תקנות התעבורה, תשכ"א-1961

תקנות התעבורה, תשכ"א-1961*

           בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 4, 8, 12, 19ב, 23 ו-24 לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), סעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, וסעיף 3 לפקודת התעבורה (תיקון), תש"ט-1948, אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור:

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

חלק א': כללי

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות

1.    בתקנות אלה –

           "אוטובוס" – רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס;

תק' תשנ"ד-1993

           "אוטובוס זעיר" – אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה:

תק' (מס' 2) תשס"ז-2007

(1)   הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד שישה עשר נוסעים בנוסף לנהג;

(2)   מותקן בו מרכב תקני;

תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

(3)   משקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג;

ת"ט תשנ"ד-1993 תק' תשס"ב-2001

(4)   הוא מצוין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר, או כאוטובוס זעיר ממוגן, לפי הענין;

           "אוטובוס פרטי" – אוטובוס שאינו רכב ציבורי;

           "אוטובוס ציבורי" – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;

תק' (מס' 2)  תשל"א-1971 תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

           "אופנוע" – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, וברכב מנועי הנע על שלושה גלגלים אשר צוין ברישיונו כתלת אופנוע ואשר משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג;

תק' (מס' 6) תשס"ה-2005

           "אופנוע להגשת עזרה ראשונה" – אופנוע שהתקיימו בו כל אלה:

תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

(1)   הוא בעל מנוע שהספקו לא יפחת מ-12 קילוואט (16 כוח סוס);

(2)   הוא נושא עמו דרך קבע ציוד להגשת עזרה ראשונה;

(3)   ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;

(4)   ניתן לגביו ולגבי הארגז שבו נישא הציוד להגשת עזרה ראשונה, אישור של אגף הרכב במשרד התחבורה;

(5)   צוין ברישיונו כאופנוע להגשת עזרה ראשונה.

תק' (מס' 6)  תש"ע-2010

           "אופניים עם מנוע עזר" – אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה שמותקן בהם מנוע עזר חשמלי שנתקיימו בהם כל אלה:

(1)   ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;

(2)   המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים;

(3)   כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש;

(4)   הם עומדים בדרישות תקן אירופי EN 15194 ובהוראות לעניין יישום התקן האירופי כאמור בישראל, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם הממונה על התקינה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, העומדים לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות העבודה הרגילות של המשרד;

           "אורך כולל" – המרחק בין הנקודה הקיצונית שבחזית הרכב לנקודה הקיצונית שבחלקו האחורי, כשהוא נמדד בין שני משטחים העוברים דרך הנקודות האמורות וניצבים לציר המרכזי;

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

           "אזור מיתון תנועה" – אזור שבו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ"ש והוא מסומן בתמרור ג-52 בכניסה אליו ובתמרור ג-53ביציאה ממנו;

תק' (מס' 4)  תשל"ה-1975

           "אזור קנס מוגדל" – מקום האסור לחנייה או לעצירה של רכב שלגביו נקבע שיעור קנס מוגדל על פי צו לפי סעיף 30 לפקודה וסומן בשלט שבו צויין "קנס מוגדל";

תק' (מס' 4)  תשס"א-2001

           "אמבולנס" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו או להסעה של בעלי חיים חולים או פצועים ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מטעמו;

           "בוחן" – אדם שנתמנה בכתב על ידי רשות הרישוי להיות בוחן לענין הפקודה והתקנות לפיה כולן או מקצתן;

           "בעלי-חיים" – בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים ועופות בית;

           "גובה כולל" – המרחק מפני הדרך עד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב שאינו עמוס, לרבות סולמות וכל מיתקן, מכשיר או דבר אחר המחובר אליו;

תק' (מס' 6) תשל"ה-1975

           "גורר" – רכב מנועי מסחרי המותקן ומיועד לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר;

           "גרור" – רכב שאינו רכב מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר על-ידי רכב מנועי מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צדי;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

           "דיפרנציאל" – מחלק כוח ותנועה שהרכיב יצרן רכב בתהליך ייצורו, המאפשר רדיוס סיבוב והעברת כוח הנעה בין גלגלים שונים באותו סרן כהגדרתו בתקנה 266;

           "דרך מהירה" – דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בני שני נתיבים לפחות לכל כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצב תמרור המורה על "דרך מהירה";

תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

           "דרך עירונית" – כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו "כניסה לתחום דרך עירונית", ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו "קצה תחום דרך עירונית";

תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989 תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

           "הסדר תנועה" – תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך;

תק' (מס' 7) תשס"ו-2006

           "הסעת תלמידים" – הסעה בשכר של ילדים לבית ספר כהגדרתו בסעיף 70ג(ד) לפקודה או לפעילות מאורגנת בעבור ילדים, או חזרה מהם, למעט בנסיעה בקו שירות, או הסעה לפי חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ"ד-1994; לענין זה, "ילדים" – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;

תק' (מס' 8)  תשנ"ג-1993

           "זוטובוס" – מונית שנתקיימו בה כל אלה:

(1)   מותקן בה מרכב אחוד עם חלונות;

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(2)   משקלה הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג ואינו עולה על 3,500 ק"ג;

(3)   גובהה אינו פחות מ-175 ס"מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא בידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב;

תק' (מס' 6)  תשנ"ט-1999

(4)   מותקנים בה, לרוחב המרכב, עד עשרה מקומות ישיבה לנוסעים, בנוסף למושב הנהג, ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב.

           "זמן תאורה" – זמן הלילה וכן זמן שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האויר או מחמת סיבות אחרות;

תק' (מס' 3)  תשס"א-2001

           "חומר מסוכן" – כהגדרתו בתקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001;

           "חניה" – העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין;

תק' תשנ"ד-1993

           "טיולית" – רכב מנועי שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   מותקן בו מרכב שאינו מרכב אחוד;

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(2)   משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג;

(3)   ביום ז' באדר תשנ"ג (28 בפברואר 1993) היה לגביו היתר להסעת נוסעים בשכר או בכל תמורה אחרת;

(4)   מספר הנוסעים שמותר להסיע בו צוין ברשיון הרכב;

(5)   אם הרכב נרשם לראשונה לאחר כ"ב בטבת תשמ"ט (30 בדצמבר 1988) – מורכב בו מרכב תקני;

(6)   הוא מצוין ברשיון הרכב כטיולית.

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

           "טרקטור" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

           "טרקטור משא" – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא נע על 4 גלגלים לפחות;

(2)   משקלו הכולל המותר לא עולה על 1,500 ק"ג;

(3)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;

(4)   הוא מצויד בדיפרנציאל;

(5)   הוא בעל משטח הטענה שהרכיב היצרן בתהליך ייצורו, המיועד לגרירה והובלת טובין;

(6)   הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטור משא;

תק' (מס' 5)  תשנ"ד-1994

           "טרקטורון" – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

(2)   אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג משני צדי המושב;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

(3)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון;

(4)   הוא צוין ברשיון הרכב כטרקטורון;

תק' (מס' 5)  תשס"ה-2005

(5)   (נמחקה);

           "ימין או שמאל" – צד ימין או שמאל ביחס לכיוון תנועתו של הרכב אם הוא בתנועה, או ביחס לחזית הרכב אם אינו בתנועה;

           "כביש" – חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך;

           "כביש חד-סטרי" – כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

           "כושר נשיאה" – משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה, לפי קביעת יצרן הרכב בהליך ייצורה;

תק' (מס' 6)  תשס"ו-2006

           "כסא גלגלים לנכה" – (בוטלה);

           "לילה" – פרק זמן שבין תום שעה שלאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה;

תק' (מס' 5)  תשל"ח-1978

           "מדרכה" – חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו;

תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

           "מחלף" – מפגש דרכים במפלסים שונים הכולל את הדרכים המחברות בין המפגש;

תק' תשנ"א-1990

           "מוצר תעבורה" – כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ"ג-1983;

           "מכונה נגררת" – מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר;

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

           "מכונה ניידת" – רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

           "מלגזה" – מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה, שלהם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים להרמה ולשינוע של משאות, אשר צוינה ברישיונה כמלגזה;

תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

           "מכונה ניידת רגלית" – מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה:

(1)   מכוונת בידי אדם האוחז בה;

(2)   אינה מיועדת, על פי המבנה שלה, להסעת נהג או נוסעים על גביה;

תק' תשנ"א-1990

           "מנהל אגף הרכב" – מי שמונה להיות מנהל אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה;

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

           "מנהרה" – דרך העוברת מתחת לכביש או מסילה, או מעבר תת-קרקעי אחר המיועד למעבר רכב, שלפניו הוצב תמרור המציין אותה;

תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

           "מספר שלדה" – המספר שהטביע יצרן הרכב בעת ייצורו בשלדת הרכב, ובהעדר שלדה – במרכב;

תק' תשמ"ו-1985 תק' תשנ"א-1990

           "מעבדה מוסמכת" – מעבדה מוסמכת לבדיקת רכב שאישר לענין זה מנהל אגף הרכב;

           "מעבר חציה" – חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על-ידי הולכי רגל;

           "מפגש מסילת ברזל" – מקום שדרך ומסילת ברזל חוצים זו את זו במפלס אחד והוא מסומן בתמרור שנקבע לכך;

תק' תשמ"ז-1987

           "המפקח על התעבורה" – (נמחקה);

תק' (מס' 3) תשל"ח-1978

           "מרכב אחוד" – מרכב קשיח המותקן ברכב בתהליך ייצורו בין אם מחובר לשלדת הרכב (composite body) ובין אם הוא מרכב מסגרת (chassisless frame body) שחללו הפנימי תוכנן על ידי יצרן הרכב כך שיכלול תא נהג, מושבי נוסעים ומשטח הטענה פנימי למטען;

תק' תשנ"ד-1993

           "מרכב תקני" – מרכב מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה;

           "משקל כולל מותר" – המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתירה רשות הרישוי לרכב הנדון להסיע או להוביל;

           "משקל עצמי" – משקל הרכב ללא מטען וללא נהג, לרבות משקל כל אבזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו;

תק' (מס' 10)  תשס"ט-2009

           "משרד התחבורה" – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;

           "מתן זכות קדימה" – אי המשכת הנסיעה או התחלתה כאשר על ידי כך עלול הנוהג ברכב הנדרש לתת זכות קדימה לנוהגים ברכב אחר לאלצם לסטות מקו נסיעתם או לשנות את מהירות נסיעתם;

"נכה" –

תק' (מס' 2) תשל"ח-1978 תק' (מס' 7) תשס"ז-2007

(א)   אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954, או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), תשט"ו-1955, אישר לגביו בכתב אחד משני אלה:

(1)    שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו  הנכות;

(2)    שדרגת נכותו מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאותו;

ואם לא יכול היה לקבל אישור מאחד הרופאים האמורים – רופא שהסמיכה לכך רשות הרישוי אישר לגביו בכתב כי מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (1) או (2);

תק' תשנ"ד-1993

(ב)   "עיוור" – מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש"ל-1970;

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991

(ג)    אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה.

           "נעלי בטחון" – טריזים בצורת משולש ישר-זווית המיועדים למניעת תזוזה מקרית של רכב;

           "נתמך" – גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך;

           "נתיב" – חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים;

           "עגלת יד" – עגלה המוסעת בדרך בכוח גופו של אדם וכל מיתקן או מכונה הנעים על גלגלים ומוסעים כאמור, למעט עגלת ילדים ועגלת חולים;

           "עובר דרך" – המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה, או לכל מטרה אחרת;

תק' (מס' 5)  תשס"ח-2008

           "עמעום" – כיבוי אור גבוה בפנסי החזית, והדלקת אור נמוך, כמשמעותם בתקנה 334;

תק' (מס' 4)  תשל"ב-1972 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

           "פקודת הביטוח" – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970;

           "צומת" – השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על ידי הארכתם המדומה;

           צומת אינו כולל –

(1)   התמזגות כבישים בדרך מהירה;

(2)   שטח המתהווה על ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור;

תק' (מס' 4) תשל"ב-1972

(3)   התמזגות בכביש חד-סטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה ושלפניה הוצב תמרור א-20;

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

           "ציוד חריג" – רכב שמידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על המותר לפי התקנות;

           "קו עצירה" – קו לרוחב כביש או בחלק מרחבו, המסמן גבול לשם עצירת רכב סמוך לרמזור או לתמרור עצירה או לפני מפגש מסילת ברזל, או במקום שבו שוטר מכוון את התנועה;

תק' (מס' 2) תשמ"ט-1988

           "קו שירות", לענין אוטובוס ציבורי – הקו למהלך האוטובוס כפי שנקבע בתעריף המאושר, ברשיון או בתקנות שהותקנו על פי הפקודה, ולענין מונית – הקו למהלך המונית בנסיעת שירות הנקבע ברשיון השירות או בתקנות;

תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

           "קלנועית" – רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;

(2)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;

(3)   הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד;

(4)   מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;

(5)   הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם;

(6)   הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.

           "קצין משטרה" – מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל או נציגם לענין הנדון;

           "רוחב כולל" – רחבו של הרכב כשהוא נמדד בין שני משטחים אנכיים מקבילים העוברים דרך הנקודות הקיצוניות של הרכב משני צדדיו למעט מראת תשקיף ומחוון-כיוון;

תק' תשמ"ח-1987

           "רחוב משולב" – דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב;

           "רכב איטי" – רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה על 40 קמ"ש על ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה;

תק' (מס' 11) תשנ"א-1991 תק' (מס' 11)  תשס"ה-2005

           "רכב אספנות" – אופנוע, רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו-שימושי, אוטובוס ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות;

תק' (מס' 5) תשנ"ו-1996 תק' (מס' 6) תשנ"ט-1999 תק' (מס' 4) תשס"א-2001 תק' (מס' 6) תשס"ה-2005 תק' (מס' 7) תשס"ח-2008

           "רכב בטחון" – אמבולנס של מגן דוד אדום, או אמבולנס שניתן לגביו אישור על היותו רכב ביטחון מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, אופנוע להגשת עזרה ראשונה, רכב של משטרת ישראל או של צבא-הגנה-לישראל, רכב לכיבוי שריפות, רכב שיטור משולב ובלבד שמצוי בו שוטר ורכב אחר שאושר על ידי רשות הרישוי כרכב בטחון, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב אדום, כחול, כחול-צהוב או כחול-אדום ומשמיעים אות אזעקה בסירנה;

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

           "רכב בטיחותי" – כהגדרתו בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד-1994;

תק' (מס' 7) תשמ"ט-1989 תק' (מס' 11) תשנ"א-1991

           "רכב מיושן" –

(1)   רכב, למעט טרקטור, גרור ואוטובוס, שבמועד חידוש רשיונו מלאו תשע עשרה שנים משנת ייצורו;

(2)   אוטובוס שבמועד חידוש רשיונו מלאו חמש עשרה שנים משנת ייצורו;

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

           "רכב מסחרי אחוד (Delivery van)" – (נמחקה);

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

            "רכב מסחרי בלתי אחוד (pick up)" – (נמחקה);

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

            "רכב פרטי דו שימושי (double purpose)" – (נמחקה);

תק' (מס' 14)  תשס"ה-2005

           "רכב נוסעים פרטי" – רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברישיון הרכב שלו סיווג ראשי M1;

תק' (מס' 8) תשנ"ב-1992

           "רכב סיור" – רכב ציבורי המיועד להסיע עד שמונה נוסעים מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב סיור;

תק' (מס' 5)  תש"ם-1980

           "רכב חילוץ" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלטת של רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות ושצויין ברשיונו כרכב חילוץ;

תק' (מס' 5)  תשמ"ט-1989 תק' (מס' 5)  תשנ"ד-1994

           "רכב חשמלי" – רכב מנועי המונע במנוע חשמלי;

תק' (מס' 7) תשס"ו-2006 תק' (מס' 7) (תיקון מס' 3) תשס"ז-2007

           "רכב להסעת תלמידים" – אוטובוס פרטי או רכב ציבורי המיועד לפי מבנהו לשמש להסעת תלמידים, שהתקיימו בו הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט, כפי שקבע השר לענין זה, המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ושצוין ברישיונו שרשאי הוא לשמש כרכב להסעת תלמידים;

תק' תשנ"ד-1993

           "רכב מדברי" – רכב ציבורי בעל הנעה קדמית ואחורית שמורכב בו מרכב תקני ושצויין ברשיון הרכב כרכב מדברי;

           "רכב מורכב" – תומך שמצורף אליו נתמך;

           "רכב מחובר" – רכב מנועי שמצורף אליו גרור;

           "רכב צדי" – מיתקן להובלת אדם או מטען, המורכב על גלגל והמחובר לאופנוע מצדו;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

           "רכב שטח" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לנוע בדרכי עפר בלבד, ואשר התקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא נע על 4 גלגלים לפחות;

(2)   נפח מנועו אינו עולה על 750 סמ"ק;

(3)   משקלו העצמי אינו עולה על 750 ק"ג;

(4)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;

(5)   הו אצוין ברישיון הרכב כרכב שטח;

תק' (מס' 7) תשס"ח-2008

           "רכב שיטור משולב" – רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב;

(הוראת שעה)  תשס"ו-2006 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

           "רכינוע" – רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס"מ;

(2)   ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית;

(3)   הוא מיועד לנוסע אחד בלבד;

(4)   מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה;

(5)   משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק"ג;

(6)   משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק"ג;

(הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

(7)   הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן:

(א)   יציבות;

(ב)   נראות;

(ג)    מניעת החלקה;

           "רשות תימרור מרכזית" – המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה;

           "רשות תימרור מקומית" – מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית לגבי התחום או המקומות שקבעה;

           "שביל" – דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך;

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

           "שול הדרך" – השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של שלושה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות משלושה מטרים משפת הכביש;

           "שטח הפרדה" – כל מבנה, אי-תנועה, סימון שטח על פני הדרך, גינה, שטח לא סלול וכיוצא באלה, המחלקים את הדרך לארכה;

תק' (מס' 3)  תש"ס-2000

           "שטח הפרדה בנוי" – שטח הפרדה המחלק את הדרך לאורכה באמצעות התקן מוגבה מעל הכביש כגון אבן שפה מוגבהת, מעקה בטיחות או צמחיה;

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

           "שנת ייצור" – (נמחקה);

           "תומך" – רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך;

           "תלת אופנוע" – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר צויין ברשיונו כתלת אופנוע או תלת קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג;

           "תעודה" – רשיון, היתר, אישור או פטור;

           "תמרור" – כל סימון, אות או איתות לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי דרך;

           "תעריף" – שכר הסעה וכל שירות הכרוך בה, שנקבע בחיקוק או בתנאי רשיון שניתן על פי חלקים ה' או ו', או רשימת קווי שירות כמשמעותו בתקנה 384 ושכר הנסיעה שנקבע לקו שירות כאמור או לחלק ממנו, הכל לפי הענין.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

פרק שני: הוראות כלליות

בקשה לתעודה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

2.    הוראות תקנות אלה לגבי בקשה לתעודה יחולו גם על בקשה לחידוש התעודה.

הגשת בקשה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

3.    (א)  כל בקשה לפי תקנות אלה תוגש בכתב לרשות המוסמכת לתת את התעודה או לרשות אחרת שנקבעה (בפרק זה – הרשות), ואם נקבע לבקשה מסויימת טופס לפי תקנות אלה, תוגש הבקשה לפי הטופס כאמור; היתה הבקשה לחידוש התעודה, תצורף אליה התעודה המוחלפת.

           (ב)  המבקש ימציא לרשות בבקשתו פרטים, מסמכים, תצלומים, תכניות, הצהרות ופרטים נוספים, כפי שתדרוש, וישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשתו.

סמכויות הרשות לגבי תעודות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

4.    (א)  הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה, לתת תעודה או לסרב לתתה, לחדשה או לסרב לחדשה, ורשאית היא להתנות בה תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, בדרך כלל או לסוג מסויים או למקרה מיוחד, להגביל את תקופת תקפה, להתלותה ולבטלה, זולת אם יש בפקודה או בתקנות אלה הוראה אחרת.

           (ב)  תעודה או כל שינוי תנאי או הגבלה בה יינתנו בכתב.

המצאת תעודות לשם רישום שינויים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

5.    החליטה הרשות על שינוי בתעודה שנתנה, לרבות התנאים וההגבלות שבה, תודיע על כך לבעליה. בעל תעודה שקיבל הודעה כאמור, חייב להמציא את התעודה תוך הזמן הנקוב בהודעה על מנת שהרשות תרשום בה את השינוי.

ביטול תעודות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

6.    הודיעה הרשות לאדם על ביטול תעודה שנתנה לו או על התלייתה, חייב אותו אדם להחזירה לרשות תוך הזמן הנקוב בהודעה.

פטור לסוגיו תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

7.    מקום שאפשר לתת פטור לפי תקנות אלה יכול שיינתן לאדם או לסוג בני אדם בכלל או למקרה מיוחד, או לסוג של מקרים.

חובה למילוי תנאי תעודות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

8.    מי שניתנה לו תעודה חייב למלא אחרי התנאים או ההגבלות הכלולים בה, ולא ישתמש בה אדם אלא בהתאם לתנאים או ההגבלות כאמור.

חובת החזקת תעודות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

9.    (א)  לא ינהג אדם רכב אלא אם נמצאים אתו רשיון הרכב, רשיון הנהיגה, תעודת הביטוח או כל תעודה או רשימת תנאים שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב האמור. רשות הרישוי רשאית לפטור נוהג רכב שבבעלותו של תאגיד המעסיק קצין בטיחות לפי חלק י' לתקנות אלה מן החובה להחזיק רשיון רכב או תעודת ביטוח בשעת נהיגה ברכב בתנאים אלה:

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

(1)   נוהג הרכב מחזיק צילום מרשיון הרכב ומכל תעודה המתייחסת לרכב, וצילום מרשיון להסעה מיוחדת ברכב או להסעת סיור ברכב, לפי הענין, שניתן לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה–1985, ומתעודת ביטוח המראה על פניו שהם בני תוקף וחתומים בידי קצין הבטיחות ובחותמתו שצוין בה מספר כתב ההסמכה שלו;

(2)   הנוהג יציג לפי דרישתו של שוטר תוך הזמן שקבע  השוטר את רשיון הרכב ואת תעודת הביטוח המקוריים;

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(3)   (נמחקה).

תק' תשמ"ז-1987

(ב)  הנוהג ברכב או אדם שיש לו שליטה על הרכב ונמצא בקרבתו יציג כל רשיון או תעודה אחרת, כאמור בתקנת משנה (א), לכל אדם שהורשה לכך על ידי הרשות או לכל שוטר או לבוחן הנושא עמו תעודת בוחן, לפי דרישתם. לא היה בידי נוהג הרכב להציג אותה שעה אחת התעודות האמורות, יציג אותה בעצמו, תוך חמישה ימים, במקום שנקבע על ידם.

           (ג)   אדם יחזיק את התעודות כאמור בתקנה זו בכל עת במצב נקי וניתן לקריאה.

תוית ברכב לנוהג חדש תק' (מס' 4) תש"ן-1990 תק' (מס' 11) תשנ"א-1991 תק' (מס' 14)  תשס"ה-2005

9א.     (א)  לא ינהג נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו שימושי וברכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק"ג אלא אם כן הוצמדה תוית כאמור בתוספת השניה (בתקנה זו – התוית) בחלון האחורי של הרכב בשוליו התחתונים כך שתיראה לנוהג אחריו.

           (ב)  לא ינהג אדם שאינו נוהג חדש, כאמור, כשהתוית מוצמדת לחלון הרכב.

המועד לפעולה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

10.   מקום שתקנות אלה מטילות על אדם חובה למסור הודעה או לעשות פעולה, תימסר ההודעה או תיעשה הפעולה תוך 15 יום, זולת אם יש בתקנות אלה הוראה מפורשת אחרת.

איסור שינויים בתעודות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

11.   לא ישנה אדם שאינו מוסמך לכך פרט בתעודה, על ידי כתיבה, שרטוט, מחיקה, טשטוש או הוספה או בכל אופן אחר ולא יחזיק תעודה ששונתה כאמור.

כפל תעודות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' (מס' 4)  תשס"ג-2003

12.   (א)  הוכח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי תעודה אבדה, נגנבה או נפגמה או נלקחה מבעליה בידי רשות שהוסמכה לכך כדין, ובמועד פנייתו רשאי הפונה להחזיק בה, רשאית הרשות לתת כפל תעודה לאחר ששולמה האגרה לכך.

תק' (מס' 5) תשל"ז-1977

           (ב)  מצא בעל התעודה או מי שהרכב בשליטתו או מי שאחראי לרכב את התעודה המקורית לאחר שקיבל כפל ממנה – יחזיר את הכפל לרשות.

חובה להודיע על שינוי תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 3) תשל"ג-1973

13.   (א)  בעל תעודה יודיע על כל שינוי שחל בכל פרט מן הפרטים הרשומים בתעודה וימציא לרשות לפי דרישתה את התעודה לשם רישום השינוי בה; שלחה הרשות לבעל התעודה תעודה נוספת שנכללו בה השינויים, יחזיר בעל התעודה את התעודה הקודמת לרשות.

תק' (מס' 8) תשס"ז-2007

           (א1)        על אף האמור בתקנת משנה (א), על שינוי שחל בכתובת למשלוח דואר, יודיע בעל תעודה שהוא תושב כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לפקיד הרישום כמשמעותו בחוק האמור.

תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' תשמ"ו-1985

           (ב)  בעל רשיון נהיגה שנתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי.

הטלת חובה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

14.   לא נקבע על מי מוטלת חובה בתקנות אלה יראוה כמוטלת על הנהג, על בעל רשיון הרכב, על בעל הרכב, על המחזיק ברכב ועל מי שהשליטה עליו בידו.

תחולת תקנות על רכב משא תק' תשס"ד-2003

14א.   חובה או איסור החלים לגבי רכב מסחרי, רכב מסחרי אחוד או רכב מסחרי בלתי אחוד, הקבועים בתקנה מתקנות אלה, יראו אותם כחלים גם לגבי רכב המצוין ברישיונו כרכב משא, רכב משא אחוד או רכב משא בלתי אחוד, לפי הענין.

שימוש בהתאם לרשיון תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

15.   לא ישתמש אדם ברכב באופן השונה מן השימוש הנקוב ברשיון הרכב או בכל תעודה אחרת שניתנה על פי הפקודה או תקנות אלה.

אגרות תק' (מס' 3) תשמ"ד-1984 תק' תשס"ג-2002 תק' (מס' 12)  תשס"ו-2006

15א.   (א)  האגרות לפי תקנות אלה יהיו כמפורט בתוספת הראשונה, והן ישתנו ב-1 באפריל של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

תק' (מס' 3) תשמ"ה-1985

           (ב)  המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת הראשונה כפי שתואמה לפי האמור בתקנת משנה (א).

תנאים למתן תעודה או לחידושה תק' תשמ"ז-1987

15ב.   מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו – הרשות) או חידושה, רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן – המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם –

(1)   יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי שלהרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין – אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס;

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

(2)   לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי;

(3)   הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה;

(4)   המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה;

(5)   רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה;

(6)   המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה;

(7)   המבקש הורשע בשלוש עבירות תעבורה או יותר או בעבירה לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, למעט עבירות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה.

ביטול תעודה או התלייתה תק' תשמ"ז-1987

15ג.   הרשות שנתנה תעודה לפי תקנות אלה רשאית לבטלה או להתלותה עד שיתמלאו תנאים שתקבע, אם –

(1)   נתקיים בבעל התעודה האמור בתקנה 15ב(1) עד (3);

(2)   הוברר לרשות שתנאי מתנאי התעודה לא קויים או  שהנסיבות שהיו קיימות בעת מתן התעודה השתנו או שהתעודה הושגה על סמך הודעה כוזבת.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

חלק ב': הדרך והתנועה בה

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

פרק ראשון: סמכויות

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן א': המפקח על התעבורה

סמכויות המפקח הארצי על התעבורה תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989

16.   המפקח הארצי על התעבורה רשאי –

(1)  לקבוע בהודעה ברשומות את דוגמאות התמרורים, סוגיהם, מידותיהם, צבעיהם, צורותיהם, משמעויותיהם, אופן הצבתם  וסימונם;

(2)  לקבוע הסדרי תנועה או לפטור מהם באופן כללי או למקרה מסוים.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ב': רשות תימרור מרכזית

סמכות רשות תמרור מרכזית תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989

17.   (א)  רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו.

           (ב)  ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (א) ורשות התמרור  המקומית לא פעלה על פיה, רשאית רשות התמרור המרכזית לקבוע את הסדר התנועה ויראו אותו כאילו הוצב, סומן, הופעל או סולק בידי רשות התמרור המקומית.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ג': רשות תימרור מקומית

סמכות רשות תמרור מקומית תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989 תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

18.   (א)  זולת אם הורתה רשות התמרור המרכזית אחרת, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה, או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), להציב, לסמן או לסלק בכל דרך שבתחומה –

(1)   תמרורי אזהרה, למעט תמרור א-43 שמשמעותו הוראה;

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

(1א) תמרורי הוריה ב-30, ב-31, שיהיו בתוקף רק בשעות הלילה;

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(2)   תמרורי מודיעין, למעט תמרורים ג-2 ו-ג-7;

תק' (מס' 2) תשס"א-2001

(3)   סימנים על פני הדרך, למעט סימנים ד-4, ד-6, ד-11, ד-15, ד-17, ד-18 ו-ד-21;

(4)   סימני עזר בדרך.

תק' (מס' 11) תשנ"א-1991 תק' (מס' 2) תשס"א-2001 תק' (מס' 4) תשס"א-2001 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003

           (ב)  בתחום שנקבע לה בידי רשות התמרור המרכזית בהודעה בכתב, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה, או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), לקבוע הסדר תנועה, למעט קביעת תמרורים ב-35, ב-56 עד
ב-59, ד-3, ד-17, ד-18 ו-ד-21.

           (ג)   רשות תמרור מקומית רשאית, בהסכמת רשות תמרור מרכזית ובהתייעצות עם קצין משטרה, לקבוע כל הסדר תנועה שלגביו לא ניתנו הוראות על פי תקנות משנה (א) ו-(ב).

           (ד)  רשות תמרור מקומית תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו ואחזקתו של כל הסדר תנועה שבתחומה.

תק' (מס' 8) תשס"ז-2007

           (ה)  רשות תמרור מקומית רשאית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי – לגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד, לקבוע הסדר תנועה זמני, למעט קביעת תמרורים ב-35, ב-56 עד ב-59, ד-3, ד-17, ד-18 ו-ד-21;

           בתקנת משנה זו, "הסדר תנועה זמני" – הסדר תנועה לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים, שניתן להארכה מזמן לזמן לתקופה של ארבעה חודשים, מנימוקים שיירשמו ולאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי.

תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989

19.   (בוטלה).

כללי תעתיק תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

19א.   שמות המופיעים על גבי תמרורים ייכתבו על פי כללי התעתיק, מכתב עברי לכתב לטיני ולכתב ערבי, שהחליטה עליהם האקדמיה ללשון העברית לפי סעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953, ושפורטו בהנחיות המפקח על התעבורה.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

סימן ד': קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי

סמכות קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

20.   (א)  קצין משטרה רשאי להציב בדרך תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם משטרת ישראל ויראוהו כמוצב כדין.

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

           (ב)  קצין משטרה צבאית פיקודי רשאי להציב תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם המשטרה הצבאית בשטח צבאי שבמרחב הפיקוד ויראוהו מוצב כדין.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

פרק שני: התנהגות בדרך

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן א': כללי

חובתו של עובר דרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

21.   (א)  כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.

           (ב)  כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –

(1)   יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;

(2)   יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;

(3)   יפריע את התנועה ולא יעכבנה;

(4)   יסכן חיי אדם.

תק' (מס' 3)  תשל"ו-1975

           (ג)   לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.

ציות לתמרורים  תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 4)  תשל"א-1971

22.   (א)  עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.

           (ב)  האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה.

ציות לשוטר, פקח ועובד מע"צ תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003

23.   (א)  עובר דרך חייב לציית –

תק' (מס' 4) תשס"ג-2003

(1)   להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני);

תק' (מס' 4) תשס"ג-2003 תק' (מס' 5) תשס"ו-2006 תק' (מס' 8) תשס"ז-2007

(1א) להוראות שנותן עובד מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (בתקנה זו – עובד מע"צ) במדים או עובד מטעמה במדים או להוראות שנותן עובד חברת נתיבי איילון בע"מ (בתקנה זו – עובד נת"א) במדים או עובד מטעמה במדים, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מתבצעת עבודת סלילה או אחזקה של כביש, שהוסמכו בידי מפקח מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבלו הכשרה מתאימה;

תק' (מס' 4) תשל"ב-1972 תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' תשנ"ח-1997 תק' (מס' 5) תשסא-2001 תק' (מס' 8) תשס"ז-2007

(2)   לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים, או על ידי פקח עירוני, או על ידי עובד מע"צ או על ידי עובד נת"א במדים.

           (ב)  הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך.

           (ג)   תמרור נייד שהוצב בדרך על ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין.

איתות שוטר ופקח להכוונת תנועה  תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' תשנ"ח-1997

24.   (א)  (1)   האות "התקדם" יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על ידי אור לבן בזמן תאורה;

תק' תשנ"ח-1997

(2)   האות "עמוד" יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה, או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות "עמוד" יכול להינתן גם בהרמת היד או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם.

תק' תשנ"ח-1997

           (ב)  האות שיינתן על ידי שוטר או על ידי פקח עירוני, יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות.

בקיאות ברכב תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

25.   לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו.

הנוהג ברכב תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

26.   אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:

(1)   הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;

(2)   הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;

(3)   הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;

(4)   הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.

מצב כללי של הרכב תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

27.   (א)  לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך.

           (ב)  לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו של הרכב, ציודו, אבזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם בהתאם להוראות הפקודה או תקנות אלה, לרבות תנאים בהיתר וברשיון.

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

           (ג)   לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו.

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

           (ד)  לא ינהג אדם רכב שבו הוגבלה בכל אופן שהוא, למעט הגבלה זניחה, יכולתו לראות את הדרך והתנועה בה מן השמשה הקדמית של הרכב או האחורית או זו שלצד הנהג או זו שלצד הנוסע במושב הקדמי.

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

           (ה)  על אף האמור בתקנת משנה (ד) מותר לנהוג ברכב שבו קיימת הגבלת ראות מן השמשה האחורית, אם מותקנות ברכב, מכל שנת ייצור, מראות תשקיף.

חובה להחזיק בהגה או בכידון תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' (מס' 6)  תשנ"ד-1994

28.   (א)  נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

           (ב)  (1)   בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –

(א)   לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;

(ב)   לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);

(2)   בתקנת משנה זו –

"דיבורית" – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;

"טלפון" – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.

תצוגה הנראית לנהג תק' (מס' 8)  תשס"ז-2007

28א.   (א)  ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור.

תק' (מס' 6) תשס"ט-2009

           (ב)  האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את שירות הביטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא הגנה לישראל למטרה ביטחונית.

           (ג)   על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב שבו מותקנת תצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה.

חובה להחזיק במושכות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

29.   הרוכב על בהמה או המוליך אותה יחזיק בידיו את המושכות כל זמן שהיא נמצאת בדרך ואינה קשורה לעצם קבוע.

מכשירים אופטיים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5)  תשל"ז-1977 תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983

30.   (א)  בעל רשיון נהיגה המסתייע בשעת בדיקת כושר ראייתו במכשירים אופטיים או שצויינה ברשיונות חובה להסתייע במשקפים אופטיים או בעדשות מגע (להלן בתקנות אלה – מכשירים אופטיים) לא ינהג רכב מנועי אלא אם הוא מרכיב אותם מכשירים, ולא ינהג אוטובוס, מונית או רכב מסחרי המסיע מעל 8 נוסעים אלא אם הוא מחזיק אצלו בשעת הנהיגה מכשירים אופטיים כאמור, נוסף על המכשירים שהוא מרכיב.

תק' (מס' 5) תשל"ז-1977

           (ב)  הוראות תקנת משנה (א) יחולו על מי שנוהג ברכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה, אם בטופס הבקשה לרשיון נהיגה צויינה חובה להסתייע במכשירים אופטיים.

תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983

           (ג)   לא ינהג אדם רכב מנועי אם הוא מרכיב עדשות טלסקופיות.

דרך שיוחדה למשחקי ילדים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' תשמ"ח-1987

31.   (א)  יוחדה דרך למשחקי ילדים ונאסרה בה נהיגת כלי-רכב על ידי הצבת תמרור מתאים בתוספת שלט בצורת מלבן ועליו מודעה "משחקי ילדים" – לא ינהג אדם ברכב באותה דרך, אלא אם הדבר דרוש לצרכי אדם מתושבי הסביבה או לצרכי הציבור ואין לספקם בדרך אחרת.

תק' תשמ"ח-1987

           (ב)  הנוהג ברכב ברחוב משולב יאפשר להולכי רגל ולילדים המשחקים בו את פעילותם ולא ימשיך בנסיעה אלא אם כן הבטיח שנסיעתו לא תסכן אותם.

רכב משטרה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 4) תשל"ה-1975 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003

32.    (א)  רכב של משטרת ישראל שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל לא יחולו לגביו הוראות חלק ב' אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.

תק' (מס' 4)  תשס"ג-2003

           (ב)  רכב שבשימוש צבא הגנה לישראל שהנוהג או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל, לא יחולו לגביו הוראות חלק ב', אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:

(1)   הרכב נמצא בתוך שטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או בשטח שמפקד צבאי הכריז עליו שטח סגור לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לרבות לצורכי אימונים בשטח האמור;

ת"ט תשס"ג-2003

(2)   נעשה שימוש ברכב לצורכי אימונים, בדרך פתוחה למעבר הציבור, באישור ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציג שהוסמך מטעמו.

תק' (מס' 6) תשס"ז-2007

           (ג)   (בוטלה).

תק' (מס' 14) תשס"ו-2006 תק' (מס' 15) תשס"ו-2006 תק' (מס' 6) תשס"ז-2007

           (ד)  רכב שבשימוש שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל במסגרת פעילות מבצעית או הכנות, אימונים או הדרכות לפעילות כאמור, לא יחולו לגביו הוראות חלק ב' או ד', אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ב': הכביש ונתיביו

החובה להשתמש בכביש בלבד תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 2) תשל"א-1971

33.   (א)  במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת בחלק זה.

תק' (מס' 2)  תשל"א-1971

           (ב)  עובר דרך ישתמש בדרך או בקטע ממנה בהתאם לשימוש הרגיל והמתוכנן של הדרך לרבות השימוש והציות למיתקני הדרך שהוצבו או סומנו גם אם מיתקנים אלה ניזוקו או נפרצו ואינם מונעים אותה שעה את המעבר והשימוש בדרך; בתקנת משנה זו, מיתקני דרך – לרבות גדר, מעקה, גינה וכיוצא באלה.

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991 תק' (מס' 5) תשנ"ו-1996 תק' (מס' 2) תשס"א-2001

           (ג)   על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מי שלומד נהיגה, או משתלם בנהיגה, כשהוא מלווה במורה נהיגה, לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה.

ייעודו של כביש, שביל או נתיב תק' תשמ"ז-1987 תק' (מס' 4)  תשנ"ה-1995

34.   (א)  בכביש, בשביל או בנתיב שיועדו וסומנו לסוג מסויים של כלי רכב או לעוברי דרך מסויימים, לא ישתמשו נוהגי רכב או עוברי דרך אחרים.

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

           (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכב אופנים ישתמש בצדו הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא כביש שבו הוקצה נתיב לתחבורה ציבורית.

התנועה בצד ימין תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

35.   נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד-סטרי, או בצידו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות חלק זה.

דרך מחולקת תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

36.   (א)  בדרך המחולקת לארכה על ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צדי שטח ההפרדה ככביש חד-סטרי.

           (ב)  בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה, ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל-חיים אלא אם הותר הדבר על-פי תמרור ובמקום שהותר.

           (ג)   בכביש המחולק על ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני.

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

           (ד)  בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, "צומת" – לרבות מפגש עם כביש אחר.

תק' תשל"ט-1978 תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 תק' (מס' 5)  תשנ"ז-1997 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

           (ה)  בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה לא ייכנס נוהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג לצומת ולא יעבור בו אלא בנתיב הימני ביותר באותו כיוון נסיעה. לענין זה לא יובא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית.

כיוון התנועה בכביש חד-סטרי תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

37.   לא ינהג אדם רכב בכל קטע של כביש חד-סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש.

מעבר על פני מדרכה או שולי הדרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' תשנ"א-1990

38.   (א)  לא ינהג אדם רכב או בעלי חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, אלא לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם.

תק' (מס' 3)  תשל"ו-1975 תק' (מס' 4)  תשנ"ה-1995

           (ב)  הנוהג ברכב שאינו מנועי, וכן בטרקטור וברכב איטי חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו.

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991

           (ג)   הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב.

נהיגה סביב מקום חסום תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

39.   (א)  נמצא בכביש מבנה, עמוד, אי או שטח סגור לתנועת כלי רכב המחייבים סטיה מן הכיוון הישר, לא יעבור נוהג רכב או מוליך בעלי-חיים אלא מימינם אלא אם יש תמרור במקום המורה לנהוג משמאלם.

           (ב)  נמצא מקום חסום כאמור בכביש חד-סטרי, יעברו נוהגי כלי הרכב הן מימינו והן משמאלו, זולת אם תמרור מורה על אופן הסטיה.

תנועת מכונה ניידת תק' תשמ"ח-1987 תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

39א.   (א)  לא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 ק"מ בשעה או במכונה ניידת רגלית בדרך אלא לשם חצייתה וכאשר הנסיעה היא לביצוע העבודה של המכונה הניידת או בדרך עירונית שבתחום של עד 500 מטרים מהמפעל של בעלה כמשמעותו בחלק י' או מחזיקה.

           (ב)  לא יגרור אדם במכונה ניידת גרור אלא אם כן הגרור הוא ציוד לביצוע העבודה שאליה מיועדת המכונה הניידת על פי קביעת יצרנה.

תק' תשנ"ח-1997

           (ג)   לא ינהג אדם במכונה ניידת שרוחבה, אורכה או גובהה חורגים מהקבוע בתקנה 313 ובכפוף לאמור בתקנה 279(ג)(4) עד (6), לפי הענין.

           (ד)  קצין משטרה כהגדרתו בתקנה 85(ז) רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה ניידת החורגת מהתנאים האמורים בתקנה זו.

תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

           (ה)  (בוטלה).

תק' תשנ"ח-1997

           (ו)   לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן נקט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכון, פגיעה, או הפרעה לתנועה.

תק' תשנ"ח-1997

           (ז)   לא ינהג אדם במכונה ניידת במהירות העולה על 40 קמ"ש.

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

           (ח)  לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרו רשות הרישוי והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה וניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי.

תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

           (ט)  לא ינהג אדם מכונה ניידת אופנית אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ומאת גוף שאישרה לכך, וניתן לו היתר מאת רשות הרישוי לנהוג מכונה ניידת כאמור.

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

39ב.   (בוטלה).

תנועת טרקטורון ובטיחותו תק' (מס' 5)  תשנ"ד-1994

39ג.   (א)  לא ינהג אדם בטרקטורון בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.

           (ב)  מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ"ש.

           (ג)   הנוהג בטרקטורון לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברשיון הרכב.

           (ד)  לא ינהג אדם בטרקטורון ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חובשים קסדת מגן מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.

תנועת טרקטור משא ובטיחותו תק' (מס' 5)  תשס"ה-2005

39ד.   (א)  הנוהג בטרקטור משא לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן ניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.

תק' (מס' 3) תשס"ז-2007

           (ב)  מהירות נסיעתו של טרקטור משא לא תעלה על 40 קמ"ש.

           (ג)   לא ינהג אדם בטרקטור משא ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג' לתוספת השניה.

תנועת רכב שטח ובטיחותו תק' (מס' 5)  תשס"ה-2005

39ה.   (א)  לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא לשם חצייתו.

           (ב)  מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ"ש.

           (ג)   הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.

           (ד)  לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג' לתוספת השניה.

הגבלת נהיגה בטרקטור תק' (מס' 5)  תשס"ה-2005

39ו.   (א)  לא ינהג אדם בטרקטור שמשקלו העצמי עולה על 3,200 ק"ג או שצמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק"ג אלא לאחר 6 חודשים מיום שניתן לו רישיון לפי תקנה 177.

           (ב)  נוהג בטרקטור לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שניתן לו רישיון כאמור.

תנועת מכונה ניידת רגלית תק' (מס' 11)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 6)  תשס"ו-2006

39ז.   (א)  לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית אלא אם כן מלאו לו 16 שנים.

           (ב)  הנוהג במכונה ניידת רגלית לא יסיע עליו אדם אחר.

           (ג)   על אף האמור בתקנה 54 לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית במהירות העולה על 4 ק"מ בשעה.

תק' (מס' 6)  תשס"ו-2006

סימן ב'1: קלנועית

פטור מחובת רישיון רכב תק' (מס' 6)  תשס"ו-2006

39ח.   בעל קלנועית והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

פטור מחובת רישיון נהיגה תק' (מס' 6)  תשס"ו-2006

39ט.   הנוהג בקלנועית פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

נהיגת קלנועית תק' (מס' 6)  תשס"ו-2006

39י.    (א)  לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה.

           (ב)  לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בבטחה.

           (ג)   לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה.

תנועת הקלנועית תק' (מס' 6)  תשס"ו-2006

39יא.  (א)  לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו.

           (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש שהוא בתחומי מושב או קיבוץ, או אם התקיים אחד מאלה:

(1)   אין לצד הכביש מדרכה;

(2)   לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;

(3)   לא ניתן בנסיעה בקלנועית, לעלות על המדרכה או לרדת ממנה.

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

           (ב1)        לא ינהג אדם בקלנועית במנהרה.

           (ג)   לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.

           (ד)  בתקנה זו – נהיגה לרבות דחיפת הקלנועית.

(הוראת שעה)  תשס"ו-2006 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

סימן ב2: רכינוע

פטור מחובת רישיון רכב (הוראת שעה)  תשס"ו-2006 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

39יב.  בעל רכינוע והנוהג בו פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

פטור מחובת רישיון נהיגה (הוראת שעה)  תשס"ו-2006 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

39יג.  הנוהג ברכינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

נהיגת הרכינוע (הוראת שעה)  תשס"ו-2006 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

39יד.  (א)  לא ינהג אדם ברכינוע אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים.

(הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

           (ב)  לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתו.

תנועת הרכינוע ובטיחותה (הוראת שעה)  תשס"ו-2006 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

39טו. (א)  לא ינהג אדם ברכינוע בכביש אלא לשם חצייתו או אם הכביש בתחום מושב או קיבוץ.

           (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג ברכינוע בכביש שאינו בתחומי מושב או קיבוץ, אם התקיים אחד מאלה:

(1)   אין לצד הכביש מדרכה;

(2)   לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;

(3)   לא ניתן בנסיעה ברכינוע לעלות על המדרכה או לרדת ממנה;

           (ג)   לא ינהג אדם ברכינוע במהירות העולה על 13 קילומטר לשעה.

תק' (מס' 6)  תש"ע-2010

סימן ב'3: אופניים עם מנוע עזר

פטור מחובת רישיון רכב תק' (מס' 6)  תש"ע-2010

39טז. בעל אופניים עם מנוע עזר והנוהג בהם פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

פטור מחובת רישיון נהיגה תק' (מס' 6)  תש"ע-2010

39יז.  הנוהג באופניים עם מנוע עזר פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

נהיגת אופניים עם מנוע עזר תק' (מס' 6)  תש"ע-2010

39יח.  לא ינהג אדם באופנים עם מנוע עזר אלא לאחר שמלאו לו ארבע עשרה שנים.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ג': סטיה, פניה ונסיעה אחורנית

סטיה מנתיב נסיעה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

40.   (א)  לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון.

           (ב)  בכביש שאינו חד-סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו.

           (ג)   נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי.

אין פניה אלא בבטחה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

41.   נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.

פניה ימינה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

42.   נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש.

פניה שמאלה תק' תשמ"ז-1987

43.   (א)  נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו –

(1)   מכביש חד סטרי – כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש;

(2)   מכביש דו סטרי – כאשר רכבו נמצא ככל האפשר קרוב לאמצע הכביש ובלבד שלא יפריע את התנועה מכל כיוון אחר;

(3)   מכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – מהנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.

           (ב)  נוהג רכב הפונה שמאלה ייכנס לכביש שלתוכו הוא פונה –

(1)   בכביש חד סטרי – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה;

(2)   בכביש דו סטרי שבו נתיב אחד בכיוון הנסיעה – בקשת רחבה לצד הימני של הכביש;

(3)   בכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.

           (ג)   הוראות תקנה זו לא יחולו אם סומן בכביש אחרת.

פניית פרסה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 3) תשל"ו-1975 תק' תשמ"ו-1985

44.   (א)  לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן – פניית פרסה), אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא.

תק' תשמ"ח-1987

           (ב)  בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה.

נסיעה אחורנית תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

45.   נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –

(1)   סיכון או פגיעה;

(2)   הטרדה או הפרעה.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ד': פגישה ועקיפה

פגישה בדרך צרה ובדרך תלולה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

46.   (א)  שני כלי רכב הבאים מכיוונים נגדיים בכביש שאינו רחב במידה מספקת למעבר חפשי של שניהם, יפחיתו הנוהגים ברכב את מהירות נסיעתם ויימינו את רכבם ככל האפשר לשפת הכביש ולפי הצורך אף מעבר לשפת הכביש, עד כדי בטחון מפני התנגשות.

           (ב)  נפגשו כלי הרכב כאמור בדרך תלולה והנסיבות מחייבות עצירתו של אחד מהם, חייב הרכב היורד להיעצר.

עקיפה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970

47.   (א)  נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב-נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

           (ב)  מותר לנוהג רכב לעבור על פני רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה:

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(1)   נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך;

(2)   בפניה שמאלה אל כביש חד-סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי;

תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 11) תשנ"א-1991

(3)   נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית;

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(4)   נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

           (ג)   בלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א) ותקנה 35, בכביש חד-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד והנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

           (ד)  נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

           (ה)  נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה:

(1)   הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל;

(2)   הוא נמצא אחרי התמרור א-30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל;

תק' תשמ"ז-1987

(3)   הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה;

(4)   הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת;

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984

(5)   הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים;

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

(6)   הוא נמצא במנהרה או בתוך 50 מטרים לפני מנהרה או 50 מטרים אחרי היציאה מן המנהרה.

