תחילתו.

ס"ח תשס"ו מס' 2062 מיום 24.7.2006 עמ' 386 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 250 עמ' 528) – תיקון מס' 88 בסעיף 1 לחוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה), תשס"ו-2006; תחילתו ביום 1.9.2006 ור' סעיף 5 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 52 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16) – תיקון מס' 89 בסעיף 2 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2007; ר' סעיפים 3, 4 לענין תחילה, תחולה והוראת שעה.

ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 54 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16) – תיקון מס' 90 בסעיף 9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.1.2007 ור' סעיף 10 לענין הוראת שעה.

ס"ח תשס"ז מס' 2079 מיום 23.1.2007 עמ' 92 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 226 עמ' 213) – תיקון מס' 91; תחולתו משנת הלימודים תשס"ח.

ס"ח תשס"ז מס' 2080 מיום 1.2.2007 עמ' 108 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 164 עמ' 570) – תיקון מס' 92 (הוראת שעה); תחולתו ביום 1.6.2007 עד יום 31.5.2009.

ס"ח תשס"ז מס' 2081 מיום 6.2.2007 עמ' 112 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 266 עמ' 164) – תיקון מס' 93; תחילתו ביום 1.3.2007 ור' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ז מס' 2094 מיום 8.5.2007 עמ' 306 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 145 עמ' 152) – תיקון מס' 94 בסעיף 2 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 37), תשס"ז-2007; תחולתו על עובדת שיצאה לחופשת לידה מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ז מס' 2096 מיום 30.5.2007 עמ' 317 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 56 עמ' 23) – תיקון מס' 95; תחילתו ביום 1.6.2007 ותחולתו על פשע שבוצע מאותו יום.

ס"ח תשס"ז מס' 2099 מיום 21.6.2007 עמ' 360 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 147 עמ' 159) – תיקון מס' 96; תחילתו ביום 1.7.2007 ור' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ז מס' 2099 מיום 21.6.2007 עמ' 361 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 297 עמ' 610) – תיקון מס' 97 בסעיף 2 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 38), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.5.2007.

ס"ח תשס"ז מס' 2107 מיום 2.8.2007 עמ' 431 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 310 עמ' 680) – תיקון מס' 98; תחילתו ביום 27.5.2007 ור' סעיף 3 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ז מס' 2108 מיום 7.8.2007 עמ' 443 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 226 עמ' 200) – תיקון מס' 99 בסעיף 15 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 39), תשס"ז-2007; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו ור' סעיף 17(ג) לענין תחולה.

ס"ח תשס"ז מס' 2109 מיום 8.8.2007 עמ' 453 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 143 עמ' 140) – הוראת שעה בסעיף 14 לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), תשס"ז-2007; תחילתה 60 ימים מיום פרסומה ותוקפה לעשר שנים מיום פרסומה (תוקנה ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 592 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 709 עמ' 1220) – הוראת שעה (תיקון) תשע"ב-2012).

ס"ח תשס"ח מס' 2115 מיום 1.11.2007 עמ' 23 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 322 עמ' 828) – תיקון מס' 100; תחילתו ביום 1.6.2007.

ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 82 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 174 עמ' 6) – תיקון מס' 101 בסעיף 2 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 24), תשס"ח-2007; תחילתו שלושים ימים מיום פרסומו ור' סעיף 3 לענין תחולה והוראת מעבר.

ס"ח תשס"ח מס' 2126 מיום 7.1.2008 עמ' 134 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 335 עמ' 116) – תיקון מס' 102; תחילתו ביום 1.1.2008 ור' סעיפים 4, 5 לענין תחולה והוראת מעבר.

ס"ח תשס"ח מס' 2126 מיום 7.1.2008 עמ' 136 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 335 עמ' 16, 117) – תיקון מס' 103; תחילתו ביום 1.1.2008 ור' סעיף 8 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2125 מיום 1.1.2008 עמ' 119 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 335 עמ' 16) – תיקון מס' 104 בסעיף 10 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), תשס"ח-2008; ר' סעיף 11 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2139 מיום 18.3.2008 עמ' 252 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 169 עמ' 270) – תיקון מס' 105; תחילתו ביום 1.8.2008 ור' סעיף 3 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2143 מיום 30.3.2008 עמ' 390 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 361 עמ' 366) – תיקון מס' 106; תחילתו ביום 1.4.2008 ור' סעיף 8 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 513 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 295 עמ' 584) – תיקון מס' 107 בסעיף 34 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.8.2008 ור' סעיף 49(ד) לענין תחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2161 מיום 3.7.2008 עמ' 607 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 382 עמ' 572) – תיקון מס' 108; תחילתו ביום 1.8.2008 ותחולתו על דמי ביטוח המשולמים בעד אותו יום ואילך.