תק' תשנ"א-1990

           (ו)   הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא תחול על –

תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989

(1)   עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה;

(2)   עקיפת בעלי-חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

           (ז)   נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות חלק זה.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

           (ח)  נוהג רכב לא יעקוף רכב עוקף אלא אם הכביש חד-סטרי או בכביש שהותרה בו העקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה; לענין זה לא יבוא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית. הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על רכב מסחרי או על רכב עבודה שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק"ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך.

רכב שנעקף תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

48.   (א)  נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו.

תק' (מס' 3) תשל"ו-1975

           (ב)  נוהג ברכב המוביל מטען חורג, ואשר אין אפשרות לעקפו עקב תנאי הדרך והתנועה בה, חייב להאיט את מהירות נסיעתו, ובמידת האפשר והצורך לרדת מעבר לשפת הכביש ואף לעצור את הרכב, כדי לתת לכלי רכב הנמצאים מאחוריו לעקפו בבטחה.

תק' (מס' 4) תשמ"ו-1986 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

           (ג)   הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו, או בשל שיפוע הדרך, נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב הנוסעים מאחוריו, חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי כדי לתת לכלי רכב שמאחוריו אפשרות לעקפו.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ה': ריווח

ריווח בין רכב לרכב תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 3)  תשנ"א-1990

49.   (א)  לא ינהג אדם בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה.

תק' (מס' 3) תשנ"א-1990

           (ב)  בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב.

נסיעה בשיירה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

50.   (א)  כשכלי רכב נוסעים זה אחר זה בדרך שאינה דרך עירונית, ישמור הנוהג ברכב על ריווח מספיק בין רכבו ובין הרכב הנוסע לפניו, כדי להבטיח זרימה תקינה של התנועה וכדי לאפשר לרכב הבא מאחוריו, אשר מהירות נסיעתו עולה על שלו, להיכנס ללא סיכון לאותו ריווח.

           (ב)  רכב מחובר, רכב מורכב או רכב הגורר רכב אחר דינם לענין תקנה זו כרכב אחד.

           (ג)   הוראות תקנה זו לא יחולו על לוויות ותהלוכות.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ו': מהירות

מהירות סבירה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

51.   לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב.

האטה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

52.   בכפוף לאמור בתקנה 51 חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה:

(1)   בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם;

(2)   בדרך שאיננה פנויה;

(3)   כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא;

(4)   בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן;

(5)   בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות;

(6)   בהתקרבו למעבר חציה;

(7)   בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל;

(8)   בירידה תלולה או ארוכה;

(9)   בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו;

(10)  בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך;

(11)  בפגשו או בעקפו בעלי-חיים;

(12)  בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו;

תק' תשנ"ח-1997

(13)  בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו;

תק' תשמ"ח-1987

(14)  ברחוב משולב;

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(15)  באזור מיתון תנועה;

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(16)  במנהרה.

בלימת פתע תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

53.   לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי-אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה; האמור בתקנה זו לא יחול על בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן או להפריע לרכב הנוסע בדרך.

מהירות מרבית מותרת תק' תשמ"ז-1987 תק' תשנ"ח-1997

54.   (א)  לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן:

מקום

תק' (מס' 3) תש"ס-2000

סוג הרכב

דרך מהירה שמוצב בה תמרור ב-20

דרך מהירה

דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי

דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור ב-20

דרך שאינה עירונית

דרך עירונית שמוצב בה תמרור ב-20

דרך עירונית

מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה

כמצוין בתמרור

110

90

כמצוין בתמרור

80

כמצוין בתמרור

50

תק' (מס' 4) תשס"ג-2003

(1) רכב מנועי למעט סוג רכב כאמור בפסקאות (2) עד (5)

כמצוין בתמרור ולא עולה על 100

100

90

כמצוין בתמרור

80

כמצוין בתמרור

50

תק' (מס' 2) תשס"א-2001 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003 תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

(2) אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר

כמצוין בתמרור ולא עולה על 80

80

80

כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50

80

כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50

50

תק' (מס' 2) תשנ"ט-1998 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003 תק' (מס' 3) תשס"ה-2005 תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

(3) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג וברכב עבודה וטיולית

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

(4) (נמחקה)

סגורה בפניו

סגורה בפניו

40

כמצוין בתמרור ולא עולה על 40

40

כמצוין בתמרור ולא עולה על 40

40

תק' (מס' 4) תשס"ג-2003

(5) רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת

תק' תשנ"ח-1997 תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

           (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ"ש.

תק' תשנ"ח-1997

           (ג)   כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם  בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ"ש.

תק' תשנ"ח-1997 תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

           (ד)  (1)   רשות הרישוי רשאית לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן;

(2)   לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב;

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(3)   (נמחקה).

תק' תשנ"ח-1997

           (ה)  לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור.

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

           (ה1)        רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן:

(1)   בדרך עירונית – 80 קמ"ש;

(2)   בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה – 90 קמ"ש;

(3)   בדרך מהירה – 110 קמ"ש.

תק' (מס' 11)  תשנ"א-1991 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 תק' תשנ"ח-1997

           (ו)   הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות תקנות 51 ו-52 ומכל דין אחר לענין מהירות.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ז': מפגש מסילת ברזל

האטה לפני מפגש תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

55.   (א)  נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל (להלן – מפגש) יאיט את מהירות רכבו עד כדי אפשרות לעצור על אתר לפני המסילה, וינקוט כל האמצעים להבטיח את מעברו על פני המפגש ללא עיכוב וללא תקלה.

תק' (מס' 9) תש"ל-1970

           (ב)  הוראות תקנת משנה (א) יחולו על נוהג רכב המתקרב למפגש המוגן על ידי מחסום או המסומן באות אזהרה על ידי רמזור, פעמון או אמצעי אזהרה אחרים גם כשהמחסום או אות אזהרה כאמור אינם פועלים.

עצירה לפני מפגש תק' (מס' 2) תשמ"ו-1985

56.   (א)  בנסיבות האמורות להלן חייב נוהג רכב המתקרב למפגש לעצור את רכבו לפני קו העצירה, ובאין קו עצירה – לפני המחסום הקרוב, ובאין מחסום – במרחק של לא פחות מארבעה מטרים לפני פס המסילה הקרוב, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנפתח המחסום או פסק אות האזהרה, ובאין מחסום או אות אזהרה – לאחר שעבר הרכב הנוסע במסילת הברזל (להלן – רכבת); ואלה הנסיבות:

(1)   רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה;

(2)   מוצב לפני המפגש תמרור המורה על עצירה;

(3)   ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת, בין בדגל, בין באמצעות עדשה אדומה מהבהבת שמותקנת ליד תמרור המציין מקום מפגש ובין בכל דרך אחרת;

(4)   המחסום שלפני המפגש חוסם את הדרך או חלק ממנה או מתחיל להתנועע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה.

           (ב)  נוהג רכב העוצר את רכבו לפני מפגש בנסיבות האמורות בתקנת משנה (א)(2) ינהג כדלקמן:

תק' (מס' 4) תשמ"ו-1986

(1)   יכבה את מקלט הרדיו, מקלט הטלויזיה או הקלטת הפועלים ברכבו;

(2)   יפתח את חלון הרכב הקרוב אליו, ובאוטובוס גם את הדלת הקדמית;

(3)   יאזין ויסתכל לשני הכיוונים לאורך המסילה כדי להיווכח אם אין רכבת מתקרבת או אם אין אות אזהרה על התקרבות רכבת, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנוכח שאין רכבת מתקרבת ושאין אות אזהרה.

מעבר אוטובוס במפגש סלול תק' (מס' 2) תשמ"ו-1985 תק' תשמ"ז-1987

57.   הנוהג באוטובוס או ברכב המסיע, או המיועד להסיע, אחד-עשר נוסעים או יותר לרבות הנהג, לא יחצה מסילת ברזל אלא אם כן הדרך בה הוא מגיע אל המפגש סלולה אספלט או בטון במרחק של 20 מטרים לפחות מן הפס הקרוב אליו.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ח': איתות

חובה לאותת ודרך האיתות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

58.   (א)  נוהג רכב העושה אחד מאלה:

(1)   מתכונן לנוע או להפנות את רכבו;

(2)   מתכוון לסטות מנתיב נסיעתו;

(3)   עוצר את רכבו;

           יתן אות בזמן וממרחק מספיקים כדי להזהיר עוברי דרך אחרים ובצורה המבטיחה כי האות ייראה לעיניהם, זולת אם סיבה סבירה מנעה אותו מלתת אות כאמור.

           (ב)  נתן נוהג רכב אות כאמור בתקנת משנה (א) יפסיק את מתן האות משהשלים אותה פעולה שלשמה ניתן האות.

מתן אות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

59.   (א)  אות כאמור בתקנה 58(א) יינתן כדלקמן:

(1)   לענין פסקאות (1) ו-(2) – על ידי מחוון כיוון;

(2)   לענין פסקה (3) – על ידי אור הבלימה.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

           (ב)  התקלקלו מכשירי האיתות האמורים בתקנת משנה א' או באין מכשירים כאלה ברכב, יתן הנהג את האות בידו.

           (ג)   נוהג רכב רשאי להוסיף לאות הניתן במכשירים כאמור בתקנת משנה א' אות בידו, אם נראה לו כי נסיבות הענין מצדיקות זאת.

האותות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

60.   (א)  האות להנעת רכב העומד מצד ימין של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה שמאלה יינתן –

(1)   במחוון כיוון – על ידי הארת אור מהבהב מצדו השמאלי של הרכב;

(2)   ביד – בהוצאת הזרוע השמאלית עד למרפק מחוץ לרכב בקו אפקי.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

           (ב)  האות להנעת רכב למעט אופניים, העומד מצד שמאל של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה ימינה יינתן –

(1)   במחוון כיוון – על ידי הארת אור מהבהב מצידו הימני של הרכב;

(2)   ביד – בהנעת כף היד השמאלית והזרוע במעגל מחוץ לרכב בכיוון מהלך השעון;

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

(3)   באופניים – בהרמת הזרוע הימנית בקו אופקי ובניצב לכיוון הנסיעה של האופניים.

           (ג)   האות לעצירה או להאטת המהירות יינתן –

(1)   באור הבלימה; או

(2)   ביד – בנענוע כף היד השמאלית והזרוע למעלה ולמטה, מחוץ לרכב, כשהזרוע בקו אפקי וכף היד מופנית כלפי מטה.

           (ד)  נוהג רכב בעל הגה ימני או שמקום מושבו אינו מאפשר לו ליתן את האותות ביד כדין, יתן אותם במכשיר חשמלי.

הנוהג בעקבות רכב אחר תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

61.   נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור בתקנה 60, חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר – ללא הפרעה.

שימוש באות אזהרה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

62.   (א)  לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי אחר ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי.

תק' תשמ"ז-1987 תק' תשנ"א-1990

           (ב)  מקום שתקנות אלה מורות כי רכב יפיץ אור מהבהב או מקום שניתן היתר לרכב להפיץ אור מהבהב, יהיה הפנס כאמור בחלק ג' בתוספת השניה וצבעו –

תק' (מס' 11) תשנ"א-1991 תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991 תק' (מס' 2)  תשנ"ח-1997

(1)   ברכב משטרה, ברכב משטרה צבאית, ברכב הג"א וברכב צה"ל שאושר כרכב בטחון – כחול או כחול אדום;

תק' (מס' 7) תשס"ח-2008

(1א) ברכב שיטור משולב – כחול-צהוב;

תק' (מס' 2)  תשנ"ח-1997 תק' (מס' 6)  תשנ"ט-1999

(2)   באמבולנס של מגן דוד אדום, באמבולנס של צה"ל, ברכב לכיבוי אש – אדום;

תק' (מס' 6)  תשנ"ט-1999

(3)   ברכב שאישרה רשות הרישוי כרכב בטחון – אדום ובאישור ועדה משותפת לרשות הרישוי ולאגף התנועה במשטרת ישראל – כחול;

תק' (מס' 6)  תשנ"ט-1999

(4)   ברכב גרירה וחילוץ, ברכב עבודה, ברכב ליווי לפי תקנה 85, ברכב שמידותיו חורגות, ברכב המוביל מטען חורג ובכל רכב שקיבל היתר מרשות הרישוי – צהוב.

תק' (מס' 11) תשנ"א-1991 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

           (ג)   הנוהג ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) לא יפיץ אור מהבהב כאמור אלא אם כן הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ובשעת מילוי התפקיד בלבד ורכב גרירה וחילוץ לא יפיץ אור מהבהב אלא בעת גרירה או חילוץ בפועל.

השימוש בצופר תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

63.   (א)  מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

           (ב)  (בוטלה).

תק' תשמ"ז-1987

           (ג)   בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ט': זכות קדימה

רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

64.   (א)  לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:

תק' תשל"ט-1978

(1)   נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין;

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(2)   נוהג רכב, המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1);

(3)   נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה.

           (ב)  נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי-רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה –

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(1)   יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך;

(2)   יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

           (ג)   נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר.

תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' תשל"ט-1978 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

           (ד)  נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה – לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר.

תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' (מס' 3)  תש"ס-2000

           (ה)  נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב – יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת.

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

           (ו)   נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות.

כניסה לצומת תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 4) תשל"א-1971 תק' (מס' 3) תש"ם-1980

65.   לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור.

הסעת רכב תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

66.   לא יסיע אדם רכב שעמד או חנה בצד הכביש אלא לאחר שהבטיח כי אפשר להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לעוברי דרך; הוא ייכנס במהירות שאין בה כדי סיכון או הפרעה, לאחר שנתן אות כאמור בסימן ח'.

הולכי רגל במעבר חציה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

67.   (א)  נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך.

           (ב)  מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד.

כביש חסום תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

68.   כביש שנחסם או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יציית עובר דרך לסימון הניתן על-ידי שוטר, אתת או תמרור; לא היה בו אחד מאלה יתן עובר דרך שנתיב תנועתו נחסם, זכות קדימה לבא כנגדו.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן י': חניה, עמידה ועצירה

חניה, עמידה ועצירה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970

69.   (א)  הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על-ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה.

           (ב)  הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על –

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

(1)   העלאת נוסעים או הורדתם בשולי הדרך;

(2)   פעולות חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה;

(3)   ביצוע עבודות ציבוריות כאשר אין אפשרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות בשולי הדרך;

(4)   רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970 תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (ג)   בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב, העמדתו או חנייתו בכל מקום שבין הגדרות הקובעות את גבולות רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

           (ד)  קצין משטרה רשאי להתיר בכתב ובתנאים שייראו לו עצירת רכב בכביש לצורך ביצוע עבודות כאמור בפסקה (3) לתקנת משנה (ב) ובעל ההיתר חייב למלא אחרי תנאי ההיתר.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970 תק' תשמ"ח-1987

           (ה)  הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

           (ו)   לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו עומד בדרך אם –

(1)   רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;

(2)   הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור בתקנה 69(ב)(3).

העמדה לצידי דרך של רכב המיועד לרוכלות תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

69א.   (א)  לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצידי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור מחוץ לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור.

           (ב)  הוראות תקנת משנה (א) יחולו על כל המקומות שפורטו בתקנה 72(א) המצויים בתחום דרך שאינה עירונית.

סימון רכב עומד על פני הדרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' (מס' 3)  תש"ס-2000

70.   (א)  רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד על פני הדרך, יציב נוהג הרכב משולש אזהרה כאמור בתקנה 367 שיהא נראה לעין נוהג רכב הבא מאחוריו ממרחק של 100 מטרים לפחות.

תק' (מס' 4) תשמ"ו-1986 תק' (מס' 3) תש"ס-2000

           (ב)  בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם היה הרכב עומד בזמן תאורה בדרך שאיננה דרך עירונית, או אם היה הכרח להשאיר את הרכב בדרך כאמור בזמן תאורה –

תק' (מס' 3)  תש"ס-2000 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(1)   באוטובוס, ברכב עבודה או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג יציב הנוהג ברכב מיתקן עם אור מהבהב צהוב כאמור בתקנה 366, או יפעיל מכשיר המותקן ברכב ואשר באמצעותו ניתן להפעיל את כל מחווני הכיוון המותקנים ברכב בעת ובעונה אחת (להלן – מכשיר להפעלת מחווני כיוון);

(2)   ברכב, למעט רכב כאמור בפסקה (1), רשאי הנוהג בו להשתמש במכשיר להפעלת מחווני כיוון.

הפרעה לתנועה או הסתרת תמרור תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

71.   לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן –

(1)   שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה;

(2)   שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך.

מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 2) תשל"א-1971

72.   (א)  לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970 תק' (מס' 4)  תשמ"א-1981

(1)   בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי, או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת משנה זו לא יראו ככביש חד-סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה;

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984

(2)   על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרכה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה;

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984

(2א) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב  והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפקודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל;

(3)   בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו;

(4)   במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם;

תק' תשמ"ח-1987

(5)   בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית;

(6)   בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטר לפניו;

(7)   בתחום שנים עשר מטר לפני קו עצירה;

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

(8)   בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת הברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש;

(9)   בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק;

(10)  בצד רכב אחר העומד או חונה בצדו של הדרך;

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

(11)  על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה;

תק' תשנ"א-1990

(12)  בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטר או יותר;

(13)  בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת;

(14)  בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם הורדת נוסעים;

(15)  ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם;

תק' (מס' 5) תשל"ח-1978 תק' (מס' 11)  תש"ע-2010

(16)  ליד תמרור ג-43 המסמן מקום חניה לרכב של נכה – משותק רגליים, למעט רכב הנושא תג נכה מקורי, ובלבד שהרכב נעצר, הועמד או הוחנה באותו מקום בידי הנכה שעל שמו ניתן התג האמור, או בידי אדם המתלווה אליו והנוהג בעבורו ברכב; לעניין זה, "תג נכה" – כהגדרתו בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993.

תק' (מס' 2) תשל"א-1971

           (ב)  לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת.

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

           (ג)   לא יעמיד אדם בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג או רכב עבודה ולא יחנה רכב כאמור באזור שנאסרה בו החנייה והעמדת רכב בידי רשות תמרור מקומית.

איסור התנעת אוטובוס חונה תק' (מס' 3)  תש"ס-2000

72א.   (א)  לא יופעל מנוע של אוטובוס בזמן חניה עד להעלאת הנוסעים באוטובוס אלא כדי למלא אוויר במערכת הפנאומטית שלו.

           (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להפעיל מנוע של אוטובוס בזמן חניה למשך 10 דקות לפני העלאת הנוסעים לאוטובוס, או במקומות שאינם בתוך שטחים בנויים ומאוכלסים ושאינם בקטעי דרך שבתים בנויים לצדם.

רכב המוצע למכירה או שרשיונו פקע תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

73.   לא יחנה ולא יעמיד אדם בדרך רכב המוצע למכירה, או רכב שרשיונו פקע.

רכב שנשאר בלי השגחה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

74.   (א)  לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג.

           (ב)  לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע.

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

           (ב1)        על אף האמור בתקנת משנה (ב), מי שמפעיל מנוף או כלי אחר המחובר לרכב והמופעל רק באמצעות המנוע של הרכב, רשאי שלא להפסיק את פעולת המנוע ובלבד שהרכב נמצא בהשגחתו ושנקט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהרכב יישאר במקומו.

           (ג)   נוהג רכב לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד בדרך בעלת שיפוע אלא לאחר שבלם את גלגליו כראוי; היה רכב מנועי במורד – יטה הנוהג את הגלגלים הקדמיים לאבן השפה או לשפת הכביש הקרובה אליו וישלב אותו בהילוך אחורי, ואם היה בעליה – יטה את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש בו אבני שפה, או לשפת הכביש אם אין בו אבני שפה, וישלב אותו בהילוך קדמי; ברכב בעל הילוכים אוטומטיים, ישלב הנוהג את הילוך החניה.

           (ד)  רכב שחובה לשאת בו נעלי בטחון שהועמד או הוחנה בדרך משופעת, יציב נהגו גם את נעלי הבטחון מתחת לגלגלים האחוריים.

חניה, עצירה ועמידה סמוך לשפת הכביש תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

75.   העוצר, המעמיד או המחנה רכב בכביש אשר בו מותר לעצור, להעמיד או להחנות יעמידנו בקו מקביל לשפת הכביש, בין אם יש בו אבני שפה ובין אם לאו, כשהגלגלים הקרובים לאבני השפה או לשפת הכביש הם במרחק של לא יותר מארבעים ס"מ מהם, זולת אם התירה רשות התימרור המקומית באותו כביש חניה זוויתית וסימנה אותו לצורך זה.

חניה מותרת לפי תמרור תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

76.   (א)  על אף האמור בסימן זה, מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה.

תק' (מס' 7) תשמ"ט-1989 תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

           (ב)  נוהג במונית רשאי לעצור לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית, גם אם הוצב בו תמרור ב-29 או ד-15, למעט בתחום תחנת אוטובוס.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980 תק' (מס' 7)  תשמ"ט-1989 תק' (מס' 5)  תשס"א-2001 תק' (מס' 14)  תשס"ה-2005

           (ג)   לא יחנה אדם רכב או מכלית המיועדים או המשמשים להובלת דלק, נוזל קורוזיבי, חומר רדיואקטיבי, חומר מאכל, חומר רעיל, גז או חומר מתלקח אחר, או גלילים להכלת חומר כאמור, אם משקל הרכב או המכלית עולה על 3,500 ק"ג ולא ישאיר רכב או מיכלית כאמור עומדים בדרך במרחק פחות מ-400 מטרים מבנין מגורים, או ממבנה ציבורי, אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים, או ממנו, או במקום שיועד לחניית רכב כאמור ואושר על ידי רשות התימרור המקומית.

גרירת רכב והחזרתו, נעילת רכב ושחרורו תק' (מס' 5) תשמ"ו-1985

77.   רכב שהורחק, הוחסן או שגלגליו ננעלו לפי סעיף 70א לפקודה, לא יוחזר לבעלו ולא ישוחרר מנעילתו אלא לאחר ששילם את האגרה או התשלום שנקבעו בתוספת החמישית.

איסור נעילת רכב ושחרורו תק' (מס' 5) תשמ"ו-1986 תק' תשמ"ח-1987

78.   (א)  לא יינעל רכב העומד או חונה בדרך ולא ישוחרר רכב שגלגליו ננעלו כדין אלא בידי מי שהורשה לכך כדין.

תק' תשמ"ח-1987

           (ב)  אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע מבעל רכב לנעול גלגלי רכבו ובתנאי שינעל את גלגלי ההנעה בלבד בעת שהרכב חונה במקום שהחניה מותרת לרכב מסוגו.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן י"א: הסעת נוסעים והובלת מטען

בטיחות בנסיעה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

79.   (א)  לא יסע אדם ברכב – פרט לאופנוע, תלת אופנוע, אופניים או תלת-אופן – והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו.

           (ב)  הנוהג רכב לא יסיע אותו ולא ימשיך בהסעתו, אלא אם דלתותיו סגורות וננקטו כל שאר אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב.

פתיחת דלת וסגירתה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

80.   (א)  לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.

           (ב)  לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע.

עליה לרכב וירידה ממנו תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

81.   לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו ולא יניח הנהג או הממונה על הרכב לעלות אליו או לרדת ממנו, אלא –

(1)   כשהרכב עומד;

(2)   מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך;

(3)   מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב ליד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים;

(4)   במקום המיועד לעליה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה.

הסעה לצד הנהג תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

82.   (א)  נוהג רכב מנועי המסיע לצדו אדם אחר, לא יסיענו אלא לצדו הימני אם ההגה הוא שמאלי, או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני, ולא יסיע לצדו יותר מאדם אחד, אלא בהיתר מטעם רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.

           (ב)  רשות הרישוי רשאית לתת היתר להסעת שני נוסעים על גבי טרקטור, מלבד הנהג, ובלבד שיותקנו מקומות ישיבה בצורה המבטיחה את שלום הנוסעים, בהתאם לתנאי ההיתר.

הסעת תלמידים תק' (מס' 11) תשס"ה-2005 תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

83.   (א)  לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים.

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

           (ב)  לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים, אלא אם כן הותקן בו, מלפיו ומאחוריו, שלט כמפורט בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה והנראה מבחוץ באופן ברור ועליו המילה "ילדים", ולא ינהג אדם רכב הנושא עליו שלט כאמור, אלא אם כן הוא מבצע הסעת תלמידים.

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

           (ב1)        לא יסיע אדם ילדים בעמידה בהסעת תלמידים.

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

           (ב2)        הנוהג ברכב להסעת תלמידים יפעיל את פנסי האיתות המותקנים בו על פי הדרישות שנקבעו לגבי רכב להסעת תלמידים, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות.