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 671 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 329 עמ' 910) – תיקון מס' 109; ר' סעיף 15 לענין תחילה, תחולה והוראות מעבר.

ס"ח תשס"ח מס' 2177 מיום 6.8.2008 עמ' 825 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 222 עמ' 258) – תיקון מס' 110.

ס"ח תשס"ח מס' 2180 מיום 7.8.2008 עמ' 855 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 231 עמ' 310) – תיקון מס' 111; תחילתו ביום 1.9.2008 ור' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ט מס' 2190 מיום 16.11.2008 עמ' 85 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 244 עמ' 379) – תיקון מס' 112.

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 211 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 113 בסעיף 61 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; ר' סעיפים 65-62 לענין תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראות שעה (תוקן ק"ת תשע"א מס' 6932 מיום 7.10.2010 עמ' 55 – צו תשע"א-2010).

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 246 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 114 בסעיף 139 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; ר' סעיפים 145-140 לענין תחילה, תחולה, הוראת מעבר והוראות שעה.

ס"ח תש"ע מס' 2218 מיום 16.12.2009 עמ' 280 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 451 עמ' 780) – תיקון מס' 115; ר' סעיף 4 לענין תחילה והוראת מעבר.

ק"ת תש"ע מס' 6854 מיום 7.1.2010 עמ' 615 – הוראת שעה תש"ע-2010; תוקפה מיום 1.12.2009 עד יום 31.12.2010 ור' תקנה 2 לענין תחולה (ת"ט מס' 6858 מיום 14.1.2010 עמ' 640).

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 308 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 464 עמ' 100) – תיקון מס' 116; ר' סעיף 3 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תש"ע מס' 2225 מיום 4.2.2010 עמ' 327 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 292 עמ' 60) – תיקון מס' 117.

ס"ח תש"ע מס' 2225 מיום 4.2.2010 עמ' 328 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 301 עמ' 89) – תיקון מס' 118; תחילתו ביום 1.1.2010.

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 441 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 297 עמ' 76) – תיקון מס' 119 בסעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 46), תש"ע-2010; ר' סעיף 5 לענין תחולה.

ס"ח תש"ע מס' 2251 מיום 26.7.2010 עמ' 601 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 512 עמ' 1110) – תיקון מס' 120; תחילתו ביום 1.8.2010 ותחולתו על גמלה המשתלמת בעד אותו יום ואילך.

ס"ח תש"ע מס' 2254 מיום 28.7.2010 עמ' 631 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 339 עמ' 210) – תיקון מס' 121 בסעיף 13 לחוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 2), תש"ע-2010.

ס"ח תשע"א מס' 2259 מיום 10.11.2010 עמ' 16 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 597) – תיקון מס' 122; תחילתו ביום 1.1.2012 ור' סעיף 8 לענין תחולה.

ס"ח תשע"א מס' 2264 מיום 9.12.2010 עמ' 83 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 507 עמ' 1058) – תיקון מס' 123 בסעיף 21 לחוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה), תשע"א-2010.

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 145 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 541 עמ' 6) – תיקון מס' 124 בסעיף 8 לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), תשע"א-2010; ר' סעיפים 9, 55 לענין תחילה וסעיפים 12-10 לענין הוראות שעה. תוקן ס"ח תשע"ב מס' 2324 מיום 6.12.2011 עמ' 47 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 573 עמ' 566) – תיקון מס' 124 (תיקון) בסעיף 4 לחוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), תשע"ב-2011; תחילתו ביום 1.1.2012 ור' סעיף 9(ד) לענין תחולה. ס"ח תשע"ב מס' 2382 מיום 13.8.2012 עמ' 757 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 723 עמ' 1404) – תיקון מס' 124 (תיקון מס' 2) תשע"ב-2012 בסעיף 10 לחוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), תשע"ב-2012.

ס"ח תשע"א מס' 2272 מיום 12.1.2011 עמ' 199 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 199 עמ' 128) – תיקון מס' 125; ר' סעיפים 2, 3 לענין תחילה.

ס"ח תשע"א מס' 2277 מיום 17.2.2011 עמ' 355 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 366 עמ' 76) – תיקון מס' 126; תחילתו ביום 1.1.2011.

ס"ח תשע"א מס' 2279 מיום 2.3.2011 עמ' 363 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 360 עמ' 48) – תיקון מס' 127; ר' סעיף 4 לענין תחולה.

ס"ח תשע"א מס' 2303 מיום 11.7.2011 עמ' 966 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 228 עמ' 292, ה"ח הממשלה תשע"א מס' 559 עמ' 388) – תיקון מס' 128 בסעיף 5 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 48), תשע"א-2011; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"א מס' 2310 מיום 11.8.2011 עמ' 1024 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 405 עמ' 236) – תיקון מס' 129; תחולתו על גמלת סיעוד המשתלמת מיום תחילתו ור' סעיף 3 לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשע"ב מס' 2323 מיום 6.12.2011 עמ' 39 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 612 עמ' 1512) – תיקון מס' 130; תחילתו ביום 1.9.2011 ותחולתו על פטור מתשלום דמי ביטוח מאותו יום.

ס"ח תשע"ב מס' 2328 מיום 29.12.2011 עמ' 92 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 416 עמ' 24) – תיקון מס' 131 בסעיף 5 לחוק גיל פרישה (תיקון מס' 3), תשע"ב-2011; תחילתו ביום 1.1.2012.

ס"ח תשע"ב מס' 2331 מיום 12.1.2012 עמ' 110 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 619 עמ' 1628) – תיקון מס' 132 – הוראת שעה.

ס"ח תשע"ב מס' 2331 מיום 12.1.2012 עמ' 111 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 593 עמ' 694) – תיקון מס' 133; תחילתו ביום 1.2.2012 ור' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשע"ב מס' 2333 מיום 23.1.2012 עמ' 144 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 644 עמ' 274) – תיקון מס' 134.

ס"ח תשע"ב מס' 2338 מיום 27.2.2012 עמ' 172 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 430 עמ' 68) – תיקון מס' 135; תחילתו ביום 1.3.2012 ור' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשע"ב מס' 2338 מיום 27.2.2012 עמ' 172 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 643 עמ' 272) – תיקון מס' 136; תחילתו ביום 1.3.2012 ור' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשע"ב מס' 2338 מיום 27.2.2012 עמ' 173 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 429 עמ' 65) – תיקון מס' 137 בסעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 49), תשע"ב-2012; ר' סעיף 4 לענין תחולה.

ס"ח תשע"ב מס' 2349 מיום 1.4.2012 עמ' 282 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 443 עמ' 109) – תיקון מס' 138; תחילתו ביום 1.1.2014 ור' סעיפים 4, 5 לענין תחולה והוראות שעה.

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 375 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 445 עמ' 116) – תיקון מס' 139; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשע"ב מס' 2373 מיום 31.7.2012 עמ' 583 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 664 עמ' 402) – תיקון מס' 140 בסעיף 50 לחוק הדואר (תיקון מס' 11), תשע"ב-2012; תחילתו ביום 31.7.2013.

ס"ח תשע"ב מס' 2375 מיום 2.8.2012 עמ' 616 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 604 עמ' 1308) – תיקון מס' 141; תחילתו 90 ימים מיום פרסומן של תקנות לפי סעיף 170(ז) ור' סעיף 4 לענין תחולה.

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 745 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 672 עמ' 600) – תיקון מס' 142 בסעיף 141 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב-2012; תחילתו ביום 8.2.2013.

ס"ח תשע"ב מס' 2382 מיום 13.8.2012 עמ' 755 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 723 עמ' 1404) – תיקון מס' 143 בסעיף 5 לחוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), תשע"ב-2012; תחילתו ביום 1.1.2015 ור' סעיפים 9-6 לענין תחולה והוראות שעה.

[1] ר' י"פ תשע"ג מס' 6555 מיום 28.2.2013 עמ' 3113: 8,724 שקלים חדשים מיום 1.1.2013.

[2] ר' י"פ תשע"ג מס' 6555 מיום 28.2.2013 עמ' 3113: 8,828 שקלים חדשים מיום 1.1.2013.

[3] 110,331 ש"ח מיום 1.1.2013: י"פ תשע"ג מס' 6555 מיום 28.2.2013 עמ' 3113.

[4] 16,974 ש"ח מיום 1.1.2013: י"פ תשע"ג מס' 6555 מיום 28.2.2013 עמ' 3113.

[5] ר' צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי), תשס"ח-2008 (תוקפו לשנים 2008 ו-2009), צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי), תש"ע-2010, צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי), תשע"א-2011.

[6] הסעיף לאחר תיקון מס' 66 לא יחול על אישה שנעשתה תושבת ישראל לראשונה לאחר יום 18.11.1953 וביום 16.4.1965 כבר מלאו לה 60 שנים.

[7] סמכויותיו הועברו לראש הממשלה בי"פ תשס"ד מס' 5266 מיום 21.1.2004 עמ' 1642. הועברו לשר לשירותי דת י"פ תשס"ח מס' 5774 מיום 7.2.2008 עמ' 1820.

[8] ר' צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), תשע"ב-2011: ק"ת תשע"ב מס' 7063 מיום 25.12.2011 עמ' 394.

[9] ר' י"פ תשס"ו מס' 5515 מיום 5.4.2006 עמ' 2471.

[10] ר' צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס"ב-2002.