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

           (ג)   אדם המבצע הסעת תלמידים, לא יניח עליית הילדים אל הרכב וירידתם ממנו אלא כמפורט להלן:

(1)   באוטובוס זעיר וברכב מסחרי – מהדלת הקדמית הימנית או מהדלת הימנית השניה מקדמת הרכב;

(2)   ברכב שאיננו מנוי בפסקה (1) – מהדלת הקדמית הימנית.

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

           (ד)  אדם המבצע הסעת תלמידים לא יחל בנסיעה אלא לאחר שווידא כי כל הילדים השלימו את ירידתם מהרכב והתרחקו מנתיב נסיעתו.

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

           (ה)  אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה עדי לוודא שלא נותרו בו ילדים.

חובת חגירת ילדים ברכב תק' תשס"ה-2004

83א.   (א)  בתקנה זו ובתקנה 83ב –

           "מושב בטיחות" – מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו, העומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה;

           "מושב מגביה" – מושב המיועד להסעת ילדים ברכב כשהילד היושב עליו רתום בחגורת הבטיחות של הרכב והעומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה.

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

           (ב)  לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר פרטי, מונית ואופנוע –

(1)   ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד;

(2)   ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד.

           (ג)   לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב.

           (ד)  לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה.

חובת חגירה של חגורת בטיחות תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' תשס"ה-2004 תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

83ב.   (א)  לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה 364א או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור בתקנה 83א, לפי הענין.

           (ב)  הוראות תקנת משנה (א) יחולו על הנוסעים ברכב כמספר החגורות המותקנות בו.

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001 תק' (מס' 6)  תשס"ד-2004 תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

           (ג)   על אף האמור בתקנה זו, מונית ואוטובוס שניתן לגביו רישיון סיור כהגדרתו בתקנה 386, שהותקן בהם במקום הנראה לעין הנוסעים, שלט המציין את חובת הנוסעים לחגור חגורת בטיחות, רשאי הנוהג בהם להסיעם גם אם הם אינם חגורים.

פטור מחגורת בטיחות תק' (מס' 5)  תשנ"ג-1993

83ג.   הוראות תקנה 83ב לא יחולו על –

תק' (מס' 2)  תשנ"ט-1998 תק' תשס"ט-2008

(1)   עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי, מאבטח שיש לו אישור בכתב מאת קצין מוסמך או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו; בפסקה זו, "מאבטח", "קצין מוסמך" – כהגדרתם בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;

תק' (מס' 3)  תש"ס-2000

(1א) חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו –

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

                         "נסיעה מבצעית" – נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית;

                         "קצין מוסמך" – קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, לאשר משימה מבצעית;

(2)   הנוהג והנוסע ברכב שרשות הרישוי פטרה מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב;

תק' תשנ"ד-1993

(3)   אדם שרשות הרישוי פטרה אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה:

(א)   מהרופא המוסמך כהגדרתו בתקנה 193(ב), כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות;

(ב)   מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות;

(ג)    כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק"ג וגובהו אינו עולה על 150 ס"מ.

תק' תשנ"ד-1993

(4)   (נמחקה);

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

(5)   הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים במונית בדרך עירונית במושב האחורי;

(6)   הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור;

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006 תק' (מס' 5) תשס"ז-2007

(7)   מורה מוסמך כהגדרתו בתקנה 170, בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית ברכב כאמור.

הסעת נוסעים תק' (מס' 5)  תשנ"ב-1992 תק' תשנ"ד-1993

84.   (א)  (בוטלה).

           (ב)  לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע ברכב מן הסוגים כמפורט בטור א' להלן נוסעים במספר העולה על הנקוב לצד אותו סוג בטור ב' להלן:

                                 טור א'                                                                              טור ב'

                              סוג הרכב                                                                  מספר נוסעים מרבי

(1)      אוטובוס זעיר                            כפי שצויין ברשיון הרכב

(2)      רכב נוסעים פרטי ורכב פרטי       כמספר המקומות ברכב

דו-שימושי

(3)      רכב חשמלי                               כפי שצויין ברשיון הרכב

תק' (מס' 5) (תיקון) תשנ"ג-1993 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(4)      רכב מסחרי אחוד שמשקלו          8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברשיון הרכב צויין

הכולל המותר עד 3,500 ק"ג        פחות ואם ביום ז' באדר תשנ"ג (28 בפברואר 1993), היה לו, ברשיונו, היתר להסיע יותר מ-8 נוסעים מלבד הנהג – לפי הקבוע ברשיונו

תק' (מס' 5) (תיקון) תשנ"ג-1993 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(5)      רכב מסחרי אחוד שמשקלו          6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג; ואם היה לו

הכולל המותר עולה על               ביום ז' באדר תשנ"ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת

3,500 ק"ג                                יותר מ-6 נוסעים מלבד היושבים ליד הנהג – לפי ההיתר

(6)      רכב מסחרי בלתי אחוד               (1)   אם מותקן בו מרכב תקני – 8    נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא    יותר מ-6 נוסעים בנוסף לנוסעים    שבתא הנהג והכל אם לא צויינו    ברשיון הרכב פחות נוסעים

(2)   אם מותקן בו מרכב לא תקני – 6 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ-4 נוסעים במרכב והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(7)      רכב מסחרי שמשקלו הכולל         (1)   אם מותקן בו מרכב תקני – מספר נוסעים כפי

המותר עולה על 3,500 ק"ג         שצויין ברשיון הרכב ולא יותר מ-30 נוסעים מלבד הנהג

תק' (מס' 5) (תיקון) תשנ"ג-1993

(2)   אם מותקן בו מרכב שאינו מרכב תקני – 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג, ואם היה לו ביום ז' באדר תשנ"ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר מ-6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג – לפי ההיתר

(8)      טיולית                                     כפי שצויין ברשיון הרכב

(9)      רכב מדברי                               כפי שצויין ברשיון הרכב

תק' (מס' 4)  תשנ"ה-1995

(10)     רכב סיור ומונית                        כפי שצויין ברשיון הרכב

(11)     רכב מנועי שאין לו ארגז, רכב      כמספר המקומות בתא הנהג בלבד

המוביל מכולה כאמור בתקנה 85א, רכב המוביל ארגז מתחלף כאמור בתקנה 85ב או רכב עבודה

(12)     גרור או טרקטור                        כפי שצויין ברשיון הרכב

תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

(13)     אמבולנס                                  6 נוסעים מלבד הנהג או מספר נמוך יותר שצוין ברישיון הרכב

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

           (ב1)        על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רישיון רכב בידי קצין צבא הגנה לישראל שהואצלה לו סמכות כרשות הרישוי, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה (ב) ובלבד שמספרם ואופן הסעתם יהיה על פי פקודות הצבא.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1995 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

           (ג)   לא ינהג אדם רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על 3,500 ק"ג, טיולית או רכב מדברי שיש בו מקום ליותר מ-11 נוסעים, כשהוא מסיע נוסעים, אלא אם כן הרכב נושא עליו שלט "נוסעים" כמפורט בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה.

תק' (מס' 4)  תשנ"ה-1995

           (ד)  על אף האמור בפסקה 3 של הגדרת "טיולית" בתקנה 1, רשאית רשות הרישוי לרשום טיולית ולתת היתר להסיע בה בשכר או בתמורה אחרת גם לאחר יום ח' באדר תשנ"ג (1 במרס 1993) אם הרכב בא להחליף טיולית שלגביה קיים היתר כאמור.

תק' (מס' 4)  תשנ"ה-1995

           (ה)  ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר (בתקנת משנה זו – קבוצה) אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת רשות הרישוי להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שאישרה רשות הרישוי.

תק' (מס' 4)  תשנ"ה-1995

           (ו)   הוראות תקנת משנה (ה) לא יחולו על מי שקיבל, לראשונה, רשיון נהיגה לדרגות 5, 6, 7 ו-11 לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996).

תק' (מס' 10)  תשס"ה-2005

           (ז)   (בוטלה).

הסעת נוסעים בשכר תק' (מס' 5)  תשנ"ב-1992

84א.   לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א' להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב':

                   טור א'                                                                              טור ב'

                סוג הרכב                                                                           התנאים

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

(1)  אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבורי       כאמור בחלק ה'

(2)  מונית

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

(3)  (א)   (נמחק)                                הרכב יעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא

       (ב)   טיולית                                 יגבה שכר מכל נוסע בנפרד

       (ג)    רכב מדברי

       (ד)   רכב סיור

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

       (ה)   רכב בטיחותי

הוראת שעה  תשס"ח-2007

(4)   (פקעה)

הובלת מטען תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 6) תשנ"ד-1994

85.   (א)  לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות וכאשר –

(1)   המטען אינו חורג –

(א)   מחוץ לדפנות הצדדים ואינו גורם להרחבתם, ובאין דפנות לרכב – מחוץ לצדי הקרקעית המיועדת למטען, ובאין קרקעית – מחוץ לרוחב הכולל של הרכב;

תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982 תק' תשמ"ג-1982

(ב)   יותר ממטר אחד מחוץ לנקודה הקיצונית ביותר של החלק הקדמי והאחורי של הרכב כפי שקבעם יצרן הרכב, ובלבד שבמטען שאורכו חורג עד מטר אחד מן החלק הקדמי או האחורי של הרכב – יהיה המטען יחידת אורך אחת ואם היו שתי יחידות לא יפחת אורך כל אחת מהן מ-6 מטרים.

(2)   המטען מסודר באופן –

(א)   שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על –

1.     2.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1500 ק"ג;

2.     3.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-1501 ק"ג עד 3500 ק"ג;

3.     3.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-3501 ק"ג עד 8000 ק"ג;

4.     4.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8000 ק"ג;

תק' (מס' 3)  תש"ס-2000

(ב)   שהמטען או מכסהו לא יחסום ולא יגביל את שדה ראייתו של הנוהג ברכב מלפניו ולצדדיו, לא יסתיר מעיני הנהג את מראות התשקיף, למעט כאשר הרכב שמוביל את המטען מלווה כל העת על ידי רכב אחר, ולא יחסום את הכניסה לתא הנהג והיציאה ממנו;

(ג)    שהמטען או מכסהו לא יסתיר מעיני עוברי דרך אחרים את הפנסים, לוחיות-הזיהוי, מחווני הכיוון או המחזירורים של כלי הרכב; וכל סימון אחר למטרת  בטיחות;

(3)   חלוקת המשקל של המטען של הרכב וסידורו מאפשרים הובלת המטען בבטיחות וביציבות;

(4)   המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח;

תק' (מס' 4) תשמ"א-1981 תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

(5)   המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רשיון הרכב; והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות אלה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר;

תק' (מס' 4)  תשמ"א-1981 תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

(6)   גובה המטען בתפזורת אינו עולה על גובה דפנות הארגז של הרכב לרבות הסולמות שהותקנו כדין ברכב והמטען מכוסה בכיסוי מתאים שיש בו כדי לקיים את הוראות חלק זה.

           (ב)  כלי רכב המחוברים זה לזה והמובילים מטען שמחמת ארכו אין אפשרות להובילו בכלי רכב אחד ומפאת צורתו אינו ניתן לחלוקה, רואים אותם לענין תקנה זו כרכב אחד.

תק' (מס' 2)  תשמ"ב-1982

           (ג)   על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 15,000 ק"ג ויותר מטען רחב חורג כמפורט להלן:

תק' תשנ"א-1990

(1)   היה רוחב המטען מעל 2.50 מטר ועד 3.40 מטר, יוצב שלט לפני הרכב ומאחוריו בו המילים "זהירות – מטען רחב", ובלבד שהמטען מהווה יחידה אחת ואינו חורג יותר מ-45 ס"מ מעבר לדפנות הרכב מכל צד ובזמן תאורה יותקנו בנקודות הקיצוניות של המטען מלפנים ומאחור פנסי רוחב כאמור בתקנה 340 ובצדי המטען תאורה היקפית כמשמעותה בתקנת משנה (ז);

(2)   עלה רוחב המטען על 3.40 מטר יותקנו שלטים ותאורה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהרכב ילווה בכל עת על ידי רכב אחד לפחות שיסע מאחוריו בכביש חד-סטרי ומלפניו בכביש דו-סטרי;

(3)   עלה רוחב המטען על 3.40 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.

תק' (מס' 3)  תשנ"ג-1993 תק' (מס' 5)  תשנ"ז-1997

           (ד)  על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג מטען שהוא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה, או שהוא מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה, כמפורט להלן:

(1)   עד 4.80 מטר – בכפוף להוראות התמרורים ולמעט בדרכים ובקטעי דרכים שהודיע עליהם המפקח על התעבורה ברשומות;

(2)   עלה גובה המטען על 4.80 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר; בתקנת משנה זו, "גובה מטען" -גובה הנמדד מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען או של הרכב.

תק' (מס' 4) תשס"ט-2009

           (ד1) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להוביל ברכב שלהלן מטען חורג בגובה כמפורט להלן, ובלבד שרשות הרישוי נתנה היתר לכך, וההיתר נרשם ברישיון הרכב:

(1)   ברכב מסחרי מסוג N3, בעל שני משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.40 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור ובכפוף לבדיקת יציבות כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד;

(2)   ברכב מחובר, או ברכב מורכב מסוג N3 שמחובר לו גרור מסוג O4, בעל שלושה משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה, שמשקלו הכולל המותר 36,000 ק"ג ויותר והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.80 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור וכן נתקיימו תנאים אלה:

(א)   ברכב שטרם ניתן לגביו רישיון רכב –

(1)   והוא מסוג N3 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בתקנה 324;

(2)   והוא מסוג O4 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד, וכן הוא עמד במבחן יציבות כמפורט באותו נוהל;

(ב)   ברכב שניתן עליו רישיון רכב – ניתן לגביו אישור מאת מעבדה מוסמכת לבדיקת חלוקת עומסים ולחישוב תאורטי של יציבותו, כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד.

תק' (מס' 4) תשס"ט-2009

           (ד2) על אף האמור בתקנת משנה (ד1), רכב שניתן לגביו היתר לפי אותה תקנת משנה –

(1)   לא יוביל בו אדם מטען זולת רכב;

(2)   לא ינהג בו אדם אלא במסלול נסיעה שאישר מראש ובכתב המפקח הארצי על התעבורה, וכן יחזיק ברכב בעת הנהיגה בו את האישור המקורי של מסלול הנסיעה או צילום ממנו המאושר כנאמן למקור בידי קצין בטיחות, ויציגו לשוטר על פי דרישתו.

תק' (מס' 2)  תשמ"ב-1982

           (ה)  על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי מטען שאורכו עולה על אורך הרכב כמפורט להלן:

תק' תשמ"ג-1982 תק' (מס' 5) תשמ"ג-1983

(1)   המטען אינו חורג יותר משליש אורכו של משטח ההטענה ובלבד שהמטען מהווה יחידת אורך אחת וחלוקת העומס על הסרנים תהיה לפי תקנות אלה;

(2)   ברכב שאורכו יחד עם המטען החורג עד 20 מטרים – כאמור בפסקה (1) ובתנאי שהרכב יסומן בשלטים לפני הרכב ומאחוריו ובהם המלים "זהירות מטען ארוך" והותקנו ברכב מחזירורים כאמור בתקנה 345(ג) שיותקנו בקצוות המטען מאחור, אם המטען חורג מאחורי הרכב ומלפנים אם המטען חורג מלפני הרכב; עלה אורך המטען החורג על מטר אחד יותקנו שני מחזירורים כאמור;

(3)   עלה אורכו של הרכב יחד עם המטען החורג על 20 מטרים לא יוביל בו אדם את המטען החורג אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין המשטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.

תק' תשמ"ח-1987

           (ה1)        (נמחקה).

תק' (מס' 2)  תשמ"ב-1982

           (ו)   נדרש רכב ליווי לפי הוראות תקנה זו, יותקן בו שלט מלפניו ומאחוריו ובו המלים "זהירות – מטען חורג" והנוהג ברכב הליווי יסע במרחק המאפשר לו קשר עין עם הרכב המוביל את המטען החורג.

תק' (מס' 2)  תשמ"ב-1982

           (ז)   בתקנה זו –

תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989

           "תאורה היקפית" – מערכת תאורה על ידי פנסים מסביב למטען החורג שיהיו מחוברים זה לזה במרחק שלא יעלה על 100 ס"מ ואורם צהוב ושייראו במזג אויר נאה למרחק של 150 מטרים לפחות;

           "קצין משטרה" – ראש לשכת התנועה או מי שהוא הסמיכו וכן קצין משטרה צבאית ראשי או מי שהוא הסמיכו לגבי רכב של צבא-הגנה לישראל;

תק' תשנ"א-1990

           "שלט" – שלט מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.

הובלת מכולות תק' (מס' 3) תשל"ו-1975

85א.   (א)  לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה (Container) ברכב אלא אם מותקנים ברכב התקני חיבור סובב (Twist Locks) לפי הוראות תקנה זו.

תק' תשנ"א-1990

           (ב)  לא יותקנו התקני חיבור סובב למכולה ברכב אלא אם כן הם מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.

           (ג)   לא יותקנו התקני חיבור סובב אלא ברכב מסחרי, למעט גרור או נתמך, שמשקלו הכולל המותר אינו פחות מ-16,000 ק"ג, אולם מותר להתקין התקני חיבור סובב בגרור שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות.

           (ד)  על אף האמור בתקנת משנה (ג) מותר להתקין –

(1)   בנתמך בעל סרן אחד לפחות התקני חיבור סובב למכולה שאורכה 6.10 מטר (20 רגל), ובלבד שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות;

(2)   בנתמך בעל 2 סרנים או יותר התקני חיבור סובב למכולה בכל הגדלים, ובלבד שמשקלו הכולל המותר 29,000 ק"ג לפחות.

           (ה)  מספר התקני חיבור סובב ודרך התקנתם ברכב יהיו כלהלן:

(1)   4 התקני חיבור סובב שיותקנו בארבע פינות המסגרת או המשטח של הרכב ושיוצמדו למכולה ברכב המותאם להובלת מכולה אחת;

(2)   8 התקני חיבור סובב שיותקנו במסגרת או במשטח הרכב שארבעה מהם יוצמדו לכל מכולה ברכב המותאם להובלת שתי מכולות;

           (ו)   לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ברכב אלא אם נתקיימו כל אלה:

(1)   הרכב אושר ברשיונו להוביל מכולות ובהתאם לתנאי האישור;

תק' (מס' 5) תשל"ז-1977

(2)   המכולה לא תבלוט מן החלק האחורי של הרכב;

(3)   לא יהיה בארגז הרכב דפנות או דלתות בשעת הובלת המכולות, אולם מותר להוביל מכולה כאשר אחת משתי הדפנות – הקדמית או האחורית – של הרכב סגורה, ובלבד שמשטח הרכב ארוך מהמכולה המובלת ברכב.

(4)   בשעת הובלת המכולה יהיו התקני החיבור הסובב צמודים למכולה ונעולים כך שימנעו הזזתה או הישמטותה בכל תנאי הדרך והנסיעה בה.

           (ז)   לא יינתן אישור להובלת מכולה שאורכה עולה על 6.10 מטר אלא בנתמך.

           (ח)  לא יינתן אישור לרכב להובלת מכולה אלא אם אישרה רשות הרישוי את התקנת התקני חיבור סובב בו ובכפוף לתנאי האישור.

           (ט)  בתקנה זו "מכולה" – מכל או ארגז משלוח או כל אמצעי דומה, למעט רכב או חמרי אריזה, שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא בעל אופי של קבע ומתוכנן במיוחד להקל על הובלת טובין באמצעי תובלה אחד או יותר ללא צורך בשטעון נוסף;

(2)   מצוייד במתקנים המאפשרים העברה נוחה מאמצעי תובלה אחד למשנהו ולהצמדתו לרכב על ידי התקני חיבור סובב;

(3)   רחבו אינו עולה על 250 ס"מ.

הובלת ארגז מתחלף תק' תשמ"ו-1985

85ב.   (א)  בתקנה זו –

           "ארגז מתחלף" – מכל או ארגז או אמצעי אחר להובלת טובין המתוכנן לטעינה ופריקה על ידי מגבה נוע ומצויד באמצעי ריתום מתאימים שקבע יצרן מגבה הנוע או שאישרה מעבדה מוסמכת;

           "מגבה נוע" – מיתקן המחובר לרכב דרך קבע והמיועד להטעין או לפרוק ארגז מתחלף מהסוג המותאם לו.

           (ב)  לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ארגז מתחלף אלא אם כן מותקן ברכב מגבה נוע מסוג שאישרה רשות הרישוי והרכב מצויד באמצעי ריתום המותאמים לארגז המתחלף וברשיון הרכב אושרה הובלת ארגז מתחלף בלבד.

הובלת מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד תק' (מס' 8)  תשנ"ב-1992

85ג.   לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד, אלא אם כן הופרד תא המטען מהמושבים במחיצה מתאימה להגנת מושבי הנהג והנוסעים או ננקט כל אמצעי אחר להגנת הנוסעים.

הובלת חומר נשפך תק' (מס' 4) תשמ"ב-1982

86.   לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב –

(1)   מטען אשר ממנו מתאבך אבק או נשפך חומר כלשהו;

(2)   פחם ואפר יבש, אלא ברכב שיועד לכך וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו;

(3)   אפר מרחף או מלט, אלא ברכב שיועד לכך ואשר רשות הרישוי אישרה אותו.

הובלת חומר מסוכן תק' תשמ"ז-1987

87.   (א)  לא יוביל אדם שאינו משרד הובלה ולא ירשה לאחר להוביל ברכב חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו כל אלה:

(1)   כמות החומר המסוכן המובל אינה עולה על המפורט בחלק ב' בתוספת הראשונה;

(2)   החומר המסוכן על פי המראה החיצוני של האריזה ארוז ומסומן בהתאם להוראות התקנות הבינלאומיות.

           (ב)  לא יוביל משרד הובלה חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו בו הוראות הפרק הרביעי.

           (ג)   בתקנה זו, "משרד הובלה", "חומר מסוכן", "התקנות הבינלאומיות", "התוספת הראשונה", "התוספת השניה" ו"הפרק הרביעי" – כמשמעותם בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978.

סימון קצה של מטען חורג תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' תשנ"א-1990

88.   (א)  היה מטען חורג מחוץ לחלק הקדמי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.

תק' תשמ"ח-1987 תק' תשנ"א-1990

           (ב)  היה מטען חורג מחוץ לחלק האחורי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.

תק' תשנ"א-1990

           (ג)   המשולשים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב) יהיו כאמור בחלק ג' בתוספת השניה ויוחזקו תמיד במצב נקי.

תק' (מס' 2)  תשל"א-1971

           (ד)  הוראות תקנה זו יחולו בין אם הרכב נמצא בתנועה ובין אם הוא עוצר, עומד או חונה.

סמכויות שוטרים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 3)  תש"ם-1980

89.   (א)  מצא שוטר רכב מוביל מטען שלא בהתאם להוראות סימן זה, רשאי הוא להורות את הנוהג בו להפסיק את הנסיעה עד שיפורק אותו חלק מהמטען המובל שלא בהתאם להוראות האמורות, או עד שהמטען יסודר בהתאם להן; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו של נוהג הרכב לפי כל חיקוק.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (ב)  נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאי שוטר להורות לנוהג רכב כאמור להביא את הרכב למקום קרוב ככל האפשר ובמועד שהורה לצורך שקילתו ולקבלת תעודה על שקילת הרכב ורשאי השוטר להורות לנוהג רכב כאמור להילוות אליו לאותו מקום לצורך שקילת הרכב וקבלת תעודת השקילה.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (ג)   נמצא לאחר השקילה כאמור בתקנת משנה (ב) כי המשקל חורג מהוראות תקנות אלה – ישולמו הוצאות השקילה על ידי נוהג הרכב.

תק' (מס' 6) תשנ"ד-1994

           (ד)  נוהג רכב כאמור בתקנה זו המציג שטר מטען כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978, יהיה שטר המטען ראיה לכאורה למשקל המטען המובל ברכב.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן י"ב: גרירה

גרירת רכב מנועי תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' תשמ"ז-1987

90.   (א)  רכב מנועי (להלן בתקנה זו – רכב) הנגרר על-ידי אחר, מחמת שיצא מכלל פעולה או מסיבה אחרת, יחובר אל הרכב הגורר במוט חיבור מתאים וחזק במידה מספקת באופן שהמרחק בין שני כלי הרכב לא יעלה על 2.5 מטר; אמצעי החיבור יסומנו בסימן צבעוני בולט לעין, ויוארו בזמן התאורה.

תק' תשנ"א-1990

           (ב)  על הרכב הנגרר יותקן מאחור שלט כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה בצורה הנראית לעין, ובזמן תאורה יותקן בקצה השמאלי של הרכב הנגרר אור אדום ואור שיאיר את לוחיות הזיהוי.

תק' תשנ"א-1990

           (ג)   על הרכב הגורר יותקן מלפנים שלט כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה בצורה הנראית לעין.

תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' תשמ"ז-1987

           (ד)  לא יגרור אדם רכב אלא אם גלגלי הסרן הקדמי או הסרן האחורי שלו מורמים פרט אם הרכב הנגרר נהוג על ידי אדם בעל רשיון נהיגה לגבי סוג הרכב הנגרר.

           (ה)  הוראות תקנת משנה (ד) לא יחולו כאשר הרכב נגרר באמצעות מיתקן אשר מפעיל את היגוי הרכב הנגרר ואושר על ידי רשות הרישוי.

תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' תשמ"ז-1987

           (ו)   לא יגרור אדם רכב על ידי רכב אחר אלא אם הדבר ניתן להיעשות בבטחה.

           (ז)   ברכב נגרר לא יימצאו אנשים פרט לנוהג כאמור בתקנת משנה (ד).

סייגים לגרירה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

91.   (א)  לא יגרור אדם מכונה נגררת הפטורה מרישום ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג או לפי היתר מאת רשות הרישוי.

תק' תשמ"ז-1987

           (ב)  לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברשיון הרכב של הגורר, הגרור או הנתמך על-ידי רשות הרישוי.

תק' תשמ"ז-1987

           (ב1)        לא יגרור אדם ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2200 ק"ג גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 750 ק"ג.

תק' תשמ"ז-1987

           (ג)   לא יגרור אדם רכב מנועי ברכב פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2200 ק"ג או במונית אלא לפי היתר מרשות הרישוי.

           (ד)  לא יגרור אדם רכב על שלושה גלגלים או פחות.

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

           (ה)  לא יגרור אדם רכב באמצעות מכונה ניידת אלא אם כן הרכב הנגרר הוא ציוד לביצוע עבודה שהמכונה הניידת, על פי קביעת יצרנה, מיועדת לבצע.

           (ו)   לא יגרור אדם יותר מרכב אחד לפי היתר רשות הרישוי.

תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

           (ז)   לא יגרור אדם ברכב גרור, אלא אם כן מותקנים ברכב ובגרור מיתקני ריתום וגרירה תקינים מסוג כמפורט בפרט 27 בחלק ג' בתוספת השניה או למפרט שאישר מנהל אגף הרכב.

גרירת גרור ונתמך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

92.   (א)  על גרירת גרור או נתמך יחולו הוראות תקנות 300 ו-371 עד 379.

           (ב)  לא ינהג אדם בגורר או בתומך אם אין מגע מספיק בין גלגל מגלגלי הגרור או הנתמך לבין פני הדרך בגלל צורת חיבורם או הטענתם.

           (ג)   לא יגרור אדם יותר מגרור אחד, אלא לפי היתר מאת רשות הרישוי.

תק' (מס' 2) תשל"ג-1973

           (ד)  לא יגרור אדם גרור חקלאי הפטור מחובת רישום ורשיון לפי תקנה 279, אלא בטרקטור; רשות הרישוי רשאית לתת היתר לגרירת גרור חקלאי ברכב שאינו טרקטור; אם גרור כאמור נרשם וניתן עליו רשיון לפי הוראות פקודה יחולו עליו הוראות תקנות 300 ו-371 עד 379 לפי הענין.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן י"ג: רכב בטחון

חובת עוברי דרך לגבי רכב בטחון תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

93.   (א)  היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה:

(1)   נוהגי רכב ומוליכי בעלי-חיים – יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור;

(2)   הולכי רגל הנמצאים בכביש – יפנו אותו מיד עד שיעבור רכב הבטחון.

           (ב)  לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב בטחון אלא בריווח של לפחות מאה מטר ממנו; אין הוראה זו חלה על נוהג רכב בטחון אחר או רכב הקשור באותה שעה בתפקידי רכב הבטחון.

הוראות מיוחדות לנוהג רכב בטחון תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

94.   נוהג רכב בטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו –

(1)   לחנות או לעמוד, שלא בהתאם להוראות שניתנו על פי דין;

(2)   לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר ובלבד שהאיט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת;

(3)   לעבור על המהירות המותרת;

(4)   לעבור על ההוראות המגבילות את כיווני הנסיעה ואת הפניות לכיוונים מסויימים;

           אולם לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש.

הפצת אור והשמעת אות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 תק' (מס' 6)  תשנ"ט-1999 תק' (מס' 7)  תשס"ח-2008

95.   נוהג אמבולנס של מגן דוד אדום, רכב משטרה, רכב צה"ל, רכב כיבוי אש, רכב שיטור משולב או רכב אחר שאושר על ידי רשות הרישוי כרכב בטחון או כל הנוסע בו לא יפיץ אור מהבהב אדום, כחול, כחול-צהוב או כחול-אדום ולא ישמיע אות אזעקה בסירנה, אלא אם הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו, ובשעת מילוי תפקידו.

תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

סימן י"ג1: רכב תפעולי

הגדרות תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

95א.   בסימן זה –

תק' (מס' 5) תשנ"ד-1994

           "איזור רכב תפעולי" – איזור שבו מופעל רכב תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב, באישורה של רשות התימרור המקומית, תמרור א-43 האחד מציין כניסה לאיזור רכב תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו;

           "מפקח על רכב תפעולי" – מי שרשות הרישוי מינתה, בכתב, להיות מפקח על רכב תפעולי;

           "רכב תפעולי" – רכב כמשמעותו בפקודה למעט רכב פרטי ורכב ציבורי, בין אם מותקן עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו, בין אם הוא מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים, אשר ניתן היתר להפעלתו, לפי סימן זה, באיזור רכב תפעולי.

פטור מחובת רישום ורישוי תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

95ב.   רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי על פי הפקודה.

היתר לרכב תפעולי תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

95ג.   (א)  המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה.

           (ב)  המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל, לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי סימן זה לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו, מחזיקו, מפעילו, או נהגו של הרכב התפעולי לא ציית להוראותיו.

נהיגת רכב תפעולי תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

95ד.   לא ינהג אדם רכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)   ניתן לגבי הרכב התפעולי, לפי סוגו, היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי ובהתאם לתנאים שבהיתר;

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991

(2)   בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי;

(3)   לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

סמכויות המפקח על רכב תפעולי ותפקידיו תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

95ה.   (א)  המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב התפעולי את כל אלה:

(1)   משקלו הכולל המותר של הרכב התפעולי;

(2)   ייעודו של הרכב התפעולי, לרבות גרירת גרורים והסעת נוסעים;

(3)   מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים;

(4)   מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים להסעתם;

(5)   מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן רישומו על הרכב;

(6)   אופן רישומם של המשקל הכולל של הרכב ושל המשקל המרבי הכולל שהוא רשאי לגרור;

(7)   אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון, כגון שרשרות בטחון, נעלי בטחון, מחזירי אור, תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם ברכב התפעולי;

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991

(8)   מהירות הנסיעה המרבית של הרכב התפעולי, לסוגיו ולתכונותיו, בהתאם לתנאי השטח, שעות ההפעלה, תנאי התאורה, עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב תפעולי;

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991

(9)   מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ;

           (ב)  המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) אם לפי שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת השימוש בו.

           (ג)   המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר, ובו יצוינו פרטי הרכב, לרבות הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), לפי הענין, וכן התאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב, תיקונים בו וכל פרט אחר שיראה לנכון (להלן בסימן זה – כרטיס המעקב); כרטיס המעקב יוצג בידי המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות הרישוי.

חובת ציות להוראות תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

95ו.   בעלו, מחזיקו, מפעילו ונהגו של רכב תפעולי יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי.

פטור תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

95ז.   הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי: 9(א), 21(ב)(1) ו-(3), 40(א), 43, 44, 45(2), 47 – לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר, 48(ב) ו-58(א) ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר על כוונותיו, 70, 71(1), 72(3), (8) ו-(10), 74(ב), 75, 85, 85א, 88, 90(א) ו-(ד), 91(ה) ו-(ו), 92(ג), 97, 101, 104, 105 ו-106.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן י"ד: אורות

חובת החזקת מערכת האורות במצב תקין תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

96.   לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה.

הארת רכב מנועי תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' תשנ"ב-1991 תק' תשנ"ג-1992

97.   (א)  לא ינהג אדם רכב מנועי בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 תק' (מס' 3)  תש"ס-2000

           (ב)  לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

           (ג)   לא ינהג אדם מונית, אוטובוס או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג, בכל דרך וברכב מנועי אחר, למעט אופנוע, בדרך שאינה דרך עירונית, בתקופה שמיום 1 בנובמבר ועד 31 במרס בכל שנה, אלא כשמאירים בו פנסי החזית והפנסים האחוריים.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

           (ד)  לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר אלא אם מאירים בו, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם פנסי רוחב.

תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

           (ה)  לא ינהג אדם רכב מנועי במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור א-43 שעליו כתוב "מנהרה הדלק אורות" אלא כשמאירים פנסי החזית והפנסים האחוריים.

הארה בדרך עירונית תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5)  תשס"ח-2008

98.   בדרך עירונית לא ידליק הנוהג את האור הגבוה שבפנסי החזית, אלא אם אין הדרך מוארת כראוי.

עמעום תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5)  תשס"ח-2008

99.   (א)  הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה:

(1)   הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלול לסנוור נוהג רכב אחר;

(2)   הוא עוצר;

תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' תשמ"ח-1987 תק' (מס' 5)  תשס"ח-2008

(3)   הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו, אולם מותר לאותת קצרות על ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו.

תק' (מס' 5)  תשס"ח-2008

           (ב)  בשעת העמעום יהיה אור נמוך כאמור בתקנה 334(ג).

הארת רכב עומד תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

100. (א)  לא יעמיד אדם בזמן התאורה רכב בחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב ולא ישאיר שם רכב עומד, ומי שהשליטה על הרכב בידו לא יניח שהרכב יעמוד או יישאר כאמור אלא אם –

(1)   ברכב מנועי שרחבו עולה על מטר אחד ובאופנוע עם רכב צדי – מאירים פנסי החניה ופנס אחורי או מאירים בו פנסי הרוחב או פנס צידי המותקן על דופן הרכב שלצד הכביש, המראה אור לבן מלפנים ואור אדום מאחור;

(2)   ברכב שרחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר – מאירים בו פנסי הרוחב וכן הפנס האחורי;

(3)   ברכב אחר – פנס המפיץ אור לבן או צהוב דולק בו מלפנים ומחזירור אדום קבוע בו מאחור.

           (ב)  הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכב –

(1)   העומד בדרך שמצב התאורה בה מאפשר הבחנה ברכב ממרחק סביר על-ידי עוברי דרך;

(2)   שמערכת אורותיו אינה במצב תקין, ובלבד שיתקיימו לגביו הוראות תקנה 70(א).

פנס אזהרה תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

101. לא ינהג אדם רכב מכל סוג שהוא שאורכו הכולל, עם מטען או בלעדיו, עולה על 20 מטרים או רוחבו עולה על 3 מטרים, או רכב ליווי כמשמעותו בתקנה 85(ו), אלא אם כן מותקן על גג תא הנהג פנס כאמור בחלק ג' בתוספת השניה, המפיץ אור צהוב מהבהב הנראה לעוברי הדרך מכל הכיוונים.

אורות גרור ונתמך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

102. הוראות סימן זה יחולו גם על גרור ונתמך שאינם מחוברים לגורר או לתומך; נתמך המחובר לתומך יראוהו כחלק בלתי נפרד מהתומך.

אורות רכב צדי תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

103. לא ינהג אדם בזמן תאורה אופנוע עם רכב צדי, אלא אם מאיר בו בנוסף לפנס החניה גם פנס הרכב הצדי.

רכב המיועד להובלת מטענים ארוכים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

104. לא ינהג אדם בזמן תאורה רכב מנועי שמחובר אליו גרור או נתמך המיועדים להובלת מטענים ארוכים והבנויים ללא רצפה ודפנות, ושרחבו הכולל עולה על 120 ס"מ, אלא אם מאירים עליו פנסים המותקנים על שרשרות או על כבלים כאמור בתקנה 369.

אורות מכונות ניידות ומכונות נגררות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

105. בכפוף לאמור בתקנה 97, לא יסיע אדם בזמן התאורה מכונה ניידת ולא יגרור מכונה נגררת, אלא אם קבועים בהן מאחוריהן מצד שמאל מחזירור בצבע אדום, או פנס המפיץ אור אדום הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר, וכן טבלה כאמור בתקנה 383ז(ב).

אורות רכב מסוג אחר תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

106. לא יסיע אדם בזמן התאורה רכב מסוג שלא פורש בסימן זה, אלא אם מאיר בו פנס המפיץ אור לבן או צהוב, הקבוע בצדו השמאלי במקום הנראה לעין מלפנים ומאחור, וכן קבוע מאחוריו בצדו השמאלי מחזירור בצבע אדום.

זרקור, פנס ערפל ופנס לנסיעה אחורנית תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 2)  תשל"ג-1973

107. (א)  לא ישתמש אדם בזרקור בדרך, אלא לשם תיקון הרכב, או חיפוש מקום.

           (ב)  תקנת משנה (א) לא תחול על המשתמש בזרקור ברכב בטחון, או ברכב צה"ל בתפקיד צבאי.

           (ג)   לא ישתמש אדם בזרקור, אלא כשהרכב אינו נע ואורו אינו מופנה לאורך הדרך, או אל מול פני רכב אחר.

תק' (מס' 11) תשנ"א-1991

           (ד)  הותקנו ברכב פנסי ערפל כאמור בתקנות 347 ו-347א, מותר להפעילם רק במקרה של ערפל, או כשיורד גשם שוטף, או שלג.

תק' (מס' 2) תשל"ג-1972

           (ה)  לא ישתמש אדם בפנס לנסיעה אחורנית, אלא בשעת נסיעה אחורנית.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, אופניים ובעלי-חיים

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן א': הולכי רגל

סייג בהליכה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

108. (א)  לא ילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת ילדים או עגלת חולים או כיסא חולים, אלא אם אין בצד הכביש מדרכה או שוליים תקינים או שביל שהוקצה להולכי רגל.

           (ב)  הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם החוצה כביש.

הליכה בכביש תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

109. (א)  ההולך בכביש, ילך סמוך לשפתו, מצדו השמאלי כשפניו אל התנועה הבאה לקראתו.

           (ב)  כאשר קבוצת אנשים צועדת בזמן תאורה בכביש בלתי מואר חייבים הצועד ראשון והצועד האחרון בקבוצה לצד התנועה, לשאת אור נייד או מחזיר אור הנראה לנהגי כלי רכב ממרחק סביר; האחריות לקיום הוראה זו מוטלת הן על מי שארגן את צעידת הקבוצה והן על האחראי עליה בצעידתה.

חציית כביש תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

110. (א)  לא יחצה אדם כביש, אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות.

           (ב)  אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם.

           (ג)   אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת.

           (ד)  בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש, במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש, ולא יתעכב בכביש שלא לצורך.

ירידה ממדרכה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

111. לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו, ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה.

שהיה בכביש תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

112. לא יעמוד אדם בכביש, בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת, אלא בתוקף תפקיד רשמי.

מעקה בטיחות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

113. (א)  הולך רגל לא יחצה כביש, במקום שבו מותקן מעקה בטיחות להולכי רגל בצד הכביש או גדר בשטח ההפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה, וזאת אף אם אין המעקה, הגדר או הצמחיה מונעים את המעבר.

תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

           (ב)  לא יימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקה בטיחות להולכי רגל.

הפרעה במדרכה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

114. לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה.

תחולה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' תשמ"ח-1987

115. (א)  הוראות תקנות 109, 110 ו-114, לא יחולו על אדם המשתתף בהלווייה או בתהלוכה שנערכה כדין.

תק' תשמ"ח-1987

           (ב)  הוראות תקנות 108(א), 109, 110(ב), (ג) ו-(ד), 112, 150 ו-152 לא יחולו על אדם הנמצא ברחוב משולב.

עיוורים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

116. לא ילך עיוור בכביש, אלא אם הוא מלווה על ידי אדם מבוגר שאינו עיוור או כלב מאולף, או אם הוא מחזיק מקל לבן או נושא באופן בולט סימן שנקבע לכך על ידי המפקח על התעבורה.

חציה במפגש מסילת ברזל תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

117. (א)  לא יחצה אדם מסילת ברזל במפגש, אלא לאחר שבדק שאין רכבת מתקרבת ונוכח שאפשר לחצות את המסילה בבטיחות.

           (ב)  בנסיבות האמורות בתקנה 56(א), לא יחצה אדם מסילת ברזל ולא יתקדם מעבר למחסום או לגדר שליד המסילה, ובאין גדר או מחסום – לא יותר מאשר ששה מטרים לפני פס המסילה הקרוב.

           (ג)   לא יעבור אדם דרך מחסום של מפגש, מסביב לו, מעליו או מתחתיו בשעה שהוא סגור או תוך כדי סגירתו.

איסור הליכה במנהרה תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

117א. לא ילך אדם במנהרה, לא יסיע בה עגלת יד, עגלת ילדים, עגלת חולים או כיסא חולים ולא יחצה את הכביש העובר בה.

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

סימן ב': אופנוע או תלת-אופנוע

תק' תשנ"א-1990

118. (בוטלה).

נסיעה באופנוע תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' תשנ"א-1990

119. (א)  לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע, אלא כשהוא יושב על מושב הקבוע באופנוע והמיועד לנוהג בו.

תק' (מס' 7) תש"ם-1980 תק' תשנ"א-1990

           (ב)  לא ינהג ולא ירכב אדם על אופנוע או תלת-אופנוע, אלא כשרגליו נמצאות משני צדי האופנוע, או במקום המיועד לכך.

תק' (מס' 7) תשס"ו-2006

           (ב1)        לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מנוחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור.

תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 8)  תשנ"ט-1999 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

           (ג)   לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע, לא ירכב עליו ולא ירשה לאחר לרכב עליו, אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה, והיא קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

           (ד)  הוראות תקנת משנה (ג) לא יחולו על נוהג רכב מסוג שרשות הרישוי, מטעמי בטיחות, פטרה את הנוהג בו מן החובה לחבוש קסדה בהתקיים התנאים שקבעה בפטור; הרשות תציין את דבר הפטור ברישיון הרכב.

הרכבת אנשים על אופנוע תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

120. (א)  נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך, לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא על גבי המושב המיועד לכך והקבוע מאחורי הנוהג, כשרגליו של האדם האחר נמצאות משני צדי האופנוע, או כשהוא יושב במושב הקבוע שברכב הצדי.

           (ב)  נוהג אופנוע או תלת-אופנוע לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא אם האופנוע עשוי לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליו, ולא ירכב אדם על אופנוע נהוג בידי אחר אלא אם הוא עשוי כאמור.

תק' (מס' 4) תשס"א-2001 תק' (מס' 2) תשס"ז-2007

           (ג)   בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 176 או 177, לא ירכיב על אופנוע או תלת אופנוע כמתואר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רישיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רישיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר.

הובלת חפצים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970

121. לא יוביל רוכב על אופנוע חבילה, צרור או חפץ המונעים ממנו, או העלולים למנוע ממנו, שליטה מלאה על רכבו או שהם –

(1)   עולים בארכם על 70 ס"מ;

(2)   חורגים מחוץ לחלק הקדמי ביותר או לחלק האחורי ביותר של האופנוע.

נסיעה בצד רכב אחר תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

122. הרוכב על אופנוע או תלת-אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ג': אופניים ותלת-אופן

רכיבה על אופניים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

123. (א)  לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם במצב תקין וראויים לשימוש.

           (ב)  לא ירכב אדם על אופניים אלא על גבי המושב הקבוע המחובר אליהם.

הרכבת אנשים על אופניים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

124. (א)  הרוכב על אופניים לא ירכיב עליהם אדם, אלא אם הם עשויים לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליהם, ולא ירכב אדם על אופניים נהוגים בידי אחר אלא אם הם עשויים כאמור.

           (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להרכיב ילד שטרם מלאו לו 8 שנים על אופניים המצויידים במושב נפרד המבטיח את שלום הילד המורכב עליהם.

           (ג)   מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אדם אחר על אופניים.

הובלת חפצים ונסיעה בצד רכב אחר תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

125. הוראות תקנות 121 ו-122 יחולו גם לגבי הובלה ורכיבה על אופניים.

איסור להתחבר אל רכב אחר ואיסור גרירה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

126. (א)  הרוכב על אופניים לא יאחז ברכב אחר הנע בדרך, ולא יחבר אליו את רכבו באופן אחר.

           (ב)  לא יגרור אדם באופניים.

ריווח בין אופניים לרכב אחר תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

127. הרוכב על אופניים ישמור על ריווח בינו ובין רכב הנוסע לפניו, כדי שיספיק להיעצר מיד וללא חשש תאונה במקרה של עצירה או מתן אות על ידי הרכב שלפניו.

נסיעה בצד ימין תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

128. הרוכב על אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש וינהג בזהירות ובמיוחד בעברו רכב העומד או בעקפו רכב הנע באותו כיוון.

רכיבה על אופניים במקומות מסויימים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

129. (א)  לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; אולם מותר להולך רגל להסיע אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.

           (ב)  הוקצה בדרך שביל מיוחד לאופניים וסומן בתמרור מתאים לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא באותו שביל.

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

           (ג)   לא ירכב אדם על אופניים במנהרה.

ציוד אופניים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

130. לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם מצויידים בכל עת –

(1)   בפעמון;

(2)   במנגנון בלימה יעיל לעצירה;

תק' תשנ"א-1990

(3)   במחזיר אור של אחורי האופניים מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

תקינות הציוד תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

131. הציוד המפורט בתקנה 130 יהיה בכל עת במצב תקין.

אורות אופניים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

132. לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם –

(1)   מאיר בהם פנס קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(2)   מאיר בהם פנס קבוע המפיץ אור אדום מאחורי האופניים.

תק' (מס' 7) תש"ם-1980 תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989

(3)   יש מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים שניתן לגביהם לראשונה רשיון על ידי רשות מקומית אחרי יום כ"ד בטבת תשמ"א (31 בדצמבר 1980).

הולך רגל המסיע אופניים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

133. לענין חלק זה, הולך רגל המסיע אופניים בדרך, דינו כדין רוכב אופניים, זולת אם מהקשר הדברים משתמע אחרת.

סמכות שוטר תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

134. מצא שוטר אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת הוראות תקנות שהותקנו על פי הפקודה, רשאי הוא להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם תוך הפרת הוראה כאמור.

תלת-אופן תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

135. הוראות תקנות 123, 126, 127, 128, 129(א) ו-(ג), 130, 131, 133 ו-134 יחולו גם לגבי תלת-אופן.

אורות תלת-אופן תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' תשנ"א-1990

136. (א)  בזמן תאורה לא ירכב אדם על תלת-אופן אלא אם נתקיימו הוראות אלה:

(1)   בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא לפנים –

(א)   מאיר בו פנס קבוע מלפנים ומפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;

(ב)   מאירים בו מלפנים באור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות שני פנסים המסמנים את רחבו;

(ג)    מחזירור, בצבע אדום, קבוע בו על הכנף השמאלית מאחור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות;

(2)   בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא מאחור –

(א)   מאירים בו מלפנים שני פנסים כאמור בפסקה (1)(ב);

(ב)   שני מחזירורים, בצבע אדום, קבועים בו מאחור על הכנף האחורית וכן על הארגז מצד שמאל, והם נראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות.

תק' תשנ"א-1990

           (ב)  מחזירור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ד': בעלי-חיים

איסור לעזוב בעלי חיים ללא פיקוח תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

137. (א)  אדם שבידו ההשגחה על בעל-חיים ימנע אותו מלעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו.

           (ב)  לא ישאיר אדם בעל חיים בדרך ללא השגחה, בין שבעל החיים רתום לרכב ובין שאיננו רתום, אלא לזמן קצר בלבד ולאחר שקשרו אל עצם קבוע באופן שבעל החיים לא יוכל לשוטט בדרך.

הולכת בעלי חיים בכביש תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

138. (א)  לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר ובלבד שנקט כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה.

           (ב)  המוליך בעל חיים או הרוכב עליו בכביש לא יוליכו אלא בצדו הימני הקיצוני אם יש לכביש מדרכה, או בשוליים הימניים של הדרך – אם אין מדרכה, ולא יוליך זה בצד זה יותר משני בעלי חיים פרט לאמור בתקנת משנה (א).

           (ג)   על אף האמור בתקנת משנה (ב) מותר לשוטר הרוכב על בעל חיים לנהוג אותו או להוליכו בצדו השמאלי של הכביש.

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

           (ד)  לא יוליך אדם בעל חיים במנהרה ולא יחצה עמו את הכביש העובר בה.

הולכת גמלים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

139. לא יוליך אדם בדרך שיירת גמלים אלא כשהם קשורים זה לזה בטור ערפי ובקבוצות של לא יותר מחמישה גמלים.

איסור רכיבה והולכת בעל חיים בידי קטין תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

140. מי שלא מלאו לו 12 שנה לא יוליך בעל חיים בדרך ולא ירכב עליו, ולא ימסור אדם את ההשגחה על בעל חיים בדרך למי שלא מלאו לו 12 שנה.

רכיבה על בעל חיים בהתקרב רכב תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

141. בהתקרב רכב מנועי אל בעל חיים, יעשה הרוכב על בעל החיים או המוליך אותו כל אשר לאל ידו כדי לפנות את הדרך לרכב המנועי.

סימון בזמן התאורה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

142. (א)  המוליך בעל חיים בודד או הרוכב עליו, בדרך, ישא בזמן התאורה בצדו השמאלי פנס דולק לבן או צהוב בהיר, הנראה ממרחק סביר לעוברי דרך משני הכיוונים מלפניו ומאחוריו.

           (ב)  לא יוליך אדם ולא ירשה לאחר להוליך עדר בדרך בזמן התאורה, אלא אם אדם אחד נושא בראש העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור לבן או צהוב בהיר ואחד נושא בקצה האחורי של העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור אדום והאורות נראים לעוברי דרך ממרחק סביר.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ה': עגלת-יד

התחולה על עגלת-יד תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

143. (א)  הוראות תקנות 21 עד 23, 25 עד 28, 31, 33 עד 48, 58, 60, 64 עד 68, 85 עד 89, 144, 145, 153 ו-154 יחולו על אדם המסיע עגלת-יד בדרך כאילו היה נוהג ברכב שאינו רכב מנועי, זולת אם ניתנה לגביו במפורש הוראה אחרת בחלק זה.

           (ב)  לא יעמיד אדם עגלת-יד במקום שאסור לכלי רכב לעצור, לעמוד או לחנות בו לפי פקודת התעבורה או תקנות, חוקי עזר או הוראות שניתנו על פיה.

           (ג)   לא יסיע אדם בעגלת-יד אדם אחר.

           (ד)  המסיע עגלת-יד בדרך יציית להוראות התמרורים כאילו היה נוהג רכב שאיננו רכב מנועי והוא כשאין הוראה אחרת בחלק זה.

תק' (מס' 5) תשנ"ז-1997

           (ה)  (בוטלה).

           (ו)   מותר להסיע על מדרכה עגלת-יד שרחבה אינו עולה על 100 ס"מ אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.

תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

           (ז)   (בוטלה).

תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

           (ח)  (בוטלה).

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

פרק רביעי: תאונות

תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

144. (א)  נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה:

(1)   יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר;

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984

(2)   בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד –

(א)   ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע;

(ב)   יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו;

(ג)    יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש;

(ד)    ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים;

(ה)   במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא.

(3)   ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג לפי דרישתם את רשיון הנהיגה, רשיון הרכב או תעודת הביטוח ואת תעודת הזיהוי שלו אם היא נמצאת ברשותו וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם;

תק' (מס' 4) תשל"ב-1972

(4)   יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את –

(א)   שמו ומענו;

(ב)   מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו – גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול.

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

(5)   (נמחקה).

           (ב)  לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן, או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו.

תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

145. (א)  נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את התעודות האמורות ואת רשיון הרכב וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.

           (ב)  אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועים גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו אחר האמור בתקנת משנה (א).

           (ג)   היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום –

(1)   ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א);

(2)   יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו.

חובת עזרה מצד נוהגי כלי-רכב תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

146. נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם לתקנה 144(א)(2).

הודעת שוטר ודו"ח בוחן תנועה תק' (מס' 4) תשמ"א-1981

146א. הודעת שוטר ודו"ח בוחן תנועה לענין סעיף 27 לפקודה, יהיו לפי טפסים שבתוספת החמישית או בנוסח דומה להם; טופס כאמור יכול שיהיה חלק מטופס אחר או בנפרד.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

פרק חמישי: הוראות שונות

איסור השימוש בתמרורים והצבתם תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

147. (א)  אין להשתמש למטרות תימרור אלא בתמרורים שנקבעו לפי תקנה 16.

           (ב)  לא יציב אדם ולא יסמן על פני דרך או בקרבתה תמרור או כל סימן, אות או ציון הדומים לתמרור, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה.

איסור פגיעה בתמרור תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

148. לא יפגע אדם בתמרור או באבזריו שהוצב או סומן כדין, לא יסלקו, לא ישחיתו, לא יזיזו, לא ישנהו ולא יטשטשהו.

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

148א. (בוטלה).

איסור שימוש בתמרור לתעמולה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' תשמ"ח-1987

149. לא ישתמש אדם בתמרור לצרכי תעמולה או פרסומת בדרך או בקרבתה, בין בדמות התמרור בלבד ובין בצירוף עם כל ציור או סימן אחר, אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי רשות התימרור המרכזית.

רכב שעשועים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 3)  תש"ם-1980

150. (א)  לא ינוע אדם ברכב שעשועים בכביש, אלא אם הכביש יוחד למשחקי ילדים בהתאם לתקנה 31.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (ב)  שוטר רשאי להורות למי שמשתמש ברכב שעשועים, בכביש או בדרך שלא יוחדו למשחקי ילדים, להפסיק את הנסיעה ברכב כאמור ורשאי הוא בעצמו או בעזרת אחר להרחיק רכב שעשועים מכביש או מדרך כאמור ולהביאו לתחנת משטרה קרובה.

תק' (מס' 5) תשנ"ז-1997

           (ג)   (בוטלה).

שימוש בדרך שלא כדין תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

151. (א)  לא יעשה אדם ללא סמכות על פי דין ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן או למנוע את השימוש הכללי בדרך, להקטין את מהירות הנסיעה המותרת בה או להפריע את התנועה החפשית.

           (ב)  עשה אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין, חייב הוא לסיימו ולהחזיר את המצב לקדמותו מיד אחרי שנסתיים הצורך במעשה.

תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

           (ג)   לא יתקין אדם, לא יציב ולא ירשה לאחר להתקין או להציב לרוחב דרך אמצעי חסימה מכל סוג שהוא, לרבות שרשרת, כבל, חוט ברזל או מחסום אחר כיוצא באלה.

תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

           (ד)  הוראות תקנת משנה (ג) יחולו גם על רשות מקומית, אך לא יחולו על מחסום שבכניסה לחצרים, למפעלים, למגרשי חנייה ובכניסה למקומות אחרים מאושרים בידי רשות תימרור מרכזית ולא יחולו על מקומות עבודה ודרכים בשלבי עבודה כאמור בתקנה 167.

הנחת דבר בדרך, סילוקו וסימונו תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

152. (א)  לא יניח אדם על פני הדרך, ולא יגרום לכך שיניחו עליה, כל דבר העלול לסכן, להפריע או להטריד את עוברי הדרך או את כלי רכבם, או לפגוע בהם באופן אחר; ואם עשה כן, או אם דבר כאמור שבהחזקתו או שהונח בשבילו על פני הדרך נמצא על פני הדרך, יסלק אותו מיד מעל פני הדרך.

           (ב)  מי שהניח או שגרם שיונח על פני הדרך או שהונח בשבילו על פני הדרך דבר כאמור בתקנת משנה (א) ואין אפשרות סבירה לסלקו מיד, יסמן אותו כאמור בתקנת משנה (ד).

תק' תשמ"ג-1982

           (ב1)        בתקנות משנה (א) ו-(ב), "הנחה" – לרבות שפיכה.

           (ג)   המרחיק מן הדרך רכב שנפגע או שנשבר, יסלק כל זכוכית או כל חומר מטריד אחר שנפל מן הרכב על פני הדרך.

תק' תשל"ט-1978 תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

           (ד)  הממונה על תיקון דרך יגדור ויסמן באופן שהורתה רשות התימרור את מקום העבודה ואת החמרים שמשתמשים בהם לתיקון הדרך לאחר שערך אותם בערמות, הגידור והסימון כאמור יהיו בהתאם להנחיות שנתנה רשות התימרור.

נזק לדרך והפרעת התנועה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

153. (א)  לא ינהג אדם ולא יגרור רכב שגלגליו, חישוקי גלגליו, או כל חלק אחר ממנו או ממטענו, אבזריו או ציודו גורמים או עשויים לגרום נזק לדרך או הפרעה לתנועה, בין בשל מבנה הרכב או מצבו ובין בשל אחזקתו הלקויה, אלא לפי היתר מאת קצין משטרה.

           (ב)  לא ינהג אדם ולא יגרור בכביש שנסלל או שופר לתנועת כלי רכב או בשוליו, רכב שחישוקי גלגליו עשויים מתכת ואינם בעלי צמיגי גומי או מצופים גומי.

תיקון רכב בדרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

154. (א)  לא יתקן אדם רכב בדרך או במקום חניה ציבורי.

           (ב)  נתקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעכב את התחלת הנסיעה או המשכתה, מותר לתקנו במקום שאירע הקלקול, ובלבד שלא ייגרמו על ידי כך מטרד או אי-נוחות לעוברי דרך או במקום החניה הציבורי ושהרכב יישאר באותו מקום אך לזמן הדרוש לתיקונו ולא למעלה מעשרים וארבע שעות, ובלבד שמקום התיקון איננו קטע דרך הגובל עם מוסך או בית מלאכה לתיקון רכב.

           (ג)   אדם המתקן רכב או מחליף גלגל לא יימצא בכביש באופן שגופו בולט אל מחוץ לדופן הצדדי של הרכב כלפי זרם התנועה, אלא אם אין דרך סבירה אחרת לבצע את התיקון.

הפרשת חמרים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

155. לא ינהג אדם רכב ולא יעמידו בדרך אם הרכב מפריש גזים, עשן, שמן או חומר דלק במידה העולה על ההפרשה הרגילה בכלי רכב מסוג זה או במידה העשויה לגרום הטרדה לעוברי דרך או לפגוע בבטיחות.

חפץ נשרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

156. לא ינהג אדם רכב כשחפץ נשרך ממנו על הדרך באופן הפוגע או הנוגע בדרך, למעט שרשרת הארקה המותקנת ברכבת מטעמי בטיחות והיא קבועה מתחתיו ונשרכת מאחוריו.

רעש לא רגיל תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

157. (א)  לא ינהג אדם רכב המשמיע רעש לא רגיל שמקורו בליקוי שברכב או בהזנחת הטיפול בו או בכל חלק ממנו או בסידורו הפגום של מטען שעליו.

           (ב)  לא יגרום אדם על ידי רכב לרעש בדרך עירונית אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה.

איסור אימונים, התעמלות ומשחקים בדרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

158. (א)  לא יתאמן אדם בדרך, לא יתרגל ולא יתעמל בה, ולא ישתתף במשחקים בתחרויות ספורט, במירוצי אופניים ובדומה, אלא אם ניתן לו, או לקבוצת בני אדם שהוא נמנה עמה, היתר לכך על ידי קצין משטרה, ובהתאם לתנאי ההיתר.

           (ב)  הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על צבא-הגנה לישראל ועל משטרת ישראל.

נסיעה בירידה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

159. (א)  לא ינהג אדם ברכב מנועי בירידה אלא כשאחד מהילוכיו מחובר ומופעל.

           (ב)  הוצב בדרך תמרור המזהיר על ירידה מסוכנת לא ינהג אדם רכב מנועי באותה ירידה אלא בהילוך נמוך מתאים לפי סוג הרכב ובהתחשב במידת השיפוע ואורך היחידה.

           (ג)   הותקנו ברכב מנגנונים מיוחדים להאטת מהירות הנסיעה בירידה, על נוהג הרכב להפעילם שעה שהוא נוהג בירידה כאמור בתקנת משנה (ב).

מילוי דלק תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

160. לא ימלא אדם את מיכל הדלק של רכב מנועי ולא יסיר את מכסה פתח המיכל, והנוהג ברכב מנועי לא יניח לאחר למלא את המיכל או להסיר את מכסה פתח המיכל –

(1)   כל עוד המנוע פועל;

(2)   כל עוד הרכב נמצא בקרבת אש, עשן או אדם מעשן;

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

(3)   אם הרכב הוא אוטובוס, או רכב המוביל יותר מ-11 אנשים – כל עוד יש בו נוסעים.

הפצת מודעות והשלכת חפצים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 3) תש"ם-1980

161. (א)  לא יפיץ אדם מודעה, כרוז או נייר מתוך רכב.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970 תק' (מס' 3)  תש"ם-1980

           (ב)  לא ישליך אדם חבילה, צרור, אשפה, פסולת או כל חפץ אחר מתוך רכב.

אחריות בעל הרכב תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

162. (א)  בעל הרכב, או מי שהרכב נמצא בשליטתו, לא יורה ולא יניח לנוהג באותו רכב לנהוג בו, להעמידו או להחנותו שלא בהתאם לתקנות, לרבות חוקי עזר, שהותקנו לפי הפקודה.

           (ב)  כל מקום שהוראות חלק זה מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח בעל הרכב שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה.

חובת הורים ואפוטרופסים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

163. הורים, אפוטרופסים וכל מי שבידו השגחה על קטינים שטרם מלאו להם שתים-עשרה שנה, לא יניחו לקטינים כאמור הנתונים להשגחתם לעבור על הוראות חלק זה.

הסעה בכוח הגוף תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

164. לענין חלק זה, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב.

שמירת לוחיות- זיהוי תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

165. (א)  לא ינהג אדם ברכב אלא אם לוחיות-הזיהוי שעליו הן במצב תקין ונקי ומותקנות באופן שניתן להבחין ברשום על גבי הלוחיות לאור היום ובמזג אוויר נאה –

(1)   ברכב בעל 4 גלגלים או יותר – ממרחק של 40 מטר לפחות;

(2)   ברכב אחר – ממרחק של 20 מטר לפחות.

           (ב)  לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות זיהוי או סימני היכר מיוחדים שנקבעו לגבי הרכב על ידי רשות הרישוי.

דרך הצילום במצלמה תק' (מס' 4)  תשמ"א-1981 תק' (מס' 4)  תשס"ג-2003

166. (א)  צילום לענין סעיף 27א לפקודה ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש אגף התנועה או ראש מחלקה באגף התנועה במשטרת ישראל. אישור כאמור יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים.

תק' (מס' 5)  תשנ"ז-1997

           (ב)  במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות הפקודה או תקנות שלפיה (להלן – הרכב המצולם).

תק' (מס' 5)  תשנ"ז-1997

           (ג)   בצילום של המצלמה יופיעו –

(1)   מספר הרישום של הרכב המצולם;

(2)   תאריך וזמן הצילום כשהוא נמדד בשעון רגיל או דיגיטלי;

(3)   מקום הימצא הרכב המצולם בעת הצילום;

(4)   הרכב הנוסע לפני הרכב המצולם באותו נתיב;

(5)   מהירות הנסיעה של הרכב המצולם;

(6)   מהירות הנסיעה של הרכב המצולם ושל הרכב שלפניו באותו נתיב, בציון מירווח הזמן שבין שני כלי הרכב;

(7)   האותות – אדום או אדום עם צהוב – שברמזור, בכיוון נסיעת הרכב המצולם, לגבי הנתיב הקבוע לאותו כיוון.

תחולת התקנות על העוסקים בתיקון דרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

167. הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על אנשים או על רכב או על ציוד בשעה שהם עוסקים בפועל בתיקון דרך או בשיפורה, או בטיפול באבזרי הדרך ובמקום העבודה בלבד ובתנאי שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה:

21(ב)(1) ו-(3), 33 עד 40, 42 עד 44, 45(2), 68, 69, 71, 72, 75, 78, 86, 90 עד 92 ו-153.

תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

167א. (בוטלה).

שעות נהיגה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

168. (א)  הנוהג רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6000 ק"ג, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף על הנהג –

(1)   לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה שמחוץ לעבודה במשך 7 שעות רצופות לפחות;

(2)   לא ינהג בו יותר מ-12 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר מ-68 שעות בכל תקופה של 7 ימים;

(3)   יפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות רצופות כאמור בתקנת משנה (ג), למעט ההפסקות לפי תקנת משנה זו;

(4)   לא ינהג יותר מ-9 שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך 6 שעות רצופות אך לא יאוחר מאשר אחרי נהיגה במשך 8 שעות ו-30 דקות רצופות;

(5)   יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 25 שעות רצופות (להלן בתקנה זו – יום מנוחה), בכל תקופה של 8 ימים, ובלבד שמספר ימי המנוחה כאמור בשנה לא יפחת מ-52; הוראות פסקה זו לא יחולו על נוהג רכב מנועי שאיננו רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6000 ק"ג, המסיע שמונה אנשים או יותר בנוסף על הנהג שלא בדרך עיסוקו הרגיל.

           (ב)  מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו.

           (ג)   בתקנה זו, "נהיגה" – נהיגה בפועל, עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי או בטיפול במטען המובל עליו ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור או טיפול בנוסעים המוסעים ברכב, לרבות ההפסקות לפי פסקאות (3) ו-(4) לתקנת משנה (א), והמתנה או הפסקה הכרוכה בפעולות האמורות במישרין או בעקיפין.

           (ד)  הוראות תקנה זו לא יחולו על הנוהג רכב של צה"ל שלגביו חלות הגבלות של שעות נהיגה כפי שנקבעו בפקודות הצבא.

איסור שימוש באזניות בדרך תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

169. לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי.

תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

פרק שישי: בדיקת שכרות

הגדרות תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169א. בפרק זה –

           "אלכוהול" – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;

           "בדיקת נשיפה" – בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;

           "בדיקת מעבדה" – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;

תק' (מס' 3)  תש"ע-2009

           "המידה הקבועה" – (נמחקה);

           "נבדק" – אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות פרק זה;

תק' (מס' 3)  תש"ע-2009

           "ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכונול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:

(1)   240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;

(2)   50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.

איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ב. (א) לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.

           (ב)  בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.

           (ג)   לענין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.

בדיקת שכרות תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ג. (א)  היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן.

           (ב)  בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו במקום אחר שקבע השוטר.

           (ג)   בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה.

בדיקת נשיפה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ד.       (א)   היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.

תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

           (ב)  הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו-64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות).

תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

           (ג)   (בוטלה).

תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

           (ד)  (בוטלה).

בדיקת דם תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982 תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

169ה. (א) (בוטלה).

           (ב)  שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.

תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

           (ג)   נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.

סירוב להיבדק והתליית רשיון נהיגה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ו. (א)  סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו – מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.

           (ב)  שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין סעיף 52 לפקודה, רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.

אופן הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ז. (א)  הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:

(1)   בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם;

(2)   בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

           (ב)  תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של נבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ח. בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:

(1)   איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;

(2)   דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;

(3)   כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;

(4)   הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;

(5)   תוצאת בדיקת דם חופשי מאלוכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;

(6)   מקדם השונות (coeffcient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;

(7)   המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

תעודות תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ט. (א) תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו"ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו"ח מפרט את תוצאות הבדיקה, מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי סעיף 27 לפקודה.

           (ב)  תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.



* פורסמו ק"ת תשכ"א מס' 1128 מיום 6.4.1961 עמ' 1425. ת"ט מס' 1183 מיום 31.7.1961 עמ' 2525.

תוקנו ק"ת תשכ"א מס' 1183 מיום 31.7.1961 עמ' 2518 – תק' תשכ"א-1961; ר' תקנה 39 לענין תחילה.

ק"ת תשכ"ב: מס' 1222 מיום 9.11.1961 עמ' 354 – תק' תשכ"ב-1961. מס' 1278 מיום 8.3.1962 עמ' 1442 – תק' (מס' 2) תשכ"ב-1962. מס' 1333 מיום 12.7.1962 עמ' 2213 – תק' (מס' 3) תשכ"ב-1962. מס' 1366 מיום 27.9.1962 עמ' 2681 – תק' (מס' 4) תשכ"ב-1962.

ק"ת תשכ"ג: מס' 1384 מיום 15.11.1962 עמ' 221 – תק' תשכ"ג-1962. מס' 1397 מיום 20.12.1962 עמ' 730– תק' (מס' 2) תשכ"ג-1962. מס' 1451 מיום 23.5.1963 עמ' 1505 – תק' (מס' 3) תשכ"ג-1963. מס' 1490 מיום 12.9.1963 עמ' 2109 – תק' (מס' 4) תשכ"ג-1963 (ת"ט מס' 1491 מיום 18.9.1963 עמ' 2151).

ק"ת תשכ"ד: מס' 1511 מיום 14.11.1963 עמ' 242 – תק' תשכ"ד-1963. מס' 1518 מיום 5.12.1963 עמ' 330 – תק' (מס' 2) תשכ"ד-1963. מס' 1522 מיום 19.12.1963 עמ' 389 – תק' (מס' 3) תשכ"ד-1963. מס' 1545 מיום 13.2.1964 עמ' 788 – תק' (מס' 4) תשכ"ד-1964. מס' 1563 מיום 26.3.1964 עמ' 1024 – תק' (מס' 5) תשכ"ד-1964; ר' תקנה 22 לענין תחילה. מס' 1576 מיום 7.5.1964 עמ' 1208 – תק' (מס' 6) תשכ"ד-1964. מס' 1590 מיום 11.6.1964 עמ' 1379 – תק' (מס' 7) תשכ"ד-1964. מס' 1604 מיום 16.7.1964 עמ' 1564 – תק' (מס' 8) תשכ"ד-1964; ר' תקנה 2 לענין תחילה. מס' 1620 מיום 27.8.1964 עמ' 1786 – תק' (מס' 9) תשכ"ד-1964; תחילתן שישה חודשים מיום פרסומן. עמ' 1786 – תק' (מס' 10) תשכ"ד-1964; תחילתן שישה חודשים מיום פרסומן.

ק"ת תשכ"ה: מס' 1637 מיום 15.10.1964 עמ' 184 – תק' תשכ"ה-1964; ר' תקנה 35 לענין תחילה (ת"ט מס' 1641 מיום  28.10.1964 עמ' 276). מס' 1647 מיום 12.11.1964 עמ' 376 – תק' (מס' 2) תשכ"ה-1964. עמ' 377 – תק' (מס' 3) תשכ"ה-1964. מס' 1683 מיום 4.2.1965 עמ' 1353 – תק' (מס' 4) תשכ"ה-1965 (ת"ט מס' 1685 מיום 11.2.1965 עמ' 1398 – ת"ט (מס' 2) תשכ"ה-1965). מס' 1697 מיום 11.3.1965 עמ' 1518 – תק' (מס' 5) תשכ"ה-1965. מס' 1700 מיום 18.3.1965 עמ' 1576 – תק' (מס' 6) תשכ"ה-1965; תחילתן ביום 27.2.1965. מס' 1736 מיום 17.6.1965 עמ' 2210 – תק' (מס' 7) תשכ"ה-1965; ר' תקנה 13 לענין תחילה (ת"ט מס' 1758 מיום 12.8.1965 עמ' 2564 – ת"ט (מס' 3) תשכ"ה-1965). מס' 1739 מיום 30.6.1965 עמ' 2276 – תק' (מס' 8) תשכ"ה-1965. מס' 1762 מיום 19.8.1965 עמ' 2583 – תק' (מס' 9) תשכ"ה-1965 (ת"ט מס' 1774 מיום 16.9.1965 עמ' 2752 – ת"ט (מס' 4) תשכ"ה-1965. ת"ט ק"ת תשכ"ו מס' 1812 מיום 23.12.1965 עמ' 519 – ת"ט תשכ"ו-1965).

ק"ת תשכ"ו: מס' 1792 מיום 4.11.1965 עמ' 213 – תק' תשכ"ו-1965. עמ' 214 – תק' (מס' 2) תשכ"ו-1965. מס' 1815 מיום 2.1.1966 עמ' 570 – תק' (מס' 3) תשכ"ו-1966. מס' 1837 מיום 15.2.1966 עמ' 882 – תק' (מס' 4) תשכ"ו-1966; תחילתן ביום 1.4.1966. מס' 1862 מיום 31.3.1966 עמ' 1681 – תק' (מס' 5) תשכ"ו-1966. מס' 1903מיום 10.7.1966 עמ' 2440 – תק' (מס' 6) תשכ"ו-1966; תחילתן ביום 1.11.1966 (ת"ט ק"ת תשכ"ז מס' 1935 מיום 18.9.1966 עמ' 27. תוקנו מס' 1948 מיום 27.10.1966 עמ' 214 – תק' (מס' 6) תשכ"ו-1966 (תיקון) תשכ"ז-1966).

ק"ת תשכ"ז: מס' 1955 מיום 10.11.1966 עמ' 333 – תק' תשכ"ז-1966. מס' 1960 מיום 24.11.1966 עמ' 416 – תק' (מס' 2) תשכ"ז-1966. מס' 2006 מיום 2.3.1967 עמ' 1567 – תק' (מס' 3) תשכ"ז-1967. מס' 2081 מיום 27.7.1967 עמ' 2896 – תק' (מס' 4) תשכ"ז-1967. עמ' 2896 – תק' (מס' 5) תשכ"ז-1967. מס' 2098 מיום 31.8.1967 עמ' 3164 – תק' (מס' 6) תשכ"ז-1967.

ק"ת תשכ"ח: מס' 2141 מיום 30.11.1967 עמ' 320 – תק' תשכ"ח-1967; תחילתן ביום 1.1.1968. מס' 2222 מיום 3.5.1968 עמ' 1434 – תק' (מס' 2) תשכ"ח-1968; תחילתן שלושה חדשים מיום פרסומן. מס' 2245 מיום 27.6.1968 עמ' 1782 – תק' (מס' 3) תשכ"ח-1968.

ק"ת תשכ"ט: מס' 2300 מיום 24.10.1968 עמ' 125 – תק' תשכ"ט-1968. מס' 2306 מיום 7.11.1968 עמ' 186 – תק' (מס' 2) תשכ"ט-1968. מס' 2317 מיום 28.11.1968 עמ' 421 – תק' (מס' 3) תשכ"ט-1968; תחילתן ביום 1.12.1968. מס' 2330 מיום 1.1.1969 עמ' 649 – תק' (מס' 4) תשכ"ט-1969. מס' 2365 מיום 27.3.1969 עמ' 1145 – תק' (מס' 5) תשכ"ט-1969; ר' תקנה 6 לענין תחילה. מס' 2414 מיום 3.7.1969 עמ' 1741 – תק' (מס' 6) תשכ"ט-1969. עמ' 1742 – תק' (מס' 7) תשכ"ט-1969.

ק"ת תש"ל: מס' 2486 מיום 27.11.1969 עמ' 501 – תק' תש"ל-1969. מס' 2495 מיום 18.12.1969 עמ' 602 – תק' (מס' 2) תש"ל-1969. מס' 2501 מיום 1.1.1970 עמ' 699 – תק' (מס' 3) תש"ל-1970; תחילתן שישה חודשים מיום פרסומן. מס' 2523 מיום 19.2.1970 עמ' 1044 – תק' (מס' 4) תש"ל-1970; ר' תקנה 2 לענין הוראת מעבר. מס' 2528 מיום 5.3.1970 עמ' עמ' 1090 – תק' (מס' 5) תש"ל-1970; תחילתן ביום 1.4.1970. מס' 2548 מיום 16.4.1970 עמ' 1476 – תק' (מס' 6) תש"ל-1970; ר' תקנה 3 לענין הוראות מעבר. מס' 2560 מיום 14.5.1970 עמ' 1604 – תק' (מס' 7) תש"ל-1970; תחילתן ביום 19.5.1970. מס' 2573 מיום 18.6.1970 עמ' 1718 – תק' (מס' 8) תש"ל-1970; ר' תקנה 2 לענין הוראת מעבר. מס' 2577 מיום 1.7.1970 עמ' 1767 – תק' (מס' 9) תש"ל-1970; ר' תקנה 31 לענין תחילה (ת"ט מס' 2591 מיום 30.7.1970 עמ' 2049). מס' 2601 מיום 20.8.1970 עמ' 2152 – תק' (מס' 10) תש"ל-1970. מס' 2610 מיום 9.9.1970 עמ' 2237 – תק' (מס' 11) תש"ל-1970; תחילתן ביום 30.9.1970.

ק"ת תשל"א: מס' 2664 מיום 15.2.1971 עמ' 560 – תק' תשל"א-1971; ר' תקנה 6 לענין תחילה. מס' 2673 מיום 11.3.1971 עמ' 631 – תק' (מס' 2) תשל"א-1971; ר' תקנות 18, 19 לענין תחילה והוראות מעבר. מס' 2675 מיום 18.3.1971 עמ' 657 – תק' (מס' 3) תשל"א-1971; ר' תקנה 4 לענין תחילה. מס' 2746 מיום 16.9.1971 עמ' 1658 – תק' (מס' 4) תשל"א-1971; ר' תקנה 25 לענין תחילה (כפי שתוקנה מס' 2791 מיום 30.12.1971 עמ' 460 – תק' (מס' 4) (תיקון) תשל"ב-1971).

ק"ת תשל"ב: מס' 2770 מיום 11.11.1971 עמ' 228 – תק' תשל"ב-1971; תחילתן שלושים ימים מיום פרסומן. מס' 2779 מיום 2.12.1971 עמ' 324 – תק' (מס' 2) תשל"ב-1971. מס' 2829 מיום 6.4.1972 עמ' 908 – תק' (מס' 3) תשל"ב-1972; תחילתן מיום 1.10.1972 (תוקנו מס' 2843 מיום 5.5.1972 עמ' 1089 – תק' (מס' 3) (תיקון) תשל"ב-1972; ר' תקנה 3 לענין הוראת מעבר). מס' 2825 מיום 26.3.1972 עמ' 864 – תק' (מס' 4) תשל"ב-1972; ר' תקנה 21 לענין תחילה (ת"ט מס' 2865 מיום 29.6.1972 עמ' 1358). מס' 2855 מיום 1.6.1972 עמ' 1250 – תק' (מס' 5) תשל"ב-1972.

ק"ת תשל"ג: מס' 2909 מיום 14.9.1972 עמ' 18 – תק' תשל"ג-1972; תחילתן מיום 1.11.1972. מס' 2925 מיום 26.10.1972 עמ' 178 – תק' (מס' 2) תשל"ג-1972. מס' 3015 מיום 31.5.1973 עמ' 1450 – תק' (מס' 3) [במקור מס' 2] תשל"ג-1973; ר' תקנה 18 לענין תחילה.

ק"ת תשל"ד: מס' 3168 מיום 5.5.1974 עמ' 1160 – תק' תשל"ד-1974; תחילתן עשרה ימים מיום פרסומן ור' תקנה 6 לענין הוראות מעבר. מס' 3172 מיום 19.5.1974 עמ' 1219 – תק' (מס' 2) תשל"ד-1974; תחילתן שלושים ימים מיום פרסומן. מס' 3179 מיום 2.6.1974 עמ' 1265 – תק' (מס' 3) תשל"ד-1974.

ק"ת תשל"ה: מס' 3241 מיום 31.10.1974 עמ' 173 – תק' תשל"ה-1974. מס' 3282 מיום 16.1.1975 עמ' 676 – תק' (מס' 2) תשל"ה-1975; תחילתן חודשיים מיום פרסומן (ת"ט מס' 3303 מיום 10.3.1975 עמ' 1094). מס' 3320 מיום 10.4.1975 עמ' 1335 – תק' (מס' 4) תשל"ה-1975; ר' תקנה 7 לענין תחילה (כפי שתוקנה מס' 3334 מיום 8.5.1975 עמ' 1660 – תק' (מס' 4) (תיקון) תשל"ה-1975). מס' 3343 מיום 27.5.1975 עמ' 1813 – תק' (מס' 5) תשל"ה-1975. מס' 3357 מיום 19.6.1975 עמ' 2029 – תק' (מס' 6) תשל"ה-1975.

ק"ת תשל"ו: מס' 3394 מיום 8.9.1975 עמ' 2 – תק' תשל"ו-1975; תחילתן שישה חודשים מיום פרסומן. מס' 3414 מיום 14.10.1975 עמ' 250 – תק' (מס' 2) תשל"ו-1975; תחילתן חודש מיום פרסומן. מס' 3437 מיום 26.11.1975 עמ' 536 – תק' (מס' 3) תשל"ו-1975; ר' תקנות 32, 33 לענין תחילה ותחולה. מס' 3470 מיום 30.1.1976 עמ' 917 – תק' (מס' 4) תשל"ו-1976; ר' תקנה 5 לענין הוראת מעבר. מס' 3588 מיום 15.9.1976 עמ' 2666 – תק' (מס' 5) תשל"ו-1976; ר' תקנה 4 לענין תחילה.

ק"ת תשל"ז: מס' 3607 מיום 27.10.1976 עמ' 207 – תק' תשל"ז-1976; תחילתן ביום 1.11.1976. מס' 3635 מיום 19.12.1976 עמ' 532 – תק' (מס' 2) תשל"ז-1976; תחילתן ביום 2.1.1977. מס' 3663 מיום 10.2.1977 עמ' 908 – תק' (מס' 3) תשל"ז-1977. מס' 3727 מיום 20.6.1977 עמ' 1995 – תק' (מס' 4) תשל"ז-1977. מס' 3736 מיום 12.7.1977 עמ' 2134 – תק' (מס' 5) תשל"ז-1977; תחילתן שלושים ימים לאחר פרסומן. מס' 3736 מיום 12.7.1977 עמ' 2140 – תק' (מס' 6) תשל"ז-1977. מס' 3735 מיום 10.7.1977 עמ' 2120 – תק' (מס' 7) תשל"ז-1977. מס' 3753א מיום 25.8.1977 עמ' 2476א – תק' (מס' 8) תשל"ז-1977.

ק"ת תשל"ח: מס' 3814 מיום 13.2.1978 עמ' 702 – תק' תשל"ח-1978. מס' 3831 מיום 30.3.1978 עמ' 984 – תק' (מס' 2) תשל"ח-1978; תחילתן ביום 1.4.1978. עמ' 990 – תק' (מס' 3) תשל"ח-1978. מס' 3856 מיום 4.6.1978 עמ' 1428 – תק' (מס' 4) תשל"ח-1978. מס' 3853 מיום 28.5.1978 עמ' 1382 – תק' (מס' 5) תשל"ח-1978. מס' 3873 מיום 24.7.1978 עמ' 1790 – תק' (מס' 6) תשל"ח-1978. מס' 3883 מיום 24.8.1978 עמ' 1985 – תק' (מס' 7) תשל"ח-1978. מס' 3888 מיום 11.9.1978 עמ' 2060 – תק' (מס' 8) תשל"ח-1978.

ק"ת תשל"ט: מס' 3897 מיום 5.10.1978 עמ' 2 – תק' תשל"ט-1978. מס' 3903 מיום 1.11.1978 עמ' 87 – תק' (מס' 2) תשל"ט-1978; ר' תקנה 8 לענין תחילה. מס' 3959 מיום 22.3.1979 עמ' 887 – תק' (מס' 3) תשל"ט-1979; תחילתן ביום 1.4.1979. מס' 3933 מיום 11.1.1979 עמ' 476 – תק' (מס' 4) תשל"ט-1979; תחילתן ביום 2.1.1979.מס' 3976 מיום 1.5.1979 עמ' 1097 – תק' (מס' 4א) תשל"ט-1979. מס' 3984 מיום 24.5.1979 עמ' 1214 – תק' (מס' 5) תשל"ט-1979. מס' 4010 מיום 31.7.1979 עמ' 1669 – תק' (מס' 6) תשל"ט-1979. מס' 4025 מיום 11.9.1979 עמ' 1871 – תק' (מס' 7) תשל"ט-1979.

ק"ת תש"ם: מס' 4075 מיום 6.1.1980 עמ' 730 – תק' תש"ם-1980. מס' 4102 מיום 20.3.1980 עמ' 1188 – תק' (מס' 2) תש"ם-1980; תחילתן ביום 1.4.1980. מס' 4107 מיום 30.3.1980 עמ' 1260 – תק' (מס' 3) תש"ם-1980. מס' 4113 מיום 22.4.1980 עמ' 1396 – תק' (מס' 4) תש"ם-1980. מס' 4125 מיום 18.5.1980 עמ' 1617 – תק' (מס' 5) תש"ם-1980. מס' 4131 מיום 1.6.1980 עמ' 1767 – תק' (מס' 6) תש"ם-1980. מס' 4148 מיום 27.7.1980 עמ' 2114 – תק' (מס' 7) תש"ם-1980; תחילתן שלושים ימים מיום פרסומן. מס' 4150 מיום 1.8.1980 עמ' 2147 – תק' (מס' 8) תש"ם-1980. מס' 4155 מיום 14.8.1980 עמ' 2206 – תק' (מס' 9) תש"ם-1980.

ק"ת תשמ"א: מס' 4174 מיום 28.10.1980 עמ' 101 – תק' תשמ"א-1980. מס' 4184 מיום 27.11.1980 עמ' 212 – תק' (מס' 2) תשמ"א-1980; תחילתן ביום 1.12.1980 (ת"ט מס' 4194 מיום 1.1.1981 עמ' 360). מס' 4184 מיום 27.11.1980 עמ' 220 – תק' (מס' 3) תשמ"א-1980. מס' 4214 מיום 15.3.1981 עמ' 714 – תק' (מס' 4) תשמ"א-1981.מס' 4224 מיום 13.4.1981 עמ' 887 – תק' (מס' 5) תשמ"א-1981; תחילתן ביום 1.4.1981. מס' 4240 מיום 9.6.1981 עמ' 1073 – תק' (מס' 6) תשמ"א-1981. מס' 4252 מיום 16.7.1981 עמ' 1214 – תק' (מס' 7) תשמ"א-1981; ר' תקנה 5 לענין תחילה.

ק"ת תשמ"ב: מס' 4306 מיום 14.1.1982 עמ' 489 – תק' תשמ"ב-1982. מס' 4332 מיום 24.3.1982 עמ' 790 – תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982; תחילתן ביום 1.4.1982. מס' 4335 מיום 11.4.1982 עמ' 830 – תק' (מס' 3) תשמ"ב-1982; תחילתן שנים עשר חודשים מיום פרסומן. מס' 4375 מיום 1.7.1982 עמ' 1259 – תק' (מס' 4) תשמ"ב-1982. מס' 4380 מיום 13.7.1982 עמ' 1310 – תק' (מס' 5) תשמ"ב-1982; תחילתן ביום 1.8.1982. מס' 4402 מיום 9.9.1982 עמ' 1604 – תק' (מס' 6) תשמ"ב-1982.

ק"ת תשמ"ג: מס' 4423 מיום 31.10.1982 עמ' 175 – תק' תשמ"ג-1982; תחילתן ביום 1.11.1982. מס' 4469 מיום 10.3.1983 עמ' 899 – תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983. מס' 4472 מיום 18.3.1983 עמ' 950 – תק' (מס' 3) תשמ"ג-1983; תחילתן ביום 15.3.1983. מס' 4506 מיום 26.6.1983 עמ' 1594 – תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983. מס' 4508 מיום 1.7.1983 עמ' 1619 – תק' (מס' 5) תשמ"ג-1983; ר' תקנה 5 לענין תחילה.

ק"ת תשמ"ד: מס' 4530 מיום 15.9.1983 עמ' 31 – תק' תשמ"ד-1983; ר' תקנה 5 לענין תחילה. מס' 4574 מיום 5.1.1984 עמ' 691 – תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984; ר' תקנה 12 לענין תחילה. מס' 4594 מיום 12.2.1984 עמ' 951 – תק' (מס' 3) תשמ"ד-1984; תחילתן ביום 1.3.1984. מס' 4646 מיום 17.6.1984 עמ' 1737 – תק' (מס' 4) תשמ"ד-1984; ר' תקנה 22 לענין הוראת מעבר. מס' 4675 מיום 30.7.1984 עמ' 2086 – תק' (מס' 5) תשמ"ד-1984; ר' תקנה 6 לענין תחילה (כפי שתוקנה מס' 4694 מיום 30.8.1984 עמ' 2468 – תק' (מס' 5) (תיקון) תשמ"ד-1984).

ק"ת תשמ"ה: מס' 4732 מיום 22.11.1984 עמ' 363 – תק' תשמ"ה-1985. מס' 4754 מיום 4.2.1985 עמ' 578 – תק' (מס' 2) תשמ"ה-1985. מס' 4764 מיום 15.2.1985 עמ' 723 – תק' (מס' 3) תשמ"ה-1985; תחילתן ביום 1.3.1985. מס' 4834 מיום 8.7.1985 עמ' 1696 – תק' (מס' 4) תשמ"ה-1985; ר' תקנות 20, 21 לענין תחילה והוראות מעבר.מס' 4851 מיום 22.8.1985 עמ' 1856 – הודעה תשמ"ה-1985; תחילתה ביום 1.9.1985 (ת"ט מס' 4879 מיום 6.12.1985 עמ' 248).

ק"ת תשמ"ו: מס' 4882 מיום 12.12.1985 עמ' 274 – תק' תשמ"ו-1985. עמ' 277 – תק' (מס' 2) תשמ"ו-1985; ר' תקנה 4 לענין תחילה. מס' 4894 מיום 19.1.1986 עמ' 436 – תק' (מס' 3) תשמ"ו-1986. מס' 4951 מיום 31.7.1986 עמ' 1138 – תק' (מס' 4) תשמ"ו-1986 (ת"ט מס' 5010 מיום 27.2.1987 עמ' 540). מס' 4969 מיום 16.9.1986 עמ' 1438 – תק' (מס' 5) תשמ"ו-1986; ר' תקנה 7 לענין תחולה והוראת מעבר.

ק"ת תשמ"ז: מס' 5002 מיום 5.2.1987 עמ' 374 – תק' תשמ"ז-1987. מס' 5034 מיום 28.5.1987 עמ' 968 – תק' (מס' 2) תשמ"ז-1987 (בוטלו מס' 5038 מיום 25.6.1987 עמ' 1031 – תק' (מס' 4) תשמ"ז-1987). מס' 5037 מיום 21.6.1987 עמ' 1010 – תק' (מס' 3) תשמ"ז-1987.

ק"ת תשמ"ח: מס' 5066 מיום 19.11.1987 עמ' 174 – תק' תשמ"ח-1987; ר' תקנה 26 לענין תחילה. מס' 5073 מיום 31.12.1987 עמ' 297 – תק' (מס' 2) תשמ"ח-1987. מס' 5106 מיום 3.5.1988 עמ' 800 – תק' (מס' 3) תשמ"ח-1988 (ת"ט מס' 5117 מיום 30.6.1988 עמ' 948).

ק"ת תשמ"ט: מס' 5153 מיום 12.12.1988 עמ' 250 – תק' תשמ"ט-1988. מס' 5153 מיום 12.12.1988 עמ' 255 – תק' (מס' 2) תשמ"ט-1988. מס' 5174 מיום 28.3.1989 עמ' 609 – תק' (מס' 3) תשמ"ט-1989. מס' 5176 מיום 9.4.1989 עמ' 658 – תק' (מס' 4) תשמ"ט-1989. מס' 5189 מיום 11.6.1989 עמ' 894 – תק' (מס' 5) תשמ"ט-1989. מס' 5201 מיום 16.7.1989 עמ' 1111 – תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989; ר' תקנה 36 לענין תחילה. מס' 5207 מיום 3.8.1989 עמ' 1182 – הודעה תשמ"ט-1989; תחילתה ביום 1.9.1989 (ת"ט מס' 5214 מיום 31.8.1989 עמ' 1336). מס' 5214 מיום 31.8.1989 עמ' 1326 – תק' (מס' 7) תשמ"ט-1989; ר' תקנה 10 לענין תחילה. מס' 5219 מיום 21.9.1989 עמ' 1435 – תק' (מס' 8) תשמ"ט-1989. מס' 5221 מיום 28.9.1989 עמ' 1467 – תק' (מס' 9) תשמ"ט-1989.

ק"ת תש"ן: מס' 5241 מיום 14.1.1990 עמ' 261 – תק' תש"ן-1990. מס' 5245 מיום 30.1.1990 עמ' 329 – הודעה תש"ן-1990; תחילתה ביום 1.3.1990. מס' 5249 מיום 15.2.1990 עמ' 380 – תק' (מס' 2) תש"ן-1990. מס' 5264 מיום 26.4.1990 עמ' 583 – תק' (מס' 3) תש"ן-1990; ר' תקנה 3 לענין הוראת מעבר. מס' 5272 מיום 11.6.1990 עמ' 711 – תק' (מס' 4) תש"ן-1990. מס' 5283 מיום 29.7.1990 עמ' 916 – הודעה (מס' 2) תש"ן-1990; תחילתה ביום 1.9.1990. מס' 5290 מיום 30.8.1990 עמ' 1215 – תק' (מס' 5) תש"ן-1990.

ק"ת תשנ"א: מס' 5301 מיום 24.10.1990 עמ' 102 – תק' תשנ"א-1990; תחילתן 60 ימים מיום פרסומן. מס' 5302 מיום 25.10.1990 עמ' 135 – תק' (מס' 2) תשנ"א-1990; תחילתן ביום 1.1.1991. מס' 5309 מיום 29.11.1990 עמ' 242 – תק' (מס' 3) תשנ"א-1990. מס' 5314 מיום 11.12.1990 עמ' 286 – תק' (מס' 4) תשנ"א-1990. מס' 5317מיום 27.12.1990 עמ' 352 – תק' (מס' 5) תשנ"א-1990; תחילתן ביום 1.1.1991. מס' 5325 מיום 25.1.1991 עמ' 458 – תק' (מס' 6) תשנ"א-1991. עמ' 458 – תק' (מס' 7) תשנ"א-1991; תחילתן שישה חודשים מיום פרסומן ור' תקנה 11 לענין הוראות מעבר. עמ' 460 – תק' (מס' 8) תשנ"א-1991; תחילתן ביום 1.5.1991. מס' 5329 מיום 3.2.1991 עמ' 494 – הודעה תשנ"א-1991; תחילתה ביום 1.3.1991 (ת"ט מס' 5336 מיום 22.2.1991 עמ' 638). מס' 5348 מיום 25.4.1991 עמ' 803 – תק' (מס' 9) תשנ"א-1991; תחילתן ביום 1.5.1991. מס' 5350 מיום 30.4.1991 עמ' 812 – תק' (מס' 10) תשנ"א-1991. מס' 5354 מיום 9.5.1991 עמ' 836 – תק' (מס' 11) תשנ"א-1991. מס' 5375 מיום 1.8.1991 עמ' 1114 – הודעה (מס' 2) תשנ"א-1991; תחילתה ביום 1.9.1991.

ק"ת תשנ"ב: מס' 5395 מיום 29.10.1991 עמ' 386 – תק' תשנ"ב-1991. עמ' 387 – תק' (מס' 2) תשנ"ב-1991; תחילתן ביום 1.12.1991. מס' 5401 מיום 3.12.1991 עמ' 472 – תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991; ר' תקנה 27 לענין הוראת מעבר. מס' 5417 מיום 30.1.1992 עמ' 711 – תק' (מס' 4) תשנ"ב-1992. מס' 5417 מיום 30.1.1992 עמ' 715 – הודעה תשנ"ב-1992; תחילתה ביום 1.3.1992. מס' 5419 מיום 11.2.1992 עמ' 742 – תק' (מס' 5) תשנ"ב-1992; תחילתן ביום 1.3.1993 (תוקנו ק"ת תשנ"ג מס' 5503 מיום 25.2.1993 עמ' 429 – תיקון (מס' 5) (תיקון) תשנ"ג-1993; תחילתן ביום 1.3.1993). מס' 5451 מיום 18.6.1992 עמ' 1169 – תק' (מס' 6) תשנ"ב-1992. מס' 5458 מיום 15.7.1992 עמ' 1310 – תק' (מס' 7) תשנ"ב-1992. עמ' 1310 – תק' (מס' 8) תשנ"ב-1992; ר' תקנה 16 לענין תחילה. מס' 5462 מיום 30.7.1992 עמ' 1412 – הודעה (מס' 2) תשנ"ב-1991; תחילתה ביום 1.9.1992.

ק"ת תשנ"ג: מס' 5478 מיום 10.11.1992 עמ' 43 – תק' תשנ"ג-1992. מס' 5486 מיום 15.12.1992 עמ' 175 – תק' (מס' 2) תשנ"ג-1992. מס' 5497 מיום 31.1.1993 עמ' 334 – תק' (מס' 3) תשנ"ג-1993; ר' תקנות 11, 12 לענין תחילה ותחולה. מס' 5498 מיום 1.2.1993 עמ' 338 – הודעה תשנ"ג-1993; תחילתה ביום 1.3.1993. מס' 5503 מיום 25.2.1993 עמ' 429 – תק' (מס' 4) תשנ"ג-1993; ר' תקנה 8 לענין תחילה. מס' 5518 מיום 29.4.1993 עמ' 774 – תק' (מס' 5) תשנ"ג-1993; ר' תקנה 11 לענין תחילה (ת"ט מס' 5522 מיום 16.5.1993 עמ' 824). מס' 5524 מיום 25.5.1993 עמ' 862 – תק' (מס' 6) תשנ"ג-1993. מס' 5528 מיום 22.6.1993 עמ' 898 – תק' (מס' 7) תשנ"ג-1993; תחילתן ביום 16.8.1993. מס' 5535 מיום 21.7.1993 עמ' 980 – תק' (מס' 8) תשנ"ג-1993; ר' תקנה 13 לענין תחילה (תוקנו ק"ת תשס"ה מס' 6387 מיום 24.5.2005 עמ' 654 – תק' (מס' 8) (תיקון) תשס"ה-2005; תחילתן שנה מיום פרסומן). מס' 5537 מיום 1.8.1993 עמ' 1026 – הודעה (מס' 2) תשנ"ג-1993; תחילתה ביום 1.9.1993.

ק"ת תשנ"ד: מס' 5555 מיום 28.10.1993 עמ' 73 – תק' תשנ"ד-1993; ר' תקנה 25 לענין תחילה (ת"ט מס' 5565 מיום 5.12.1993 עמ' 252). מס' 5558 מיום 4.11.1993 עמ' 142 – תק' (מס' 2) תשנ"ד-1993. מס' 5578 מיום 1.2.1994 עמ' 615 – הודעה תשנ"ד-1994; תחילתה ביום 1.3.1994. מס' 5581 מיום 22.2.1994 עמ' 656 – תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994; תחילתן ביום 1.3.1994. מס' 5600 מיום 25.5.1994 עמ' 893 – תק' (מס' 4) תשנ"ד-1994; ר' תקנות 4, 5 לענין תחילה והוראת מעבר. מס' 5613 מיום 12.7.1994 עמ' 1178 – תק' (מס' 5) תשנ"ד-1994; ר' תקנה 26 לענין תחילה. מס' 5616 מיום 28.7.1994 עמ' 1241 – הודעה (מס' 2) תשנ"ד-1994; תחילתה ביום 1.9.1994 (ת"טמס' 5620 מיום 25.8.1994 עמ' 1310). מס' 5620 מיום 25.8.1994 עמ' 1304 – תק' (מס' 6) תשנ"ד-1994.

ק"ת תשנ"ה: מס' 5640 מיום 22.11.1994 עמ' 361 – תק' תשנ"ה-1994; תחילתן ביום 1.1.1995. מס' 5654 מיום 17.1.1995 עמ' 589 – תק' (מס' 2) תשנ"ה-1995; תחילתן ביום 1.2.1995. מס' 5657 מיום 29.1.1995 עמ' 662 – הודעה תשנ"ה-1995; תחילתה ביום 1.3.1995 (ת"ט מס' 5695 מיום 1.8.1995 עמ' 1712). מס' 5670 מיום 16.3.1995 עמ' 1237 – תק' (מס' 3) תשנ"ה-1995; ר' תקנות 6, 7 לענין תחילה והוראת מעבר. מס' 5691 מיום 13.7.1995 עמ' 1622 – תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995; ר' תקנה 36 לענין תחילה. מס' 5695 מיום 1.8.1995 עמ' 1702 – תק' (מס' 5) תשנ"ה-1995. עמ' 1702 – הודעה (מס' 2) תשנ"ה-1995; תחילתה ביום 1.9.1995.

ק"ת תשנ"ו: מס' 5721 מיום 12.12.1995 עמ' 230 – תק' תשנ"ו-1995; תחילתן ביום 1.1.1996. מס' 5724 מיום 25.12.1995 עמ' 282 – תק' (מס' 2) תשנ"ו-1995; תחילתן 15 ימים מיום פרסומן. מס' 5734 מיום 1.2.1996 עמ' 535 – הודעה תשנ"ו-1996; תחילתה ביום 1.3.1996. מס' 5736 מיום 15.2.1996 עמ' 555 – תק' (מס' 3) תשנ"ו-1996; תחילתן ביום 1.3.1996. מס' 5740 מיום 21.3.1996 עמ' 652 – תק' (מס' 4) תשנ"ו-1996; ר' תקנות 2, 3 לענין תחילה והוראת שעה (ת"ט מס' 5747 מיום 2.5.1996 עמ' 818. תוקנו מס' 5775 מיום 29.7.1996 עמ' 1470 בפסקה (2) להודעה (מס' 2) תשנ"ו-1996; תחילתה מיום 1.9.1996). מס' 5759 מיום 9.6.1996 עמ' 985 – הוראת שעה תשנ"ו-1996. מס' 5760 מיום 11.6.1996 עמ' 997 – תק' (מס' 5) תשנ"ו-1996; ר' תקנה 32 לענין תחילה (כפי שתוקנה ק"ת תשנ"ז מס' 5813 מיום 18.2.1997 עמ' 427 – תק' (מס' 5) (תיקון) תשנ"ז-1997. ק"ת תשנ"ח מס' 5900 מיום 21.5.1998 עמ' 745 – תק' (מס' 5) (תיקון מס' 2) תשנ"ח-1998; תחילתן ביום 1.1.1998). מס' 5775 מיום 29.7.1996 עמ' 1470 – הודעה (מס' 2) תשנ"ו-1996; תחילתה מיום 1.9.1996 (ת"ט מס' 5778 מיום 15.8.1996 עמ' 1494).

ק"ת תשנ"ז: מס' 5796 מיום 28.11.1996 עמ' 144 – תק' תשנ"ז-1996; תחילתן ביום 1.1.1997 (תוקנו מס' 5801 מיום 24.12.1996 עמ' 280 – תק' (תיקון) תשנ"ז-1996). מס' 5801 מיום 24.12.1996 עמ' 281 – תק' (מס' 2) תשנ"ז-1996. מס' 5808 מיום 28.1.1997 עמ' 370 – הודעה תשנ"ז-1997; תחילתה ביום 1.3.1997. מס' 5813 מיום 18.2.1997 עמ' 426 – תק' (מס' 3) תשנ"ז-1997; תחילתן ביום 1.3.1997. מס' 5821 מיום 1.4.1997 עמ' 521 – תק' (מס' 4) תשנ"ז-1997; תחילתן ביום 1.4.1997 (ת"ט מס' 5825 מיום 16.4.1997 עמ' 593). מס' 5836 מיום 24.6.1997 עמ' 878 – תק' (מס' 5) תשנ"ז-1997; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן. מס' 5843 מיום 29.7.1997 עמ' 972 – הודעה (מס' 2) תשנ"ז-1997; תחילתה מיום 1.9.1997. מס' 5852 מיום 19.9.1997 עמ' 1223 – תק' (מס' 6) תשנ"ז-1997.

ק"ת תשנ"ח: מס' 5856 מיום 12.10.1997 עמ' 8 – תק' תשנ"ח-1997; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן. מס' 5860 מיום 6.11.1997 עמ' 74 – תק' (מס' 2) תשנ"ח-1997; תחילתן ביום 1.11.1997. מס' 5871 מיום 1.1.1998 עמ' 253 – תק' (מס' 3) תשנ"ח-1998; ר' תקנה 2 לענין תחילה. מס' 5872 מיום 6.1.1998 עמ' 278 – תק' (מס' 4) תשנ"ח-1998; תחילתן ביום 1.2.1998 (ת"ט מס' 5883 מיום 26.2.1998 עמ' 436). מס' 5878 מיום 3.2.1998 עמ' 367 – הודעה תשנ"ח-1998; תחילתה ביום 1.3.1998 (ת"ט מס' 5885 מיום 5.3.1998 עמ' 504). מס' 5896 מיום 4.5.1998 עמ' 700 – תק' (מס' 5) תשנ"ח-1998; ר' תקנה 2 לענין תחולה. מס' 5902 מיום 1.6.1998 עמ' 772 – תק' (מס' 6) תשנ"ח-1998; תחילתן ביום 1.7.1998 (ת"ט מס' 5903 מיום 7.6.1998 עמ' 794). מס' 5917 מיום 13.8.1998 עמ' 1123 – הודעה (מס' 2) תשנ"ח-1998; תחילתה ביום 1.9.1998. מס' 5922 מיום 31.8.1998 עמ' 1228 – תק' (מס' 7) תשנ"ח-1998; תחילתן ביום 1.3.1998.

ק"ת תשנ"ט: מס' 5934 מיום 5.11.1998 עמ' 44 – תק' תשנ"ט-1998; ר' תקנה 2 לענין הוראת שעה. מס' 5939 מיום 3.12.1998 עמ' 113 – תק' (מס' 2) תשנ"ט-1998; ר' תקנות 17, 18 לענין תחילה והוראת מעבר. מס' 5948 מיום 27.1.1999 עמ' 297 – תק' (מס' 3) תשנ"ט-1999; תחילתן ביום 1.12.1998 (ת"ט מס' 5962 מיום 28.3.1999 עמ' 566). מס' 5950 מיום 11.2.1999 עמ' 337 – הודעה תשנ"ט-1999; תחילתה ביום 1.3.1999. מס' 5960 מיום 18.3.1999 עמ' 523 – תק' (מס' 4) תשנ"ט-1999; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן. מס' 5970 מיום 4.5.1999 עמ' 733 – תק' (מס' 5) תשנ"ט-1999; תחילתן ביום 1.5.1999. מס' 5983 מיום 16.6.1999 עמ' 969 – תק' (מס' 6) תשנ"ט-1999.מס' 5984 מיום 21.6.1999 עמ' 996 – תק' (מס' 7) תשנ"ט-1999. מס' 5995 מיום 23.8.1999 עמ' 1135 – תק' (מס' 8) תשנ"ט-1999; ר' תקנה 4 לענין תחילה.

ק"ת תש"ס: מס' 6018 מיום 3.2.2000 עמ' 299 – תק' תש"ס-2000; תחילתן ביום 1.1.2000. מס' 6020 מיום 17.2.2000 עמ' 339 – הודעה תש"ס-2000; תחילתה ביום 1.3.2000. מס' 6039 מיום 6.6.2000 עמ' 639 – תק' (מס' 2) תש"ס-2000; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן ור' תקנה 7 לענין הוראת מעבר (כפי שתוקנה ק"ת תשס"א מס' 6097מיום 29.3.2001 עמ' 698 – תק' (מס' 2) (תיקון) תשס"א-2001. ק"ת תשס"ב מס' 6147 מיום 21.1.2002 עמ' 350 – תק' (מס' 2) (תיקון מס' 2) תשס"ב-2002; ר' תקנה 2 לענין תחילה. ק"ת תשס"ה מס' 6383 מיום 4.5.2005 עמ' 635 – תק' (מס' 2) (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן). מס' 6041 מיום 19.6.2000 עמ' 666 – תק' (מס' 3) תש"ס-2000; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן. מס' 6049 מיום 9.8.2000 עמ' 813 – הודעה (מס' 2) תש"ס-2000; תחילתה מיום 1.9.2000.

ק"ת תשס"א: מס' 6073 מיום 28.12.2000 עמ' 222 – תק' תשס"א-2000. מס' 6085 מיום 12.2.2001 עמ' 409 – תק' (מס' 2) תשס"א-2001; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן. מס' 6097 מיום 29.3.2001 עמ' 698 – תק' (מס' 3) תשס"א-2001; תחילתן ביום 31.3.2001 ור' תקנה 5 לענין תחולה. מס' 6106 מיום 29.5.2001 עמ' 814 – תק' (מס' 4) תשס"א-2001; ר' תקנה 8 לענין תחילה. מס' 6120 מיום 14.8.2001 עמ' 1004 – הודעה תשס"א-2001; תחילתה ביום 1.9.2001. מס' 6125 מיום 13.9.2001 עמ' 1072 – תק' (מס' 5) תשס"א-2001; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן.

ק"ת תשס"ב: מס' 6127 מיום 30.9.2001 עמ' 26 – תק' תשס"ב-2001. עמ' 26 – הוראת שעה תשס"א-2001; תוקפה ארבע שנים מיום פרסומה (תוקנה ק"ת תשס"ד מס' 6272 מיום 4.11.2003 עמ' 38 – הוראת שעה (תיקון) תשס"ד-2003; תחילתן ביום 30.9.2003. ק"ת תשס"ה מס' 6349 מיום 18.11.2004 עמ' 165 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ה-2004). מס' 6132 מיום 15.11.2001 עמ' 82 – תק' (מס' 2) תשס"ב-2001. מס' 6153 מיום 18.2.2002 עמ' 451 – הודעה תשס"ב-2002; תחילתה ביום 1.3.2002. מס' 6162 מיום 24.4.2002 עמ' 615 – תק' (מס' 3) תשס"ב-2002; תוקפן 9 חודשים מיום פרסומן. מס' 6172 מיום 5.6.2002 עמ' 786 – תק' (מס' 4) תשס"ב-2002; תחילתן ביום 1.5.2002. מס' 6189 מיום 13.8.2002 עמ' 1201 – תק' (מס' 5) תשס"ב-2002; ר' תקנות 12, 13 לענין תחילה ותחולה. עמ' 1206 – הודעה (מס' 2) תשס"ב-2002; תחילתה ביום 1.9.2002.

ק"ת תשס"ג: מס' 6202 מיום 14.10.2002 עמ' 71 – תק' תשס"ג-2002; ר' תקנה 2 לענין הוראת שעה. מס' 6204 מיום 24.10.2002 עמ' 111 – תק' (מס' 2) תשס"ג-2002; תחילתן ביום 1.1.2003 ור' תקנה 4 לענין הוראת מעבר. מס' 6205 מיום 31.10.2002 עמ' 128 – תק' (מס' 3) תשס"ג-2002; ר' תקנה 2 לענין תחילה. מס' 6220 מיום 9.1.2003 עמ' 415 – תק' (מס' 4) תשס"ג-2003; ר' תקנה 29 לענין תחילה (ת"ט מס' 6232 מיום 16.3.2003 עמ' 636. תוקנו מס' 6267 מיום 24.9.2003 עמ' 1149 – תק' (מס' 4) (תיקון) תשס"ג-2003; ר' תקנה 2 לענין תחילה וסייג). מס' 6227 מיום 17.2.2003 עמ' 534 – הודעה תשס"ג-2003; תחילתה ביום 1.4.2003. מס' 6238 מיום 11.5.2003 עמ' 696 – תק' (מס' 5) תשס"ג-2003; תחילתן ביום 1.5.2003. מס' 6267 מיום 24.9.2003 עמ' 1145 – תק' (מס' 6) תשס"ג-2003; ר' תקנה 2 לענין תחילה ותחולה.

ק"ת תשס"ד: מס' 6277 מיום 7.12.2003 עמ' 80 – תק' תשס"ד-2003. מס' 6279 מיום 23.12.2003 עמ' 95 – תק' (מס' 2) תשס"ד-2003; תחילתן ביום 1.1.2004. מס' 6295 מיום 26.2.2004 עמ' 278 – תק' (מס' 3) תשס"ד-2004. מס' 6313 מיום 6.5.2004 עמ' 496 – תק' (מס' 4) תשס"ד-2004; תחילתן ביום 8.2.2003. מס' 6314 מיום 11.5.2004 עמ' 502 – תק' (מס' 5) תשס"ד-2004; תחילתן ביום 2.5.2004. מס' 6315 מיום 18.5.2004 עמ' 504 – תק' (מס' 6) תשס"ד-2004; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן.

ק"ת תשס"ה: מס' 6344 מיום 20.10.2004 עמ' 66 – תק' תשס"ה-2004; ר' תקנה 9 לענין תחילה (כפי שתוקנה ק"ת תשס"ו מס' 6429 מיום 11.10.2005 עמ' 12). מס' 6345 מיום 4.11.2004 עמ' 113 – תק' (מס' 2) תשס"ה-2004. מס' 6360 מיום 9.1.2005 עמ' 292 – תק' (מס' 3) תשס"ה-2005; ר' תקנות 55-57 לענין תחילה והוראות מעבר (תוקנו מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 992 – תק' (מס' 3) (תיקון) תשס"ה-2005 [תוקנו ק"ת תשס"ז מס' 6610 מיום 22.8.2007 עמ' 1113 – תק' (מס' 3) (תיקון) (תיקון) תשס"ז-2007; תחילתן ביום 22.8.2007]. ק"ת תשס"ז מס' 6564 מיום 12.2.2007 עמ' 582 – תק' (מס' 3) (תיקון מס' 2) תשס"ז-2007; תחילתן ביום 1.1.2007 ור' תקנה 9 לענין הוראת מעבר. ק"ת תשס"ח מס' 6681 מיום 16.6.2008 עמ' 1020 – תק' (מס' 3) (תיקון מס' 3) תשס"ח-2008. ק"ת תשס"ט מס' 6801 מיום 6.8.2009 עמ' 1190 – תק' (מס' 3) (תיקון מס' 4) תשס"ט-2009. ק"ת תש"ע מס' 6870 מיום 22.2.2010 עמ' 878 – תק' (מס' 3) (תיקון מס' 5) תש"ע-2010). מס' 6370 מיום 17.2.2005 עמ' 440 – תק' (מס' 4) תשס"ה-2005; תחילתן ביום 1.3.2005 עמ' 440 – תק' (מס' 5) תשס"ה-2005; ר' תקנות 12, 13 לענין תחילה והוראת מעבר (כפי שתוקנו ק"ת תשס"ו מס' 6462 מיום 16.2.2006 עמ' 475 – תק' (מס' 5) (תיקון) תשס"ו-2006. ק"ת תש"ע מס' 6870 מיום 22.2.2010 עמ' 879 – תק' (מס' 5) (תיקון מס' 2) תש"ע-2010; תחילתו ביום 22.6.2010). מס' 6383 מיום 4.5.2006 עמ' 633 – תק' (מס' 6) תשס"ה-2005; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן. עמ' 634 – תק' (מס' 7) תשס"ה-2005; תחילתן ביום 1.5.2005. מס' 6387 מיום 24.5.2005 עמ' 653 – תק' (מס' 8) תשס"ה-2005; ר' תקנה 4 לענין תחילה. מס' 6395 מיום 30.6.2005 עמ' 769 – תק' (מס' 9) תשס"ה-2005; תחילתן ביום 1.7.2005. מס' 6398 מיום 12.7.2005 עמ' 795 – תק' (מס' 10) תשס"ה-2005; תחילתן ביום 1.9.2005. עמ' 796 – תק' (מס' 11) תשס"ה-2005; ר' תקנה 14 לענין תחילה. מס' 6415 מיום 18.8.2005 עמ' 896 – תק' (מס' 12) תשס"ה-2005. מס' 6424 מיום 27.9.2005 עמ' 992 – תק' (מס' 13) תשס"ה-2005. עמ' 998 – תק' (מס' 14) תשס"ה-2005; ר' תקנה 9 לענין תחילה. עמ' 999 – תק' (מס' 15) תשס"ה-2005; ר' תקנה 26 לענין תחילה.

ק"ת תשס"ו: מס' 6446 מיום 22.12.2005 עמ' 204 – תק' תשס"ו-2005; ר' תקנות 10, 11 לענין תחילה והוראות מעבר. עמ' 205 – תק' (מס' 2) תשס"ו-2005. עמ' 207 – תק' (מס' 3) תשס"ו-2005; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן ור' תקנה 5 לענין הוראת מעבר. מס' 6448 מיום 29.12.2005 עמ' 252 – תק' (מס' 4) תשס"ו-2005; תחילתן ביום 1.1.2006. מס' 6457 מיום 30.1.2006 עמ' 416 – תק' (מס' 5) תשס"ו-2006. מס' 6464 מיום 26.2.2006 עמ' 498 – תק' (מס' 6) תשס"ו-2006; ר' תקנות 13, 14 לענין תחילה והוראות מעבר. מס' 6470 מיום 22.3.2006 עמ' 597 – תק' (מס' 7) תשס"ו-2006; ר' תקנות 7, 8 לענין תחילה והוראת שעה (תוקנו מס' 6514 מיום 31.8.2006 עמ' 1146 – תק' (מס' 7) (תיקון) תשס"ו-2006. ק"ת תשס"ז מס' 6552 מיום 15.1.2007 עמ' 462 – תק' (מס' 7) (תיקון מס' 2) תשס"ז-2007; תחילתן ביום 1.12.2006. מס' 6611 מיום 28.8.2007 עמ' 1129 – תק' (מס' 7) (תיקון מס' 3) תשס"ז-2007; תחילתן ביום 1.7.2007). מס' 6471 מיום 30.3.2006 עמ' 623 – הודעה תשס"ו-2006; תחילתה ביום 1.4.2006. מס' 6474 מיום 6.4.2006 עמ' 698 – תק' (מס' 8) תשס"ו-2006. מס' 6480 מיום 1.5.2006 עמ' 764 – תק' (מס' 9) תשס"ו-2006; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן ור' תקנה 3 לענין הוראת מעבר. עמ' 765 – תק' (מס' 10) תשס"ו-2006; תחילתן ביום 1.5.2006. מס' 6481 מיום 4.5.2006 עמ' 772 – תק' (מס' 11) תשס"ו-2006; תחילתן ביום 11.2.2006. עמ' 772 – הוראת שעה תשס"ו-2006 (תוקנה ק"ת תשס"ח מס' 6624 מיום 27.11.2007 עמ' 118 – הוראת שעה (תיקון) תשס"ח-2007. ק"ת תשס"ט מס' 6807 מיום 31.8.2009 עמ' 1276 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009; תחילתה ביום 4.6.2009). מס' 6482 מיום 8.5.2006 עמ' 778 – תק' (מס' 12) תשס"ו-2006; תחילתן ביום 1.6.2006. מס' 6498 מיום 11.7.2006 עמ' 986 – תק' (מס' 13) תשס"ו-2006. עמ' 987 – תק' (מס' 14) תשס"ו-2006. מס' 6514 מיום 31.8.2006 עמ' 1146 – תק' (מס' 15) תשס"ו-2006. עמ' 1147 – תק' (מס' 16) תשס"ו-2006; תחילתן ביום 1.9.2006.

ק"ת תשס"ז: מס' 6521 מיום 27.9.2006 עמ' 22 – הוראת שעה תשס"ז-2006; תוקפה לשישה חודשים. מס' 6547 מיום 28.12.2006 עמ' 407 – תק' תשס"ז-2006; תחילתן ביום 1.1.2007. מס' 6564 מיום 12.2.2007 עמ' 582 – תק' (מס' 2) תשס"ז-2007; תחילתן ביום 1.1.2007. מס' 6576 מיום 29.3.2007 עמ' 692 – הודעה תשס"ז-2007; תחילתה ביום 1.4.2007. מס' 6582 מיום 30.4.2007 עמ' 753 – תק' (מס' 3) תשס"ז-2007; תחילתן שלושה חודשים מיום פרסומן. עמ' 754 – תק' (מס' 4) תשס"ז-2007. מס' 6605 מיום 26.7.2007 עמ' 1075 – תק' (מס' 5) תשס"ז-2007; תחילתן ביום 1.9.2007. עמ' 1076 – תק' (מס' 6) תשס"ז-2007. עמ' 1076 – תק' (מס' 7) תשס"ז-2007; תחילתן 60 ימים מיום פרסומן. מס' 6606 מיום 31.7.2007 עמ' 1080 – תק' (מס' 8) תשס"ז-2007; ר' תקנה 11 לענין תחילה. מס' 6610 מיום 22.8.2007 עמ' 1112 – תק' (מס' 9) תשס"ז-2007. עמ' 1113 – תק' (מס' 10) תשס"ז-2007; תחילתן ביום 1.9.2007.

ק"ת תשס"ח מס' 6616 מיום 24.9.2007 עמ' 38 – תק' תשס"ח-2007; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן. מס' 6624 מיום 27.11.2007 עמ' 118 – הוראת שעה תשס"ח-2007; תוקפה לשנתיים. מס' 6630 מיום 20.12.2007 עמ' 215 – תק' (מס' 2) תשס"ח-2007; ר' תקנה 18 לענין תחילה. עמ' 217 – תק' (מס' 3) תשס"ח-2007; תחילתן ביום 1.4.2008. מס' 6636 מיום 3.1.2008 עמ' 306 – תק' (מס' 4) תשס"ח-2008; תחילתן ביום 1.1.2008. מס' 6653 מיום 6.3.2008 עמ' 598 – תק' (מס' 5) תשס"ח-2008; ר' תקנה 10 לענין תחילה. מס' 6665 מיום 8.4.2008 עמ' 841 – הודעה תשס"ח-2008; תחילתה ביום 1.4.2008. מס' 6669 מיום 30.4.2008 עמ' 866 – תק' (מס' 6) תשס"ח-2008; תחילתן ביום 1.4.2008. מס' 6671 מיום 14.5.2008 עמ' 878 – תק' (מס' 7) תשס"ח-2008; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן. מס' 6674 מיום 21.5.2008 עמ' 912 – תק' (מס' 8) תשס"ח-2008. מס' 6703 מיום 18.8.2008 עמ' 1236 – תק' (מס' 9) תשס"ח-2008; תחילתן ביום 1.9.2008. מס' 6708 מיום 9.9.2008 עמ' 1359 – תק' (מס' 10) תשס"ח-2008; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן. עמ' 1360 – תק' (מס' 11) תשס"ח-2008.

ק"ת תשס"ט: מס' 6720 מיום 2.11.2008 עמ' 66 – תק' תשס"ט-2008. עמ' 66 – תק' (מס' 2) תשס"ט-2008; ר' תקנה 2 לענין תחילה. מס' 6729 מיום 7.12.2008 עמ' 200 – תק' (מס' 3) תשס"ט-2008. מס' 6744 מיום 19.1.2009 עמ' 389 – תק' (מס' 4) תשס"ט-2009. מס' 6749 מיום 8.2.2009 עמ' 431 – תק' (מס' 5) תשס"ט-2009; ר' תקנה 7 לענין תחילה (תוקנו מס' 6801 מיום 6.8.2009 עמ' 1188 – תק' (מס' 5) (תיקון) תשס"ט-2009). מס' 6763 מיום 4.3.2009 עמ' 596 – תק' (מס' 6) תשס"ט-2009. מס' 6765 מיום 12.3.2009 עמ' 634 – הודעה תשס"ט-2009 תחילתה ביום 1.4.2009. מס' 6769 מיום 30.3.2009 עמ' 812 – תק' (מס' 7) תשס"ט-2009. מס' 6797 מיום 23.7.2009 עמ' 1148 – תק' (מס' 8) תשס"ט-2009; תחילתן ביום 1.8.2009 (ת"ט מס' 6810 מיום 3.9.2009 עמ' 1334). מס' 6801 מיום 6.8.2009 עמ' 1188 – תק' (מס' 9) תשס"ט-2009; תחילתן שישה חודשים מיום פרסומן. עמ' 1189 – תק' (מס' 10) תשס"ט-2009. מס' 6807 מיום 31.8.2009 עמ' 1276 – תק' (מס' 11) תשס"ט-2009; ר' תקנה 5 לענין תחילה.

ק"ת תש"ע: מס' 6819 מיום 20.10.2009 עמ' 50 – תק' תש"ע-2009. מס' 6825 מיום 10.11.2009 עמ' 114 – תק' (מס' 2) תש"ע-2009; תחילתן ביום 1.1.2010. עמ' 114 – תק' (מס' 3) תש"ע-2009. מס' 6854 מיום 7.1.2010 עמ' 614 – תק' (מס' 4) תש"ע-2010. עמ' 614 – תק' (מס' 5) תש"ע-2010; תחילתן ביום 1.1.2010. מס' 6865 מיום 4.2.2010 עמ' 746 – תק' (מס' 6) תש"ע-2010; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן ור' תקנה 5 לענין הוראת שעה. מס' 6868 מיום 14.2.2010 עמ' 817 – הודעה תש"ע-2010; תחילתה ביום 1.4.2010. מס' 6870 מיום 22.2.2010 עמ' 879 – תק' (מס' 7) [במקור מס' 6] תש"ע-2010; ר' תקנות 7, 8 לענין תחילה, תחולה והוראת מעבר. מס' 6894 מיום 31.5.2010 עמ' 1147 – תק' (מס' 8) [במקור מס' 7] תש"ע-2010. עמ' 1148 – תק' (מס' 9) [במקור מס' 8] תש"ע-2010; תחילתן ביום 1.1.2011 ור' תקנה 4 לענין הוראת מעבר. עמ' 1148 – תק' (מס' 10) [במקור מס' 9] תש"ע-2010; ר' תקנה 3 לענין תחילה. מס' 6900 מיום 23.6.2010 עמ' 1266 – תק' (מס' 11) [במקור מס' 10] תש"ע-2010. עמ' 1266 – תק' (מס' 12) [במקור מס' 11] תש"ע-2010.